הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 62886-11-15

לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ

התובע:

יעקב משה מייזליץ, ז"ל
ע"י חליפתו הגב' ברכה מייזליץ
(לפי החלטה מ 28.8.17)

נגד

הנתבעים:
1.יעל ברכה קובלסקי
2.גבריאל ברכה
3.גבריאל ברכה סוכנות לביטוח בע"מ

פסק דין
כללי
בתיק זה אוחדו מספר הליכים, שלושה תיקי הוצאה לפועל, בהם הוגשו התנגדויות וניתנ ה רשות להתגונן , ע "י כב' השופטת גרוסמן בתיק 46940-03-15, ע"י כב' הרשם דאז, כיום השופט נמרודי בתיק 33495-09-15 , וכן בתיק 21656-08-16 על ידי כב' הרשם יעקובי. בכולם הצדדים, הינ ם התובע והנתבעת 3.
בנוסף, הוגשה על ידי התובע, מר מייזליץ, תביעה כספית בתיק 62886-11-15 כנגד כל הנתבעים כאן, על סך 414,000 ₪, כאשר עילות התביעה הינן חוזית, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה ורשלנות.
קיימת חפיפה רבה בין התביעה לבין תיקי ההתנגדויות, באשר התביעה מספרת את סיפור המעשה מבחינת עסקאות היסוד, וכאשר השיקים נשוא ההתנגדויות והבקשות לביצוע בהוצאה לפועל, מהוו ים ראיות לחבות הנטענת בתביעה , ו/או לחבות שטרית, כנטען בבקשות לביצוע בהוצאה לפועל.
לגבי התביעות השטריות, בתיק 46940-03-15 שנדון, כאמור, בפני כב' השופטת גרוסמן, סגנית הנשיאה דאז , הוגש לביצוע שיק ע"ס 54,000 ₪ , ז.פ 11.12.14, וכאשר החייבת צוינה כחברת גבריאל ברכה בע"מ.
בתיק שנדון בפני כב' השופט נמרודי, 33495-09-15, הוגשו לביצוע 5 שיקים. שיק על סך 60,500 מיום 11.3.15, שיק על סך 62,000 ₪ מיום 11.3.15, שיק על סך 59,000 ₪ מיום 11.4.15, שיק על סך 57,500 מיום 11.5.15 ושיק על סך 11,809 ₪ מיום 27.5.15, גם כאן החייבת צוינה כחברת גבריאל ברכה בע"מ.
בתיק הנוסף והשלישי שנפתח בהוצל"פ ונדון, כאמור, בפני כבוד הרשם יעקובי, 21656-08-16, הוגשו 10 שיקים, כולם ע"ס 11,809 ₪, החל ממועד פירעון 27.6.15 ובכל חודש שלאחריו, ועד 27.7.16. גם כאן החייבת צוינה כחברת גבריאל ברכה בע"מ.

כאמור, תיקי ההתנגדויות הללו, וכן תיק התביעה הכספית שמספרו ת.א 62886-11-15, אוחדו על פי החלטת כב ' סגנית הנשיא דאז, כב' השופטת גרוסמן, לדיון בפני.
יצוין שהליך קודם ונוסף בין הצדדים , שנדון בין הצדדים בפני כב' השופטת טל לוי, נמחק ללא צו להוצאות , וכן נסגר תיק הוצל"פ נוסף , ובהיעדר עילה שטרית כנגד הנת' 1.

טענות הצדדים
הגב' ברכה מייזליץ הינה חליפתו של הזוכה בתיקי ההוצל"פ המקוריים והתובע , מר מייזליץ, ז "ל , שנפטר במהלך הדיון, ולאחר שמסר עדות במסגרת דיון הוכחות, שהוקדם , עקב מצבו הבריאותי.
ומכח היותה יורשת התובע המנוח ולפי צוואה שקוימה, וכאמור בהחלטה מיום 28.8.17.

לטענת התובע, הנתבעים 1 ו-2 הינם בני זוג נשואים, והנתבעת 3 הינה חברה בבעלותו המלאה של הנתבע 2. הנתבעים סייעו לרואה חשבון משה אלופי (להלן: "אלופי"), ואדם נוסף בשם שמואל גזית (להלן: "גזית"), להוציא במרמה כספים מהתובע בקנוניה שתוכננה היטב מראש. אלופי הינו רו"ח, והיה רוה"ח של התובע, מעל 20 שנה. לאחר פרישת התובע לגמלאות, מכר התובע את המגרש שבו התנהל עסקו. אלופי, שהיה מודע, נוכח תפקידו , כרו "ח של התובע, למכירה של המגרש, ביקש מהתובע, החל משנת 2013 , לתת הלוואות לאנשים שונים מכספי המכירה. בחודש מאי 2014 ביקש אלופי מהתובע , לתת הלוואה לנתבע 2 על סך 200,000 ₪, וכאשר הלוואה זו אינה נשוא כתב התביעה שצוין, 62886-11-15. כנגד הלוואה זו ניתנו לתובע שיקים של הנתבעת 3. חלק מהשיקים כובדו, סה"כ 12 שיקים ע"ס 11,890 ₪ ולגבי השיקים שלא כובדו, נפתח תיק הוצאה לפועל, והוגשה התנגדות, שנדונה בזמנו בפני כב ' הרשם יעקובי, תיק 21656-08-16 , ושיק נוסף מאותה סדרה, שז.פ 27.5.15 הוגש לביצוע תיק 33495-09-15.

בהקשר של החוב נשוא התביעה, נטען כי מאוחר יותר, בחודש ספטמבר 2014 , ביקש אלופי מהתובע לתת הלוואה נוספת על סך של 450,000 ₪ למשפחת ברכה. מטרת ההלוואה הייתה, כפי שנמסרה לתובע, השקעה בחנות נעליים עבור הנתבעת 1. בקשר להלוואה , נמסרה ערבות אישית של אלופי, וכן נמסרו לתובע, לצורך פירעון ההלוואה, שיקים של מקבלי ההלוואה, משפחת ברכה, שיקים לביטחון של הנתבעת 3 ושיקים לביטחון של גזית. לאור העובדה כי ההלוואה שניתנה על ידי התובע לנתבע 2 בחודש מאי 2014, ההלוואה על סך 200 אלף ₪, נפרעה כסדרה, ולאור הביטחונות שהוצעו להחזר ההלוואה הנוספת , לרבות שיקים לביטחון על ידי גזית, עליו סמך התובע, מכיוון שעמד עד אותו מועד בפירעון הלוואות אחרות שקיבל מהתובע, הסכים התובע להעמיד את ההלוואה הנוספת למשפחת ברכה. נטען כי כספי ההלוואה הועברו לחשבון הבנק של הנתבעת 1 בהעברה בנקאית. הסכם הלוואה מיו ם 10.9.14 צורף כנספח לתביעה, לרבות אישור על העברת כספי הלוואה מחשבון התובע לחשבון של הנתבעת 1. בהמשך התובע קיבל, וכפי שסוכם, שיקים להבטחת פירעון ההלוואה מהנתבעים, שיקים של הנתבעת 1 ושל הנתבעת 3, מאלופי ומגזית, צורפו העתקי ה שיקים בעניין.

לטענת התובע, ובקשר להחזרים בגין הלוואה זו , נפרעו שני תשלומים ראשונים בלבד על סך 18,000 ₪, כ"א . לאחר ששיק של הנתבעת 1 לא כובד, בטענה שהחתימה על ה שיק זויפה, הפקיד התובע את השיקים שנמסרו לביטחון, אך גם שיקים אלה לא כובדו, והתובע נותר בפני שוקת שבורה.
נטען כי התובע פתח תיקי הוצל"פ נגד אלופי וגזית, בגין השיקים שהם מסרו לו, אך אינו מצליח לגבות מהם דבר. כן צוין שהתובע פתח , קודם לתביעה, תיקי הוצ ל"פ נגד הנתבעת 1 ו-3, וכפי שפורט לעיל,
בתיקים שצוינו.
התובע מציין שהוגשו התנגדויות, בהן נטען להיעדר חבות , ובגין טענות של היעדר חתימה, ניתנו למטרה אחרת וכיוצ"ב.
צוין כי בהתנגדות שהוגשה על ידי הנתבעת 3 ,באמצעות תצהיר של הנתבע 2, ובקשר לשיקים שנמשכו מחשבון הנתבעת 3 ונמסרו לתובע, מודה הנתבע 2, כי ידע שהועבר כסף שמיועד לגזית, דרך חשבון הבנק של אשתו, הנתבעת 1, כך שחשבון הבנק של אשתו מ הווה, לדבריו בתצהיר, צינור להעברת הכסף לגזית. משכך, לפי הנטען בתביעה, מודה הנתבע 2 באופן מפורש, כי היה שותף , עיקרי , בקנוניה שנרקמה , להונאת התובע , לגבי זהות מקבלי ההלוואה בפועל.
נטען כי הנתבע 2 מאשר כי חשש שמעשיו אינם תקינים, ואולם לא פנה לתובע לשאול דבר, ובקשר להלוואה, משכך, זהות הלווה, לגישתו, הינה משפחת ברכה.
נטען כי אחד השיקים שנמסר לתובע, על סך 18,000 ₪, בחתימת הנתבעת 1, הופקד על ידי התובע בחודש דצמבר 2014, לא כובד בתחילה, מסיבה של חתימה לא מתאימה. התובע התבקש על ידי אלופי להפקידו שוב והנתבע 2 , שהינו מיופה כוח בחשבון הנתבעת 1, נתן הוראה לכבד את השיק, שאכן כובד ביום 15.12.14. צוין כי העובדה שהנתבע 2 לא עשה דבר, כאשר גילה כי הופקד על ידי התובע לחשבון הנתבעת 1 , שיק שבו מופיעה חתימת אשתו, ונטען שמזויפת , לא מותירה ספק , כי הנתבע 2 הי ה שותף בקנוניה , שכללה מסירת שיקים של נתבעת 1 עם חתימה מזויפת לתובע.
נטען כי בפועל הנתבע 2 פנה למשטרה, רק לאחר שגילה שאלופי עזב את הארץ מבלי כוונה לשוב, דהיינו, רק לאחר ששותפו לקנוניה עזב את הארץ.
נטען כי אין אמת בטענת הנתבע 2 , שאינו מכיר את התובע ומעולם לא שמע את שמו, וכי היה שותף למסירת השיקים של הנתבעת 1 לתובע עם חתימה מזויפת, ולצורך קבלת הלוואה שהתקבלה בחשבונה, והיה שותף לאותה קנוניה נטענת.
ביחס לנתבעת 1 נטען שאפשרה לבעלה לפעול בחופשיות בחשבונה ללא פיקוח, ונתנה למעשה הרשאה להעברת הכסף לחשבונה, תוך אחריות לכל מה שנעשה בחשבון.

נטען כי הסכום הנתבע בתביעה, 414,000 ₪, הינו סכום הקרן בלבד שנותר , בגין ה לוואה שהייתה במקור 450,000 ₪, ותוך הפחתת סך 36,000 ₪ , שהוחזרו כאמור, באמצעות 2 תשלומים ראשונים שנפרעו בשיקים שנמסרו, כאשר בתביעה לא נכלל כלל מרכיב של ריבית, כך שאין תוקף ורלוונטיות לטענת הנתבעים , בהקשר של פעולות או דרישות בניגוד לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. כאמור, נטען בקשר לנתבעת 1, שקיבלה את סכום התביעה , ובניכוי 2 התשלומים ששולמו לחשבונה, ונתנה הסכמה ו/או הרשאה או על ידי ייפוי כוח לבעלה, הנתבע 2, להעביר את הכסף לצדדים שלישיים, ולפיכך אחראית להשבת הכסף לתובע, עקב עשיית עושר ולא במשפט ו/או רשלנות.

לגבי הנתבע 2 , נטען שהיה פעיל ושותף בקנוניה, שנרקמה כנגד התובע, דבר המהווה עבירה פלילית. על כן, הוא חייב כלפי התובע בהשבת כספי ההלוואה בשל הפרת חובה חקוקה. נתבע 2 קיבל בפועל את כספי ההלוואה, והחליט על השימו ש שיעשה בכספי ההלוואה. לפיכך, אחראי בדין להשבת הכסף לתובע, מתוקף חובת ההשבה בדיני חוזים ו/או עשיית עושר ולא במשפט ו/או רשלנות.
נטען כי הנתבעת 3, נתנה שיקים חתומים על ידי הנתבע 2 להבטחת החזר הסכום האמור, ולפיכך אחראית גם היא כלפי התובע לתשלום התביעה.

בהתנגדות שהוגשה בתיק 46940-03-15 ונתמכה בתצהירו של הנתבע 2, התבקשה דחיית הבקשה לביצוע, ונטען כי ה שיק נשוא אותה בקשה לביצוע על סך 54,000 ₪ , ז.פ 11. 12.14, לא נכתב על ידי הנת' 3, לא הוצא על ידה, לא נמסר על ידה ולא ניתנה הרשאה של הנת' למילוי שם הנפרע בשיק, למי שנחזה כאוחז, התובע בענייננו, ומדובר במעשה נוכלות לשמו, וניסיון לגבות חוב שלא קיים כלל , תוך שימוש ציני בהליכי בית המשפט ושלא כדין.

נתבע 2 מציין שלא הכיר את התובע הנחזה להיות אוחז בשיק או את בא כוחו, עורך דין שהסב את השיק, מעולם לא פגש אותם ולא שמע את שמם טרם פתיחת תיק ההוצל"פ, לא מילא את השיק , לא מסר אותו למי מהם, ולא ניתנה הרשאה למלא את ה שיק ולמסור אותו למי מהם, לא במפורש ולא במשתמע.
נטען כי את השיק מסר בזמנו לרו"ח אלופי, שהיה רו ה"ח שלו, לצורך תשלומים לשלטונות המס, ולצורך מילוי ה שיק בהקשר של תשלומי מס שוני ם, ולא לצורך מסירתם לאחרים ובהקשר של טענות להלוואות וכיוצא בזה.

נטען כי אלופי היה רוה"ח שטיפל בנתבעת 3 והמצהיר הינו מנהלה. ניתנו לאלופי הוראות מפורשות, לפרוס חוב במס הכנסה באמצעות השיקים שקיבל לצורך מילוי, ומדובר בפעולה שגרתית הנעשית חדשות לבקרים בבתי עסק רבים. השיקים אמורים היו להיות, לפקודת שלטונות המס, בסכומים שהמבקשים יעמדו בהם, וכך גם בקשר לפנקס שיקים של הנתבעת 1, רעייתו של הנתבע 2.
השיקים, לפי הנטען, הושארו אצל רו "ח אלופי. וכאשר אין מדובר בעניין חריג, מדובר ברו"ח שחב לנתבעים חובת נאמנות וחובת סודיות, ידע שה שיקים מיועדים אך ורק לתשלום לשלטונות המס בהסדרת חוב המבקשים לשלטונות המס, תוך פריסתו. לא הייתה לרו"ח כל הרשאה מפורשת או משתמעת, בכל צורה, להשתמש ב שיקים ולמלא אותם למטרה אחרת שהיא. בסעיף 11 לאותה התנגדות מצוין כדלקמן "במחצית חודש ספטמבר 2014 התבקש הנתבע 2 , ע"י לסלי, שהיה יועץ עסקי, לשמש צינור להעברת סכום כסף לשמואל גזית, שהיה גם לקוח של לסלי, וגם של הנתבעים 2 ו-3, כאשר ההעברה תבוצע דרך חשבון האישה יעל. מציין שהאמת שלא הסכמתי, אבל הופעל עליי לחץ חברי מצד לסלי ורוה"ח, שטענו כי אין לי מה לדאוג, וכי אין פה כל עבירה וכל אחריות שהיא, ומיד עם קבלת הכסף אעביר אותו לשמואל גזית, או למי שהוא יורה לי, וכי הדבר נחו ץ לו כדי שלא ייבלע בחשבון ביתרות חריגה". בסופו של יום, לאחר שכנוע של לסלי ורוה"ח אלופי, נעתר הנתבע 2 לבקשה והכסף נכנס ויצא, דרך חשבון הנת' 1 , ומעבר לכך, לא היה לו מושג מי העביר את הכסף, לאיזו מטרה וכו '. בינואר 2015 נודע לנת' כי רו"ח אלופי נסע לרומניה, ללא כוונה לשוב. משהוצגו השיקים על סך 18,000₪ בחשבון הנתבעת 1, התקשר הנתבע לרו ה"ח בטענות איך שיקים, שהשאיר אצל ו, עבור רשויות המס, הגיעו לידיו של התובע, נענה בגמגום ובאמירה שזו טעות, שמר שמואל גזית אחראי להלוואה , והוא יסדיר את העניין , ושאין מה לדאוג. בתגובה, הודיע הנתבע שיפנה בתלונה למשטרה, ועדיין לא עדכן את אשתו מכיוון שהייתה חולה וחרדתית, ובי קש לחסוך ממנה את הבעיה, ולטפל בה בכוחות עצמו. חרף ניסיונות הרגעה מצד רו"ח אלופי, נשלחה אזהרה בקשר לפתיחת תיק ההוצל"פ לאישה, שהייתה בהלם מוחלט מן העניין, ואז סיפר לה הנתבע בקשר לעניין, וכן קיבל לבקשתו מכתב מרו"ח אלופי, המפרט את השתלשלות העניינים, ומאמת את טענותיו של הנתבע בעניין , ל היעדר קשר להלוואות שהיו, ולפי השיקים שנמסרו לתובע על ידי אלופי, שיקים של הנתבעים או מי מהם , נמסרו בהיעדר הרשאה. למעשה, אלופי מאשר במכתבו, כי נושא חנות הנעליים, שהיה מדובר בקשר לעסק של הנתבעת 1, לא קיים, וכי המטרה הייתה העמדת מימון נוסף לאדם אחר, שמואל גזית, לאחר שהיה ברור , כי בדרך אחרת לא היה מצליח לקבל הלוואה נוספת מן התובע .

נטען כי הכסף שעבר לחשבון האישה, הנת' 1, משם עבר מידית לחברה של גזית, כך מאשר ים אלופי, גזית וכן הבנק.. הכסף שהועבר לחשבון האישה, הנת ' 1, לא משקף כל עסקה שנעשתה בין הצדדים או בין האישה והתובע, מדובר בהלוואה נוספת לגזית, שהמשיב בפועל ידע עובדה זאת, ואף שם לב שה שיקים כתובים בכתב ידו של רואה החשבון. לא הייתה שום פנייה לנתבעים, טרם פתיחת תיקי ההוצאה לפועל, לא בעל פה ולא בכתב, לא טרם העברת הכספים, ולא לאחר מכן.
נטען כי פנייה לתובע לברר בקשר לעניין, העלתה שלדבריו אכן גזית הוא החייב בג ין ההלוואה, וכי התובע מחזיק גם שיקים שלו בקשר לפרשה. משכך, טוענים הנתבעים, כי ה שיקים מולאו שלא על ידם , ונמסרו ללא הרשאה ו/או למטרה שלשמה הושאר ו אצל רואה החשבון, שהנתבעים לא ידעו על מסירת השיקים ולא הייתה כל עסקה בין הנתבעת 1 והתובע, וכאשר התובע ידע כי אינו נותן למי מהם הלוואה, לא בירר איתם דבר מראש, ולמרות שראה שהשיקים ממולאים בכתב ידו של רואה החשבון. מדובר בשיקים בקשר להחזר שלא הופקד ו במועדו , ונדרשו רק לאחר ששמואל גזית הפסיק לשלם לתובע. הנתבעים מקשים כיצד התובע לא בירר כיצד מקבל שיקים של גזית ושלהם, מרואה החשבון אלופי , ללא נוכחות ו/או שיח קודם בעניין. אלופי מפרט כי התובע ידע גם ידע כי מדובר בהלוואה נוספת לגזית ולא לנתבעת, והסכים ליתן את ההלוואה, נוכח ציפיתו לקבל ריבית שנהג לדרוש , 4% לחודש, שהיא ריבית נשך.

יצוין שההתנגדות עסקה בעיקר בהקשר של הלוואה נטענת על סך 450,000 ₪ , ובשיק ספציפי שנ יתן, בהקשר זה, על סך 54,000 ₪. בהתנגדויות האחרות שנדונו בפני כב' השופט נמרודי , והרשם יעקובי, עלה גם עניין הלוואות קודמות, הלוואת 200,000 ₪. בהקשר זה, הנתבע 2 טוען בתצהיר ההתנגדות, כי גם השיקים הנחזים להיות בקשר אליהם, על סך 11,809 ₪ כ"א, הינם שיקים שנמסרו לרו"ח אלופי, ללא רשות או הרשאה למלא את הסכומים שנרשמו בהם ו/או למסור אותם למשיב, כאשר מדובר ב שיקים שהגיעו למשיב בקנוניה בינו לבין שותפו, רואה החשבון אלופי, ללא שם נפרע, כאשר נטל אותם כש אינם שלמים ותקינים לפי מראם, אין התובע אוחז כשורה, וכאשר כישלון תמורה לגביהם אירע בטרם השלמת שם הנפרע בשיקים. נטען כי אין לראות ב תובע גם אוחז ב עד ערך, הגובר על טענת כישלון תמורה.

לגופם של דברים, נטען בהקשר זה של השיקים המודפסים, שרו"ח אלופי מסר לנתבעת 3, סך 200,000 ₪, שלטענתו הגיעו לידיו מלקוח, שהיה חייב לו כספים , כהלוואה , במקביל התחייב לבצע עבורה את השלמת התחייבויותיה לרשויות המס, לשנים 2013 , 2014, וכנגד התחייבות הנתבעת לשלם לו 283,416 ₪ , ב-24 תשלומים. התחייבויות הדדיות אלה התאימו לשני הצדדים, רו"ח אלופי אמר שהוא מממן את ההלוואה מכספים שלקוח חייב לו וכן גם הביא עבודה למשרד, ולכן יכול להנפיק חשבונית מס בגין ה תשלומים, מה שמיטיב עם כל הצדדים. מדובר, אם כן, בהלוואה שהנתבעת 3 קיבלה מרו"ח אלופי, כאשר פירעון השיקים מותנה בסיום העבודה לה התחייב. רואה החשבון שעזב את הארץ , בראשית 2015, אינו יכול להשלים את העבודה, הפר בצורה בוטה את ה הסכם ואת האמון שניתן בו, ולכן כל השיקים באותה סדרה בוטלו כדין ולא נפרעו, ולרבות זכות להשבת סכומים, ככל ששולמו, ושלא ניתנה בגינם תמורה. יצוין שבדיון הוברר שמתוך סדרת 24 השיקים על סך של כ-283,416 ₪ פרעה הנתבעת 12 שיקים ראשונים בסכום של 141,708 ₪.

לטענת הנתבע 2, רק בדיון שהתקיים בהתנגדות שנדונה בפני כב' השופטת גרוסמן, ביום 6.5.15, התברר בחקירה הנגדית, כי סדרת השיקים שסבר שנפרעים לרו"ח אלופי, בגין ביצוע עבודה ויצוג החברה מול רשויות המס , לאחר בריחתו מהארץ, נפרעים בכלל לחשבון של התובע, מה שמלמד על קנוניה שבין התובע ורו"ח אלופי והשותפות ביניהם, לעניין הלוואות שבניגוד לחוק.
נטען שלמעשה המדובר בהלוואה של 200,000 ₪ , שבין התובע לרו"ח אלופי, ועל פי הסכמים ביניהם, שהוחזרה ע"י אלופי, ולראיה סכום הלוואה זה אף לא צוין, בגדר החובות שהתוב ע סבור שאלופי חייב לו, ובקשר לתלונה מפורטת שהגיש בעניין למשטרה, מה שמלמד על השתק שיפוטי, ואפסות התביעה בעניין, כנגד הנתבעים.

דיון
בדיון העיד התובע בעצמו בעדות מוקדמת, כאמור, ונוכח מצבו הבריאותי. למרבה הצער, ובטרם הסתיימו הראיות בתיק, התובע הלך לבית עולמו ונפטר. ניתן צו לקיום צוואתו, לפיו אושר רישום אשתו, הגב' מייזליץ, כחליפתו בדין בתיק זה.
בהמשך נחקרו הנתבעים 1 ו-2, וכן מר שמואל גזית, ב"כ הצדדים סיכמו, וניסיון נוסף למיצוי הסכמה כשל.

בסיכומיו טוען ב"כ התובע, כי למעשה אין חולק שנמסרה הלוואה של 200,000 ₪ ביום 26.5.14, בקשר אליה נמסרו 24 שיקים על סך 11,809 ₪ כ"א, סך הכול 283,416 ₪, 12 שיקים נפרעו בקשר להלוואה באופן רצוף, 12 שיקים מ 6/14 עד 4/15 , בסכום כולל של 141,708 ₪ . נותרה יתרת חוב בגין השיקים נשוא אותה הלוואה על סך של 141,708 ₪, וכפי שצוין הוגשו לביצוע ( תיק 21656-08-16, שעומד בעינו), ובנוסף לכתב התביעה שהוגש, כנגד שלושת הנתבעים , ועניינו הלוואה על סך 450,000 ₪, מיום 11.9.14, כאשר בגינה נמסרו שיקים של הנתבעים כולם, וכאשר בין השאר מסרו שיקים, שני שיקים על סך 18,000 ₪ , ובסכום כולל של 36,000 ₪ שנפרעו, שסכומם הופחת בערכי קרן מן התביעה, שעומדת על הסכום של 414,000 ₪.
נטען כי כל המותבים שדנו בהתנגדויות ציינו את חולשת טענות ההגנה, וקבעו, באופן חריג יחסית, תנאי של הפקדת ערובה בסך כ 20% מסכומי הקרן, כתנאי למתן רשות להגן.
סך הכל, בכל שלושת תיקי ההתנגדות, מופקדים , לעת זו , בקופת בית המשפט , סך של 70,000 ₪. התובע טוען, כי הגם שנטען, לעניין היות החשבון "רק" צינור לצורך העברת כספים לגזית, עדיין הוצגו ראיות ממשיות אך ורק לעניין העברת 250,000 ₪ מן החשבון לגזית, וכן סך נוסף של כ-61,000 ₪ למוניות פרחי שהיו קשורות לגזית, ועולה השאלה , מה נעשה בקשר לסכום נוסף, בס ך של כ- 140,000 ₪. נטען, שגם אם נלך לשיטת הנתבעים המוכחשת , בקשר לשימוש בחשבון הנתבעת 1 כצינור בלבד, ללא כל עשיית רווח, עדיין, נוכח העובדה שלא נסתר שנכנסו 450,000 ₪ לחשבון, 36,000 ₪ נפרעו בשיקים מאותו חשבון, ובהפחתת אותם סכומים שלכאורה הועברו לגזית, עדיין קיים סכום של כ-140,000 ₪ בחשבון הנתבעת 1, סכום שהוא כמובן בלתי סביר לשימוש בחשבונ ה כצינור, ובכל מקרה , מהווה רווח , לאור השותפות באותה קנוניה שנעשתה ביחס לתובע בין הנתבעים ואלופי.
מדגיש כי מדובר רק בסכומי הקרן, וזאת למניעת טענות, הקשורות להפרת הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
ב"כ הנתבעים טוענים בסיכומיהם, עד למועד זה הוצגו רק 6 שיקים, וסומנו כמוצגים ת/2 עד ת/6. לא ברור האם השיקים שלא הוצגו הוגשו כנגד נתבעים נוספים, כמו גזית למשל, מה שמעלה חשש לגבייה כפולה.
נטען כי רו "ח אלופי, הינו שותף ופועל בצוותא עם התובע, שהינו מלווה בריבית קצוצה בסדרי גודל של 3-4% לחודש, כאשר אין מדובר באירוע חד פעמי, אלא במ ספר רב של הלוואות, וכאשר לווים נוספים, המיוצגים על יד י אותו בא כוח, פועלים באותה דרך. בהקשר זה נטען להרחבת חזית אסורה. הנתבעים מפנים למכתבו של רו"ח אלופי, שצורף להתנגדות שנדונה בפני כב ' השופטת גרוסמן. מציינים שוב שבתלונה למשטרה אין אזכור כלשהו להלוואה על סך 200,000 ₪ , שקודמת להלוואה על סך 450,000 ₪. הנאמר בתלונה בעצם מאשר את גרסת הנתבעים, בקשר למהות הלוואת ה 450,000 ₪. ואכן הנתבע 2 מאשר שהתקבל הסך של 200,000 ₪ לחשבונו, אך מאלופי ולא מהתובע, וטוען לכישלון תמורה בהקשר זה, אי המצאת חשבוניות ואי השלמת עבודה.
נטען כי הסכמי ההלוואות, שבחלקם סומנו נ/5, ולוחות הסילוקין לפיהם, הינם בין התובע לאלופי.

התובע בסיכומי תשובה, מציין כי בכל מקרה לא נסתר שהנתבעים קיבלו 650,000 ₪ לחשבונותיהם. לשיטתו, קנוניה בין התובע לאלופי לא תועיל לתובע, ויש לדחות טענת הנתבעים בהקשר זה. הנתבעים נמנעו מלהביא ראיות להוכחת טענות, כמו חובות מס בגינם ניתנו השיקים, ובכל מקרה, יש להבחין בין ההלוואה הראשונה לשנייה.
התובע מאשר כי הוא מלווה חוץ בנקאי, אך טוען כי ההלוואה ניתנה לנתבעת 3 , באמצעות הנתבעת, ומשכך הוראות החוק אינן חלות בענייננו, ובכל מקרה לא נתבעת ריבית כלשהי, למעט הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, והכול בסכומי קרן.
נטען כי הנתבעים לא פנו למשטרה בזמן אמת, ולאחר גילוי לכאורה , ולפי טענתם, שזו יף בשיק משוך על ידי הנתבעת 1, ועשו זאת רק לאחר שאלופי ברח לחו"ל.
נטען, כאמור, להפרש לא מוסבר, גם לגרסת הנתבעים, בקשר לסך של 140,000 אלף ₪ , בערכי קרן , שנותר בחשבון, וכאשר א ין להסתפק בעניין זה בהצהרה גרידא, לפיה הסכומים הועברו לגזית במלואם.
נטען ע"י ב"כ התובעת, שאין להסתמך על מכתבו של רו"ח אלופי לנתבע. ברי שאין מדובר בצדיק, אלא בנוכל הראשי בעניין. מדגיש ששיקים נפרעו ובקשר לשתי ההלוואות.
בקשר להלוואה על סך 200,000 ₪ , נפרעו 12 שיקים. בקשר להלוואה על סך 450,000 ₪ , נפרעו 2 שיקים, ובגין סדרות שיקים שניתנו בעניין.

ב"כ הנתבעים שבה ומדגישה, שמדובר בהלוואות בריבית קצוצה של 3, 4 אחוז לחודש, שהשיק נשוא ההתנגדות הראשונה שהוגשה, על סך 54,000 ₪, התובע בעצמו לא ידע לענות, למה קשור , ובקשר לאיזו הלוואה ניתן. לפי בקשת הביצוע מדובר בטענה שהנתבעים חייבים כמושכים, ואילו על פי כתב התביעה הינם ערבים , ואין חבות של ערב מבלי שנכרת הסכם בעניין. הובאו ראיות מס פקות, לרבות עדותו של גזית, שהכסף היה מיועד עבורו והועבר אליו או מי מטעמו. התביעות נעדרות, עילה חוזית או שטרית מוכחות . התובע לא דיווח על הכנסות הריבית שגבה, וכן נשללות טענות לעילות תביעה לעניין הפרת חובה חקוקה ו/או מכוח דיני עשיית עושר. מדובר בתובע שלקח סיכון, בגין הלוואות בריבית נשך שהלווה לאחרים , וקושר את הנתבעים, שלא בצדק , לסכסוך שבינו לבין אלופי .
נטען כי לגבי ההלוואה הראשונה בסך 200,000 ₪ , קיים השתק שיפוטי, שכן התובע לא מזכיר הלוואה זו כלל בתלונתו במשטרה , וביחס למעללי אלופי, מה שמלמד, שאין גם ממש בטענות ביחס לנתבעים כאן, ובהקשר זה.

הכרעה
לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים, לרבות דיון לניסיון מיצוי הסדר שלא עלה יפה, אני מחליט לקבל את התביעה, בקשת הביצוע כנגד נת' 3, ובקשר ל שיקים נשוא ההלוואה הראשונה, ע"ס 200,000 ₪, באופן חלקי, וכאשר התביעה מתקבלת בערכי קרן ההלוואה, 200,000 ₪, פחות הסכומים ששולמו ונפרעו, ב-12 ה שיקים הראשונים שנמסרו בקשר אליה, בסך 141,708 ₪, כך שנקבעת יתרת קרן לתשלום בסך של 58,292 ₪ , בה תחויב הנתבעת 3.
יתרת סכומי בקשות הביצוע בהקשר שיקים אלו נדחה .

לגבי התביעה הכספית על סך 414,000 ₪, ובגין ההלוואה על סך 450,000 ₪, אני מחליט לדחות את התביעה , וכן את בקשות ביצוע בהקשר זה, ואלו נימוקי:
אני סבור שיש לקבל את טענות הנתבעים, שלא הכירו את התובע, לא כרתו עמו הסכמי הלוואה, ולא מסרו לו את ה שיקים, של מי מהנתבעים , וביחס ל שתי הלוואות.

ככלל ולאחר הדיון אני סבור כי יש להעדיף ולקבל הגרסה העובדתית, שמציגים הנתבעים והעד מטעמם , מר גזית, כמשקפת מערכת היחסים בין הצדדים, וכאשר בתווך רו"ח אלופי, שעושה שימוש בכספי התובע, למתן הלוואות למי מלקוחותיו. הנפקות המשפטית היא קבלת חלק מבקשת הביצוע בקשר לסדרת השיקים המודפסים שנמסרו לאלופי, ע"י הנתבעת 3, בקשר להלוואת ה- 200,000 ₪ , ושהועברו על ידו לתובע, ושבחלקם לא נפרעו. מאידך התוצאה מן האמור, בהקשר בקשות הביצוע והתביעה הכספית לעניין ההלוואה השניה ע"ס 450,000 ₪ , שדינן דחיה.

לגבי הלוואת ה- 200,000 ₪ והשיקים המודפסים שנמסרו לאלופי בגינה, אני מקבל את טענת הנתבעים ששיקים אלו הודפסו ע"י אלופי, ומבלי שנרשם בהם שם הנפרע , אלופי העבירם לתובע, כאשר במועד מאוחר להתנגדות בתיק 46940-03-15, שנדון ביום 6.5.15 , בפני כב' השופטת גרוסמן, הושלם בשיקים אלו שם הנפרע לשם התובע.
הדבר הוכח באופן מספק , ועולה בבירור מנספח ג' , לתצהיר ומוצגי הנת' 2, וכאשר בשיק מס' 325, ע"ס 11,809 ₪ ז.פ 27.5.15, טרם נרשם שם נפרע עובר לאותו דיון, והוגש לביצוע כשיק בודד מאותה סדרה בתיק מאוחר יותר ת.א 33495-09-15, וכאשר יתרת השיקים בסדרה, 10 במספר, הוגשו בתיק שלישי מאוחר יותר, 21656-08-16 .
כפי שטוענים הנתבעים דרך הילוך זו, שוללת אחיזה כשורה של התובע בשיקים, וכאשר מדובר בשיקים שהינם למוטב בלבד,

התובע, מבלי להודות באמור, מסכים למעשה, שאינו אוחז כ שורה בשיקים אלו, אך טוען להיותו אוחז בעד ערך, וכאשר ניתנה תמורה, שאינה מוכחשת, היא ההלוואה בסך 200,000 ₪ ולא נסתר, וכאשר הנטל השטרי על הנת' 3, להראות שנפל פגם, ו/או כישלון המצדיק אי פירעון השיקים לידיו כאוחז, בשעה ש 12 המחאות קודמות בסדרה נפרעות, וגם לאחר עזיבת אלופי את הארץ בראשית 2015.

יצוין שהשיק הראשון שחזר בסדרה מודפסת זו, הינו השיק שזמן פירעונו 27.5.15 , כלומר אין חולק שעד 4/15 הסדרה נפרעה.
אני מאמין לנתבעים, שעד לאירועים בסוף דצמבר 2014, בקשר להלוואה הנוספת ועזיבת אלופי את הארץ ,בראשית ינואר 2015, לא ידעו שהתובע מחזיק בשיקים במקום אלופי והגם שנפרעו, וכן שהמשיכו בפירעונות עד 4/15 מתוך תקווה שאלופי שממנו קיבלו את ההלוואה המדוברת וכן את ההתחייבות לטפל בעניינם מול רשויות המס, יעביר לידיהם מסמכים שנמסרו לו, ושנותרו בידו לאחר עזיבתו לחו"ל.
מסירת שיקים אלו מאלופי לתובע אינה שוללת הוצאתם, ואינה מהווה פגם השולל אחיזה גרידא, מן התובע, הנכון הוא שהנתבעים רשאים לעלות כנגד התובע, האוחז בשיקים, ומשנתן תמורה בגינם, את כל הטענות שיש להם כנגד אלופי, וזאת בהעדר אחיזה כשורה, וכאשר גם מחזות השיקים עולה כי מדובר בצדדים קרובים, מושך ונפרע בשטר, ובמצב זה השאלה בהקשר זה הינה, האם הנת' 3 כמי שהוציאה את השיקים, ועליה הנטל בעניין , הוכיחה באופן מספק פגם השולל תשלום יתרת השיקים נש וא בקשת הביצוע לידי האוחז התובע.

הנת' טוענת לתרמית ועוקץ כלפי התובע יחד עם אלופי, וכן לכשלון תמורה מצד אלופי, בהינתן שלא קיים חלקו ליתן שירות כנגד השיקים מול רשויות המס, אגב הוצאת החשבוניות בגין התשלומים ושלא נמסרו.
אכן לא נסתר, ונראה לבית המשפט כמוכח באופן מספק, שמרגע עזיבת אלופי את הארץ בראשית 2015 לא ניתן היה להמשיך ולקבל שירותי ראיית חשבון ממנו, ונהפוך הוא, נגרמו נזקים לנת' בהיותה חסרת חומרים שהועברו לטיפולו ונשארו אצלו, יחד עם זאת בראיות הנת' לא ראיתי פירוט וכימות מספק לעניין זה, המצדיק אי פירעון.
עסקינן בשיקים וניתן לעורר בנדון טענת כישלון תמורה מלא ו/או טענה לכישלון תמורה חלקי קצוב.
כישלון תמורה מלא לא קיים, כאשר אושר שכספי ההלוואה בסך 200,000 ₪ התקבלו אצל נת' 2, והופקדו בחשבון הנת' 3 ועשתה בהם שימוש. כישלון חלקי, ולעניין התחייבויותיו הנגדיות של אלופי, בקשר לקבלת השיקים, יתכן והיה , אך עדיין לא ראיתי שהוכח באופן מספק קיום כישלון תמורה חלקי קצוב וכנדרש בהלכה הפסוקה בהקשר לעבודת אלופי . יצוין ש קרן ההלוואה עמדה על 200,000 ₪ , לפירעון בתוך 24 חודשים, סך הכל החיוב בשיקים שהוצאו כנגד 283,416 ₪.
בהעדר כימות והוכחת כישלון תמורה מלא ו/או חלקי קצוב , לעניין התחייבויות אלופי, ברי שנתבעים 2 ו 3 חייבים בהחזר קרן ההלוואה בסך 200,000 ₪.

מעבר לאמור, קיימת טענה, שמדובר בהלוואה המנוגדת להוראות החוק להסדר ת הלוואות חוץ בנקאיות . אני מקבל טענה זו , וכאשר התובע עצמו כמלווה נטען של הלוואה נוספת, תובע למניעת מחלוקת בעניין ,את סכומי הקרן שם, בניכוי מה ששולם (414,000 ₪). אותו דין צריך שיחול לטעמי גם כאן, ולעניין הריבית הכלולה בסדרת שיקים אלו , ושיעורה גבוה ביותר , 3% לחודש, לפי הסכם ההלוואה ולוח הסילוקין שצורפו כנספח א ' לגילוי מסמכי התובע.
בהיות השיק נשוא ההלוואה לפקודת הנת' 2 אין מדובר בהלוואה לתאגיד, ואינה עומדת בדרישות החוק להסדרת הלוואות, דיונית ומהותית.

כפי פסיקה שצורפה על ידי ב"כ התובע, ניתן במקרה שכזה , ובהתחשב בכלל נסיבות ענייננו, להורות על חיוב בהחזר של מלוא קרן ההלוואה, ובצירוף הצמדה וריבית כחוק, ותוך ביטול כלל חיובי הריבית נש וא ההלוואה. בנוסף לא ראיתי לקבוע, כי לנת' הגנה אחרת ביחס לחבות בגין סדרת שיקים זו, אין מקום לפסוק החיוב במחצית , בשל אי צירוף האישה כתובעת, בעניין זה מתקבלת עמדת התובע, שמדובר בזכות לתביעה ביחד ולחוד , כמו כן לא הוכחה תרמית או עוקץ בין התובע לאלופי ובקשר לסדרת שיקים מודפסת זו, שיש בה לשלול הוצאת השיקים מעיקרה, ו/או קביעה שדבק בהם פגם קנייני אחר, השולל תשלום לאוחז שנתן תמורה בגינם, כמו כן לא ראיתי לקבוע שהוכח, כראוי, והנטל בעניין על הנתבעים שהכספים שהעביר אלופי לתובע, יש לראות דווקא פירעון בשל החוב נשוא שיקים אלו.

לגבי התביעה הכספית ושאר תיקי השיקים ביחס להלוואה בסכום קרן של 450,000 ₪, אני סבור כאמור שיש להורות על דחיית התביעה והבקשות לביצוע השיקים בעניין (שיקים שאינם מודפסים).
בתביעה הכספית הנטל להוכחתה על עילותיה השונות, על התובע, ואינו עומד בו.

ויתר על כן, שוכנעתי מן הדיון שיש ליתן אמון, ולהעדיף את הגרסה העובדתית של כלל הנתבעים בהקשר זה, לרבות העד מטעמם, על פני טענות התובע בעניין , ומסקנותיו המשפטיות .
בתום הדיון בהקשר הלוואה זו, ניתן לקבוע שמדובר בהלוואה , שאת הכסף בגינה קיבל מר גזית, או מי מטעמו, ובידיעת ובסיכון התובע. אכן, הכסף הועבר לגזית דרך חשבון הנת' 1 , בידיעת הנתב' 2, ואולם אין מדובר בקנוניה או תרמית מצד הנת' ביחד עם אלופי וגזית מול התובע.

מן הדיון וכן תלונת התובע במשטרה נ/ 6 וכן מכתב אלופי לנתבעת מיום 6.2.15 וגרסת הנתבעים והעד מטעמם שאני מקבל כאמור, עולה שלא היה שום עוקץ או תרמית מצד הנת' כלפי התובע. אומנם הנת' 2 הסכים שחשבון אשתו הנת' 1 ישמש כ"צינור" להעברת הכספים לגזית, א ך בכך מתמצת מעורבות הנת' בעניין. שוכנעתי גם באופן מספק, שהדבר לא היה בידיעת הנת' 1 כלל , וכן שאלופי מסר שיקים של הנת' ובקשר לפירעון ההלוואה, תוך חריגה מן הרשות והמטרה שלשמה נמסרו לו אותם שיקים בלתי מודפסים. התובע אומנם חשש, אך הסכים , בסופו של יום, לקחת את הסיכון בעניין, ונוכח הרווח שציפה לקבל, בדמות 3% ריבית חודשית, וכן נוכח היקף פעילות נוספת ודומה שנהל יחד עם אלופי עובר להלוואה זו, משהתברר שאלופי חרג מן ההרשאה, וכאשר בפועל ולהבדיל מעסקת ההלוואה הראשונה, כאן לא התקבלה תמורה ו/או חלקה בידי מי מן הנתבעים. אין מקום לקבוע, שהתובע ,כצד הקרוב לשיקים שקיבל, ו/או בעילה אחרת נשוא כתב התביעה הכספי, זכאי להחזר אותה הלוואה מן הנת'. למעשה וכטענת הנת' , התובע לאחר שהתברר לו שאלופי עזב את הארץ וגזית בהליכי פש"ר ולא ניתן להיפרע מהם , פתח בהליכי הוצל" פ ובתביעה כאן, לנסות ולמצוא כיס נוסף לצורך החזר.

איני רואה מקום, לקבוע ונוכח דרך מתן ההלוואה כאן, שמי מן הנתבעים התרשל או הפר חובה שבדין, או עשה עושר ולא במשפט , באופן שמצדיק פסיקת החזר סכום ההלוואה, ו/או חלקה לתובע.
שוכנעתי באופן מספק מכלל החומר שבפניי, עדויות הנת' וגזית ונספח ו' לתצהיר עדותם, דף החשבון ליום העברת ההלוואה לחשבון הנת' 1 , כי מלוא סכום ההלוואה הועבר מן החשבון לגזית, וזה האחרון הינו בעל דינו האמיתי והראוי של התובע, בהקשר ההחזר הנדרש.
למעשה גם לתובע ברור, שלפחות מרבית הסכום שהועבר לחשבון הנת' 1 , הועבר משם לגזית ו/או מי מטעמו. בהעדר קביעה והוכחה, שמי מן הנת' היה שותף או מיודע ו/או אישר מלכתחילה ו/או בדיעבד את פעולת אלופי בשיקים שהחזיק ולצרכים אחרים , איני רואה מקום לקבוע, שאך ורק , ובשל עצם השימוש ב"פלטפורמה", חשבון הנת' 1, כ"צינור" להעברת הכסף, חלה חובה מכוח עילה שטרית ו/או אחרת לחיוב מן הנת' , בסכומים הנדרשים בשל הלוואה זו .

סוף דבר
בגין סדרת השיקים המודפסים מספר 0325 ועד 0335 ע"ס 11,809 ₪ ז.פ. 27.5.15 ועד 27.3.16, וכאשר השיק הראשון 325 הוגש בתיק 33495-09-15, ו - 10 שיקים נוספים בתיק 21656 -08-16, אני מחייב את הנת' 3 לשלם לתובע את יתרת קרן ההלוואה ובסך 58,292 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 27.5.15 (יום החזר השיק הראשון בסדרה) ועד לתשלום בפועל, יתרת סכום החוב בתיק הוצל"פ מס' 512269-04-16 יעודכן לסכום זה.
במידה ובתוך 30 יום, מקבלת פסה"ד לא ישולם החיוב המעודכן, יימשכו ההליכים בתיק.

התביעות בתיק 46940-03-15 ובתיק 33495-09-15 נדחות, ולמעט לגבי שיק 325 שבתיק 33495-09-15 (וכאמור לעיל).
תיקי הוצל"פ 521824-01-15 ו 512518-06-15 ייסגרו וכל ההליכים יבוטלו בהם.

התביעה הכספית בתיק 62886-11-15 נדחית.

התביעה בקשר לסדרת השיקים המודפסים כאמור בסעיף 1 התקבלה בחלקה, ויתרתה נדחתה, משכך כל צד יישא בהוצאותיו בהקשר זה.

בגין דחיית שאר בקשות הביצוע והתביעה הכספית, ישלם התובע לנת' , ביחד ולחוד, סך של 75,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

נוכח הקביעות לעיל , ופיקדונות שקיימים בתיקים, המזכירות תשיב לנת' 3, ע"י ב"כ, הפיקדון שהופקד בתיק 46940-03-15 .
ככל והחיוב שנקבע בסעיף 1 לא ישולם במועד שנקבע שם, יהא רשאי התובע לבקש חילוט הפיקדון שהפקידה הנתבעת 3 בתיק 21656-08-16.
לגבי הפיקדון שבתיק 33495-09-15, יוחזר לנת' 3, ע"י ב"כ, ובהפחתת סך 5,000 ₪ ,שישארו כפיקדון בתיק , וכאשר הצו לענין תיק זה מושהה למשך 45 יום , ע"מ לאפשר לצדדים להגיש הודעה מוסכמת, או כל הודעה אחרת בענין.

המזכירות תשלח פסה"ד לב "כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.