הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 66902-01-18

לפני כבוד השופט עזריה אלקלעי

התובעים:

1.גי.או. נדלן בע"מ
2.גיא פינקלשטיין
ע"י ב"כ עו"ד אבי אסיאו.

נגד

הנתבע:

צח אורן
ע"י ב"כ עו"ד אסף רז.

פסק דין

לפני תביעת התובעים לתשלום סך של 200,400 ₪ בגין דמי תיווך.

טענות התובעים:
התובעת 1 הינה חברה העוסקת ביזמות ובהשקעות. התובע 2, הינו בעל רישיון לתיווך במקרקעין והינו הבעלים של התובעת 1 (להלן : "החברה").
במהלך חודש 12/16 פנה הנתבע לתובעים בבקשה לקבלת שירותי תיווך. התובע 2 עניין את הנתבע בעסקת מקרקעין שעניינה רכישת חלקה בגודל של כ-2 דונם סמוך לחוף הים בחדרה.
הנתבע הביע עניין בעסקת המקרקעין והצדדים סיכמו את פרטי העסקה המבוקשים על ידי הנתבע, לרבות מחיר עסקת המקרקעין, שעניינה רכישת אופציה ורכישת זכויות או בעלות במקרקעין וכן את דמי התיווך שישולמו לתובעים.
ביום 21.12.16 חתמו הנתבעים על הסכם לקבלת שירותי תיווך , שצורף לתביעה כנספח 2 (להלן: " הסכם התיווך").
בהסכם התיווך התחייב הנתבע לשלם דמי תיווך בגובה ההפרש שבין מחיר התמורה החוזי לבין 1,800 ₪ למ"ר, כאשר נקבע כי ההפרש יהווה את סכום התיווך כולל מע"מ.
בסעיף 3 להסכם התיווך, נקבע: "אני מתחייב ליידע אתכם, להזמינכם, לערב אתכם בכל מו"מ ובשלבי סגירת העסקה, למען לא תפגענה זכויותיכם כגורם יעיל. אם אבחר לא לעשות כן, ו/או אערב גורם נוסף במהלך העסקה, אין הדבר יגרע מזכותכם לקבלת מלוא דמי התיווך המגיעים לכם".
לאחר החתימה על הסכם התיווך, התובעים המשיכו לעבוד במלוא המרץ על מנת להוציא את העסקה אל הפועל. בהתאם , התובע ניהל מו"מ אל מול דורון ידיד, אשר ניהל את המו" מ בשם בעלי המקרקעין (להלן: "דורון"), והכל בניסיון להגיע לתנאים הרצויים בהתאם להנחיות הנתבע ומתוך הסתמכות כי התובעים יהיו זכאים לשכרם כמוסכם.
בתוך כך, עמד התובע 2 בקשר רציף מול דורון והשניים ניהלו מו"מ אינטנסיבי, במסגרתו אף סגרו את רוב התנאים ביניהם לעניין שווי העסקה במ"ר , כאשר דורון הביע הסכמה למכור את המקרקעין בעבור סך של 1,700 ₪ למ"ר.
בהתאם להסכם התיווך שכר הטרחה שלו יהיו התובעים זכאים הינו מכפלה של 100 ₪ בשטח המקרקעין, 2004 מ"ר, דהיינו 200,400 ₪.
בשלב מסוים במהלך המו"מ, חש התובע 2 כי על שולחנו של דורון יש הצעה נוספת ויש לקוח נוסף המתנהל מולו. לאחר חקירה של העניין אל מול דורון ואל מול מר משה פלד, המתווך שהפנה את התובע 2 אל העסקה, עלה כי הבעלים של המקרקעין אכן מצוי במו"מ מול לקוח אחר, שהציע תמורה טובה יותר . בסופו של דבר, העסקה לא יצאה אל הפועל בתיווכם של התובעים.
להפתעתם הגמורה של התובעים, התברר להם, כי חברה מטעמו של הנתבע היא זו שהתנהלה מול דורון ואל מול הבעלים של המקרקעין וכי היא רכשה מאת הבעלים של המקרקעין אופציה סחירה בלתי חוזרת לרכוש את מלוא זכויות הבעלות במקרקעין , וכי היא משווקת את המקרקעין למטרותיה העסקיות.
הלכה למעשה, ברכישת האופציה באמצעות חברה מטעמו, ניסה הנתבע לעקוף את זכויותיהם של התובעים ולהימנע מתשלום שכרם, והכל תוך הפרת הסכם התיווך בחוסר תום לב ובניגוד לדין.
ככל הידוע לתובעים, ישות מטעמו של הנתבע, המזוהה בשם - אורן גרופ יזום ושיווק נדל"ן , היא זו שרכשה מאת הבעלים של המקרקעין אופציה סחירה בלתי חוזרת וכעת היא משווקת את המקרקעין לציבור הרחב.
הנתבע, באמצעות מי מטעמו , רכש את האופציה לרכישת זכויות הבעלות במקרקעין במחיר של 1,600 ₪ בקירוב למ"ר , והכל בניסיון לחמוק מתשלום שכרם של התובעים.
לטענת התובעים, הם זכאים למלוא דמי התיווך כמוסכם בהסכם התיווך, הנתבע פעל בחוסר תום לב והפר את הסכם התיווך.
לטענת התובעים, התנהגות הנתבע בסירובו לשלם דמי תיווך חרף העובדה לפיה התובעים הם שאיתרו את המקרקעין, יצרו קשר עם המוכרים, הביאו לידיעת הנתבע את היותם של המקרקעין מוצעים למכירה והוציאו כספים ומשאבים לצורך כך, מהווה ניסיון נפסד של הנתבע לעשות עושר ולא במשפט על חשבונם של התובעים, אשר ביצעו עבודתם נאמנה וסיפקו לנתבע שירותי תיווך כדבעי.
לטענת התובעים, בהתאם לסעיף 3 להסכם התיווך היה על הנתבע לערב את התובעים בכל מו"מ בקשר עם המקרקעין, וכי הוסכם כי ככל שלא יעשה כן, לא יהיה בדבר כדי לגרוע מזכויותיהם של התובעים ושכרם.

טענות הנתבע:
הנתבע, הפועל באמצעות חברת אורן גרופ , מוכר בשוק המקרקעין כמי שקונה ומוכר מקרקעין באופן תכוף , ולפיכך מתווכים , כדוגמת התובעים, משחרים לפתחו על מנת להציע לו עסקאות . וכך היה גם במקרה דנן. התובעים פנו מיוזמתם אל הנתבע ועניינו אותו במקרקעין נשוא התביעה, כאשר מהות העסקה וא ופייה המסוים נותרו פתוחים.
לטענת הנתבע, באותם זמנים לא היה לתובעים קשר לבעלי המקרקעין והם לא פעלו בשמם או בהרשאתם בשום דרך שהיא, ובהציגם את עצמם כמי שמונה על ידי בעלי המקרקעין לצורך מכירתם, הם הציגו מצא שווא שקרי. למעשה, התובעים פעלו כדי למכור נכס שלא היה קשור אליהם.
נכונותו של הנתבע להתקשר עם התובעים היתה מבוססת על מצג שווא שקרי ועל חוסר תום לב מוחלט.
התובעים לא היו מצויים בכל קשר עם בעל המקרקעין ולא רק שהם לא סיכמו דבר וחצי דבר עם בעל המקרקעין, אלא שלא היתה להם מעולם יכולת כלשהי להשפיע על מכירת המקרקעין.
מחיר העסקה שהציעו התובעים, שלא על דעת הבעלים, מצא חן בעיני הנתבע, והוא ב יקש מהתובעים לפעול למימוש העסקה. אולם , באופן מוזר, החלו התובעים לגרור רגליים ולעכב את ביצוע העסקה בתואנות שונות במשך חודש וחצי. הנתבע מצידו דחק בתובעים לפעול במרץ ובמהירות , אולם התובעים פעלו בדיוק להפך , ובשל ב מסוים הפסיקו להשיב לפניות הנתבע ולהודעותיו.
במענה להודעה ששלחו התובעים לנתבע ביום 2.3.17 נכתב: "אחי בוא נשאר ידידים, כי עסקאות יחד לא נראה לי נעשה. הכל טוב. בהצלחה". וכך וויתרו בכלל התובעים על כל זכות, שלא היתה להם, ויש בהודאה זו לבדה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעה כולה, שכן אין לפרשה אלא כהודאת בעל דין בדבר וויתור על כל זכות פוטנציאלית, או לפחות יש בכך מתן היתר מלא לנתבע לפעול כרצונו .
לטענת הנתבע, הגיעה אליו זמן קצר לאחר משלוח אותה הודעה שנשלחה ע"י התובעים פניה ממתווך נוסף, ששמו אסף טל, שבניגוד לתובעים אכן פעל בשליחות בעל המקרקעין ושהציע את העסקה. לאחר שהנתבע אישר את רצונו בעסקה, הפגיש המתווך, אסף טל, בין הצדדים בתוך יום אחד והביא למימוש העסקה במהירות וביעילות.
אכן, הנתבע רכש את המקרקעין באמצעות חברה השייכת לשותפו העסקי הנקראת: "שביט מרום בע"מ". הדבר נעשה בגלוי. יתר על כן , הנתבע שילם למתווך אסף טל את דמי התיווך המגיעים ל ו במלואם, כך ש הנתבע לא הרוויח דבר מהעובדה כי בסופו של יום המתווך אסף טל הוא זה שהביא לקיום העסקה, ולמעשה, הנתבע היה אדיש לזהות המתווך ופעל בתום לב מלא בכל הזמנים.

דיון והכרעה:
בפסק דין זה, עלי להכריע בשאלה האם התובעים זכאים לדמי תיווך בגין עסקת האופציה שנערכה בין בעלי המגרש למקבלי האופציה, וזאת למרות שהתובעים לא היו אלה שהיו המעורבים בסגירת העסקה ובקשירת החוזה.
לטענת התובעים, הם זכאים למלוא דמי התיווך הקבועים בהסכם התיווך, וזאת מאחר והנתבע "עקף" אותם בחוסר תום לב, כאשר בהסתמך על המידע שקיבל מהתובעים, קשר עסק ה עם בעלי הק רקע באמצעות חברה מטעמו.
חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים") קובע בסעיף 14 כך:
"(א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;
(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;
(3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
(ב) מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9(ד) - חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות."
לפי חוק המתווכים, מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מלקוח אם נתמלאו 3 תנאים מצטברים:
המתווך היה בעל רישיון תקף.
המתווך מילא אחר הוראות סעיף 9 לחוק. משמעות הדבר, בין היתר, ובראש ובראשונה כי המתווך החתים את הלקוח על הזמנה בכתב לקבלת שירותי תיווך במקרקעין, וההזמנה כללה את כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה.
המתווך היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
לא נטענה ע"י הנתבע כל טענה נגד התקיימות שני התנאים הראשונים, אלא שנטען על ידו כי התובע לא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בין הצדדים, ולטענת הנתבע, התובע לא היווה גורם כלשהו בקשירת העסקה. הנתבע מוסיף וטוען כי התובע כלל לא היה מורשה מטעם הבעלים לקיים מו"מ בשמם ביחס לנכס.
אין חולק, כי התובע הביא לידיעת הנתבע את קיומה של העסקה במקרקעין בגוש 10010 במתחם הים בחדרה. כמו כן, אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם להזמנת שירותי תיווך בכתב, בנוסח כדלקמן:

"אנו הח"מ ביחד וכל אחד לחוד:
צח אורן ת.ז. XXXXX591 כתובת גלגלי הפלדה 6 הרצליה.... מבקשים מכם ו/או מעובדיכם.... כי תמצאו לנו מוכרים לנכס שלהלן:
תיאור הנכס:
קרקע בגוש 10010 חלקה 14
גודל החלקה כ-2 דונם
מחיר מבוקש 1,800 ₪ לכל מ"ר
כתובת הנכס: עיר: חדרה גוש :10010 מתחם הים.
כל אחד מאיתנו מתחייב ומצהיר כדלקמן:

  1. אני הח"מ ביקשתי מכם לפעול למציאת מוכר לנכס המפורט לעיל ואני מתחייב לשלם לכם דמי תיווך בהתאם לתעריף המפורט בסעיף 2 וזאת מיד לאחר שיושג הסכם ביני ו/או בין מי ממשפחתי ו/או בין כל אדם או גוף אחר שאני קשור אליהם במישרין ו/או בעקיפין ו/או מטעמי או בשמי לבין המוכר ו/או עורך דינו.
  2. הנני מתחייב לשלם את דמי התיווך כדלקמן:

מוסכם כי מר גיא פינקלשטיין יהיה זכאי לדמי התיווך בגובה ההפרש בין מחיר התמורה החוזי לבין 1,800 ₪ למ"ר. מוסכם כי ההפרש יהווה את סכום התיווך כולל מע"מ.
3. אני מתחייב ליידע אתכם, להזמינכם לערב אתכם בכל מו"מ ובשלבי סגירת העסקה, למען לא תפגענה זכויותיכם כגורם יעיל . אם אבחר לא לעשות זאת, ו/או אערב גורם נוסף במהלך העסקה, אין הדבר יגרע מזכותכם לקבלת מלוא דמי התיווך המגיעים לכם".
לטענת התובע, לאחר החתימה על ההסכם הוא פעל במלוא המרץ כדי להוציא את העסקה אל הפו על ובהמשך נפגש עם מר דורון ידיד (להלן: "דורון"), נציגה ובנה של בעלת המקרקעין ועם מר משה פלד שפעל כמתווך מטעם הבעלים, והכל בניסיון להגיע לתנאים הרצויים בהתאם להנחיות הנתבע.
התובע טוען כי הוא עמד בקשר מול דורון וניסה ל קדם את סגירת העסקה, כאשר דורון הביע הסכמה למכור את הנכס לפי שווי של 1,700 ₪ למ"ר. לדבריו , הוא נפגש עם המתווך, מר פלד , במשרדו של דורון בתל אביב. בנוסף, התובע אף קיים, לטענתו , פגישות נוספות עם הנתבע בעניין העסקה במשרדו בהרצליה וב"מולי קפה" בתל אביב.
לטענת התובע, בשלב מסוים, הוא חש כי ככל הנראה על שולחנו של דורון מונחת הצעה נוספת ביחס למקרקעין וכי יש לקוח נוסף המתנהל מולו. ואכן לאחר בדיקה שערך, הסתבר לו כי דורון ניהל מו"מ מול לקוח אחר שהציע תמורה טובה יותר, ובסופו של דבר, הבין התובע כי הנכס נמכר ללקוח אחר, הגם שבזמן אמיתי, התובע לא ידע את זהות הרוכש.
לדברי התובע, לאחר מספר חודשים גילה, להפתעתו , כי חברה מטעמו של הנתבע היא הלקוח שהתנהל מול דורון ומול בעלי המקרקעין ו היא זו שרכשה אופציה סחירה ביחס למקרקעין לרכוש את מלוא זכויות הבעלות במקרקעין וכי היא משווקת את המקרקעין למטרות עסקיות.
לטענת התובע, ברכישת האופציה באמצעות חברה מטעמו, עקף הנתבע את התחייבויותיו כלפי התובעים ונמנע מתשלום שכרם, תוך הפרת התחייבויותיו בהסכם התיווך.
גרסתו של הנתבע ביחס לנסיבות שונה בתכלית. לדבריו , הוא אכן היה מעוניין ברכישת המקרקעין במחיר שהציע לו התובע, אולם, התברר לו במהרה כי לתובע כלל לא היה קשר עם בעלי המקרקעין וכי כלל לא היתה לו היכולת להביא את הקרקע למכירה או לקדם את העסקה.
לטענת הנתבע, הסתבר לו בדיעבד, כי התובע ניסה ליצור קשר עם בעלי המקרקעין, אולם אלו דחו את הצעותיו ולא קיימו כל מו"מ עם התובע.
לטענת הנתבע, כל טענות התובע בדבר פגישות עם בעלי הקרקע ונציגיהם היו סיפורי בדים.
הנתבע הצהיר כי הוא היה מעוניין בעסקה ולכן דחק בתובע לסגור אותה, אולם התובע החל לגרור רגליים ועיכב את ההתקדמות ובמשך חודש וחצי הוא מסר לנתבע תירוצים לא ענייניים ולא קידם את העסקה בכל צורה שהיא.
ביום 2.3.17 שלח התובע לנתבע הודעת טקסט בזו הלשון: "אחי, בוא נשאר ידידים, כי עסקאות יחד לא נראה לי נעשה. הכל טוב בהצלחה".
לטענת הנתבע, הוא ראה בהודעת הטקסט האמורה, הודעה מטעם התובע , לפיה הקשר בינו לבין הנתבע בקשר לקרקע מבוטל וכי הנתבע חופשי להמשיך ולהתעניין בנכס , בלי שהוא חייב לתובע דבר.
לטענת הנתבע, לאחר קבלת אותה הודעת טקסט, הגיעה אליו פניה ממתווך נוסף, אסף טל, בקשר לאותה קרקע. לדבריו, אין בכך כל דבר חריג, שכן לתובע לא היתה בלעדיות על הקרקע ובנסיבות אלו מצב שבו כמה מתווכים מציעים ל מכירה את אותה קרקע, הינו דבר רגיל הקורה לא פעם.
לדברי הנתבע מאחר והוא היה מעוניין בקרקע הוא חתם למתווך אסף טל על הסכם תיווך.
בסופו של דבר, העסקה נסגרה באמצעות המתווך אסף טל בתוך מספר ימים, והנתבע שילם לאסף טל את דמי התיווך המגיעים לו.

האם הוכח כי בעלי הקרקע הסכימו למכור את הקרקע ב-1700 ₪ למ"ר?
כאמור, הנתבע הכחיש מכל וכל כי התובע העביר אליו הצעה קונקרטית כלשהי בעניין רכישת הקרקע, ולטענתו, לתובע לא היתה כלל הזכות לעשות כן, שכן לא התקיים בינו ובין בעלי הקרקע כל מו"מ .

הנתבע העיד בעמ' 17 לפרוטוקול החל מש' 4:
"ש. אזכיר איפה היינו. בסעיף 36 אתה טוען שגיא ואסף טל פעלו במקביל למכור את הנכס. וכרגע אמרת שנודע לך בדיעבד שגיא פעל בכלל על דעת עצמו. איך זה מתיישב?
ת. מה שפה זה לא שאסף טל... אסף טל ואחרים, כל מיני מתווכים פעלו על העסקה הזו. לא הייתה לו בלעדיות, אז העסקה הזו בשוק. יכול להיות שגם הוא פעל. אני לא הלקוח היחיד שלו. גם לו היה מותר לפעול, ולמי שיש את העס קה ביד מגיע דמי תיווך, אם יש לו את העסקה ביד. כנראה שהיו שם עוד מתווכים. ב על הקרקע מוציא דירה ומבקש שיביא לקוח. זה הע בודה שלו, מותר לו להביא לקוחות.
ש. שים אותנו על ציר זמן בהתאם... תאריך 20.12.16 חתמת על הסכם התיווך. מציג את ההסכם. נספח 3 לתצהיר התובע. תאשר את התאריך.
ת. מסמך שאתה הבאת. אין לי מחלוקת.
ש. ישבת עם גיא במולי קפה?
ת. כן.
ש. מתי לטענתך, אנחנו כמובן מכחישים זאת, גיא ביטל את הסכם התיווך?
ת. לא יודע מתי. הוא לא הביא לי לקוח. מבחינתי כל עוד הוא לא הביא לי את הסחורה, הוא לא עשה את העבודה שלו כמו שצריך. "
בעמ' 20 לפרוטוקול ש' 18 נחקר הנתבע והשיב כך :
"ש. מפנה לסעיף 11 לתצהירך. אתה מדבר על כמה רצית את העסקה וניסית לדחוק את גיא לחתום על העסקה. איך זה מסתדר עם כך שכשגיא פנה אליך בטלפון לאחר שהבין שאתה חתמת על העסקה, לא זכרת אפילו שחתמת על הסכם מולו? מיד אפנה לתמלול. אם חתמת על הסכם התיווך ב- 20.12.16 , זה כבר אישרת, ושביט חתמו על הסכם אופציה ב- 16.3 , מדברים על לכל היותר 3 חודשים בהם פעלו לכאורה שני מתווכים.
ת. אולי יותר משני מתווכים.
ש. פנית ליותר משניים?
ת. אני לא פונה למתווכים. מתווכים באים אליי.
ש. אתה מתווך בעצמך, אתה יודע שחתמת על הסכם מול גיא ובשלב מאוחר יותר חתמת על הסכם מול אסף.
בתשובה לשאלת בית המשפט - מפנה לסעיף 3 להסכם התיווך, נספח 3 לתצהירים, שם התחייב הנתבע שהוא מתווך בעצמו ליידע את גיא... אין עוד מסמך נפרד. גם בסעיף 1 מתחייב מר אורן לשלם דמי תיווך מיד עם הגעה לעסקה, לא משנה באמצעות מי. הוא התחייב לעדכן את גיא. אין מחלוקת שניהל מו"מ ולא עדכן את גיא. אין מחלוקת שסיכל את האפשרות של גיא להגיע לעסקה. בסעיף 12 לתצהירך, אתה טוען שגיא מסר לך תירוצים לא ענייניים. יש לך ראיה להציג לי לתירוצים כאלה, שפנית לגיא?
ת. בוואצאפ רשום מה קורה, הייתה התכתבות. ( מעיין) "שכחת אותי, תביא עסקה".
ש. אמרת שגיא מסר תירוצים לא ענייניים. תפנה אותי למקום שהוא נותן תירוץ לא ענייני.
ת. ( מעיין) שאלתי אותו אם יש חדש, הוא אמר תדבר איתי אחה"צ. זה תירוץ. לא יכול לדבר 3 איתי עכשיו?
........
ש. אתה טוען שגיא שחרר אותך מההסכם. אז למה כשהוא פנה אליך ושאל על דמי התיווך שמגיע לו, אמרת לו שהוא ביטל את ההסכם, עצור? (חסרה בציטוט המילה "לא" לפני אמרת לו – הערה שלי ע.א.)
ת. עניתי לו כל הזמן, לא התחמקתי. אני לא מבין מה הוא רוצה ממני, הוא לא הביא לי עסקה. אני מבין שהוא חשב שיש לו עסקה, אבל הוא לא פעל נכון. לשאלת בית משפט – אני יודע שאני חותם על הסכם תיווך."
כאמור, לטענת התובע, בתצהירו, דורון הביע הסכמה למכור את הנכס לפי שווי של 1,700 ₪ למ"ר, אולם התובע לא הביא כל תמיכה לגירסתו בעניין זה.
אין בידי התובע כל ראיה לפיה הוא הודיע לנתבע על הסכמת הבעלים למכור את הקרקע בסכום של 1,700 ₪ למ"ר, כאשר ב שלל התכתבויות הוואטסאפ, שצירף התובע כנספח 7 לתצהירו, התכתבו יות מגוונות העוסקות בעניינים שונים, אין כל איזכור בדבר הסכמת בעלי הקרקע למכור את הנכס בסך של 1,700 ₪.
כמו כן, התובע נמנע מלזמן את דורון נציג הבעלים לעדות כדי לתמוך בטענתו לפיה הוא הסכים להצעת התובע למכור את הקרקע ב-1700 ₪ למ"ר. מאידך, התובע ביקש לזמן לעדות את המתווך מטעם הבעלים, א ך, למרבה הצער , הוא נפטר לאחר שאישרתי את זימונו להעיד.
בעניין זה נקבע בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 בעמוד 658:
"אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. ב ע"א 240/77 [3], בעמ' 705, אומרת השופטת (כתוארה אז) בן-פורת, כי "אי הזמנתם להעיד (של עדים רלוואנטיים - א' ג') יוצרת הנחה שאילו הובאו היתה עדותם סותרת את גרסת המשיבה....וכי "על הכלל שאי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, עמד בית-משפט זה בע"פ 112/52 בע' 254 מול האותיות ב-ג, מפי השופט זוסמן (כתוארו אז), וב ע"א 373/54, גם הוא מפי השופט זוסמן" (שם). וכן ראה דברי השופטת בן-פורת בע"פ 437/82 [4], בעמ' 97-98, כי:" הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..."
כאמור, התובע בחר שלא להביא לעדות את דורון, בנה של בעלת הקרקע , שלטענתו , הסכים למכור את הנכס ב-1700 ₪ למ"ר , ולפיכך מחדלו זה נזקף לחובתו , שכן מצופה היה כי התובע יביא את דו רון להעיד לטובתו ולתמוך בגרסתו. מאידך , הניסיון לזמן את המתווך המנוח מטעם הבעלים לעדות, עוד בטרם נפטר, יש בה כדי לתמוך בגרסתו.
האם התובע היה הגורם היעיל בעסקה
נראה לי כי לא יכול להיות ספק שבמקרה שלפני, התובע לא היה הגורם שהביא לקשירת העסקה.
אחד מפסקי הדין המנחים בסוגיה זו הוא פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ נ' אסתר ביר, כמנהל עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מח(3) 116 (להלן: "פסק דין מוסקוביץ"). שם קבע בית המשפט העליון לעניין מבחן "הגורם היעיל" בעמוד 123 בזו הלשון:
"דרישת ההלכה הפסוקה היא, כאמור, כי פעולת המתווך תהא הגורם היעיל להתקשרות החוזית. המבחן הוא מבחן של סיבתיות. אין המתווך יוצא ידי חובתו בעצם הוכחת הסיבתיות העובדתית. אין די בכך שהמתווך הוא גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, בבחינת סיבה-בלעדיה-אין. הדרישה היא לגורם שהוא היעיל.
השאלה אימתי פעולת המתווך היא "הגורם היעיל" נגזרת מבחינתה של מערכת העובדות".
בית המשפט בפסק דין מוסקוביץ קובע מספר מבחני אצבע, היכולים לסייע בבחינת מידת "היעילות" בסיבתיות. ואלו המבחנים בלשון פסק דין מוסקוביץ בעמודים 123-124:
"... ניתן לציין - בקווים כלליים - מספר גורמים המצביעים על מידת "היעילות" בסיבתיות: (א) מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, כגון - נושא הנכס; (ב) הקרבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לבין הגיבוש הסופי של החוזה; (ג) חלוף הזמן בין ההצעה מקורית עד סיום העיסקה (השופט עציוני בע"א 294/76 [2] הנ"ל); (ד) מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך - היקף מגעים, פגישותיו ושיחותיו עם הצדדים; (ה) קיומו של גורם נוסף, אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו של אותו גורם נוסף; (ו) תשלום דמי תיווך על-ידי הצד השני (המוכר או הקונה) ושיעורם; (ז) זהות הצדדים המנהלים את המשא ומתן כמצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית; (ח) הסתמכות הצדדים על-ידיעה קודמת של מהלכי המשא ומתן ופעולה שאינה אלא הרמת החבל, מקום בו הושאר, כדי ליצור המשכיות באותו מהלך.
מובן כי רשימת הנסיבות איננה סגורה".
לעניין מבחני האצבע הללו חשוב לציין, כי לא די בהתקיימות אחד מהם כדי להראות כי מתווך היה "גורם יעיל". כך למשל, בית המשפט העליון בפסק דין מוסקוביץ קבע מפורשות בעמוד 125 כי לא די בכך שמדובר בנכס אותו הציג המתווך ללקוחו, בכדי ללמוד מכך כי המתווך היה בבחינת "הגורם היעיל" לסגירת העסקה:
"... עצם העובדה שמתווך הציג לפני לקוחו נכס, אין פירושו של דבר שכל עיסקה בנוגע לאותו נכס תזכה את המתווך לעולם בדמי תיווך".
במקרה שלפני, לא הוכח אלא שהתובע הציג את הנכס בפני הנתבע. כמו כן, הוכח כי התובע קיים מספר פגישות עדכון עם הנתבע, בינ יהן פגישה ב"מולי קפה", וכי בכך התמצתה פעילותו בקשר עם העסקה.
המסקנה היא, איפוא, כי התובע לא היה הגורם היעיל בעסקה.

משמעות הימנעותו של הנתבע להודיע לתובע על קיום מו"מ עם מתווך אחר:
לאחר שקבעתי כי התובע לא היה הגורם היעיל בעסקה, השאלה שבה עלי להכריע הינה, האם הנתבע הוא זו שמנע מהתובע להיות הגורם היעיל בעסקה, בחוסר תום לב, ב"עוקפו" את התובע בהימנעו מלידע אותו על ניהול מו"מ באמצעות מתווך אחר ביחס לנכס שבגינו חתם עם התובע על הסכם תיווך, כאשר המתווך האחר, אסף טל, הוא שהביא לחתימת החוזה ביחס לנכס בין הבעלים ובין חברה מטעמו של הנתבע.
בע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ (פורסם בנבו, מיום 26.11.01) נקבע:
"עם זאת, קיום הסכם התיווך נתון ככל הסכם, לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב (הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). צד המסכל את מאמציו של המתווך על-ידי ניצול המידע שנתקבל ממנו לצורך פנייה ישירה לצד האחר לעיסקה תוך עקיפתו של המתווך, מפר את חובת תום-הלב המוטלת עליו. הוא הדין בכל אותם מקרים שבהם פועל צד מן הצדדים בדרך אחרת על-מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך, למשל על-ידי העסקת "מתווך קש".
סעיף 3 להסכם התיווך קובע: "אני מתחייב ליידע אתכם, להזמינכם לערב אתכם בכל מו"מ ובשלבי סגירת העסקה, למען לא תפגענה זכויותיכם כגורם יעיל . אם אבחר לא לעשות זאת, ו/או אערב גורם נוסף במהלך העסקה, אין הדבר יגרע מזכותכם לקבלת מלוא דמי התיווך המגיעים לכם".
אין חולק, כי הנתבע לא הודיע לתובע על קיומו של מו"מ בעניין הנכס ולא עירב אותו במו"מ שנערך באמצעות המתווך אסף טל.
לטענת התובע, מחדלו זה של הנתבע מחייב אותו לשלם לתובע את מלוא דמי התיווך המוסכמים דהיינו את ההפרש בין 1,800 ₪ למ"ר שהסכים הנתבע לשלם תמורת הנכס לבין 1,700 ₪ למ"ר שהינו המחיר שבו הסכימה בעלת המקרקעין למכור אותם לנתבע בתיווכו של התובע , לטענתו של התובע.
לטענת הנתבע, כשפנה אליו המתווך אסף טל והציע לו את הנכס, הוא לא זכר כלל כי מדובר בנכס שבגינו התחייב לתובע בהסכם תיווך, שכן, לדבריו, מתו וכים רבים פונים להציע לו עסקאות.
עוד טוען הנתבע, כי חש עצמו חופשי לרכוש את הנכס שלא באמצעות התובע, שכן לאחר נתק מסוים בינו לבין התובע בעניין העסקה שלח אליו התובע את המסרון בנוסח: "אחי בוא נשאר ידידים, כי עסקאות יחד לא נראה לי נעשה. הכל טוב בהצלחה". לטענת הנתבע, לאחר קבלת מסרון זה, ראה עצמו חופשי לפעול לרכישת הנכס באמצעות מתווך אחר בלא צורך לערב את התובע .
בעמ' 7 לפרוטוקול השיב התובע מול שורה 22:
"ת. ..... בשלב זה, אחרי כשבועיים אורן נעלם מהעסקה. ואז לאורך הזמן רואים את ההתכתבויות שמוכיחות זאת. הייתי בטוח שהוא ירד מהעסקה ולא רצה אותו. אמנם מבחינתי זה רע לי כי יכולתי להכניס לקוחות אחרים ופספסתי אותם, כי ידעתי שנסגרה באותו זמן וכעסתי שלא נסגרה דרכי, והלקוח שלי אכזב אותי".
התובע השיב במענה לחקירה בעמ' 8 לפרוטוקול החל משורה 1 כדלקמן:
"ת. בסביבות דצמבר הובא לידיעת אורן לראשונה העסקה. דיברנו על חתימת ההסכם, הוא חתם על ההסכם תיווך במייל בסוף דצמבר או תחילת ינואר, וברגע זה היה גושפנקא מבחינתי לעשות פגישה. הוא אמר שהוא מעוניין במחיר כלשהו. נפגשנו יחד עם משה פלד, דיברנו איתו על המחיר, הגענו איתו לסיכומים מאוד קרובים לגבי המחיר, אמרתי לו שיש רוכש. עדכנתי את אורן במחיר, הוא הביע עניין, אמר שיש תב"ע שהוא לא מבין וזה נראה לו מלונאות, והסברתי לו שזה מגורים. וזה הניח את דעתו. אחרי שראיתי שהעסקה די סגורה מבחינתי, אורן נעלם ולא ענה לי להודעות. שאלתי אותו למה הוא נעלם, והוא לא הגיב. רק במרץ גיליתי בשיחה אקראית עם מתווכת מחדרה, היא הזכירה שאורן סגר את העסקה בים. שאלת איזה עסקה, חלקה 14 ? היא אמרה לי כן. באותו רגע חשכו עיניי, והבנתי שהוא נעלם כנראה כי סגר עם מישהו אחר. התקשרתי אליו באותו ערב, אמרתי לו שהוא מעולם לא הזכיר שום טענה שלא עבדתי טוב, הוא אמר שלא זוכר שחתם. זה היה רק חודשיים לפני כן. אמרתי לו שכדי שנישאר חברים, הוא יכול לחשוב על פיצוי. הוא אמר שיחשבו על זה ויחזור אליי, מאז לא חזר אליי, אז נאלצתי לתבוע ".

בעמ' 11 לפרוטוקול השיב התובע לשאלה מול שורה 4 ואילך :
"ש. בוא נלך לנושא השני, אותה תכתובת טקסט. מציג את הודעות הטקסט. אותה הודעה מפורסמת שלך מ- 2.3.17 , (מצטט) "בוא נישאר ידידים כי עסקאות יחד לא נראה לי נעשה, הכל טוב בהצלחה". אתה מבקש שאנחנו נבין מזה שאתה רוצה לעשות את העסקה?
ת. מה שאתה מבין, זה מה נעלמת, והוא לא מגיב בכלל, ואחרי שהוא מבריז לי ודופק לי עסקה, אני אומר בוא נישאר ידידים כי עסקות יחד כנראה לא נעשה, כי זה לא פעם ראשונה שאתה מפיל לי עסקה, אז אתה לא רציני. לא היה לי חלום באותו רגע שהוא זה שכבר חתם על העסקה הזו.
ש. בהודעה שלך ב- 2.3 אתה אומר שאורן היה אמור להבין שאתה עדיין אמור לבצע את העסקה הזו?
ת. בשלב הזה ידעתי שהיא נסגרה, ומאוחר מדי בשבילנו.
ש. איפה אתה אומר בתצהיר שלך שידעת שהיא כבר נסגרה?
ת. לא יודע.
ש. כלומר מבינים בשלב הזה שכבר לא הייתה לך כוונה לבצע את העסקה?
ת. לא היה לי מושג שאורן סגר את העסקה מאחורי גבי, ופספסתי את העסקה, משה פלד הביא מתווך אחר וסגר את העסקה, מבחינתי היא אבודה ואני לא יכול להיכנס. לא זכור לי אם זה היה בחתימה או בטיוטה סופית.
ש. ואם אגיד לך שלא הייתה עסקה בשלב זה?
ת. אז מה היה?
ש. מאיפה ידעת ב- 2.3 כששלחת את ההודעה שהעסקה כבר אבודה?
ת. משה פלד, קולגה, העסקה בשלב הזה כחודשיים ומשהו אם לא 3 לאחר שהצעתי אותה לאורן, אחרי שלושה חודשים עסקה כזו שלא נסגרה, אתה לבטח לא חושב שאורן שנעלם יסגור את העסקה. אורן נעלם לפני כבר 2-3 שבועות לפני, התחלנו את ההתנהלות בדצמבר, אתה מדבר על פברואר או מרץ. בשלב הזה המוכר היה או בגמירות דעת לחתימה עם לקוח אחר, או כבר חתום. במרץ לא יכולתי כבר להיכנס ולייצג לקוח אחר בעסקה.
ש. מאיפה ידעת את זה?
ת. ריטה המתווכת, מאוד מוכרת... מתקן – משה פלד וכל נציגי מוכר, אמרו שהוא הכניס לקוח אחר, ואם לא ייחתם איתו אז אולי תיכנס. מבחינתי זה כבר היה אבוד."
מגירסת התובע עולה כי לאחר שהוא התקדם בעסקה עם הבעלים, הנתבע "נעלם" והפסיק להשיב לפניותיו. כן , עולה מדבריו , שלא נסתרו, כי נודע לו כי הבעלים כבר סגרו עסקה עם לקוח אחר, וכי העסקה אינה רלוונטית עבורו.
מתצהיר התובע ומתמליל ההקלטה שצורף לתצהיר התובע, נראה כי התובע כועס עד מאוד על הנתבע, מאחר ולטענתו עקף אותו בביצוע העסקה, כאשר כעס זה אינו מוביל למסקנה כי ויתר על העסקה מיוזמתו.
בתמליל ההקלטה נאמר בעמ' 1 החל משורה 10:
"אורן: וואלה ברוך ה' הכל טוב. נעלמת.
גיא: כן ? אני לא נעלמתי. אני...... תגיד לי יכול להיות שזה נכון שמה שאני שומע עם עסקה – 10010.... שחתמת יש את ה....
אורן: כן .
גיא: נו ?
אורן: מה איתה ?
גיא: חלקה 14 ?
אורן: כן.
גיא: מה זה סגרת אותה כאילו בלי להגיד לי?
אורן: אני לא יודע בלי להגיד לך. בא לי מתווך הביא לי את העסקה. הביא לי....
גיא: אתה חתום אלי אתה חתום אצלי.
אורן: מה זה קשור אחי ?
גיא: נו אז מה אתה הולך למתווך אחר ?..... עסקה עם החלקה
אורן: אני לא הולך למתווך אחר, אני לא יודע מה אני חתום לך אם אני חתום אז חתום אבל אני לא מסתכל מה אני חותם אני מסתכל מה מביאים לי לקוחות.
גיא: אחי אני מביא לך העסקה...
אורן: מה זה
גיא: מה זה בחור אתה יודע שזה עסקה איתי מה זה אתה הולך עם הבחור, נראה לך הגיוני
אורן: אתה הבאת לי בעל קרקע.
גיא: ברור מה זה הבאתם פגישה אתה אומר בוא אני רוצה אופציה... אני רוצה זה , חכה רגע אמרתי לך נחכה אנו נעלה מו"מ
אורן: מה חכה לפני 4 חודשים הבאת לי את זה, חמישה חודשים
גיא: איזה חודשים איזה חמישה חודשים על מה אתה מדבר? אנחנו מדברים על חודשיים. חודש וחצי.
אורן: מה שהבאת הבאת. לא יודע מה שהבאת...
גיא: מה זה נשמע לך הגיוני? מה זה לא הבאת .... ככה אתה מיידע אותי.
אורן: לא..... אני כל דבר אני חותם הכל מתווך אני חותם תביא לי עסקה מה אתה רוצה ?
גיא: בסדר אוקיי, אני הבאתי לך את העסקה אתה פשוט הלכת מהדלת האחורית לא תקין בתור מתווך שעבר. אתה יודע שזה לא תקין.
אורן: אני הלכתי בדלת האחורית?
גיא: ברור. אני מביא לך עסקה אתה הולך .... ואתה לא מיידע . אתה חתום לי שאתה מחוייב כל תהליך שאתה עושה עם המוכר, ליידע אותי. זה ההסכם תיווך שאתה חתום לי. אתה לא יכול לעשות תהליכים עם המוכר מאחורי הגב שלי בלי ליידע אותי. זה בחוזה על זה אתן לך בול מה שכתוב בחוזה. זה מתווך ואתה יודע את זה טוב ממני. כי היית מתווך מספיק שנים.
אורן: אני יודע מה זה מתווך. מה אני לא יודע מה זה מתווך ?
גיא: אבל בטח עזוב את האתיקה שאתה הולך מאחורי הגב . זה לא מעניין אותי . מה שמעניין זה חוקית.
אורן: אוקיי.
גיא: וחוקית אתה מחוייב כלפיי זה עשית את העסקה מבלי לשלם לי את התיווך לא מעניין אותי גם אם היית פונה לבד."
ובעמ' 4 לתמליל החל משורה 14:
"גיא: זה בעיה. זה בעיה.
אורן: תיק עסקאות.
גיא: זה בעיה, מה אתה רוצה לעשות ?
אורן: פה אני בודק... לוקח שמאי לוקח את ההליך.
גיא: אוקיי.
אורן: של ההתנהלות וזהו.
גיא: מה אתה רוצה לעשות אבל בנושא הזה ?
אורן: לא יודע האמת שאני לא יודע .
גיא: תחשוב על זה. אני חושב מגיע לי. אני חושב תיווך אני אתה יודע לא אומר לך עכשיו גם ככה לא היתה בעסקה הזו מיליונים. אבל תחשוב מה אתה חושב שמגיע לי ותודיע לי, תגיד לי.
אורן: אוקיי. בסדר גמור מקובל עלי.
גיא: מחר נדבר. קח את הזמן תחשוב עם אלון ותגיד לי מה אתה חושב.
אורן : בסדר."
ובהמשך בעמ' 5 לתמליל:
"אורן: הרגת אותי אחי אני לא מבין איך
גיא: גם אתה הרגת אותי הופתעתי מאוד, הופתעתי מאוד.
אורן: אם אני חותם לך למה אתה לא מקדם את העסקה... את העסקה למה לא.
גיא: אני מקדם לך את העסקה אתה לא יכול להעלם ולהגיד לי למה אתה לא מקדם לי את העסקה וללכת עם מישהו אחר כי...
אורן: אני לא הולך עם אף אחד אחר. מה אני הולך עם מישהו אחר, באים לי כל יום באים לי....
גיא: אחי אני הבאתי אותך לעסקה והחתמתי אותך על העסקה. וכל עסקה שהחתמתי אותך הבאתי אותך אתה פשוט לא רצית לסגור אותה.... ואז הפעלת לי מישהו אחר במקביל במו"מ מול אותו מוכר וזה לא יכול להיות.
אורן: ממש לא. ממש לא אבל.
גיא: אבל זה מתנגש אחד בשני ואז זה מפריע לי . אוקיי להגיע לטרגטים שהצבנו לעצמנו טרגטים של מחיר, הצבנו לעצמנו את הטרגטים ואת חוזה האופציה אוקיי. ואתה לא יכול להפריע לי באמצע תהליך מו"מ ולצפות להגיד לי למה אתה ככה. נו מה נראה לך הגיוני . טוב עזוב תחשוב אתה ונדבר מחר.... בסדר ?
אורן: טוב אחי יאללה ביי."
מתמליל ההקלטה, עולה כי התובע כועס ומוחה בתוקף בפני הנתבע על כי עקף אותו באמצעות מתווך אחר, וכי התובע היה מופתע מכך שהנתבע פעל באמצעות מתווך אחר.
יחד עם זאת, התמליל סותר את גרסתו של הנתבע שלפיה הוא הבין מהמסרון ששלח אליו התובע כי הוא חופשי להתקשר ביחס לנכס עם מתווך אחר וכי התובע "ירד" מהעסקה.
לאורך כל השיחה, הנתבע אינו מטיח בפני התובע את הטענה לפיה התובע נטש את העסקה וכי לא מגיע לו כל תשלום בגין התיווך. בתחילת השיחה, מנסה הנתבע להיתמם וטוען, כי הוא כלל אינו זוכר כי חתם לתובע על התחייבות ביחס לנכס, שכן הוא חותם על התחייבויות רבות למתווכים רבים.
יחד עם זאת, בהמשך השיחה, עולה כי הנתבע בהחלט זוכר את העסקה שהביא לו התובע, אך הנתבע מנסה להסביר לתובע כי העסקה הובאה אליו על ידי מתווך אחר אחרי שהתובע לא קידם לו את העסקה.
הנתבע גם לא שלל את דרישת התובע לתשלום שכר כלשהו עבור העסקה, ומהשיחה עולה כי הוא הבטיח לתובע לשקול את דרישתו לתשלום עמלה ולהשיב לתובע מה מגיע לו עבור העסקה שנסגרה באמצעות מתווך אחר.
מאידך, לא עולה מההקלטה כי התובע עומד על תשלום של סכום מסוים דווקא כדמי תיווך, עוד עולה מההקלטה כי התובע אינו נוקב בסכום של 1,700 ₪ למ"ר כסכום העסקה אותה יכול היה לסגור. מהשיחה עולה כי התובע היה במהלך מו"מ עם הבעלים, מו"מ שהנתבע "הפריע" לו וכי כל שהוא מבקש מהנתבע הוא כי יחשוב "מה מגיע לתובע". כלומר, מהשיחה לא עולה כי התובע דרש סכום של 200,000 ₪ או כל סכום אחר.
הגעתי למסקנה, כי הנתבע התקשר בעסקה באמצעות חברה שבשליטתו, באמצעות מתווך אחר, בידיעה כי קיימת לו התחייבות חתומה כלפי התובע לשתף אותו במו"מ אולם הוא העדיף להתקשר בעסקה באמצעות המתווך האחר, תוך התעלמות מהתחייבותו החתומה כלפי התובע ותוך הפרת אותה התחייבות.
יש לציין, כי הנתבע הפיק רווח גדול מ"עקיפת" התובע . סכום דמי התיווך עליו הסכים הנתבע עם המתווך אסף טל, היה נמוך בהרבה מסכום דמי התיווך שהתחייב לשלם לתובע: 59,670 ₪ במקום 200,000 ₪. (לפי מכירה של 1,700 ₪ למטר) זאת ועוד, המחיר שבו עלה בידי הנתבע להתקשר בעסקה היה כ- 1600 ₪ למ"ר , דהיינו , מחיר נמוך יותר מזה שלטענת התובע הסכים הבעלים למכור את הנכס (ב-1700 ₪ למ"ר). דהיינו, הנתבע הפיק רווח כפול מכך שהתקשר בעסקה באמצעות המתווך אסף טל . הן באמצעות תשלום מופחת של דמי תיווך בהפרש ניכר, והן באמצעות תשלום מחיר נמוך יותר עבור העסקה.
עוד יש לציין, כי אם הנתבע היה משתף את התובע במו"מ לצד המתווך החדש, הרי לפי הסכם התיווך שנחתם בינו לבין התובע, היה עליו לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור כפול מזה הנתבע בתביעה שלפני, שכן המחיר שבו נסגרה העסקה בסופו של יום, היתה בסך של כ-1600 ₪ למ"ר דהיינו, על הנתבע היה לשלם לפי מחיר זה, דמי תיווך בסך של 200 ₪ לכל מ"ר כלומר, כ-400,000 שח במקום 200,000 ₪.
התנהלותו של הנתבע מהווה התנהלות בחוסר תום לב במטרה להתחמק מתשלום עמלת תיווך לתובע.
יחד עם זאת, וכפי שכבר קבעתי לעיל התובע לא השכיל להוכיח כי יכול היה לקשור את העסקה במחיר של 1,700 ₪ למ"ר או בכלל, וכשאני מעמיד קביעה זו אל מול הקביעה לפיה הנתבע הפר את התחייבותו כלפי התובע בחוסר תום לב ו "עקף" את התובע בניגוד לקבוע בהסכם התיווך, סבור אני כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת הסכם התיווך והפרת חובת תום הלב, מאחר ואילו הנתבע היה מקיים את חובתו על פי הסכם התיווך, ומיידע את התובע ב דבר קיום המו"מ עם המתווך המתווך אסף טל ומאפשר לו להשתתף במו"מ, קיימת אפשרות כי היה עולה בידי התובע לקשור את העסקה.

סוף דבר
לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי על הנתבע לשלם לתובע פיצוי, בגין הפרת התחייבותו בהסכם התיווך ליידע את התובע, להזמינו ולערבו בכל מו"מ ובשלבי סגירת העסקה, למען לא תפגע זכותו כגורם יעיל.
אני קובע את הפיצוי שעל הנתבע לשלם לתובע וזאת על דרך האומדנא, בסך של 75,000 ₪, אותו אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.