הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 76650-07-19

לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן

תובעת

אסנת אוחנה
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל אביב

נגד

נתבעת

אליד אחזקות פנאומטיות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עינת סיני

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעת לביטול פסק דין מיום 24.11.19 שניתן נגדה בתיק זה בהעדר הגנה (להלן: "בקשת הביטול").

יצוין כי איש מהצדדים לא ביקש לקיים דיון פרונטלי בבקשה, למשל לצורך חקירת שליח רשות הדואר שמסר את מסמכי התביעה לנתבעת, ומצאתי כי ניתן להכריע בבקשה על סמך הכתובים בלבד.

ראשית ולמען הסדר הטוב אסקור הקיים והרלוונטי בתיק:

עובדות והליכים

ביום 31.7.19 הוגש מטעם התובעת כתב תביעה "כספית" ע"ס 181,667 ₪ בסדר דין רגיל. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי בשנים 2009-2014 התובעת הלוותה לנתבעת כסף בסך כולל של 160,000 ₪ שלא הושב לתובעת, חרף דרישתה לכך. כתב התביעה הוגש ללא כל נספח נלווה.
ביום 9.9.19 הוגשה מטעם התובעת בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת בה נטען, בין היתר, כי כתב התביעה הומצא לנתבעת כדין ביום 7.8.19 ובהתאם חלף המועד האחרון להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת.
לבקשה צורף, כנספח בודד ויחיד, אישור מסירה ממנו עולה כי ביום 7.8.19 הומצא כתב התביעה לנתבעת ע"י שליח עובד רשות הדואר במסירת המסמכים בכתובת הגליל 52 בטבריה, לידי מיופה כח של הנתבעת החתום על אישור המסירה, מר יצחק בוכריס.
בהחלטתו מיום 10.9.19 קבע כבוד הרשם יוחנן גבאי כי טרם חלף המועד החוקי להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת והורה לתובעת לצרף לבקשתה תדפיס רשם החברות הנוגע לנתבעת וכן נוסח פס"ד לחתימה.
ביום 14.11.19 הוגשה מטעם התובעת בשנית בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת, ואליה צורפו כנספחים תדפיס רשם החברות הרלוונטי, נוסח פס"ד לחתימה וכן אישור מסירה כפי שצורף לבקשת 9.9.19.
בהחלטתו מיום 14.11.19 קבע כב' הרשם גבאי כי (עדיין) טרם חלף המועד החוקי להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת.
ביום 24.11.19 הוגשה מטעם התובעת בשלישית בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת, כפי שהוגשה ביום 14.11.19.
ביום 24.11.19 נתן כב' הרשם גבאי, כמבוקש, פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת (להלן: "פסק הדין").
ביום 12.12.19 הוגש מטעם הנתבעת מסמך ייפוי כוח מאת מר ליאור אוחנה (להלן: "מר אוחנה") לטובת ב"כ הנתבעת. לייפוי הכוח צורף תדפיס רשם החברות ממנו עולה כי מר אוחנה הוא בעל המניות היחיד והדירקטור היחיד בנתבעת.
בהחלטתי מיום 15.12.19 הוריתי לנתבעת להגיש ייפוי כוח בכתב מאת הנתבעת עצמה ולא מאת בעל עניין בה.
ביום 16.12.19 הוגש מטעם הנתבעת מסמך ייפוי כוח מאת מר אוחנה לטובת ב"כ הנתבעת, כאשר מצוין בו כי מר אוחנה הוא "בעל מלוא מניות חברת אליד אחזקות".
ביום 16.12.19 הוגשה מטעם הנתבעת בקשת הביטול. לבקשה צורף תצהיר מיום 12.12.19 מאת מר אוחנה ואלה עיקרי הדברים בתצהיר:
למר אוחנה נודע לראשונה על ההליך רק ביום 11.12.19 כאשר פסה"ד התקבל במשרד רו"ח של הנתבעת.
התביעה לא הומצאה כדין למר אוחנה או לב"כ. נטען כי לפני כ-3 חודשים נמסרה במשרד רו"ח של הנתבעת מעטפה ממשרד עו"ד, "המעטפה היתה ריקה ולרואה החשבון לא היה מושג על מה מדובר".
אישור המסירה שצירפה התובעת לבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נחתם בכתובת הרשומה של החברה, אך ע"י אדם שאינו מוסמך לחתום על מסמכי החברה.
התובעת היא גרושתו של מר אוחנה. בין הצדדים התנהל הליך קודם בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א (להלן: "הליך המשפחה") וניתן בו פס"ד שלאחריו הגישה התובעת בקשה למתן הוראות בעניין הנתבעת. בקשה זו נדחתה בנימוק שעניין זה נדון והוכרע. פסה"ד בהליך המשפחה הפך חלוט ומהווה מעשה בית דין.
לבד מהתצהיר האמור לעיל צורפו כנספחים לבקשת הביטול – עותק פסק דין מיום 18.6.18 מהליך המשפחה וכן עותק החלטת כב' השופטת איריס ארבל-אסל מהליך המשפחה.
בהחלטתי מיום 16.12.19 הוריתי על העברת בקשת הביטול לתגובת התובעת שתועבר בתורה לתשובת הנתבעת, בטרם אכריע בבקשה. כמו כן הוריתי לצדדים להתייחס בדבריהם לשאלת ההוצאות, במנותק מכל הליך אחר.
ביום 16.12.19 הוגשה מטעם התובעת בקשה להורות לעו"ד הנתבעת על צירוף ייפוי כוח כדין בנימוק כי מי שחתום על ייפוי הכוח שהוגש לתיק ביהמ"ש הוא מר אוחנה בעצמו ולא הנתבעת, שהיא ישות משפטית נפרדת שהיא הנתבעת בתיק והמבקשת בהליך בקשת הביטול.
בהחלטתי מיום 16.12.19 הוריתי על העברת הבקשה לתגובת הנתבעת שתועבר בתורה לתשובת התובעת, וכן הוריתי על עיכוב ביצוע פסה"ד ללא תנאי. כמו כן הוריתי לצדדים להתייחס בדבריהם לשאלת ההוצאות, במנותק מכל הליך אחר.
הערת ביהמ"ש: עד מועד כתיבת שורות אלה לא התקבלה תגובת הנתבעת לבקשה.
ביום 17.12.19 הוגשה תגובת התובעת לבקשת הביטול ובה מבוקש לדחות את הבקשה תוך חיוב הנתבעת בהוצאות. בין היתר נטען בתגובה כי מר אוחנה אינו צד להליך, הנתבעת היא ישות משפטית נפרדת, כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת בכתובתה ולא הומצא כל הסבר באשר לזהות האדם שחתם על אישור המסירה ומדוע אינו מוסמך לעשות כן. עוד נטען שם כי הצדדים בהליך המשפחה היו התובעת ומר אוחנה ופסה"ד בהליך המשפחה אינו מתייחס לחובות הנתבעת כלפי התובעת, חובות שהנתבעת מעולם לא הכחישה. בנוסף נטען כי אין מעשה בית דין ואין השתק עילה כיוון שביהמ"ש לענייני משפחה לא דן ולא פסק בחובות של הנתבעת כלפי התובעת וכלפי מר אוחנה.
לתגובת התובעת צורף תצהיר מיום 17.12.19 מאת ב"כ התובעת בו מוצהר, בין היתר, כי ב"כ התובעת בעצמו הכניס את כתב התביעה למעטפה שנשלחה לנתבעת.
ביום 19.12.19 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת לבקשת הביטול. בתשובה נטען, בין היתר, כי במסגרת הליך המשפחה מונה מומחה "רו"ח שטרנפלד" כמומחה מטעם ביהמ"ש ובין היתר התבקש לשום את הנתבעת. עוד נטען כי המומחה העיד בפועל בביהמ"ש ביום 21.12.17, נחקר ע"י ב"כ התובעת ובנסיבות אלה הובהר לתובעת כי לנתבעת אין חובות כלפיה. בנוסף נטען כי פסה"ד בהליך המשפחה מהווה מעשה בית דין והשתק עילה וכי "הנסיון להסתתר מאחורי ישת משפטית נפרדת – בשעה שהסוגיה נדונה והוכרעה הינו נסיון חמור להטעיית בית המשפט הנכבד". לתשובה צורפו כנספחים:
עותק מחווה"ד של המומחה שטרנפלד, האמור לעיל.
עותק מפרוטוקול דיון מהליך המשפחה מיום 21.12.17.
ביום 20.12.19 הוגשה מטעם התובעת תגובה לתשובת הנתבעת ובה נטען, בין היתר, כי התובעת אכן ביקשה בהליך המשפחה כי יינתן פס"ד גם כנגד הנתבעת אולם ביהמ"ש סירב כיוון שהנתבעת לא היתה צד להליך המשפחה. בהקשר זה נטען גם שביהמ"ש לעניי ני משפחה מעולם לא דן ולא פסק דבר בעניין חובה של הנתבעת לתובעת. עוד נטען כי בעדותו של המומחה שטרנפלד, כאמור לעיל, הובהר כי מר אוחנה עצמו אינו צריך להשיב לתובעת את החוב נשוא תביעה זו, והבהרה זו נכונה בהיות החוב של הנתבעת, שהיא כאמור ישות משפטית נפרדת ממר אוחנה.

דיון והכרעה

דין בקשת הביטול להתקבל.

המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה מונחת ב תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), שבה מעוגנת סמכותו של בית המשפט לבטל פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, קובעת כך:

"ביטול החלטה על פי צד אחד
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

הפסיקה הבחינה בין שני סוגים עיקריים של מקרים לגביהם מתבקש ביטול לפי תקנה 201 הנ"ל: הסוג הראשון הוא מקרים שבהם פסה"ד פגום בהליך נתינתו, כאשר הפגם מתבטא בד"כ בכך שמסירת כתב הטענות שעל בסיסה ניתן פסה"ד בוצעה שלא כדין ובמקרה כזה יבוטל פסה"ד מחובת הצדק; בפסיקה הובהר, כי גם כאשר נטען שיש לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, חובה להגיש את הבקשה לביטולו בתוך המועד החוקי הקבוע בתקנה 201 לתקסד"א [רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי (פורסם בנבו, 3.1.13)].

הסוג השני הוא מקרים שבהם פסה"ד אינו פגום בהליך נתינתו, אז נתון ביטולו לשיקול דעת ביהמ"ש שיתחשב בשתי שאלות: מהי סיבת המחדל של בעל הדין להגיש כתב הגנה במועד; ושאלת סיכויי ההצלחה של בעל הדין אם ייבוטל פסה"ד. עפ"י ההלכה הנוהגת, שאלת סיכויי ההצלחה היא השאלה החשובה יותר, וזאת מאחר, שבעוד שברגיל ניתן "למחול" לבעל הדין על מחדלו אם ניתן לפצות את בעל הדין שכנגד בפסיקת הוצאות על המחדל, הרי שאין צידוק ענייני לבטל פס"ד אם ברור מראש שגם אם ייבוטל פסה"ד צפוי להינתן לאחר-מכן פס"ד דומה לאור היעדר טענות ראויות לגופם של דברים (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 (1954)).

בבירור סיבת המחדל יש לברר האם המחדל נובע מזלזול בבית המשפט וללא כל סיבה סבירה, שאז הנטיה היא לדחות את הבקשה לביטול פס"ד, או שמא נובע המחדל מ"צירוף נסיבות אומלל", מאי-הבנה או מהיסח דעת או אף מרשלנות מסוימת מצד בעל הדין או בא-כוחו, שאז הנטיה היא לקבוע שיש בסיבת מחדל מסוג זה כדי להביא לביטול הבקשה לביטול פס"ד, בתנאי כמובן שמתקיים גם התנאי השני בדבר סיכויי ההצלחה (ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431 (1983); ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 2.2.09); רע"א 4861/09 שחיבר נ' לוי (פורסם בנבו, 4.10.09).

ואילו בבירור שאלת סיכויי ההצלחה המבחן הוא מבחן של הגנה אפשרית, ולאו דווקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח ממש את הגנתו (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349 (1963); ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431 (1983)).

מן הכלל אל הפרט

פסה"ד ניתן ביום 24.11.19 ועד מועד הגשת בקשת הביטול חלפו פחות מ-30 יום, כך שבקשת הביטול הוגשה במועד החוקי.
ביטול פסה"ד מחובת הצדק – התובעת הציגה אישור מסירה חתום על המצאת כתב התביעה לנתבעת ע"י שליח מטעם רשות הדואר בכתובתה של הנתבעת כפי שהיא מופיעה ברישומי רשם החברות, וכן תצהיר מטעם ב"כ התובעת בדבר הנחת מסמכי התביעה במעטפה שנשלחה לנתבעת. מטעם הנתבעת נטען והוצהר כי אישור המסירה נחתם ע"י אדם שאינו מוסמך לכך וכי המעטפה שנמסרה במענה של הנתבעת ה ייתה ריקה מתוכן.
תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסדירה את סוגיית המצאת כתבי בי-דין לתאגיד, ובעניינו לנתבעת: "המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד..." וגו'.
במקום אחד בתצהיר מטעם הנתבעת שצורף לבקשת הביטול מתייחס המצהיר, מר אוחנה, ספציפית לאישור המסירה שהוגש מטעם התובעת ומאשר כי הוא נחתם במענה הרשום של הנתבעת. לעומת זאת, החלק בתצהיר הנוגע למעמד המצאת כתב התביעה הוא עדות מפי השמועה – מר אוחנה מצהיר כי נאמר לו שהגיעה מעטפה ריקה ממשרד עו"ד למשרד רו"ח של הנתבעת, אולם לא צורף תצהיר של מי שבפועל קיבל את המעטפה וראוי היה שיצורף תצהיר כזה בנסיבות העניין. זאת ועוד, לא הוצהר ואף לא נטען כי נעשה כל ניסיון של מי מטעם הנתבעת ליצור קשר עם אותו משרד עו"ד ע"מ לברר במה מדובר.
נוכח הוראת הדין האמורה לעיל, האישור שאכן בוצעה מסירה במענה הרשום של הנתבעת והתנהלות הנתבעת לאחר מועד המסירה, אני מוצא שכתב התביעה נמסר כדין ולפיכך אין מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק.

ביטול משק"ד ביהמ"ש – התובעת טוענת שהנתבעת בחרה שלא להגיש כתב הגנה במועד, כי אין בפסק הדין בהליך המשפחה משום מעשה בית דין ו/או השתק עילה הרלוונטי לתביעה זו וכי למעשה ביהמ"ש לענייני משפחה מעולם לא דן ולא פסק ביחסים שבין התובעת לנתבעת בנסיבות בהן הנתבעת בהליך זה מעולם לא הי יתה צד להליך המשפחה. הנתבעת טוענת כי בהליך המשפחה הובהר לתובעת כי הנתבעת אינה חבה לה כל חוב וזאת באמצעות חוו"ד מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, העיד בפועל ונחקר ע"י ב"כ התובעת, וכי עניין זה קיבל ביטוי הן בפסק הדין עצמו והן בדחיית בקשת התובעת שהוגשה לאחר מתן פסק הדין בהליך המשפחה.
מעיון בכל מסמכי תיק המשפחה (החלקיים מן הסתם) שצורפו וגם מסמכי התיק שלנו עולים, לכל הפחות, סימני שאלה בסוגיית הקשר בין התובעת, מר אוחנה והנתבעת, ונראה כי שני הצדדים גם יחד טרם חשפו באופן מלא את כל העובדות והמסמכים הרלוונטיים. מסתמן שגם מר אוחנה, כבעל המניות היחיד בנתבעת, וגם התובעת יודעים הרבה יותר ממה שבחרו לפרוש בפניי ביהמ"ש עד כה על עניין הזיקה המשולשת הנ"ל בין הצדדים, ועניין זה עלה (באופן מסוים וחלקי לפחות) בהליך הקודם בביהמ"ש לענייני משפחה. התובעת הגישה כתב תביעה לקוני וחסר על פניו, עמוד אחד אורכו, מבלי להתייחס בו כלל להליך המשפחה ולמר אוחנה ומבלי לצרף אליו שום מסמך . סכום התביעה הנכבד גם הוא פקטור כאן. הנתבעת מצדה חדלה בכך שלא הגישה כתב הגנה במועד ואף לא בקשה רלוונטית להארכת המועד. נימוקיה לעניין סיבת המחדל הם לכאורה טיעונים חלשים, לאור קביעתי לעיל בעניין ביטול פסה"ד מחובת הצדק, אך כאלה הניתנים לאיזון כללי בפסיקת הוצאות לחובת הנתבעת, בנסיבות בהן מצאתי כי בסוגיית סיכויי ההגנה הציגה הנתבעת שאלות שמן הראוי שיתבררו במשפט וראיות.
הוצאות –מצאתי לנכון לתת משקל למחדליה של הנתבעת שהתבטאו באי הגשת כתב הגנה במועד, בהגשת תצהיר תמיכה לבקשת הביטול שחלקים משמעותיים ממנו הם מפי השמועה, בהיעדר תצהיר מטעם מי שחתם בפועל על אישור המסירה וכן לסוגיית הייצוג (כפי שיובהר להלן). מנגד, התחשבתי גם בעשיית הדין העצמית של התובעת, בכך שנטלה לעצמה חירות לומר את "המילה האחרונה" (השמורה למגיש בקשה בכתב – בקשת הביטול) ולהגיש תגובה לתשובה וגם בעובדה שכתב התביעה אינו חושף רקע ומסמכים רלוונטיים. בנסיבות אלה מצאתי לקבוע את ההוצאות בשיעור מתון של 2,500 ₪.
סוגיית הייצוג – עד מועד כתיבת שורות אלה טרם הוגש ייפוי כוח מניח את הדעת מטעם הנתבעת עצמה לטובת עוה"ד עינת סיני, זאת חרף הדרוש בדין וחרף הוראה לכך בהחלטתי הנ"ל מיום 15.12.19 ונוכח ציון עובדה זו מספר פעמים מטעם התובעת (הן במסמכי הליך בקשת הביטול, והן בבקשה נפרדת מיום 16.12.19 שכאמור לא זכתה לתגובה מטעם הנתבעת). נוכח האמור לעיל קיים לכאורה ספק בשם מי נפתח הליך בקשת הביטול ובשם מי פועלת עוה"ד. אולם, בנסיבות ועל אף האופן הבעייתי בו בחרו מר אוחנה ועוה"ד סיני להגיש את המסמכים בהליך זה, אני קובע שעוה"ד עינת סיני מייצגת את הנתבעת בתיק זה כיוון שהתיימרה לפעול בשם הנתבעת, והיא תושתק מלטעון בעתיד שאינה פועלת בשם הנת בעת.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כך:

פסה"ד מיום 24.11.19 שניתן נגד הנתבעת בהיעדר הגנה – מבוטל.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הליך זה בסך 2,500 ₪. מובהר כי איני מתנה הביטול בתשלום, אך במידה שהנתבעת לא תשלם ההוצאות, תוכל התובעת לפעול כדין לגבייתן.
התיק ייפתח מחדש.
מוארך המועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת עד יום 10.01.20.
החלטתי זו תישלח לצדדים ע"פ נהלי המזכירות.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תש"פ, 24 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.