הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 6519-04-19

לפני כבוד השופט אביים ברקאי

התובע:
נתן רסקין

נגד

הנתבעים:

  1. עזרא ידיד
  2. אסתר ידיד
  3. אמנון גבלן
  4. אהרון גבלן
  5. צלח גבלן
  6. מזל אליהו
  7. שאול אליהו

החלטה

חלק ראשון-כללי
עניינה של החלטה זו הוא בבקשת הנתבעים, במסגרתה עתרו למתן צו המורה לתובע להשלים ולהוסיף על הדרישות המקדמיות.

יאמר מיד כי לאחר עיון בטענות הצדדים ובצרופות להן וכן הואיל והליך הגילוי המוקדם נועד כדי לייעל את הדיון ולהביא לחקר האמת, הרי שיש מקום למסור את המסמכים המבוקשים ע"י המבקשים וכן יש מקום לספק מענה לשאלות שנשאלו. עם זאת, ישנם סייגים אשר יכולים להביא לצמצום היקף הגילוי. ועל כן יש לבחון בין היתר את מידת ההכבדה שיוצר הגילוי על בעל הדין האחר. כך, יתכן כי בית המשפט לא יורה על גילוי מסמך או סוגי מסמכים שנדרשו, על אף היותם רלוונטיים למחלוקת, וזאת כאשר מידת ההכבדה שבגילויים על הצד האחר היא גבוהה.

לגופו של עניין, מצאתי כי יש לקבל את בקשת הנתבעים בחלקה וזאת בהתייחס לדרישות שיפורטו בסעיפים 4 ו-5 להחלטה.

חלק שני- על הבקשה
במסגרת הבקשה עתרו המבקשים למתן צו גילוי מסמכים כללי, ספציפי ומתן צו מענה על שאלון. הנתבעים עותרים כי התובע ימסור מסמכים ספציפיים ( רשימת המסמכים מנויים בסעיפים 1-12 לטבלת הגילוי ) וכן ישיב על 86 שאלות (מנויים בסעיפים 13-98 לטבלה ).

במסגרת הבקשה עותרים התובעים כי יינתן צו עבור כל מסמך ומסמך שנדרש ע"י המבקשים וככל שאין בידי המשיב את המסמך המבוקש או מסמך הזהה לו אז עותרים להורות למשיב כי ישיב שאין ברשותו את המסמך והכל בתצהיר ערוך כדין. כך גם עותרים כי ביהמ"ש יחייב את המשיב להשיב על השאלות שלא נענו על ידו במסגרת התצהיר שהוגש. לדברי המבקשים, התובע לא נתן התייחסות ספציפית במסגרת המענה לשאלות ואך נימק במענה בייחס למרביתם כי : "אינו רלוונטי ועולה עד כדי שינוי חזית".

הליך הגילוי
הלכה פסוקה היא כי במסגרת הדיון האזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע שעשוי להיות רלוונטי במסגרת המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט. נקודת המוצא היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה זאת כאמור על מנת שההליך יתנהל ב-"קלפים פתוחים".

מטרת ההליך של גילוי מסמכים הוא להביא לחקר האמת. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ברעא 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ כדלקמן:: "בית משפט זה עמד לא אחת על החשיבות שביסוד הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, הן לצורך חתירה לחקר האמת והן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 269 (2005); והאסמכתאות שם). על הליכי הגילוי והעיון נאמר, כי הם "הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט" (שם, בעמ' 269). "פרוזדור" זה מורכב משני חלקים. האחד - הליכי הגילוי, המוסדרים בתקנות 112 ו-113 לתקנות, שתכליתם להקנות לבעל דין ידיעה אילו מסמכים מצויים בידי יריבו (ראו: זוסמן סע' 344 וסע' 348); והשני - העיון במסמכים, המוסדר, בעיקרו, בתקנה 114 לתקנות, שתכליתו לאפשר לבעל דין לעמוד על תוכנו של מסמך פלוני שבידי היריב ולעיין בו (זוסמן, סע' 355). שלב הגילוי הוא ה"מבוא" לשלב העיון, על כן, בשלב ראשון על בעל הדין לבקש, כי יינתן תצהיר גילוי מסמכים כללי ו/או ספציפי, ומשזה ניתן - רשאי בעל דין לדרוש מיריבו לעיין במסמכים שהוזכרו בתצהיר הגילוי, אלא אם קבע בית המשפט אחרת. לא למותר לציין, כי נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי ועיון מרביים, על מנת לאפשר למשפט להתנהל ב"קלפים פתוחים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 521 (1999); זוסמן, בסע' 344)." (ההדגשה אינה במקור).

הרציונל בגילוי מסמכים ועיון בהם נקבע ברע"א 4627/14 ע"י כב' השופט י. עמית, פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי שניתן ביום 10.11.2014 וכדלקמן:

"נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי, בהתבסס על הרציונאלים הבאים: (א) חשיפת האמת, אשר מותנית בין היתר בפרישׂת תמונה עובדתית רחבה ומלאה ככל האפשר (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 251 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)); רע"א 4234/05 בנק המזרחי נ' פלץ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (14.8.2005)); (ב) יעילות דיונית במובן הרחב (יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 248 (2008) (להלן: קיטאי); ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992)); (ג) הזכות להליך ראוי, היונקת מזכות הגישה לערכאות (ראו רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 11 לפסק דינו של השופט דנציגר (6.3.2013) (להלן: עניין עיני)); (ד) שוויון בין הצדדים - הגילוי והעיון מאפשרים לצמצם את פערי המידע בין הצדדים ובכך להעמידם בנקודת פתיחה שווה."

גילוי מסמכים ספציפיים
המבקשים עותרים לגילוי מסמכים ספציפיים בהם נדרש המשיב לגלות מסמכים רלוונטיים הקשורים לטענתם בקשר אינהרנטי לתובענה, וכך ובקשר עם הפרויקט והשירותים המשפטיים שכביכול הוענקו ע"י המשיב שמכוחם ומכח הסכמי השכ"ט נולדה התובענה. (מסמכים אלו מנויים בסעיפים 1-12 לטבלה).

הלכה ידועה היא כי על בית המשפט לבחון את הרלוונטיות של המסמכים ונחיצותם לשם בירור המחלוקת. לעניין זה יפים דברי כבוד השופט נ' הנדל ברע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ שניתן ביום 5.8.2012.

"טרם התרת עיון במסמך מבוקש, תיבחן הרלוונטיות שלו. אך בחינה זו, מבחינת מקומה המשפטי, תיערך בשלב שמתבקש גילוי המסמכים המצויים בחזקתו של בעל דין.
ניתן לדמות את שני שלבי הגילוי והעיון לשתי דלתות עוקבות. בשלב הגילוי עומד המבקש בפתח הדלת הראשונה, על מנת לעוברה עליו לעמוד בדרישת הרלוונטיות ולהוכיח כי המסמך נוגע לעניין התביעה. דלת זו היא הכניסה להליכי הגילוי והעיון גם יחד. רק אם התשובה נמצאת חיובית, הדלת הראשונה נפתחת לרגליו. אז רשאי המבקש להמשיך לעבר הדלת השנייה כדי לעיין במסמך. בשלב זה בוחן בית המשפט את טענות בעל הדין שמנגד שתומכות באי-חשיפת המסמך מול האינטרסים לגילויו. באיזון ביניהם נשקלת מידת התרומה של העיון במסמך להליך."

לעניינינו, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובמטרה לקדם את ההליך שבפני אני מוצא לחייב את התובע למסור תצהיר במסגרתו יוצהר כטענתו בייחס לדרישות בהם השיב כי לא קיימים מסמכים לאור כך שהוא עצמו לא ערך תרשומות ו/או דוחות ו/או פרוטוקולים כי אכן לא קיימים כלל מסמכים כאלה ונוספים. ככל והמסמכים קיימים יש להצהיר כן ולהציגם. החלטה זו מתייחסת לסעיפים: 1,2,3,5,6,7,9,10, , 12 לטבלת דרישת הגילוי.

בייחס לדרישה לגילוי מסמך המנוי בסעיף 4 לטבלה- אין מקום להציגו. הבקשה כללית ואין מקום להיעתר לה.

בייחס לדרישה לגילוי מסמך המנוי בסעיף 8 לטבלה- הבקשה כללית ונרחבת ואין מקום להיעתר לה. יצוין כי, כך או כך נטל הראיה והשכנוע הוא על התובע וחזקה עליו כי יוצגו המסמכים ככל שאלה קיימים.

בייחס לדרישה לגילוי מסמך המנוי בסעיף 11 לטבלה- המענה שניתן עונה על דרישת הגילוי. אין מקום להיעתר לדרישה זו.

מענה על שאלות
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מקובלת עלי טענת התובע. אין מקום לחייבו למסור מענה על שאלות אשר אינן נוגעות למחלוקת ו/או שאלות כלליות, נרחבות ומכבידות. החלטה זו מתייחסת לסעיפים 13, 18 , 20,21, 22, 23, 26,,27 , 28, 29, 30, 31, 33,32 34, 35, 36, 37, 41, 43, 44, 45, 46, , 60,61, , 63, 64, 65, 66, 67, , 69, 70, 71, 72, 73, 74, 75, 76, 77, 78, 80, 81 , 82 , 85, 94, 95, 98 לטבלת דרישת הגילוי.

מנגד, מצאתי לחייב את התובע להשיב על שאלות אשר בהחלט אפשר והמענה עליהן יהיה רלוונטי למחלוקת. החלטה זו מתייחסת לסעיפים 14, 15, ,17, 16, 19, 24, 25, 38, 39, 40, 42, 47, 48, 49, 50, 51, 53, 54, 55, 56, 57, 58, 59, 62, 68, 79, 83, 84, 86, 87, 88, 89, 90, 91, 92, 93, 96, 97.

בייחס לדרישת מענה על שאלה מספר 52 לטבלת הגילוי- ניתן מענה ראוי. אין מקום להיעתר לדרישה זו.

הערה לפני סיום
התובע ציין בתגובתו כי בקשת המבקשים לא נתמכה בתצהיר. לעניין זה אציין כי עיון בלשון התקנה מעלה כי לא נכללה במסגרתה דרישה לצרף לבקשת גילוי מסמך ספציפי תצהיר מטעם בעל הדין המבקש את הגילוי.

תקנה 113 בתקנות סדר הדין האזרחי מורה כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו".

לעניין זה ראה גם דבריו של אורי גורן בספרו, לפיהם: "בקשה למתן צו לגילויו של מסמך פלוני אינה צריכה להיתמך בתצהיר על פי תקנה 113 לתקנות" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12 – 2015) 238]. וכן ראה לעניין זה החלטתו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט בנימין ארנון) בת"א (מרכז) 2091-08-07 SABONA ENTERPRISES B.V נ' בנימין אבישר (פורסם במאגרים, 30/07/09), אשר מבהיר כך: "אומנם, בתקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, אשר קדמו לתקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות, אכן נכללה דרישה לצירוף תצהיר לבקשה לגילוי מסמך ספציפי, אולם בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר החליפה את תקנה 124 הנ"ל, לא נכללת יותר הדרישה לצרף תצהיר שכזה".

מן האמור עולה כי אין בסיס לטענת התובע לפיה קיימת חובה על בעל דין לצרף תצהיר לבקשה לגילוי מסמך המוגשת מטעמו. לצורך הגילוי די בכך שיראה המבקש כי המסמכים המבוקשים על ידו עשויים להיות רלוונטיים לבירור המחלוקת שבין הצדדים.

סוף דבר
אני מורה לתובע להעביר ו/או למסור ו/או לענות על המנויות בסעיפים 5 ו-6 להחלטה זו. הנדרש יועבר לידי הנתבעים עד ליום 27/2/2020.
קדם המשפט הקבוע ליום 17/2/2020 נדחה ליום 4/3/2020 בשעה 10:30.
לצד החיובים בסעיפים 5ו-6 להחלטה ייאמר עוד שחלק ניכר מהבקשה נדחה ומשכך אין בשלב זה חיוב בהוצאות. הצדדים יוכלו לטעון בייחס להוצאות הבקשה בסיכומיהם בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, ט"ז שבט תש"פ, 11 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.