הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 63277-12-20

מספר בקשה: 8
לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובע:
מחמוד דהאמשה

נגד

הנתבעת:
פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ

החלטה

בקשת הנתבעת לתיקון כתב ההגנה לצורך הוספת טענת קיזוז ו להגשת תביעה שכנגד בגין נזקיה והוצאותיה .

התובע מתנגד לבקשה.

בחנתי את הבקשה ואת התגובה ולא ראיתי לקבל את הבקשה. אבהיר טעמיי;
תקנה 46 (א) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

גישת בתי המשפט בנוגע לתיקון כתבי טענות, היא גישה ליברלית ועניינית, המבקשת לייעל את ההליך המשפטי ולאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת בכללותה, כל זמן שלא נגרם עוול לצד שכנגד וכאשר הבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם של ההליך (ראו למשל; רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ (פורסם בנבו, 8.4.2021) רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק (פורסם בנבו, 11.5.2011); רע"א 5391/19 ברק בן שלמה נ' גלעד (פורסם בנבו, 6.10.2019)). לצד זאת, יש לתת את הדעת לעקרונות היסוד המפורטים בסעיפים 1-5 לתקנות המדגישים את האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי, תוך קידום הליך משפטי מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות ומניעת בזבוז זמן שיפוטי . לעניין תזוזה אפשרית ולו מסוימת בנקודת האיזון, כדי הפחתה במידת הליברליות הנוהגת בתיקון כתבי טענות (ראו; ת"א (מח'-מרכז) 3411-01-18 יוניטרוינקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' אינסטרוניקס בע"מ (פורסם בנבו, 10.01.2021)).

במקרה זה מדובר בתביעה כספית שהוגשה על ידי התובע בחודש דצמבר 2020 בטענה לאי תשלום הנתבעת את מלוא התמורה המוסכמת בגין עבודות שהתובע ביצע עבור הנתבעת בפרויקט בנייה של הנתבעת. כתב הגנה הוגש על ידי הנתבעת בחודש מרץ 2021, במסגרתו העלתה הנתבעת טענות לעניין ההתחשבנות הכספית שעיקרן נגע להפחתות שיש לבצע על פי המוסכם מהכספים להם זכאי התובע ונטען שפגישת התחשבנות שנערכה בין הצדדים העלתה ש הסכומים המגיעים לתובע רחוקים מרחק רב מסכום התביעה.

בכתב ההגנה לא נטענה טענת קיזוז ואין טענה לנזקים והוצאות שנגרמו לנתבעת בעטיו של ה תובע או בגין העבודות ושורת ההסכמים בהם התקשרו הצדדים בפרויקט הבניה .

בתיק התקיימה ישיבת בית משפט ראשונה ביום 6.10.2021, ניתן צו להגשת תצהירים ונקבע קדם משפט מסכם לחודש ינואר 2021.

ביום 23.11.2021 ניתן, לבקשת התובע, פסק דין חלקי המחייב את הנתבעת לשלם לתובע חלק מכספים מושא התביעה לאחר המצאת ערבויות טיב.

למרות הגישה הליברלית הנוהגת בבקשה לתיקון כתבי טענות, אינני סבורה שיש להיעתר לבקשה בנסיבות המקרה. הנתבעת הגישה בקשה לתיקון כתב ההגנה לצורך הוספת טענת קיזוז ותביעה שכנגד , לאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט וניתן צו להגשת תצהירים. בבקשה אין פירוט של טענת הקיזוז והתביעה שכנגד, לבד מטענה שלשם חקר האמת יש לברר את טענות הנתבעת לקיזוז/פיצוי המגיעים לה במקשה אחת עם טענות התובע (סעיף 10 לבקשה). פירוט של הנתונים המזכים את הנתבעת, לטענתה בפיצוי/קיזוז אין בבקשה. כך גם בתצהיר בתמיכה לבקשה.

לבקשה מצורף נוסח של כתב הגנה מתוקן במסגרתו הוספה טענת קיזוז של סך 433,120 ₪ ותביעה שכנגד בסכום זה בגין הוצאות ונזקים שנגרמו לנתבעת, לטענתה, בהתקשרות עם התובע לביצוע עבודות למסירת 32 הדירות בפרויקט.

הנתבעת טוענת בגדרם של צרופות אלה שהתובע לא עמד בלוח הזמנים שהוסכם למסירת הדירות והעבודות בשטחים הציבוריים - מסירה תוך 3 חודשים ממועד תחילת העבודות עד לחודש ספטמבר - אוקטובר 2019, באופן שהעבודות יכללו עריכת פרוטוקול ראשוני עם הרוכשים, תיקון הליקויים שיעלו מהפרוטוקול הראשון והכנת הדירות למסירה לרוכשים - כי העבודות נמשכו כ-9 חודשים, התובע לא ביצע את המוטל עליו ולא השלי ם את העבודות ולבסוף נטש את העבודות ו כי הדבר גרם לעיכוב בקבלת טופס 4 ובמסירת הדירות לרוכשים, כך שטופס 4 התקבל רק בסוף חודש דצמבר 2019 ומסירת הדירות לרוכשים בבניין הושלמה רק בחודש יולי 2020. הנתבעת טוענת שבגין כך היא נאלצה להשלים את העבודות שהתובע התחייב לבצע ולא ביצע על פי המוסכם ולשאת בגין כך בעלות עובדים לצורך תגבור קצב העבודה בסך של 99,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור 132 ימי עבודה; כי היא נדרשת לשלם לרוכשים פיצוי בגין איחור במסירה בסך של מעל 900,000 ₪ ונשאה בעלות תיקון עבודות שבוצעו על ידי התובע ובעלות מדידות החלות על התובע בסך 17,290 ₪.

טענות אלה אינן נזכרות בכתב ההגנה המקורי ולא נטענו בגוף הבקשה ובתצהיר שצורף לבקשה. גם לא הוצגו בדל של תימוכין ואסמכתאות להוצאות שהנתבעת טוענת שהוציאה ולתשלומים שלטענתה שילמה לרוכשים בגין איחור במסירת הדירות.

מדובר בטענות עובדתיות שהנתבעת מבקשת להוסיף לכתב ההגנה, לשם העלאת טענת קיזוז והגשת תביעה שכנגד אותן שומה היה על הנתבעת לפרט בתצהיר שצורף לבקשה. בהפניה לטיוטת כתבי טענות שצורפו לבקשה, לא די (ראו; תקנה 50(1) לתקנות; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 ( 1989)).

בתצהיר שצורף לבקשה נטען שהתובע ידע שנפל דופי בהתנהלותו וכי נגרמו לנתבעת נזקים בגין כך , אך לא פורטו הטענות העובדתיות שהנתבעת מבקשת להוסיף לכתב ההגנה ובגינן להגיש תביעה שכנגד .

הנתבעת טוענת לנזקים כתוצאה מעיכובים בביצוע עבודות התובע, כך שטופס 4 התקבל רק בסוף חודש דצמבר 2019 ומסירת הדירות לרוכשים בבניין הושלמה רק בחודש יולי 2020. מועדים אלה קדמו להגשת התביעה וכתב ההגנה . בבקשה ובתצהיר התומך אין כל הסבר מדוע טענות אלה לא נטענו מלכתחילה בכתב ההגנה שהוגש. כתב תביעה שכנגד היה על הנתבעת להגיש בד בבד עם הגשת כתב ההגנה (תקנה 21(א) לתקנות) . הנתבעת אינה מפרטת בבקשה ובתצהיר התומך מדוע לא הוגש כתב תביעה שכנגד במועד.

למעלה מזה, תקנה 27 קובעת שבעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית. בפרק ה' לנוסח כתב ההגנה המתוקן אותו מבקשת הנתבעת להוסיף, טוענת הנתבעת שבגין אי ע מידת התובע בלוח הזמנים לביצוע עבודות למסירת 32 דירות בפרויקט נגרמו לה הוצאות ונזקים אותם היא מבקשת לקזז בכתב התביעה ובגינם מבקשת פיצוי בתביעה שכנגד. בסעיף 38 לנוסח כתב ההגנה המתוקן וסעיף 38 לכתב ההגנה המקורי, נטען לעומת זאת, כי למרות שהתובע לא עמד ביעדים/זמנים בהתקשרות לביצוע עבודות למסירת 32 הדירות בפרויקט הבניה הסכימה הנתבעת לשלם לתובע כ-112,000 ₪.

אין בבקשה ובתצהיר התומך הסבר גם לפער בין סעיף 17.2 לכתב ההגנה שהוגש ובין סעיף 17.2 לטיוטת כתב ההגנה המתוקן בכל הנוגע למוסכם ביחס למסירה, כאשר בכתב הגנה שהוגש נטען שההסכמה נגעה למסירת הדירות ותיקון סדקים ללא ציון לוח הזמנים, בעוד שבטיוטת כתב ההגנה המתוקן נטען שהוסכם למסירה של הדירות והשטחים הציבוריים תוך 3 חודשים ממועד תחילת העבודות עד לחודש ספטמבר-אוקטובר 2019, באופן שהעבודות יכללו עריכת פרוטוקול ראשוני עם הרוכשים, תיקון הליקויים שיעלו מהפרוטוקול הראשון והכנת הדירות למסירה לרוכשים.

טענת הנתבעת כי התובע הגיש כתב תביעה לקוני, לא צירף אסמכתאות והסתיר שהוא לא השלים את אשר היה עליו להשלים ובמועד וכי התקיימה התחשבנות (אותה נטש התובע) על פיה הסכומים המגיעים לו נמוכים בהרבה מסכום התביעה, אין בהם לרפא מחדלים אלה של הנתבעת. כך גם בטענת הנתבעת בישיבת קדם המשפט לנזקים בגין עיכובים (ראו למשל; רע"א 5818-12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ (פורסם בנבו, 7.8.2012)) .

ממכלול נסיבות אלה, הבקשה נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום.

המועד להגשת עדויות הצדדים מוארך כך שתצהירי התובע יוגשו עד ליום 3.2.2022, תצהירי הנתבעת עד ליום 3.4.2022.

הדיון הקבוע נדחה ליום 2.5.2022 שעה 13:00.

תז"פ לבדיקת תצהירי התובע ליום 4.2.22.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשפ"ב, 01 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.