הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 65521-02-20

מספר בקשה: 24
לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

המשיב/ התובע:

אהוד אנקונינה
באמצעות ב"כ עוה"ד גיל צבע.

נגד

המבקשים/ הנתבעים:

  1. ענבר לוי
  2. יצחק לוי

פסק דין
(בהיעדר התייצבות הנתבעים)

ביום 08.01.2020 הוגשה בקשת ביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על ידי התובע, מר אנקונינה. בקשת הביצוע הוגשה בגין 6 המחאות בסך כולל של 78,000 ₪ שנמשכו מחשבון: " לוי יצחק וענבר יזמות נדל"ן". 3 שיקים על סך 20,000 ₪ כל אחד, 3 שיקים על סך 6,000 ₪ כל אחד. כלל השיקים חזרו בציון: "א.כ.מ – אין כיסוי מספיק ".

בקשת הביצוע הוגשה תחילה כנגד הנתבעת 1 בלבד, הגב' ענבר לוי (להלן "ענבר לוי ").

בתצהיר שצורף לבקשת התנגדותה של ענבר לוי, צוין שמעולם לא חתמה על ההמחאות מושא תיק ההוצאה לפועל ולא קיבלה תמורה בגינם. ההמחאות ניתנו מחשבון משותף של ענבר לוי ובן זוגה – הנתבע 2 (להלן " יצחק לוי"). ענבר לוי ציינה כי ההמחאות נחתמו על ידי יצחק לוי ומעולם לא הייתה היא צד בעניין. לבקשת התנגדותה צירפה ענבר לוי תצהיר מטעם יצחק לוי אשר אישר דבריה וטען שהוא זה אשר חתם ומסר ההמחאות לידי התובע. כן הוסיף יצחק לוי בתצהירו שהתובע קיבל תמורה בלתי מבוטלת בכך שהתגורר בדירה שיצחק לוי שכר עבורו ועבור בני משפחתו, מבלי ששילם כלל עבור דמי השכירות ולכן בכוונתו להגיש תביעה כנגדו.

משהוגשה ההתנגדות לבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי [ראה סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. כן ראה ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746].

ביום 31.05.2020 התקיים דיון בבקשת ההתנגדות. ב"כ התובע ציין כי על פי פקודת השטרות, כאשר שיק נמשך מחשבון משותף די בחתימת אחד השותפים על השטר כדי לחייב את כל יחידיו. הנתבעת 1, ענבר לוי, נחקרה על תצהירה. בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט לפיה, בין היתר, נקבע ש צודק ב"כ התובע כי בהתאם לסעיף 22(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש] יכול שו תף אחד לחייב האחר גם אם הוא אינו חתום וזאת במקרים מסוימים; יחד עם זאת, יש לבחון האם מדובר בחשבון עסקי משותף או בחשבון משותף של בעל ואישה. בנסיבות העניין, ניתנה רשות להתגונן שאיננה מותנית.

לאחר הדיון בבקשת ההתנגדות, הוגש מטעם התובע כתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר. לכתב התביעה המתוקן צירף התובע את הנתבע 2, יצחק לוי וכן את "לוי יצחק וענבר יזמות ונדלן" ואת חברת "לוי יצחק – יזמות וניהול פרויקטים ". עיקרי כתב התביעה המתוקן הם שההמחאות שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, נמסרו לפירעון לתובע במסגרת הסכם לפיו רכש התובע מהנתבעים שתי דירות + חצי קומת מרתף בפרויקט בנייה שהם בונים ברחוב ביאליק / השניים בעיר בני ברק (ראה סעיף 5 לכתב התביעה המתוקן). לטענת התובע, הנתבעים 1-2 הם שני השותפים בשותפות מושכת השיקים "לוי יצחק וענבר נדל"ן" או "לוי יצחק – יזמות וניהול פרויקטים " אשר פרטיהם של מי משתי החברות הנ"ל ומשני הנתבעים, מופיעים על גבי ההמחאות. כן חזר התובע על גרסתו שעלתה בדיון בבקשת ההתנגדות, בדבר הקביעה בפקודת השטרות שדי בחתימה אחת לבדה בכדי לחייב את כל השותפים בפירמה (ראה סעיף 22(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש]). מכאן, לטענתו יש לחייב הנתבעים ביחד ו/או לחוד במלוא סכום ההמחאות שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

ביום 22.08.2020 התקיים קדם משפט. לקדם המשפט התייצב התובע ולא נרשמה התייצבות מטעם מי מהנתבעים. התובע ציין כי הגיש כתב תביעה מתוקן ומסר אותו לנתבעים באמצעות חברת שליחויות אשר ביצעה המצאה בדרך של הדבקה על דלת ביתם של הנתבעים. התובע הציג אישור מסירה ותצהיר מוסר על ההדבקה במען ברחוב מזא"ה 8, פתח תקווה זו הכתובת על פי בקשת ההתנגדות שהוגשה (ראה דבריו של התובע בעמוד 1 לפרוטוקול הדיון מיום 02.08.2020, בשורות 11-16).

בהחלטת בית המשפט בקדם המשפט נקבע, בין היתר, "עיון בתיק מלמד כי ההזמנות לדיון לנתבעים נשלחו לכתובת ברח' אהרונוביץ' 15 בני ברק. אותה כתובת שהנתבעים ציינו ככתובת משרדם. יצוין כי ההזמנות חזרו בציון 'עזב את המען'. בנסיבות העניין, לא ניתן לראות כי בוצעה הזמנה לנתבעת. אולם, בישיבת קדם משפט ביום 31.05.2020 נקבע הדיון להיום והדיון נקבע בנוכחות הנתבעת. אשר נכחה בדיון. בנסיבות העניין, היה מקום, לכאורה, ליתן פסק דין נגדה, אולם, לאחר מועד זה, התובע הגיש כתב תביעה מתוקן כשאין אישור כי נמסר לנתבעים. מדובר בהדבקה שלא ברור שהיא כתובתם של הנתבעים ." (ראה סעיפים 3-5 להחלטת בית המשפט מיום 02.08.2020). כן נקבע, שיש להמציא את כתב התביעה המתוקן במסירה אישית לנתבעים ולהמציא אישור מסירה לבית המשפט; ועל הנתבעת 1 לעדכן מדוע לא התייצבה לדיון.

ביום 07.09.2020 הוגשה הודעה לבית המשפט בה עדכן ב"כ הנתבעת 1 מדוע לא התייצבה האחרונה , ובהחלטת בית המשפט מיום 08.09.2020, נקבע כי ההודעה מתקבלת ללא צו להוצאות. בשים לב לטענת ב"כ הנתבעת 1 שכתב התביעה המתוקן לא נתקבל אצלה, צוין בהחלטה כי כתב התביעה יימסר במסירה אישית ויוגש לבית המשפט אישור המסירה.

ביום 15.09.2020 ולאחר המצאת אישור שכתב התביעה המתוקן נמסר לידי הנתבעים, נקבעו המשך ההליכים בתיק, לרבות מועד לשמיעת הוכחות. בין לבין הוגשו בקשות בנוגע למתן פסק דין נוכח אי הגשת כתב הגנה במועד, בקשת ב"כ הנתבעים להפסקת ייצוג, ביטול הליך ההוכחות עקב אי הגשת תצהירים מטעם הנתבעים. בהחלטה מיום 28.01.2021 ציין בית המשפט, בין השאר, שלא ניתן ליתן החלטה בדבר ביטול דיון הוכחות בשל אי הגשת תצהירים מקום בו קיים ספק במסירת החלטות לידי הנתבעים.

ביום 02.03.2021 התקיים דיון הוכחות, אליו התייצב התובע בעצמו ולא נרשמה התייצבות מטעם מי מהנתבעים ו/או מי מטעמם. גם אז בית המשפט מצא ספק בדבר המסירה. דיון הוכחות נוסף נקבע ליום 24.10.2021, התובע התייצב יחד עם בא כוחו ולא נרשמה התייצבות הנתבעים ו/או מי מטעמם.

בנסיבות העניין, לאחר הזדמנויות חוזרות ונשנות למתן תגובות מצד הנתבעים, המצאות חוזרות ונשנות של כתב התביעה המתוקן לידי מי מהנתבעים והימנעותם, לכאורה, של האחרונים מלקבל את כתב התביעה המתוקן. אין מנוס ממתן פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבעים.

עיינתי בבקשת הביצוע, בכתב התביעה המתוקן ובנספחים שצורפו אליו. יצוין כי כתבי הטענות גודרים את קווי המחלוקת בין הצדדים, ובית המשפט לא יי דרש לטענות נוספות ו/או מאוחרות [ראה לעניין זה ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד נח(2) 145, 151 (2003)] . כאמור, כתב התביעה המתוקן הוא כתב התביעה שבפניי ולאור הוספת הנתבע 2 וכן החברות אשר בבעלות, לכאורה, של הנתבעים 1-2; עולה כי יש לחייב הנתבעים ביחד ו/או לחוד בסכום התביעה.

כעולה מצילום ההמחאות שצורפו לכתב התביעה המתוקן נראה שההמחאות נמשכו מחשבון "לוי יצחק וענבר יזמות ונדלן" ומחשבון "לוי יצחק – יזמות ניהול פרויקטים ". הנתבע 2 (יצחק לוי) הודה והצהיר בתצהיר שצורף לבקשת ההתנגדות כי הוא זה אשר מסר את ההמחאות לידי התובע וחתם על ההמחאות בהיותו בעל החשבון המשותף עם אשתו הגב' ענבר לוי (ראה סעיפים 1-7 לתצהירו של יצחק לוי).

ללמדך, שמדובר בהודאת בעל דין ועל כן יש להשית על הנתבע 2 החוב הנטען מושא התביעה דנא. עוד יצוין, כי בשים לב לסעיף 22(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש] הקובע: "חתם אדם שמה של פירמה, הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור שותפים לאותה פירמה", יש לחייב גם את ענבר לוי בסכום התביעה וזאת מכיוון שעל גבי השיקים (תחת שמות החברות שלעיל) מצוינים שני מספרי תעודת זהות וענבר לוי העידה בעדותה כי תעודת הזהות המופיעה על גבי השיק היא שלה ( ראה עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 11-13).

לאור האמור לעיל, מכוח סעיף 22(ג) ל פקודת השטרות [נוסח חדש] ועל בסיס הצהרת הנתבע 2 ועדותה של הנתבעת 1; יש לחייב את שני הנתבעים ביחד ו/או לחוד בחוב מושא התביעה דנא.

בנסיבות העניין, הנתבעים 1-2 ישלמו לתובע תוך 45 יום מהיום, ביחד ו/או לחוד, את הסכומים הבאים:

קרן החוב בגין ההמחאות – בסך של 78,000 ₪ (בתוספת ריבית ו הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל).
הוצאות משפט - בסך של 1,000 ₪.
שכר טרחת עורך דין - בסך של 2,500 ₪.

בשים לב לכך שפסק הדין ניתן במעמד צד אחד, בהיעדר התייצבות, ככל שיש בידי הנתבעים עילה לביטול פסק הדין יגישו בקשה בהתאם לתקנות.

מזכירות בית המשפט תשלח פסק הדין דנא לידי הצדדים.

ניתן היום, ח' כסלו תשפ"ב, 12 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.