הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 68496-06-18

לפני כבוד השופט עדי הדר

התובע:
ראול סימון סטרוק

נגד

הנתבעת:
מי הרצליה בע"מ

החלטה

לפני בימ"ש בקשת הנתבעת לחיוב התובע בהוצאות ההליך.

בקשת הנתבעת
הנתבעת טענה בבקשה לחיוב התובע בהוצאות שהיא הוציאה במהלך ההליך, אשר נמשך זמן רב, הוצאות ניכרות ומשמעותיות. עוד טענה שאין הבדל בין מקרה שבו בעל דין זוכה ובין המקרה שבפנינו, בו בעל דין מבקש למחוק את תביעתו כאשר אין למעשה בפני בית המשפט "גרסת תביעה", וזאת במועד סיומה של "פרשת התביעה". עוד טענה ש עסקינן בתובע שאינו חסר אמצעים ואשר ממילא הסתייע במשרד עורכי דין הבקיא בתחום המוניציפאלי ובמשפט המנהלי. כמו כן טענה שאין סיבה שתצא בחיסרון כיס, בוודאי מקום שהתנהלותה הייתה ללא דופי וכאשר המשך ניהול ההליך היה מביא לדחיית התביעה.

תשובת התובע
התובע טען בתשובתו כי לאורך כל הדרך, היו בהתנהלותו מול נציגי הנתבעת קשיים וכשלים בהבנה, בהיותו עולה חדש, ששפת האם שלו היא צרפתית. כך גם מול בא כוחו. הכשלים באו לידי ביטוי בכך שבא כוחו לא הבין כי הוא לא היה נוכח בביתו בעת התיקון, אלא אשתו בלבד. עוד טען שבמהלך חקירתו התבטא באופן הסותר את דבריו בשאלות קודמות באותה חקירה, זאת בשל מחסום השפה. עוד טען ש המצהירים מטעם הנתבעת טרם נחקרו והוא מעריך בסבירות גבוהה כי בחקירתם היו נחשפים פגמים רבים בלתי מבוטלים בהתנהלות הנתבעת ואף סתירות אשר היו מצביעות על אחריותה לנזילה ו/או לקריאת מד המים השגויה. עוד טען ש יש להתחשב בגובה התביעה, בעובדה שהוא נשא בהוצאות נכבדות כאשר טרם הגשת התביעה נעזר ב- 4 מייצגים שונים ו בעובדה שהוא צפוי לשאת בהוצאות נכבדות בהמשך.

תגובת הנתבעת לתשובת התובע
הנתבעת התייחסה בתגובה לתשובת התובע לנושאים שלהלן:
לעניין קשיי שפה- טענה שהתובע ובא כוחו הצהירו ההפך במהלך הדיון מיום 6.9.20.
באשר לטענה לסתירות בחקירתו- טענה שגרסת התובעת דווקא תואמת את תצהירו.
ואילו באשר ל"פגמים" שהיו נחשפים בחקירת עדי הנתבעת- טענה שמדובר בעדים אשר הצהירו על עובדות שבידיעתם ופירטו סוגיות מקצועיות שבתחום מומחיותם.

דיון והכרעה
ביום 28.6.18 הגיש התובע תובענה על סך של 76,700 ₪ כנגד הנתבעת.
ביום 6.9.20 ולאחר שמיעת חקירת המומחה מטעם ביהמ"ש וחקירת התובע, ולאור הערות ביהמ"ש הסכים התובע למחוק התביעה. ביהמ"ש נימק את הסיבות למחיקת התובענה ופרט את הכשלים המהותיים שנפלו בעת הגשתה. עוד ציין ביהמ"ש במהלך אותה החלטה שההוצאות שייפסקו בהליך זה יהיו נכבדות.
במסגרת הליך זה, נאלצה הנתבעת, להגיש כתב הגנה, לנהל הליכי גילוי מסמכים, הגשת תשובות לבקשות התובע, הגשת תצהירי עדות ראשית, הגשת חוות דעת מומחה מטעמה, וכן קיום דיונים כולל ישיבת הוכחות אחת בה נחקר המומחה מטעם ביהמ"ש והתובע עצמו.
לעניין טענת התובע לקשיי שפה, מוטב שלא הייתה מועלית כלל. פרוטוקול הדיון מיום 6.9.20 מדבר בעד עצמו. התובע היה מודע לכך שהוא מתייצב לדיון ללא מתורגמן וביהמ"ש אף עמד על כך שאולי יש מקום לדחיית הדיון. אולם , התובע עצמו ובא כוחו עמדו על המשך ניהול החקירה ואף ציינו שביכולת התובע להבין ולענות על שאלות בא כוח הנתבעת (ראה עמוד 43-44 לפרוטוקול).
כאמור לעיל, ביהמ"ש קבע בהחלטתו מיום 6.9.20 כי נפלו כשלים מהותיים בהגשת התביעה ולצורך בירור האמת, החליט למחוק התביעה ולא לדחותה כבקשת הנתבעת. לו לא בימ"ש מחק התביעה, התוצאה הסופית הייתה עלולה להיות דחייה ולא מחיקה, ל נוכח אותם כשלים מהותיים. לכן, בימ"ש מחייב התובע לשלם לנתבעת שכ"ט ב"כ בסך של 15,000 ₪.
בתשובת התובע לא נמצא מענה לטענות הנתבעת באשר לגובה ההוצאות בהן נשאה לטענתה.
להלן דיון לגבי כל הוצאה בנפרד בהתאם לבקשה:
באשר למומחה מטעם הנתבעת, טענה הנתבעת שיש לחייב התובע בסכום בסך של 11,700 ₪ תוך שצירפה חשבונית כאסמכתא לכך.
אין חובה על ביהמ"ש לקבל את טענות הנתבעת באשר לגובה הסכום שיש לחייב התובע לשלם לנתבעת בגין שכ"ט המומחה מטעמה, במיוחד לנוכח העובדה שלא צורפה קבלה, אלא אך חשבונית, וכן ל נוכח גובה סכום שכ"ט המומחה מטעם ביהמ"ש. בנסיבות אלו ביהמ"ש מחייב התובע לשלם לנתבעת מחצית הסכום שביקשה ₪ , דהיינו, הסך של 5,850 ₪.
באשר לסך של 2,925 ₪ כתשלום למומחה מטעם הנתבעת בגין התייצבותו לדיון - בימ"ש לא מוצא לחייב התובע בסך זה. המומחה מטעם הנתבעת לא נחקר במועד זה, ובכל מקרה לא צורפה כל אסמכתא לסכום זה.
באשר לתשלום עבור המומחה מטעם ביהמ"ש בסך של 4,776 ₪, בימ"ש מחייב את התובע במלוא הסכום.
באשר לסך של 400 ₪ עבור שכר העדים, בימ"ש קובע כי הסכום סביר בנסיבות העניין, ומחייב את התובע לשלם הסך של 400 ₪.
באשר לסך של 2,000 ₪ עבור הוצאות מנכ"ל הנתבעת- ביהמ"ש מוצא דרישת הנתבעת כסבירה. מנכ"ל הנתבעת טרח להתייצב לדיונים בביהמ"ש ובהתאם יש לפסוק את הוצאותיו. בימ"ש מחייב התובע לשלם הוצאות מר אביב בסך של 2,000 ₪.

סוף דבר
בימ"ש מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 13,026 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל .
כמו כן, בימ"ש מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן החלטה זו ועד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"א, 20 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.