הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 66070-11-20

מספר בקשה: 4
לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

המבקשת:
כפר השקעות בע"מ

נגד

המשיב:
אליהו פאר

בשם המבקשת: עו"ד רפאל נבון
בשם המשיב: עו"ד אלי מור

החלטה

בקשה חוזרת מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, זו הפעם להשתה בפועל של עיצומים שכבר נקבעו במקרה של הפרות עתידיות.

1. אזכיר בקיצור נמרץ, שכן הדברים נסקרו כבר בהחלטותיי מיום 22.6.2021 ומיום 5.7.2021: התובעת-המבקשת בעלת זיכיון ברשת ובמותג "כפר השעשועים", הנתבע-המשיב – זכיין לשעבר, שאינו מכיר בזכויות המבקשת כבעלת זיכיון, ואף לשיטתו חדל מלקיים את הסכם הזכיינות, שאינו מחייבו בדבר, אף שבמותג ובסימן המסחר של כפר השעשועים ראה להמשיך ולהשתמש. המבקשת הגישה תביעה נגדו, שיש בה רכיב כספי ורכיב של צווי מניעה ועשה, הנועדים למנוע ממנו לשמר את חזות הזכיינות בידו ולהשתמש במותג ובסימניה המסחריים. הנתבע לא התגונן, ניתן נגדו ביום 7.2.2021 פסק דין בהיעדר הגנה, זה הומצא לידיו על אתר, וזכה להתעלמות מוחלטת מצדו. באיחור ניכר, ורק לאחר שהמבקשת הגישה כבר בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ראה המשיב – חלף מענה ענייני לבקשה – לפעול בעצלתיים לביטול פסק הדין. לבקשת הביטול נעתרתי חלקית, ברכיב הכספי, אך יחסי זיכיון אין ולא יהיו עוד, הבהרתי, קרי צווי המניעה והעשה בעינם (החלטתי מיום 22.6.2021). אשר לבקשת הביזיון, הרי שבהחלטתי מיום 5.7.2021 עמדתי על התנהלותו הבעייתית מאין כמותה של המשיב, על הפרותיו החוזרות והנמשכות את פסק הדין חרף כל הבטחותיו לתקן והצהרותיו כי תיקן , ועל הצורך להשית עליו עיצומים מתאימים מכוח הפקודה.

2. בחלקה האופרטיבי של החלטת הביזיון (פסקה 12), שדומה כי הנתבע מתקשה לקוראה כיאות, נקבע כך:
"א. בשים לב להפרות החוזרות והנשנות של פסק הדין, חרף כל ההחלטות השיפוטיות, כמפורט בהרחבה, הרי שכהרתעה חיונית מפני הפרות נוספות, יושת על המשיב קנס מיידי, שאינו מותנה בהפרות נוספות, בסך 7,000 ₪, והוא ישולם לקופת המדינה בתוך 30 ימים מהיום.

ב. לעניין השילוט (שם המבקשת לא עמדה על הסרה פיזית של השילוט כמתחייב מלשון פסק הדין ונכונה הייתה להסתפק בהסתרה הרמטית): אם עד ליום 21.7.21 בחצות לא יוצבו השלטים שרכש הנתבע ואשר "יכסו כיסוי מלא את השילוט הקיים ללא כל אפשרות כי שלט מותג התובעת יהיה חשוף או גלוי לעין", כהתחייבותו – יישא בקנס של 2,500 ₪ לקופת המדינה לכל יום נוסף של הפרה או חלק ממנו. המשיב יעדכן את המבקשת (באמצעות באי הכוח) כי פעל כנדרש ויציג לה סרטון של השלטים, כדי לחסוך לפרנסיה את הצורך לשוב ולכתת רגליהם כדי לבדוק מקרוב את התקנתם; ומובן שטענות המבקשת שמורות לה.

ג. לעניין כל שימוש אחר בסממני הרשת, תהיה זו חשבונית ידנית או מודפסת, פתקי החלפה, שלטים, או כל שימוש אחר בשם הרשת והמותג – כל שימוש עתידי שכזה יוביל לחיוב המשיב בקנס של 2,000 ₪ לקופת המדינה, בגין כל הפרה.

3. והנה, מה שאמור היה להיות סוף פסוק, אינו סוף פסוק. 17 יום מן ההחלטה בבקשת הביזיון, וביום 22.7.2021 באה בקשת המבקשת לחיוב המשיב בקנסות בהתאם להחלטה. זאת הן לעניין כיסוי השילוט החיצוני, הן לעניין המשך שימוש בשילוט הנושא את סימני המבקשת על גבי שלט מבצע, הן לעניין שימוש בפתקי החלפה הנושאים את שם הרשת, הן לעניין שימוש בפתקי החלפה שעליהם מוטבעת חותמת הרשת. המגיב דחה בקש, בלא כל פירוט (הודעתו מיום 28.7.2021), המבקשת ביארה כי בדין טענה להפרות (הודעותיה מימים 1.8.2021 ו-2.8.2021), והמשיב – לאחר ארכות שנתתי בידי בא כוחו – מסר היום (19.8.2021) עמדה מפורטת אך מעט יותר מקודמתה, תוך הטחת האשמות במבקשת, ודחיה לאקונית ונטולות הסבר של טענותיה.

יוער כי הנתבע שב והעלה טענות בעניין הליכי ההוצל"פ שנקטה התובעת, אף לאחר ביטול (לעת הזו) של הרכיב הכספי בפסק הדין, כך גם טענות בעניין זיכיון של הורי הנתבע. לא זה המקום לעסוק באלה, ומובן שעל הצדדים לפעול לפי דין והסכם, וזכויותיהם שמורות להם במקרה של הפרת מי מאלה.

4. לגוף הדברים בבקשת הטלת הקנסות, הרי לאחר העיון בבקשות והתשובות הנזכרות , יש לפעול כך:

לעניין השילוט החיצוני: התחייבות המשיב, שהפכה צו (חלף חיובו להסיר את הצילונים, בעלות ניכרת), לכך שיתקין כיסויים אשר "יכסו כיסוי מלא את השילוט הקיים ללא כל אפשרות כי שלט מותג התובעת יהיה חשוף או גלוי לעין" – הופרה. כך נטען ובוסס בבקשה מיום 22.7.2021, ונכון למועד התגובה של המשיב מיום 28.7.2021, לא זכתה הטענה לכל מענה של ממש, זולת דחיה בקש. המסקנה המתחייבת: הפרה, שיש לחייבה בגינה בקנסות בפועל של 2,500 ₪ ליום, לתקופה של 7 ימים, וסה"כ: 17,500 ₪ שאותו ישלם המשיב לאוצר המדינה בקשר עם הפרה זו .

מה ארע לאחר יום 28.7.2021, והאם יש מקום להמשך השתת הקנס היומי של 2,500 ₪ עד להסרת ההפרה של הצו השיפוטי – אין לדעת, וזאת בעטיו של המשיב. הוריתי ביום 28.7.2021 למשיב באמצעות בא כוחו להציג בפני המבקשת תמונות וסרטונים עדכניים ומקיפים בכל הנוגע לנושא השילוט; האם הדבר נעשה אין לדעת; האם נערכו שינויים ותיקונים מאז אין לדעת. התובעת לא פירטה בהודעתה מיום 1.8.2021, זולת קביעתה (הנכונה) כי עצם תגובתו של המשיב בעניין זה ביססה את טענותיה מיום 22.7.2021. המשיב עצמו, בתום הארכות שניתנו לו, ולאחר שהערתי מספר פעמים על החשיבות של קיום הצו כהלכתו גם על מנת למנוע חיובים כבדים, הודיע היום באופן לאקוני כי "בניגוד לעבר ועד החלטת בית המשפט בבקשת הביזיון ועד לתאריך 21.7.21 אין ולא היו כל שלטים עם סימן הלוגו של התובעת מדובר בכיסוי מלא, סופי וגמור ללא כל סימן כזה או אחר של סימן התובעת" (סעיף 1.3 לתשובה); זאת תוך תוספת בלתי ראויה על כך שנכון לחייב דווקא את המבקשת בהוצאות בשל "הטרדות חוזרות בעניין השילוט". אם המשיב אינו חפץ ב"הטרדות" (ועמידה על קיום צו שיפוטי אינו הטרדה), יתכבד ויקיים את הצו. אם הוצגו ראיות לכך שהפר, יתכבד ויציג ראיות לכך שתיקן. ואם לא תיקן, ימהר ויתקן. לעת הזו: יציג המשיב ראיות סדורות המצביעות על כך שעד ליום 19.8.2021 אכן תיקן את הדרוש, יבאר מתי תיקן, וידגים בתמונות וסרטון כי אכן בכיסוי מלא המדובר, כזה שאינו ארעי, אינו מתבדר ברוח, ואינו ניתן לצפייה, לא מרחוק ולא לחולפים מתחת לצילוניות, בדרכם לתוך החנות או ממנה החוצה. על מנת שנחסוך זו הפעם בעודף תגובות וחילוקי דעות: הסרטונים הנוגעים לעת הזו יוסרטו יחד עם נציג של המבקשת (לאחר שהמשיב חוזר ומזמין כי יגיע לביקור), כזה שב"כ הצדדים יתאמו את התייצבותו במקום. מראש אזכה את המבקשת בהוצאות בגין השחתת זמן זו שלה, שנועדה רק להבטיח כי צו שיפוטי יקוים. ההשלמות – עד יום 29.8.2021 .

לעניין שלט המבצע: טענה המבקשת: המשיב הותיר בחנות את שלט המבצע הנושא את שמה של הרשת (הודעתה מיום 22.7.2021, תמונה שצורפה בסעיף 6). השיב המשיב: כל השלטים כוסו, טענות המבקשת הן טענות סרק (הודעתו מיום 28.7.2021). הגיבה המבקשת: המשיב הותיר בתוך החנות אפילו את שלט המבצע הנושא של שמה של הרשת , ועל כך לא חלק כלל בתגובתו (הודעתה מיום 1.8.2021, ס' 11.1). הגיב המשיב: "בטעות שבהיסח הדעת נותר שלט קטן", אך הפיס את הדעת: לא נעשה בו כל שימוש, והרי אינו מזהה עצמו עם שם המבקשת. עוד טענה בעלמא, כזו המלמדת על כי תגובתו הקודמת הייתה נטולת עיגון ועשתה פעם נוספת שימוש בגישה שלפיה ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר, או כך לפחות מדמה המשיב. המדובר בהפרה של החלטתי מיום 5.7.2021, שקבעה כבר את העיצום שיושת: המשיב ישלם לאוצר המדינה קנס בסך של 2,000 ₪ בקשר עם הפרה זו.

השימוש בחותמת הרשת, והשימוש בפתקי החלפה שעליהם חותמת הרשת: אף שהמבקשת עוסקת בשני עניינים אלה בנפרד (סעיף 5.4 לבקשתה מיום 22.7.2021), ועותרת להשתת קנס בגין כל אחד מהם, מצאתי קושי מסוים לעשות כן, ואראה להתייחס לשני העניינים כאחד. אשר להפרה – ודאי שישנה, וגם זאת יש לקבוע חרף אותן הכחשות כלליות ונטולות פירוט של המשיב. המשיב מבקש לאחוז בעניין זה (ובאחרים) בטענה מוקשית מאין כמותה: כי חיובו בקנס בגין כל הפרה הוא רק לאחר יום 21.7.2021. טענה נטולת כל עיגון: בעניין השילוט החיצוני קיבל שהות, לבקשתו, לתקן את האמור עד יום 21.7.2021 (פסקה 12(ב) להחלטתי מיום 5.7.2021). לעניין הפרות אחרות, כאלה שהמשיב הכריז חגיגית כי לא יבוצעו עוד, הרי שלא קבעתי כל שהות וההוראה שבסעיף 12(ג) להחלטה נכנסה לתוקף מיידית. כך או כך, ההפרה האחרונה שתיעדה המבקשת היא מיום 1.8.2021. המשיב ישלם לאוצר המדינה קנס בסך של 2,000 ₪ בקשר עם הפרה זו.

5. ובהערת אגב: מעטים ביותר הם המקרים שבעל דין לא רואה לנכון לכבד את החלטות בית המשפט ואפילו את הבטחותיו שלו עצמו. החלטות שיפוטי ות וצווים אינם אלא משום המלצה, ולא כזו שיש לשעות לה. בית המשפט יורה כחוכמתו, והמשיב יעשה כחוכמתו. המבקשת תלין והמשיב יטיח בה האשמות על ה"הטרדה" כלפיו, הגלומה בעמידתה על כי צווים שיפוטיים יקוימו. הגיעה העת כי המשיב ישנה את גישתו, שכן לגישה זו יש מחיר כספי כבד. נתתי בידו הזדמנויות אינספור על מנת לתקן דרכיו ואת גישתו, על מנת שלא להכביד עליו כלכלית וודאי בתקופה זו, והמענה היחיד מצדו נותר שהוא יעשה כראות עיניו. להתנהלות זו יש עלות.

6. סוף דבר: המשיב יישא בקנסות לאוצר המדינה בסכום כולל של 21,500 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום. כן ימסור עדכון נאות וממה כאמור בפסקה 4(א), אם ברצונו להמנע מקנסות נוספים. למותר לציין שהחלטתי מיום 5.7.2021, על כל העיצומים שננקבו בה, בעינה ויש לקוות שזו הפעם תרתיע את המשיב מהפרות נוספות. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בקשר עם בקשותיה מיום 22.7.2021 ואילך, וכן בקשר עם הצורך – אם חפץ המשיב למלט עצמו מקנסות נוספים – בביקור משותף עמה (כהצעתו) ותיעוד של מצב השילוט החיצוני, בסכום כולל של 7,000 ₪.

תז"פ ליום 30.8.21.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.