הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 7707-04-19

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

המבקשים:

  1. יוסף פאטאל
  2. (סימן טוב) דזי פטאל

נגד

המשיבים:

  1. אברהם רחמני
  2. יהונתן רחמני
  3. עמותת משכן העדות ב"ב
  4. אהרון קוריץ

ב"כ המבקשים: עו"ד שלומי לוי
ב"כ המשיבים 1 – 2 : עו"ד אלירן חבס ועו"ד יצחק מקמל
ב"כ המשיבים 3 – 4: עו"ד דוד איזיקסון

החלטה
בקשה לסעד זמני שיאסור על הפעלת בית כנסת ופעוטון ללא היתר כדין במבנה הסמוך לזה של המבקשים.

1. בתמצית: המבקשים, בן ואמו בת ה-87, מתגוררים ברח' טרומפלדור 40 בבני ברק. המשיבים 2-1 (להלן יחד: רחמני) הם בעלי הזכויות בדירה הסמוכה, ברח' טרומפלדור 38 בבני ברק, שלה קיר משותף לדירת המבקשים. שתי הדירות נטועות בחלקה אחת (גוש 6195 חלקה 26) שכל אחד מן הצדדים הוא בעל מחצית הזכויות בה. לטענת המבקשים, בחודש יולי 2018 פיצלו רחמני את דירתם לשניים שלא כדין, השכירו כל אחד מן החלקים, ובכל חלק מהם מתקיימת עתה פעילות הנוגדת את השימושים המותרים בהתאם לתב"ע החלה: בחלק האחד – בית כנסת, בחלק האחר – פעוטון. שני אלה גורמים למבקשים למטרדי רעש קשים משעות הבוקר המוקדמות, הפעוטון עד לשעה 16:00 ובית הכנסת עד חצות הליל , נטען. מכאן תביעה, כספית, להריסת חריגות בניה, להחזרת הדירה המפוצלת למצבה הקודם, ולצו מניעה קבוע שימנע את המטרדים; ואגב כך הבקשה לצו מניעה זמני שיאסור על רחמני או מי מטעם את המשך פעילות הפעוטון ובית הכנסת או כל עסק אחר שאינו מגורים, עד הכרעה בתובענה. פניות לעיריית בני ברק, נטען, הניבו תשובה שלפיה העניין בטיפול ולפני הגשת כתב אישום, אולם משך זמן לא עשתה העירייה דבר. התביעה והבקשה הוגשו בחודש אפריל 2019, תשעה חודשים לאחר פיצול דירת רחמני והשכרתה, השתהות שאותה הסבירו המבקשים בכך שגילוי כי אינם רשומים כיאות בפנקסי רישום המקרקעין וביקשו להסדיר עניין זה תחילה.

2. התביעה והבקשה הוגשו בתחילה נגד רחמני לבדם . השיבו רחמני: לא אנו המפעילים. בנוסף, אכן נדרש היתר לשימוש חורג, אך כזה התבקש (וכעולה מן הנספח לתשובה: התבקש מיד לאחר הגשת התביעה של המבקשים, קרי באפריל 2019). הסעד אף זהה לסעד העיקרי, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, והבקשה לוקה בשיהוי, לרבות מבחינת הנזק לילדי הגן והוריהם.

3. דיון התקיים ביום 15.4.2019. בגדרו הבהירו המבקשים כי אינם יודעים מיהם השוכרים, ורחמני התחייבו לעדכן, כפי שאכן עשו: המשיבה 3 היא השוכרת המפעילה את בית הכנסת (להלן: משכן העדות), המשיב 4 הוא השוכר המפעיל את הפעוטון (להלן: קוריץ). אלו צורפו להליך כנתבעים וכמשיבים, והגיבו: משכן העדות ביארה כי המטרד דל כיוון שבימות השבוע מתקיימות אך תפילות ערבית, הרבה לפני חצות, ועיקר הפעילות היא בשבתות ובחגים, לצרכי תפילה בלבד ולא כישיבה. נעשה כל מאמץ שלא להקים רעש, נטען. קוריץ ביאר כי הפעוטון פועל דווקא מזה כשלוש שנים, ובכל מקרה אינו מקים מטרד. השגת ההיתר היא בתהליך, הוסיף.

4. במקביל להרחבת היקף המשיבים בבקשה וקבלת תשובותיהם כאמור, נוכח הנטען בבקשה כי "העיריה פועלת להגשת תביעה משפטית", ובשים לב לכך שהעירייה אכן היא הראשונה האמורה להיות אמונה על פיקוח והסדרת הנעשה בעירה, ביקשתי את התייחסותה. זו בוששה להגיע, ולבסוף הודיעה: בקשות הוגשו, באפריל 2019, וטרם נידונו בוועדה המקומית לתכנון ובניה. ככלל הוועדה נוטה לאשר שימוש חורג מדירת מגורים לבתי כנסת ואף לגני ילדים באזורי מגורים, הוסף. אין זכר בתשובה לפעילות של העירייה כל עוד לא נתבקשו ונתקבלו היתרים כדין, דבר שהוליך את המבקשים אף לעתור במקביל נגד העירייה בגין חדלונה הנטען, בהליך מנהלי ונפרד.

5. דיון שני התקיים ביום 22.7.2019. בגדרו הבהירו המשיבים – תוך שמשכן העדות וקוריץ מיוצגים עתה – את עמדתם וביארו סוגיות עובדתי ות שעל הפרק. לאחר אלה, כפי שהוצע להם, פרשו הצדדים למגעים שנועדו להסדרת המטרדים הנטענים, ברם הם הודיעו עתה כי לא צלחה דרכם וכי נדרשת אפוא הכרעה בבקשה, על יסוד כל שלפני בית המשפט.

6. דין הבקשה להתקבל, גם אם הצווים לא ייכנסו לתוקף מיידית. לפנינו מטרד נטען, שאפילו נניח כשיטת המשיבים שהוא במדרג נמוך – הוא לכאורה קיים. קו פרשת המים בכל הקשור לשאלת הטלת איסור בדרך של סעד זמני על המשך המטרד, הוא בשאלת חוקיות השימוש במקרקעין בידי הגורם יוצר המטרד. כאשר מדובר בהפרה של הוראות חוק התכנון והבנייה, המחייבות קבלת היתר לשימוש חורג ונועדות להגן בין היתר על בעלי המקרקעין הסמוכים, ייקל על בית המשפט לתת צו שיאסור על המשך ההפרה, גורמת המטרד, אף כאשר מדובר במטרד במדרג נמוך, זאת שכן כידוע, מקום שהפעילות שמתבקשת הפסקתה אינה חוקית, די בהוכחת אי נוחות לשם ביסוס קיומה של עילת התביעה, בלא צורך להוכיח מטרד של ממש (ראו: ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281; ולהרחבה ראו החלטתי בת"א 15064-07-12 גולוב נ' נגל (25.7.2012); החלטת כב' השופט ע' יריב בת"א (שלום-ת"א) 63296-07-17 איש הורביץ נ' שפר (11.8.2017) והאסמכתאות באלה, ולא אחזור על הדברים).

7. כאן, אין חולק כי בית הכנסת והפעוטון פועלים שלא בהתאם לתב"ע החלה. אף שמפעיליהם ראו לעתור מיד לאחר הגשת התביעה להיתר לשימוש חורג, היתר אין בשלב זה. קרי, שלא כדין. בהינתן מטרד לכאורה, קצרה הדרך למתן צווים. ויוער: איש לא יחלוק על חשיבותם הרבה הן של בתי כנסת למען יוכלו אברכים להתפלל, הן של גני ילדים למען יוכלו פעוטות להתחנך. אולם חשיבות זו אינה פוטרת מן הצורך לפעול בהתאם להוראות הדין. ואשר לעירייה, או שמא הוועדה המקומית: אף אם לעת הזו התמיכה העקרונית בקידום פעילות חשובה זו ושמא מצוקת מקום ומוסדות מובילות להעלמת עין לכאורה מפעילות הנוגדת את השימושים המותרים בתב"ע, אין בית המשפט רשאי להחשות אף הוא ולאפשר לאורך זמן את המשך הפעילות. סיכויי התביעה הקוראת להפסקת הפעילות נחזים אפוא לעת הזו לגבוהים, והדברים נאמרים כמובן לכאורה בלבד.

8. אשר לטענה כי מתן הסעד הזמני מייתר את זה העיקרי: אכן, במידה מסוימת, אף כפי שידע ב"כ המשיבים 4-3 להסכים גם בדיון בצדק, גם אי מתן הסעד הזמני מייתר את זה העיקרי, שהרי עד להכרעה יימשך המטרד. כך או כך, ההכרעה בסעד הזמני היא שתכריע מה יעלה בגורל שלוות נפשם של המבקשים עד להכרעה בהליך העיקרי, ולאחר מכן תיוותרנה מחלוקות כספיות בעיקרן. קרי, נתון זה לבדו ודאי לא יכול להצדיק את דחיית הבקשה.

9. מעבר לאמור, אין עוד טענות תקפות מצד מי מן המשיבים בסוגיית מאזן הנוחות, אף לא בענייני תום לב. פעילות נוגדת דין והרצון להמשיך בה לאורך זמן אינם מקימים משקל נגד לרצונם של המבקשים ליהנות מקניינם ולמנוע מטרדים שמקורם בפעילות נוגדת דין.

10. שיקול יחיד יעכב בנסיבות כאמור את כניסת הצו לתוקפו: שיהוי. ככל שהדברים נוגעים לפעוטון, הרי שלא רק קוריץ (ואפשר שרחמני) ייפגעו מצו, ובכך אין קושי של ממש שהרי פעילותם לכאורה נוגדת דין, אלא גם הורי ילדים שנרשמו זה מכבר לגן לשנת הלימודים הבאה. הרישום נטען (ואני ער לכך שלא פורט דיו) נעשה רובו ככולו כבר עוד לפני הגשת התובענה, זאת לשנת הלימודים המתחילה בא' אלול, קרי עוד כחודש ימים. אפילו נניח כשיטת המבקשים שתחילת פעילות הפעוטון הייתה רק ביולי 2018 (ולא קודם לכן, כטענת קוריץ), השתהותם עד להגשת התובענה תשעה חודשים לאחר מכן, ללא הסבר משכנע כל צרכו, מסבה נזק אפשרי לאותם צדדים שלישיים. מכאן, משיקולים דומים לאלו שבעניין גולוב (שאפנה אליו בלא להרחיב) , ובמתווה דומה שלזה שנקבע שם, הרי שיש להורות על הפסקת פעילות (מחצית) הדירה של המשיבים כגן ילדים, כל עוד לא ניתן היתר סופי לשימוש חורג, אך זאת רק בעוד שנה מהיום, וזאת נוכח השתהות המבקשים בהגשת הבקשה והנזק הכבד שיוסב כתוצאה מהשתהות זו בעיקר להורי הילדים בגן, אם סגירת הגן תיעשה לאלתר. התקבל היתר סופי (להבדיל מאישור עקרוני) – יוכלו רחמני וקוריץ לעתור לביטול הצו הזמני, שאז יהיה על המבקשים לשכנע כי המטרד הגלום בגן המורשה הוא כה רב, עד שמוצדק להותיר את הצו על כנו חרף ההיתר שניתן.

11. בכל הנוגע לבית הכנסת, מובן כי השיקול האמור משקלו נמוך בהרבה: כל שנדרש הוא כי האברכים (בדיון הובהר – רק כעשרה עד כשלושה עשר במספר) ימצאו בית כנסת חלופי להתפלל בו, ואין טענה כי בתי כנסת חלופיים אינם בנמצא בבני ברק. בעניינם הצו ייכנס לתוקפו אפוא בעוד כשלושים יום (וודאי טרם חגי תשרי), אף זאת כפוף למתן היתר לשימוש חורג במחצית הדירה כבית כנסת עד אותו מועד.

12. תוצאת האמור: צו זמני האוסר על המשיבים רחמני ומשכן עדות (לרבות באמצעות אחר מטעמם) לעשות שימוש בכל חלק של דירת רחמני כבית כנסת, צו שייכנס לתוקפו ביום 29.8.2019, אלא אם ניתן קודם לכן היתר לשימוש חורג לבית הכנסת, שאז טענות הצדדים שמורות להם כמובן. צו זמני האוסר על המשיבים רחמני וקוריץ (לרבות באמצעות אחר מטעמם) לעשות שימשו בכל חלק של דירת רחמני כפעוטון או גן ילדים, צו שייכנס לתוקפו ביום 2.8.2020 (קרי מיד לאחר ט' באב התש"פ, סיום שנת הלימודים בפעוטון), אף זאת אלא אם ניתן קודם לכן היתר לשימוש חורג לפעוטון, שאז טענות הצדדים שמורות להם. הצווים הזמניים – עד ההחלטה אחרת בהליך העיקרי. המשיבים אף יעדכנו באמצעות באי כוחם לבקשת המבקשים בכל בקשה שהוגשה וכל אישור זמני או קבוע של הוועדה המקומית לתכנון ובניה בבני ברק. כן ימנע קוריץ כל רישום לשנת הלימודים תשפ"א בלא לגלות את דבר ההליך כאן, למניעת טענות הסתמכות של הורים לילדי הגן. מובן עוד שהשהיית כניסת הצווים לתוקפם אינה מהווה גושפנקה למשיבים להקים מעתה כל מטרד שברצונם להקים ותוך התעלמות מן המבקשים: ככל שיהיה בידי המבקשים להצביע על מטרדים קונקרטיים ומשמעותיים גם בתקופת הביניים, בידם יהיה לעתור לסעד מתאים, ופנייתם תיבחן.

13. תנאי לכניסת הצווים לתוקפם: כי המבקשים יפקידו עד 7 ימים לפני כניסת כל אחד מן הצווים הזמניים לתוקפם, בנוסף להתחייבות עצמית, גם ערבון בסכום של 10,000 ₪ לפיצוי המשיבים בגין כל נזק שייגרם להם אם יפקע הצו ויתברר כי לא היה מקום מלכתחילה למתן הצו (קרי ערבון אחד עד יום 22.8.2019, וערבון שני וזהה בהיקפו עד יום 26.7.2020) .

14. אשר להוצאות, ושעה שרחמני ערים היטב לשימוש הנעשה בדירתם ומפיקים הנאה כספית הימנו: המשיבים 1, 2 ו-3 יחובו יחד ולחוד בשכ"ט עו"ד המבקשים בקשר עם הבקשה לסעד זמני שהגישו, בכל הנוגע לבית הכנסת, בסכום של 5,000 ₪; המשיבים 1, 2 ו-4 יחובו יחד ולחוד בשכ"ט עו"ד המבקשים בקשר עם הבקשה לסעד זמני שהגישו, בכל הנוגע לפעוטון, בסכום נוסף של 5,000 ₪. כל אלה בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

15. המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהעדר הצדדים.