הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 7930-09-17

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

התובעות-המשיבות:

  1. מלכת שבא אילת בע"מ
  2. נכסי מלכת שבא- אילת שותפות מוגבלת

נגד

הנתבע-המבקש:
לידור ביטון

בשם התובעות-המשיבות: עו"ד ליאור שרעבי
בשם הנתבע-המבקש: עו"ד יואב בן פורת

החלטה
בקשה שעניינה בגילוי מסמכים, שהועברו לצד שכנגד כאשר בעיקרם הם מושחרים בטענה של חסיון, ולעיון בית המשפט – במעטפה סגורה, להכרעה במתווה שבתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. החלטתי באה לאחר העיון ועל רקע טיעוני הצדדים .

1. הרקע, בתמצית ממש: המשיבה-התובעת 1 מגדירה עצמה כמחזיקה במגרש באילת שבו בנוי הפרויקט המלונאי "מלכת שבא", הכולל מלון שבו חדרים ויחידות נופש, והמבקשת-התובעת 2 מגדירה עצמה כמנהלת המלון. למבקש זכויות באחת מיחידות הנופש. לשיטת המבקש הסכם הניהול עם המשיבה 2 פקע, ובעניין זה מתנהלים בינו יחד עם אחרים למשיבות הליכים משפטיים נפרדים. המבקש, נטען, בחר להדגים סברתו כי הוא יכול לעשות ביחידת הנופש כחפצו, אף שהיא מצויה בלבו של המלון ולשיטת המשיבות עבודות בה כפופות להסכמתן, והחל ביום 25.8.2017 בביצוע שיפוצים בדירתו תוך הקמת רעש רב, הפרעה ניכרת ליתר אורחי המלון, הצבת מכולות בפתח המלון ואחסון חומרי בניה בקומת יחידת הנופש, תוך שהעבודות מבוצעות גם בשעות הלילה, עד כדי צורך בסגירת חדרים בשתי הקומות הסמוכות ליחידת המבקש.

2. המבקשת עתרה, גם אם לא מיד עם תחילת העבודות, לסעד זמני שימנע את המשך העבודות. סעד זה ניתן לה בידי (החלטתי מיום 19.9.2017). כן הגישה כפי שנדרשה הליך עיקרי: עתירה להשבת המצב לקדמותו (סוגיה שאינה על הפרק עוד) ולפיצוי בסך 1,000,000 ₪: כ-200,000 ₪ בגין נזקים ישירים (סגירת חדרים, פיצוי שניתן לאורחים, תקורות), וכ-800,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין של המלון.

3. מגעים בין הצדדים הובילו להבנות בקשר עם עריכת שיפוצים בעתיד ביחידת הנופש, אך לא במחלוקת הכספית. המשיבות-התובעות הגישו ראיותיהן ביום 16.1.2019, ולאלה נלוותה חוות דעת של המומחה מטעמן רו"ח אלי אל על, שחיווה דעתו בקשר עם אומדן נזק המוניטין כתוצאה מעבודות השיפוץ שביצע המבקש. הוא ביאר כי בחר לאמוד את הנזק למוניטין המלון באמצעות חישוב ישיר של אובדן הרווחים העתידיים למלון, על דרך של אומדנה לחודשי הקיץ בשנה שלאחר אירוע הנזק, כלומר ביולי-אוגוסט 2018, על בסיס פוטנציאל אי הגעה של לקוחות עתידיים למלון כתוצאה מהחוויה השלילית הנובעת מאירוע הנזק, הסביר (סעיף 3.1 לחוות דעתו). דרך זו עדיפה לשיטתו על בחינת תוצאותיו הכספיות של המלון לאחר אירוע הנזק, נוכח השפעתם האפשרית של מגוון גורמים מיקרו ומאקרו כלכליים על תוצאות. מכאן שבחר לכפול ארבעה גורמים: כמות בתי אב שיושפעו מאירוע הנזק (1,045 הוערך, ע"ס הנחה כי 380 חדרים אוישו במהלך האירוע ומחצית מן הלקוחות הושפעו, וכן כי כל לקוח מושפע יחלוק עם 9 אחרים וחלקם יושפעו בתורם במישרין או בעקיפין), מספר הלילות הממוצע לבית אב לנופש (3) , מחיר ללילה ממוצע בחודשי הקיץ (1,084 ₪) , ושיעור הרווחיות התפעולית של בית המלון לחבילת נופש בחודשי הקיץ (24%) . והנה: כ-800 אלף ₪, בדיוק כפי שהעריכו המשיבות בתביעתן שהוגשה זמן רב קודם לכן.

4. בחוות דעתו ציין המומחה כי עמדו לפניו, בין היתר, דוחות כספיים של המשיבות לשנים 2014 עד 2017 (להלן: הדוחות הכספיים), וכן דוחות תפעוליים לחודש אוגוסט 2017 (להלן: הדוח התפעולי). ביקש המבקש: כיוון שברצונו לבחון בסיוע אנשי מקצוע את חוות הדעת, ואפשר שלהגיש חוות דעת מומחה מטעמו, כזו שתעמוד על מול פני חוות דעת המומחה מטעם המשיבות, הוא מבקש לקבל את הדוחות הכספיים כמו גם את הדוחות התפעוליים. את הדוחות הכספיים לא קיבל המבקש כלל לעיונו חרף פנייתו למשיבות, ולעומת זאת קיבל את הדוחות התפעולי ים לחודשים יולי (אף שלא נזכר בחוות הדעת) ואוגוסט 2017, אולם זאת כאשר הם מושחרים בחלקם הגדול ואך נתונים בודדים נגלים מהם. כל זאת, טען המבקש, אף שחתם כבקשת המשיבות על התחייבות גורפות לשמירת סודיות בקשר עם הנתונים.

5. הגיבו המשיבות ביום 15.4.2019, אך זאת ביחס לדוחות הכספיים לבדם (שיוער מראש כי ההכרעה ביחס אליהם אינה על הפרק עוד, כמובהר) : המומחה לא עשה בהם שימוש, כעולה אף מתצהירו שצורף לתשובה, שם ציין כי בעוד שהדוחות הכספיים מציגים נתונים שנתיים, הנזק שחושב בחוות דעתו מתייחס רק לחודשי הקיץ יולי ואוגוסט. בנוסף, אותם דוחות חוסים תחת חיסיון, שכן הם כוללים סודות מסחריים של גוף פרטי דוגמת מקורות מימון, תזרים מזומנים, השקעות ונתונים רבים נוספים. עוד הוסיפו כי רצונם של המבקש ושל בני משפחתו המעורבים בסכסוכים משפטיים אחרים עם המשיבות הוא להניח ידם על דוחות כספיים של המלון.

6. הגיב המבקש: על מנת לבחון את הצורך בהגשת חוות דעת נגדית, שבגדרה אין המומחה מטעם המבקש חייב לאמץ דווקא את שיטת המומחה מטעם המשיבות לחישוב המוניטין, אזי המבקש נזקק לנתונים, הן הדוחות הכספיים (שלא הומצאו לו כלל), הן הדוחות התפעולי ים המושחר ים כמעט לחלוטין.

7. דיון התקיים ביום 20.5.2019, שם נבחנו חלופות לסיום ההליך שטרם הבשילו. המבקש עמד אפוא על קבלת הדוחות, הכספיים והתפעוליים. ביחס לדוחות הכספיים קבעתי בהחלטתי מיום 5.6.2019: נוכח הצהרת המומחה כי לא שימשו אותו, ומשלא הודגמה הרלבנטיות שלהם גם בבקשתו של המבקש, לא יגולו. באשר לדוחות התפעוליים, שהושחרו: אלה יועברו לעיוני במעטפה, בהתאם לתקנה 119 לתקסד"א, תוך הצגת הנוסח המלא והנוסח המושחר. כך עשו. אך את האמור ראו ללוות בהסברים, שלא נרחיב בהם שעה שהם עומדים על נתונים שהמשיבות הגדירו כסוד מסחרי, אך ראוי לציינם בלא פרטים שעה שהמבקש לא זכה לעיין בהם. בתמצית: מתחוור כי מה שהוצג למבקש הם דוחות תפעוליים ליולי ולאוגוסט 2017, באנגלית, מושחרים כמעט כליל (באופן בלתי עקבי בין יולי ואוגוסט, יצוין), ומה שלא הושחר – סך ההכנסות ( Total gross revenue) והרווח התפעולי (Gross operating profit), כמו גם הוצאות כלליות אחדות. אך את אחוז הרווח התפעולי ששימש את המומחה כאחד מן הגורמים במכפלה שביסוד חישוב הפסד המוניטין לא גזר המומחה משני אלה, הסבירו המשיבות (מה שהיה מוביל לאחוז רווח תפעולי כפול לערך משציין וממילא לנזק כפול לערך בגודלו), אלא הפחית מן הרווח התפעולי את הוצאות הארנונה, הביטוח, המימון וההכנסות שלהן זכאים בעלי הדירות במאגר המלונאי, וכך הגיע לנתון – שראוי לציין כי אין לו זכר ככזה – של רווח תפעולי לצורכי חישובו; נתון שהיה ניתן לגזור גם מתוספת נתוני ה- FF&E (קרי ציוד ורהיטים של המלון, ניתן להבין גם אם לא פורט) וה- Owner's Return. אלה גולו, בכך די למבקש, גורסות המשיבות. ומוסיפות: השאר, נתונים סטטיסטיים לצרכים פנימיים בדבר פעילות הפרויקט, פירוט ההכנסות מפעילות מלונאית, פירוט כל ההוצאות, אין המבקש זקוק לו, מה גם שהמדובר בסוד מסחרי.

8. לאחר העיון: ככל שהמשיבות חפצות לעשות שימוש בחוות הדעת, תגלינה את הדוחות התפעוליים במלואם. השיקול היחיד הוא הרלבנטיות (תנאי מקדים כמובן לבחינת טענות נוספות דוגמת סוד מסחרי) .

9. רלבנטיות, יש לקבוע, קיימת, והדרך שבה ניסו המשיבות לטעון להיעדרה אינה משכנעת. מגוון טעמים למסקנה זו:

ראשית, בתשובה לבקשה לגילוי הדוחות הכספיים והתפעוליים באה תשובה רק ביחס לדוחות הכספיים (שאכן אפשרתי שלא לגלותם), לא התפעוליים. הניסיון להציג טעמים לאי גילויים באיחור הוא מוקשה.

שנית, יש קושי בכך שהטעמים להובילו את המומחה להסתפק בנתונים מסוימים ולא באחרים בדוחות התפעוליים נסתרים מעין המשיב. הוריתי על הגשת הדוחות התפעוליים לעיוני, מושחרים כפי שהועברו לצד שכנגד ושאינם מושחרים, ותוך ציון מה חסוי בכל אחד מן הנבדכים המושחרים; כך עשו המשיבות, כנדרש. אך לכך הוסיפו כאמור הסברים מפורטים למדי, מדוע שיטת החישוב הנכונה נסמכת על נתונים מסוימים בדוחות, בעוד שבאחרים אין צורך להיעזר. איני נדרש כאן לפירוט כמובן, שהרי הדברים הוגשו במעמד צד אחד, אולם רלבנטיות תיתכן להם.

שלישית, בעוד שהמומחה הבהיר מפורשות בתצהירו שצורף לתשובה מיום 15.4.2019 כי לא הסתמך על הדוחות הכספיים המבוקרים, הרי שלא אמר דבר ביחס לנתונים מתוך הדוחות התפעוליים שעליהם נסמך. בהסברים הנלווים פתחו המשיבות בהסבר, בשמו כנראה, על הדרך שבו ערך את חישובם: הפחת מזה, הוסף לזה, ומכאן הנתון שאליו הגיע, של רווח תפעולי. אולם אין לפנינו אינדיקציה ברורה שאכן, אותם נתונים בדוחות התפעוליים – שעליהם נסמך – לא שימשו את המומחה לעת עריכת חוות הדעת.

רביעית, ברור שגם אם זה חישובו של המומחה, ראוי לאפשר למבקש להיות מסוגל לבחון בסיוע אנשי מקצוע מטעמו את חוות הדעת, בין אם לצורך השגות עליה בהליך, בין אם לצורך הגשת חוות דעת מומחה מטעמו. המבקש, או מומחה מטעמו (ובהמשך – גם מומחה מטעם בית המשפט אם ימונה ככל שתוגש חוות דעת מטעם המבקש והיא תיבדל מהותית משל המשיבות), רשאים לעיין במסמך על מנת להעביר תחת שבט ביקורתם את תחשיביו של מומחה המשיבות. כפי שהובהר, המומחה לא הסתפק רק בצמד נתונים, אלא חישב והפחית והוסיף נתונים כאלה ואחרים, על מנת להגיע לרווח תפעולי "הרלוונטי לתביעה" לשיטתו, שהוא נמוך יותר מזה שצוין בדוחות התפעוליים. אכן, ציינו המשיבות, יש בכך רק כדי להיטיב עם המבקש (ואם נסתמך על נתוני חודש אוגוסט 2017, ועל שיטתו של המומחה, הרי שנזק המוניטין היה מגיע כדי 1.4 מיליון ₪ במקום 0.8 מיליון ₪, אילולא אותה הפחתה). אולם שמא ירצה המבקש לטעון כי הרווח התפעולי "הרלוונטי לתביעה" (לשון המשיבות) הוא דווקא נמוך יותר? והרי הבדל של אחוז יחיד ברווח התפעולי ה"רלוונטי" מתורגם מייד להבדיל של כ-33 אלף ₪ בחבותו של המבקש, לטענת המשיבות.

חמישית, העובדה שאף שהמומחה דיבר בחישוביו לחודשים "יולי-אוגוסט", ונסמך לטענתו רק על "דוחות" (לשון רבים) תפעוליים, הוא מתייחס לחודש אוגוסט בלבד. והנה, הדוח התפעולי לחודש יולי, שגם הוא רלבנטי למומחה לשיטתו (שהרי ביקש לבחון את הנזקים הצפויים "ביולי-אוגוסט 2018") , מגלה – באותם נתונים מעטים שנחשפו לפני המבקש, שיעור רווח תפעולי הנמוך בכ-30% מזה של אוגוסט. קרי, השפעה של הכנסות או הוצאות ספציפיות ונקודתיות יכולה לגרום להבדל עצום בין שני חודשים שאת שניהם ראה המומחה כרלבנטיים, אף שבחר להסתמך לבסוף רק על הרווח התפעולי "הרלוונטי" לחודש אוגוסט, הגבוה בהרבה מזה של חודש יולי, שאם היה נעשה דווקא בו שימוש הייתה הערכת המומחה אמורה לצנוח מיידית בכ-230,000 ש"ח. ברור מדוע נכון יהיה כי איש מקצוע מטעם המבקש יוכל לבחון את מלוא הנתונים הרלבנטיים בדוחות התפעוליים, לערוך את חישוביו, ואז לחוות את דעתו ביחס לחוות דעתו של המומחה.

שישית, וכאן נחזור למושכלות ראשונים – רלבנטיות המתפרשת בהרחבה (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59 (1995)), לא בהחלטה של בעל דין מה רלבנטי עבור בעל דינו ומה יוכל גם להסתדר בלעדיו. כאשר כל נתון בדוחות התפעוליים יכול להיות בעל השפעה של עשרות ואף מאות אלפי ₪ על נזקן הנטען של המשיבות ועל כיסו של המבקש, הוא זכאי לעיין בהם .

10. מוסיפות המשיבות: אף אם צלח המבקש את משוכת הרלבנטיות, לפנינו סוד מסחרי. טענה נטולת נפקות. המשיבות הן שבחרו לתבוע את המבקש על יסוד טענה לפגיעה במוניטין, שאותה ביקשו לכמת כנזק ממוני מוחשי, תוך הסמכת חוות דעת המומחה מטעמן על הדוחות התפעוליים ליולי ואוגוסט 2017. כך באה לעולם חוות הדעת בעניין הפגיעה במוניטין, הבאה לבסס את הנזק של 800 אלף ₪ מתוך הנזק הכולל של מיליון ₪, שהמשיבות בחרו להגיש, על מנת לנסות ולהפרע מן המבקש. לולא הוגשה חוות הדעת, לא הייתי כופה על המשיבות לגלות את הנתונים שאין ספק שהם בבחינת סוד מסחרי לצד שכנגד. אולם כאשר הן מבקשות להסתמך על אותם דוחות תפעוליים לביסוס חלק הארי בתביעתן, לא ניתן לפסוח על שתי הסעפים, להסתמך על נתונים אחדים מתוך הדוחות ששימשו לפי הנטען את המומחה, ולמנוע מן הצד שכנגד את הנתונים הנותרים באותו דוח בהיותם "סוד מסחרי". אם אין המשיבות חפצות להסתמך על חוות הדעת של המומחה מטעמן, כדי לא לחשוף סודות מסחריים, זכותן, שאז לא אחייבן לגלות דבר וחוות דעת המומחה תוצא מן התיק. ככל שהן חפצות להציג לעומת זאת חוות דעת מומחה, שמומחה מטעם המבקש אפשר שיבקש להעביר תחת שבט ביקורתו ולבאר מדוע הנתונים שבו אינם מבוססים – תתכבדנה ותצגנה לפני המבקש את הדוחות התפעוליים המלאים.

11. ויוער בהקשר זה: מבלי לטעת מסמרות, דומה שטוב תעשינה המשיבות לו תשקולנה האם המדובר בחוות דעת שתועיל להן. לכאורה, חוות דעת האמורה ללמד איזה נזק ייגרם למשיבות בחודשים יולי-אוגוסט 2018 (ורק הם), כתוצאה מן הפגיעה במוניטין, אולם לא על יסוד השוואת ההזמנות בחודש זה לשנה שלפניו, בשל חשש שהובע מקיום גורמים אחרים המשפיעים על תפוסת החדרים. במקום זאת נסמכה חוות הדעת כי אם על יסוד חישובים המכוונים לחודשים יולי ואוגוסט 2018 בלבד, הנסמכים על אומדן מס פר החדרים ה"מושפעים", אחוז המושפעים בכל חדר עד כדי כך שיספרו לחבריהם, כמות החברים הממוצעת שלהם יספר כל מושפע, כמות החברים שזכו לאותו סיפור ואשר חשבו להזמין נופש במלון המשיבות, וזאת דווקא בחודשים יולי-אוגוסט 2018 ולא בכל חודש אחר, ומתוכם אחוז שומעי הסיפור שיחליטו שלא להזמין נופש באותו מועד, מוכפל בנופש ממוצע של שלושה לילות בעלות של כ-1,084 ₪ ללילה. את כל אלה הכפיל המומחה ברווח התפעולי ה"מקוצץ" לחודש אוגוסט 2017, להבדיל מאשר הרווח התפעולי הנמוך בהרבה לחודש יולי 2017, אף שהוא אמור להיות רלבנטי להזמנות המתפרסות על שני החודשים גם יחד, וכך הגיע לתוצאה – הזהה למה שהעריכו המשיבות מלכתחילה בכתב התביעה – של הפסד בשל פגיעה ב"מוניטין". כמות המשתנים שצוינו בחוות הדעת היא כה רבה: האם הלנים ב-380 חדרים הושפעו (ויוזכר כי המשיבות טענו לפינויים של 16 חדרים)? כיצד נדע לכמה אנשים ידווחו? וכמה הושפעו? וכמה התכוונו להגיע בקיץ שלאחר מכן, ורק בשל סיפורי השיפוץ החליטו להדיר רגליהם? האם אכן חווה המלון כ-3,100 חדרים ריקים במהלך יולי או אוגוסט 2018, כעולה מחוות דעת המומחה (קרי, לכאורה, פגיעה עצומה ממש בתפוסת המלון על פני שני חודשים עמוסי-תיירות אלה)? והאם לא הצליחו המשיבות להקטין את נזקן זה? דומה שניתוח הרגישות שציין המומחה בעמוד האחרון לחוות דעתו אינו יכול להעים מעוצמת התהיות באשר למידת אי-הוודאות המובנית שגלומה בחוות הדעת. ומובן: הקושי כמובן אינו במומחה רב הידע , אלא באותה אי-הוודאות המובנית שבשיטת החישוב . למשיבות לא היה מנוס מלנסות ולהוכיח את הנזק הממשי הגלום בפגיעה הנטענת במוניטין, בהיעדר סעיף פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בדין הרלבנטי (השוו: ע"א 7201/13 תביג-ישראל גרובר בע"מ נ. טויטופלסט בע"מ (6.10.2015) ). הוכחת נזק בפועל שכזה לתאגיד היא לא רק יקרה וסבוכה, אלא לעתים בלתי אפשרית (והשוו: רע"א 2015/15 ‏ פלבסקי נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ (4.8.2016)) . אך סופם של דברים ש הניסיון להשתית את חיובו של אדם ב-800,000 ₪ בגין הרעשים שגרם אגב שיפוץ יחידת הנופש שלו על יסוד הערכות כה נזילות בשילוב עם נתונים שרבים מהם הוחסו בידי המשיבות הוא בעייתי עד מאד, עניין המקרין על יכולת חיובו של המבקש-הנתבע בפיצוי על יסוד חוות דעת שכזו, והדברים נאמרים שוב בכל הזהירות הנדרשת. מכאן שבידי המשיבות להחליט: האם להסמיך תביעתן על אותה חוות דעת, ולגלות את כל הנתונים שבדוחות התפעוליים למען המבקש יוכל להגן על עצמו מפני תביעת הענק שהגישו נגדו, או שמא לוותר על חוות הדעת, וכנגזר מכך כנראה שגם על נדבך הפגיעה במוניטין, ולהסתפק בחלק התביעה העוסק בנזקים הישירים יותר ממעשי המבקש-הנתבע, כ-200 אלף ₪ סכומם לפי טענת המשיבות.

12. תוצאת האמור: הבקשה לגילוי מתקבלת אפוא. המשיבות תחלטנה כיצד ברצונן לנהוג. אם החליטו לוותר על חוות הדעת, ולו על מנת שלא לחשוף סודות מסחריים, אין צורך בגילוי, שנועד רק לאפשר למבקש להציג חוות דעת נוגדת. אם בחרו להיסמך על חוות הדעת, תגלינה את הדוחות התפעוליים המלאים, לחודשים יולי ואוגוסט 2017 גם יחד. הגילוי – במישרין לידי המבקש, תוך ש ההתחייבות לסודיות שעליה חתם זה מכבר תחול ביחס לנתונים אלה (בלא שיש למנוע ממנו להציגם לפני המומחה), הוא יהיה מנוע בכל מקרה מלעשות שימוש בנתונים אלא לצורך ההליך כאן, והוראות תינתנה טרם הצגת חוות דעת מטעם המבקש, אם יבקש להגיש. הודעת המשיבות כיצד בחרו לנהוג – עד יום 24.7.2019 (ובכך ממילא מתייתר הצורך הדחוף בעיכוב ביצוע ההחלטה אם תראינה המשיבות להשיג עליה).

המשיבות תשאנה בשכר טרחת עורכי דינו של המבקש בקשר עם הבקשה בסכום כולל של 3,500 ₪.

המזכירות תשיב לב"כ המשיבות את המעטפה שהגישו לעיוני ואשר ביסוד החלטתי זו.

תז"פ ליום 25.7.2019.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ט, 10 יולי 2019, בהעדר הצדדים.