הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 76419-00

לפני: כבוד השופט גיא הימן

התובעת-הנתבעת שכנגד:
B.G. Assistance Ltd.

נגד

הנתבעת-התובעת שכנגד:
עו"ד אילת גייר (יורשת המנוח יחזקאל גייר)

בשם התובעת:

בשם הנתבע:
עו"ד אילת גייר

החלטה

1. תובענה זו עניינה בהתקשרות בין מר יח זקאל גייר ז"ל עם עורך הדין ישראל פרי ז"ל והארגון למימון האמנה לביטחון סוציאלי (ישראל – מערב גרמניה). בתוצאותיה של אותה התקשרות, אין צורך להכביר מילים, הליכים לא מעטים ושורה של פסיקות נדרשו לכך. בנדון דידן ניתן ביום 24.10.2017 פסק דיני, על פי ההלכה שנקבעה בדנ"פ 2334/09 פרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סד(3) 502 (2011) וב ע"א 8442/13 גרשים נ' הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי.

2. בדנ"פ 2334/09 פרי נ' מדינת ישראל קבעה כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה מהו אותו החלק, לגביו מתקיימים היסודות של גניבה בידי מורשה:

"גם אם נניח שדמי הפרמיות עצמם נועדו לבטח את העותרים מפני הסיכון שרבץ עליהם, אותו חלק מפרמיות הביטוח, החורג מהשיעור המקובל בשוק לביטוח הסיכון שאותו נדרש לבטח – מות הלקוח בטרם נפרעה ההלוואה במלואה – הוא המהווה נשוא הגניבה בשליחת יד, ולגביו מתקיימים גם יסודות עבירת הגניבה בידי מורשה" (שם, בעמ' 587).

הוסיף בפרשה זו, כבוד השופט יצחק עמית וקבע כך:

"העותרים קיבלו מהלקוחות כספים שהיו אמורים לשמש לרכישת פוליסת ביטוח חיים בחברת ביטוח חיצונית, אך נטלו לכיסם את החלק מפרמיות הביטוח החורג מהשיעור המקובל בשוק לביטוח הסיכון, וחלק זה הוא מושא הגניבה בידי מורשה" ( שם, בעמ' 596. ההדגשה היא במקור).

3. בעקבות ההכרעה בהליך הפלילי נדרשו הערכאות למספר תובענות אזרחיות שעניינן דומה לזו שלפניי. אחת מן הפרשות האלה, הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון וזה הוציא תחת ידיו את ההלכה כדלקמן:

"לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה באנו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור ולאמץ את פסק דינו המפורט והמנומק היטב של בית המשפט קמא וזאת מטעמיו, לפי תקנה 460(ב) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הממצאים של בית המשפט קמא, ובהם ממצאיו לעניין התיישנות התביעה בחלקה ולעניין זכאותם של המערערים להשבה של הסכומים שנגבו מהם ביתר בלבד בגין פרמיות ביטוח החיים, כל אלה מעוגנים היטב בפסקי הדין שניתנו בעניינם של הארגון ופרי בהליכים הפליליים - עליהם נסמכה התביעה - וכן בחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט קמא. הוא הדין באשר לקביעתו הנוספת של בית המשפט קמא כי המערערים לא הוכיחו את הנזק הנטען על ידם גם באשר לאותו החלק של התביעה שלא נדחה מחמת התיישנות. ממצאים אלה תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע בית המשפט, ואין לגלות בהן טעות שבחוק. אשר על כן, ראינו כאמור לאמץ במלואם את ממצאיו ואת מסקנותיו של בית המשפט קמא, כסמכותנו לפי תקנה 460(ב) ל תקנות סדר הדין האזרחי" (ע"א 8442/13 גרשים נ' הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי, בפסקה 5 לפסק דינה של כבוד השופטת אסתר חיות (פורסם באתר הרשות השופטת, 19.1.2015) ההדגשה היא במקור) .

4. נדמה היה כי תוצאותיה של הלכת גרשים סתמה את הגולל על התובענות כגון זו שלפניי ופסק דיני ניתן בהתבסס על ההלכה האמורה. על פסק דיני האמור הוגש ערעור שעמד תלוי עד אשר יצאה הלכה חדשה תחת ידיו של בית המשפ ט העליון בעניין סידרנסקי:

"בענייננו, בעקבות ביטולם של החוזים קמה לשני הצדדים חובת השבה, ככל שהדבר נוגע לביטוח החיים שרכשו המערערות. בהתאם לכך, המערערות תבעו את קבלת התשלומים ששילמו במהלך השנים בעבור ביטוח החיים החיצוני – שירות שונה מהשירות שבמסגרת החוזה היו אמורות לקבל – בחזרה. תביעתן לא נועדה, בהקשר זה, לקבל פיצויים בגין נזק שנגרם להן כתוצאה מהפרת החוזים, אלא להשיב את הסכומים ששילמו בעבור ביטוח החיים. המדובר אפוא בתביעת השבה, ואם כך, שאלת נטל הוכחת הנזק כלל אינה מתעוררת, שכן חובת ההשבה מתבססת על התשלומים ששולמו ולא על נזק שנגרם כתוצאה מהפרת החוזה, אותו יש לבחון רק במקרה של תביעה לפיצויים"

(...)

"יש לקבל באופן חלקי את ערעורן של לוין ווייס, ככל שהדבר נוגע לסוגיית הפרמיות. בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, שתי מערערות אלו אינן נדרשות להוכיח כלל את הסכום העודף שנגבה מהן, אלא הן זכאיות להשבת מלוא כספי הפרמיות ששילמו. לצד זאת, זכאים המשיבים אף הם להשבת שווי פרמיות הביטוח אותן היו משלמות לוין ווייס בשוק החופשי בעבור 'ביטוח החיים' אותו סיפקו המשיבים. הנטל להוכיח שווי זה מוטל, כאמור, על המשיבים. ודוק, המשיבים אכן העלו לפני בית המשפט המחוזי את טיעוניהם בעניין זה, אך נוכח דחיית טענותיהן של לוין ווייס, סוגיה זו לא הוכרעה לגופה. על כן, ביחס להשבה ההדדית בסוגיית הפרמיות, אציע לחבריי להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שידון ויכריע בסוגיה זו " (ע"א 909/16 פרי נ' סידרנסקי, בפסקאות 30 ו-34 לפסק דינו של כבוד השופט דוד מינץ (פורסם באתר הרשות השופטת, 27.2.2019)

כלומר, בפרשת סידרנסקי, בית המשפט העליון שינה מהלכת גרשים האמורה ובאופן שנקבע שיש לבחון השבה הדדית: השבה של מלוא כספי הפרמיות ששולמו ומנגד השבה של שווי פרמיות הביטוח שהיו משולמות בשוק החופשי, בעבור ביטוח החיים שסופק. הלכה זו השיבה גם תובענה זו לבירור ולהתדיינות.

5. לאחר שבחנתי מכאן ומכאן וניתנה הזכות בידי הצדדים לטעון בעניין סבורני שנדרשת חוות דעת שבמומחיות. המומחה שימונה יתבקש לעשות בדיוק זאת – לבחון את סכומי ההשבה ההדדית של הצדדים. הריני ממנה, כמומחה מטעמו של בית המשפט את המומחה רואה החשבון פרופ' זיו רייך שפרטיו ליצירת קשר הם מרחוב אליהו ברלין 1 תל-אביב; בנייד: 054-XXXX001; ובמייל: Ziv.Reich@hotmail.com.

יש להדגיש: המומחה לא יתבקש להכריע בשאלות משפטיות או במחלוקת עובדתית, שמטיבן הן ענין להכרעתו של בית-המשפט. אם יסבור המומחה או מי מהצדדים כי המנדט דורש עדכון או שינוי – יגיש על כך הודעה לבית-המשפט.

הצדדים יפנו אל המומחה ויביאו לעיונו החלטה זו. הצדדים יישאו בשכר-טרחתו של המומחה בחלקים שווים. קודם, שיתחיל בעבודתו, יודיע המומחה לצדדים מהו שכר-טרחתו המבוקש. הצדדים ישתפו פעולה עם המומחה ויעמידו לעיונו כל חומר שיימצא לו דרוש. המומחה יעיין בכל חומר נוסף, שיבקשו הצדדים להניח לפניו וכן ישמע כל טענה על-פה שיבקשו להשמיע באוזניו.

את חוות-דעתו יתבקש המומחה להגיש לתיק בית-המשפט עד ליום 30.9.2020. הצדדים יוכלו להעביר למומחה שאלות-הבהרה עד ליום 15.10.2020. בגין כל שאלת-הבהרה, מעבר לחמש הראשונות, רשאי המומחה לגבות שכר-טרחה נוסף. את התשובות יעביר המומחה לצדדים לא יאוחר מיום 5.11.2020 .

לתזכורת פנימית ליום 6.11.2020. 54678

ניתנה היום, כ' בתמוז התש"ף, 12 ביולי 2020, שלא במעמד הצדדים.