בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 75035-12-19

לפני כבוד השופטת הדס פלד

המבקשת:
במה לחיים

נגד

המשיבה:
לכיש טורס חברה לנסיעות ותיירות (1979) בע"מ

החלטה

לפני בקש ת הנתבעת (להלן: "המבקשת") למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ולמענה לשאלון.

1. התובעת (להלן: "המשיבה") העוסקת בתחום התיירות והנופש , הגישה כנגד המבקשת, תביעה על סך 230,464 ₪ בסדר דין מקוצר, לתשלום יתרת חוב מכוח הסכם בין הצדדים מיום 1.9.18 נספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם"). המשיבה טוענת כי המבקשת ביטלה הזמנה של 47 חדרי מלון והזמנה של אולם כנסים, בניגוד לתנאי ההסכם.
2. בהסכמת המשיבה, ניתנה למבקשת רשות להגן (החלטה מיום 3.11.20 ע' 5 ש' 2). המבקשת טוענת כי ההסכם אינו ברור ונוסח ע"י המשיבה. כי היתה רשאית לבטל את הזמנת החדרים ואולם הכנסים ללא דמי ביטול, כי התחשיב בבסיס התביעה שגוי וכי המשיבה לא עמדה בחוב תה להקטנת הנזק.
3. המבקשת עותרת לחייב את המשיבה להמציא במסגרת גילוי מסמכים ספציפי, מסמכים שהתבקשו בסעיפים 4.1- 4.5 לדרישת גילוי מסמכים מיום 11.1.21, המצורפת כנספח 1 לבקשה. לטענת המבקשת המסמכים המבוקשים רלוונטי ים ונדרשים על מנת לשפוך אור על אומד הצדדים בזמן אמת וכן כדי להוכיח כי המשיבה לא פעלה להקטנת נזקיה. כן מבוקש צו ל מתן מענה לשלוש שאלות בשאלון.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה משלא צורף לה תצהיר. לגופם של דברים המשיבה טוענת המשיבה כי מדובר ב"מסע דיג" פסול. לטענתה טענות המבקשת למחלוקת פרשנית הינן טענ ות סרק, ההסכם ברור ואינו דורש פרשנות ומכל מקום המסמכים המבוקשים והשאלות בשאלון מהווים עדות סברה פסולה. המבקשת טוענת כי חלק מהמסמכים המבוקשים נוגעים להתקשרויותיה עם צדדים שלישיים וכי המסמכים דרושים למבקשת לצורך תביעה שהגישה כנגד המשיבה ולא להליך דנן.
5. נקודת המוצא בגילוי מסמכים היא של "גילוי מירבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית, חשיפת האמת ושיקולי יעילות" (רע"א 3860/16 ‏ וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ (22.6.2016).

סמכות בית המשפט בנושא גילוי המסמכים ועיון בהם היא רחבה עד מאוד. ניתן להורות על גילוי מסמכים ביחס לכל עניין השנוי במחלוקת הכלול בהם (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 251 (2013) (להלן: "גורן")). "הלכה זו משליכה בהכרח על ההכרעה בשאלת הרלוונטיות, האמורה להיחתך "ברוחב לב" ולא "ביד קפוצה"" (רעא 2062/15 ‏ ‏פלוני ו- 108 אח' נ' הרשות לניירות ערך (פורסם בנבו, ‏3.6.2015). נקבע כי כל מסמך שיש בו לסייע לתביעה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. צד המבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד שכנגד צריך להראות כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לזירת המחלוקת. הקביעה מה ייחשב כרלוונטי לזירת המחלוקת מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט (יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 251 (תשס"ח), וההפניות שם) .
נפסק, כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002). כמו כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ )פורסם בנבו, 15.10.2008.

6. אל מול עיקרון הגילוי והרלוונטיות יש לאזן שיקולים נוספים. מידת ההכבדה על הצד שכנגד, יעילות ההליך המשפטי, פגיעה בצדדים שלישיים (רע"א 3860/16 הנ"ל). אין מתירים "מסע דיג" הפורץ את גדר המחלוקות בין הצדדים. עם זאת "ייתכנו מצבים בהם התובע אינו יודע אילו מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד יקדמו את עניינו, ולא כל בקשת גילוי מהווה 'מסע דיג' אסור. כפי שנזדמן לי לציין, "דיג במים הטריטוריאליים של התביעה מותר, אך לא דיג בים של התובע" (כב' השופט עמית ברע"א 1625/17 ‏ פלוני נ' מדינת ישראל - ביה"ח ברזילי אשקלון (5.3.2017)).

7. הפלוגתא העיקרית בין הצדדים נוגעת לפרשנות הוראות ההסכם לענין ביטול ההזמנה והחיוב בדמי ביטול. המבקשת טוענת, כי המשיבה אשר ניסחה את ההסכם, אחראית לחוסר הבהירות בתנאי ההסכם.

גילוי מסמכים-
8. סעיפים 4.1 ו- 4.2 לדרישה – התכתבויות, הקלטות, הסכמים לרבות טיוטות, בין המשיבה לספק, בקשר עם חבילות הנופש שהוזמנו ע"י המבקשת. מדובר בדרישה רחבה . ההסכם חתום. והמסמכים הרלוונטיים הם אלה הנוגעים לפרשנות תניית ולטענה לפיה המשיבה לא פעלה די לצורך הקטנת הנזק (ס' 12 לבקשה). לפיכך, הצו ביחס למסמכים המבוקשים יצומצם לתנאי ביטול ההזמנה ולנושאים הנוגעים למכירה חוז רת של הרכיבים נשוא ההסכם בין הצדדים .

9. סעיף 4.3 לדרישה - המסמכים נשוא הדרישה רלוונטיים ככל שענינם תנאי הביטול בהסכם. הגנתה של המבקשת נסמכת על פרשנותה לתנאי הביטול בהסכם וכן על התכתבויות עם נציגת המשיבה- בנוגע לתנאי ביטול (ס' 13- 35 לתצהיר התמיכה בבר"ל; ר' גם ס' 10- 11 לבקשה). לפיכך, תכתובות לענין תנאי ביטול העסקה וביטולה בפועל נוגעות ללב המחלוקת. דרישתה הרחבה של המבקשת להתכתובות הנוגעות לעסקה בכללותה לא נומקה ועל פניה אינה רלוונטית ככל שאינה נוגעת לתנאי הביטול. יש לציין כי אין מניעה למסירת תכתובות פנימיות רלוונטיות, בוודאי מקום שהמשיבה לא טענה כי מדובר בהתכתבויות חסויות:

"בקבוצת המסמכים השנייה נדרשות המבקשות לגלות תכתובות פנימיות וכן תכתובת שהתקיימה בינן לבין המשיבה ובינן לבין גופים אחרים בקשר להפסקת ההתקשרות עם המשיבה ובקשר למגעים שהתקיימו בנוגע ליצירת ההתקשרות עם גופים אחרים. לטענת המשיבה, היא זקוקה לחומר זה על מנת לבסס את טענתה כי ההתקשרות עימה הופסקה בחוסר תום לב. טעם זה התקבל על דעתו של בית המשפט המחוזי, אשר הורה על גילוי כמבוקש. דעתי כדעתו. העובדה כי הגילוי התבקש בנוגע לדיונים פנימיים או תכתובת עם גורמים שלישיים אינה מונעת מתן צו (ראו והשוו: רע"א 1359/04 עזאם נ' פז חברת נפט בע"מ ([פורסם בנבו], 8.4.04); רע"א 6823/05 רואימי נ' בנק לאומי לישראל ([פורסם בנבו], 12.1.06)). יש היגיון בטענה כי לצורך הוכחת טענת חוסר תום הלב יש רלוונטיות לתכתובת האמורה. המבקשות לא הראו כי בנסיבות העניין יש בגילוי הנדרש משום הכבדה בלתי סבירה, או שניתן היה לתחום את היקף הגילוי באופן מידתי יותר" (רע"א 9322/07 ‏ ‏ ‏ Gerber Products Company‏ נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.2008)).

10. סעיף 4.4 לדרישה- אסמכתאות בדבר התשלומים שהמשיבה העבירה או החזרים מהספק בקשר עם העסקה נשוא ההסכם. יש להיעתר לבקשה שכן יש בה כדי להשליך על טענת המבקשת לענין הקטנת הנזק .

11. סעיף 4.5 לדרישה- הדרישה רחבה יתר על המידה ויש ממש בטענת המשיבה כי הדרישה על פניו נוגעת בעיקר לתביעה שכנגד (ר' ס' 58.3 לתצהיר התמיכה בבר"ל). הטענה היחידה הרלוונטית לעניין זה בכתב ההגנה הינה כי המשיבה לא טענה ולא הוכיחה שנדרשה לדמי ביטול על ידי המלון בכרתים (ס' 49 לתצהיר התמיכה בבר"ל). אשר על כן, המשיבה תמציא אך ורק תכתובות או אסמכתאות, ככל שישנן, הנוגעות לדמי ביטול למלון .
שאלון
12. השאלון הוא אחד הפנים של מגמת השקיפות בהליכים משפטיים (רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ (20.08.2008). שאלות בשאלון צריכות להיות רלוונטיות לעניין שבמחלוקת ולאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות ((גורן, 277). השאלות אינן מצומצמות רק לעובדות השנויות במחלוקת במישרין, אלא גם לעובדות שמשליכות על השנוי במחלוקת (גורן, ע' 278) השכל הישר ומידת ההגינות כלפי כול י עלמ א הינם יועצים טובים בהפעלת שיקול הדעת לשאלת הרלוונטיות ( רע"א 3068/08 הנ"ל).

13. מטרות השאלון הינן השגת הודיות מהיריב, השגת מידע שיעזור למבקש בהוכחת טענותיו או בסתירת טענות יריבו ולחסוך את הטרחה בהבאת עדים (גורן, ע' 277). בעל דין חייב לענות באופן מלא לשאלות בשאלון שהציג לו הצד שכנגד (גורן, ע' 280). "ניתן להציג במסגרת השאלון כל שאלה שניתן להציג במסגרת חקירה נגדית, למעט שאלות הנוגעות למהימנות העד, שאלות שמטרתן לגלות אילו עדים בדעת הצד השני לזמן למשפט, או שאלות שתכליתן לגלות את ראיות הצד שנשאל" (כב' השופט עמית בתא (מח חי') 1051/04 עזבון המנוח נצ'טיאלו אנדרי ז"ל נ' חברת חשמל לישראל בע"מ (29.11. 02005), פסקה 3).

14. בשאלה 5.3 במסגרתה נשאלה נציגת המשיבה באל ו תפקידים עבדה בתחום התיירות ובאלו מועדים. המבקשת טוענת כי השאלה רלוונטית לענין ניסיונה של הנציגה. איני סבורה כי יש בניסיונה של נציגת המשיבה כדי להשליך על פרשנות תנאי ההסכם.

15. שאלות 5.6 ו- 5.7 עוסקות בפרשנות תנאי הביטול בהסכם, סוגיה הרלוונטית למחלוקות בין הצדדים ואף המשיבה לא טענה כי השאלות אינ ן רלוונטי ות. נציגת המשיבה היא אשר התנהלה מול המבקשת ותשובותיה רלוונטיות עת מדובר בפרשנות הסעיף בהסכם.

16. אשר על כן על המשיבה לגלות המסמכים ולהשיב לשאלון בהתאם להחלטה זו בתוך 14 ימים. עת התקבלה הבקשה בחלקה בלבד אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג אדר תשפ"א, 25 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.