הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 62131-11-15

מספר בקשה: 61
החלפת מומחה
הוגשה מטעם הנתבעים.
לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

המבקשים (הנתבעים) :

  1. אבנר הלפרין
  2. עו"ד מיכל הלפרין

ע"י ב"כ עוה"ד ארז רזניק

נגד

המשיבים (התובעים) :
1.איסר קוברינסקי
2. ריטה קוברינסקי
ע"י ב"ע עוה"ד אביטל אחוות משולם

החלטה

מהות הבקשה

בפני בקשת הנתבעים להחלפת מומחה בית המשפט, המודד זוהר עירון (להלן: "המומחה"), אשר מונה בהתאם להחלטה מיום 17.01.2019 ולמנות תחתיו מומחה חדש שזהותו תקבע על ידי בית המשפט; זאת בשל הטענה כי המשיבים צרפו למומחה מסמכים באופן חד צדדי, אשר לא הוגשו כראיות בתיק זה.

לחילופין, וככל שהבקשה לא תתקבל, להורות למומחה לא להתייחס, במסגרת ההליך ובמסגרת חוות-דעתו, למסמכים המפורטים בסעיף 23 לבקשה, אשר הומצאו לו על ידי המשיבים, בניגוד להוראות המפורשות שניתנו על ידי בית המשפט.

כן מבקשים לחייב את המשיבים בהוצאות הבקשה, ולשקול חיובם בהוצאות לדוגמה, בגין התנהלותם.

רקע

התביעה העיקרית עניינה בביטול פסק דין, שאישר הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 22.09.2009, בבית משפט השלום בתל אביב (להלן: "פסק הדין המאשר").

הסעד המשני עניינו צווי עשה, וכן התבקש סעד שעניינו פיצול סעדים, הואיל ולא נדרש בכתב התביעה סכום כספי מוגדר.

בקצירת האומר, כעולה מכתב התביעה, התובעים בתביעה העיקרית הם זוג בשלהי שנות ה – 80 לחייהם, והינם החוכרים הראשונים של בית, אשר צמודה לו חצר בשכונה ברמת חן בעיר רמת גן (להלן: "בית קוברניסקי"/"חצר קוברינסקי" או באופן כללי "הנכס" בהתאמה). את הנכס רכשו, בזמנו, ישירות מחברת "רסקו" (החברה המשכנת באותה עת) וקיבלו עבורו חוזה חכירה לדורות מקק"ל. לטענתם, רכשו את זכות החכירה לדורות בנכס הממוקם במחצית הדרומית של מגרש א' 602 במפה טופוגרפית מס' 1060 וממוקם גם בחלק מחלקות 601 ו – 602 בגוש 6143, ברחוב קרייתי 27 ברמת גן (להלן: "חלקות 601 ו – 602").

התובעים כאן, היו הנתבעים בהליך הקודם, אשר נפתח על ידי הנתבעים ביום 03.12.2008 ובגינו ניתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה (להלן: "ההליך הקודם", "פסק-הדין", "הסכם הפשרה" בהתאמה).

ועוד, מוסיפים התובעים כי נתבעים 1-2 רכשו בשנת 2002 את זכות החכירה בבית פרטי עם חצר, הממוקם ברחוב קרייתי 29 ברמת גן, הידוע כגוש 6143 חלקה 601 (להלן: "בית הלפרין"). מקרקעין אלה גובלים בחלקה 602.

המחלוקת נסובה סביב רצועת קרקע ברוחב של 2 מטר מהבית המוחכר לתובעים לדורות במגרש א 602, הנמצא ב חלקה 601, ושבטעות לא נרשם על שמם בטאבו (להלן: "שטח המחלוקת").

לשיטת התובעים הם הוטעו וטעו, בטענה שהינם "פולשים" למקרקעין שבבעלותם. אלמלא הוטעו וטעו, ואלמלא הופעלו עליהם לחץ ואיומים, לא היו חותמים על הסכם הפשרה. כן מוספים וטוענים כי הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין בהעדר סמכות עניינית.

כזכור, התובעים הגישו בקשות לבית המשפט, שם ביקשו, בין היתר, מינוי מודד מומחה מטעם בית המשפט, אשר יובאו בפניו חוות הדעת מטעם הצדדים.

ביום 03.06.2018 הורתי על מינוי המודד וביום 17.01.2019 מונה המומחה.

המבקשים הגישו בקשה למתן הוראות בנוגע להליך בפני המומחה, וביקשו להבהיר ולהגדיר כי יוגשו הראיות שהוגשו במסגרת התצהירים וחוות הדעת. בהחלטתי מיום 20.01.2019, הבהרתי כי יש לנהוג כנהוג וכמקובל ושבפני המומחה יובאו כתבי הטענות שהוגשו, המסמכים, הראיות שבמסגרת התצהירים וחוות הדעת. הובהר כי כל מסמך שמוגש למומחה – יש להעבירו לצד השני , ו הובהר כי כל שיח ומפגש יתואם ויתבצע במעמד שני הצדדים.
עיקרי נימוקי הבקשה

המבקשים טוענים כי הבקשה מוגשת לאחר שנחצה קו אדום בהתנהלות המשיבים, אשר לא רק שהפרו את החלטות בית המשפט באופן חוזר ונשנה, אלא אף איימו עליהם כי אם יבקשו לאכוף את החלטת בית המשפט האחרונה מיום 20.01.2019 יפרסמו עליהם כתבות מכפישות.

בהפרת החלטת בית המשפט, לאחר שהמציאו למומחה מסמכים, אשר בית המשפט אסר במפורש על הגשתם למומחה, זיהמו את ההליך בפני המומחה באופן שלא ניתן לקיים בפניו הליך הוגן מבלי שייגרם עיוות דין חמור למבקשים, ובאופן בו לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.

המבקשים מדגישים , למען הסר ספק, כי אין בפיהם טרוניה כלפי המומחה וכי לא נפל רבב בהתנהלותו.

המבקשים טוענים כי ביום 04.02.2019, ובהתאם להוראות המנויות בהחלטות, המציאו לעיון המומחה שלושה מסמכים בלבד, אשר כולם הוגשו לבית המשפט במסגרת ההליך , ואשר צורפו להם ראיות שהוגשו במסגרת תצהיריהם.

ביום 25.03.2019 המומחה עדכן במכתבו כי הוא סיים לעיין במסמכים שנשלחו לידיו מטעם הצדדים, וכי חוות הדעת תיערך כהשלכה של כלל המסמכים שבפניו. ממכתב זה , התברר כי גם המשיבים המציאו מסמכים, אולם בניגוד להחלטת בית המשפט לא יידעו על כך את המבקשים ואף לא שלחו עותק מהמסמכים.

למעשה, המשיבים ניסו להסתיר כי הגישו מסמכים, ולא בכדי.

לאחר פניה לב"כ המשיבים ולאחר תכתובות, שלחה ב"כ המשיבים הודעת דואר אלקטרוני מיום 01.04.2019 נושאת כותרת של "מבלי לפגוע בזכויות: המסמכים שנמסרו למודד –והודעה, למעשה אזהרה שאם מי מהצדדים יבקש להסתיר מסמכים מהמודד המומחה מרשיי הודיעו שהם יפנו בכל עניין גזל ביתם לעיתונות. לידיעתכם". כן צורפה טבלה המפרטת את המסמכים שהומצאו למומחה, ממנה למדים כי הועברו מסמכים שלא הוגשו במסגרת התצהירים או חוות הדעת מטעמם. הרשימה מפורטת בסעיף 23 לבקשה.

המדובר בהודעת איום, באם יעזו המבקשים לדרוש את אכיפת החלטות בית המשפט.

עת הוגשו מסמכים שלא היה היתר להגישם, הדבר מביא להליך שאינו תקין ובאופן שיסב עיוות דין חמור.

בהתנהלותם, מפרים המשיבים שוב ושוב את החלטות בית המשפט. המדובר במסמכים אשר למבקשים לא הייתה האפשרות להתייחס אליהם, מומחה המבקשים לא נדרש למסמכים אלה, חלקם מתוך הליכים שהמבקשים לא היו צד להם, וזו הסיבה שלא היה היתר להגישם מלכתחילה.

היות והמומחה סיים לעיין במסמכים, בהתאם למכתבו מיום 25.03.2019 הודיע כי סיים לעיין במסמכים אלה , וכי חוות הדעת תערך בהסתמך על כלל המסמכים שהיו בפניו, אין מנוס מלקבל את הבקשה.

עם כל הצער שבדבר, ברור כי המומחה יתקשה להתעלם ממסמכים שבחן ועיין בה תאם, והם מהווים עתה חלק מעמדתו המקצועית ביחס לסוגיה לגביה נדרש לגבש את חוות דעתו. גם אם בית המשפט יורה למומחה להתעלם ממסמכים אלה, ספק אם יוכל המומחה להתעלם מהם גם אם חוות דעתו לא תאזכר מסמכים אלה. המבקשים סבורים כי לבטח מסק נות המומחה יושפעו ממסמכים אלה.

עיקרי טענות המשיבים

המשיבים גורסים כי עסקינן בבקשת סרק , שיש לדחותה תוך חיוב בהוצאות ושכר טרחה.

המשיבים טוענים כי המבקשים הסתירו מהם, בחוסר תום לב, כמו גם מכל המודדים, וכמו גם מבית המשפט את המסמכים המעידים שהשטח נשוא ההסכם הפסול שמבוקש ביטולו, שייך להם (מפרטים בסעיף 2 א' –י').

המשיבים גורסים כי אלמלא הסתירו המבקשים בראש ובראשונה את מסמכי החכירה ותרשים המגרש שהם רכשו, את מסמכי החכירה ותרשים המגרש שרכשו וחכרו התובעים, וכן את התיעוד שהתגלה לתובעים רק בשנים האחרונות – לא היו יכולים המבקשים להצליח במזימתם לרמות, לגזול ולעשוק את התובעים הקשישים. לטענתם, המבקשים הסתירו מסמכים מכל המודדים.

בבקשה זו, באופן אבסורדי הנוגד לתכלית המשפט וחקר האמת, מנסים המבקשים לגרום לכך שבית המשפט הנכבד יגביל את מסירת המסמכים הנחוצים לעבודת המודד במטרה להטות את המשפט, במטרה להטעות את בית המשפט הנכבד, במטרה שבית המשפט הנכבד יטעה וישגה בהכרעתו.
אין להגביל את עבודת המודד המומחה מטעם בית המשפט, ובוודאי שאין להגביל את מסירת המסמכים או את הטיעונים למודד המומחה במקרה זה שלפנינו, שבו עבודת המומחה נדרשת לגילוי וזיהוי גבולות מגרשים שגודרו והוחכרו לצדדים בשנת 1961.

חקר האמת הכרוך בעבודת המומחה לא מתבסס רק על הראיות שהוצגו כראיות לבית המשפט בלבד, אלא המומחה מוסמך לחקור את האמת העובדתית בכישוריו ומומחיותו וגם מכל נתון עובדתי אחר ונוסף הקיים והמעיד על האמת. ובמיוחד בנסיבות.

המשיבים טוענים כי אותרו מסמכים במקומות שונים וברשויות אשר שפכו אור על האמת העובדתית שהסתירו המבקשים.

מדובר בחוסר תום לב מובהק (ולשיטת המשיבים "העולה כדי פשע"), היות שהמבקשים מכירים את מרבית המסמכים/כולם ואלה שטוענים לגביהם שהם אינם מכירים, הדבר נטען מטעמי "נוחות".

בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת 1 מיום 04.08.2016, אשר נמסר לפני תצהיר גילוי המסמכים של התובעים, לא גילו המבקשים אף מסמך שלא נעשה בו שימוש בהליכים המשפטיים. כלומר: המשיכו להסתיר. המבקשים שמרו על זכותם לגלות ולהציג בהמשך מסמכים רלוונטיים נוספים ככל ואלה יגיעו לידיהם ו/או לשליטתם.

שני הצדדים שמרו על זכותם להציג ולגלות בהמשך ההליך מסמכים נוספים, ככל שיהיה למי מהצדדים צורך בכך להוכיח תביעתו ו/או הגנתו.

כאשר קיימים מסמכים, אשר לא צורפו כראיות במשפט, אך יש בהם צורך כדי להזים את טענות הרמייה או הכזב של המבקשים ו/או בכלל, במקרה זה - קיימת זכות לגלותם.

הלכה למעשה אין באף אחד מהמסמכים שהוגשו למודד המוסמך, אף מסמך חדש אשר לא נמצא זה מכבר בידי המבקשים, ולא במקרה לא הראו המבקשים איזה מסמך ספציפי נכלל ברשימת המסמכים שנמסרו למודד המומחה, אך אסור היה למוסרו לו.

ויודגש כי המבקשים מנסים מזה זמן ניכר למנוע את מינוי המודד המומחה מטעם בית המשפט, והם עושים זאת מסיבות ומנימוקים תלושים אשר לא נמצא בהם כל ממש, תוך סרב ול הליכי המשפט.

המבקשים מנסים למנוע את הגשת חוות הדעת המומחה שמינתה וועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה של משרד הפנים, מודד אשר בדק הלכה למעשה את כל המסמכים שהוגשו לו ולאחר שבחנם הגיע למסקנות שונות שכולן תומכות באופן מלא בתביעה.

כמו כן, מנסים הנתבעים למנוע את הגשת פסק הדין של וועדת הערר המחוזית של משרד הפנים , אשר הגיעה למסקנות התומכות באופן מלא עובדתית בטיעוני התביעה בכל הקשור לגבולות מגרש.

עולה חשש כי סיבות זרות הן המניעות את הנתבעים 1 ו- 2 לבקש שבית המשפט ימנה מומחה חדש, ובהן הסיבה שהם הבינו כי המודד שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד, הוא מודד מומחה, אשר עובד בעיקר כמומחה לבתי המשפט, ומשכך לעולם לא יסטה ממשנתו.

יש להורות למבקשים למחוק כל ביטוי מבזה ו/או לא הולם מבקשתם כגון: "זיהום ההליך" ואו כל ביטוי הנובע מהפועל "זיהום" ולחייבם בהוצאות לדוגמא.

בסעיף להחלטת בית המשפט מיום 17.01.2019 קבע בית המשפט כי הצדדים ישתפו פעולה עם המומחה, ככל הנחוץ למתן חוות הדעת. התובעים טוענים כי נחוצים למתן חוות הדעת מלוא המסמכי ם הקיימים המוכיחים את תביעתם, ומבלי להטיל כל מגבלה על מסירתם. כך רשימת המסמכים שנמסרה תואמת באופן מלא: הן לטיעוני הבקשה למינוי מודד מומחה שהגישו התובעים שהתקבלה על ידי בית המשפט, והן להחלטת בית המשפט מיום 17. 01.2019.

לא יעלה על הדעת שבקשת התובעים למינוי מודד מומחה תתקבל ותאושר, ולאחר מכן הבקשה שאושרה תסוכל על ידי בית המשפט עצמו.

התובעים הגישו ערר כדין לוועדת הערר מחוזית לתכנון ובניה בעניין זה של אותה רצועת קרקע שהנתבעים ציינו בסעיף האחרון לכתב הגנתם המתוקן, וועדת הערר המחוזית של הממשלתית של משרד הפנים מינתה את המודד יגאל גדסי, אשר חוות דעתו כבר הוגשה לבית משפט הנכבד ולכל הערכאות הנוספות בהם המבקשים צד, ובנוסף, הגב' ריטה קוברינסקי בעצמה מסרה באופן אישי לנתבע 2 את החלטת ופסק דין ועדת הערר המזימה את ההגנה החדשה לכאורה של הנתבעים 1 ו- 2 בכתב הגנתם המתוקן. ובגלל זה, הם מנסים היום למנוע הגשת פסק דין וועדת הערר המחוזית למודד המומחה, וזאת במטרה שהמודד יטעה ויטעה את בית המשפט הנכבד.

ממילא, כל החומר שנדון בוועדת הערר בעניין במגרש הנדון צריך להיות בתיק הבנ יין בעיריית רמת גן, ממילא חייב המודד המומחה מטעם בית המשפט לעיין בו , וממילא נתבעת 8, היא הועדה המקומית לתכנון ובניה מסרה למודד המומחה מטעם בית המשפט הנכבד כי כל תיקי הבני ין של הנכסים הרלוונטיים לתביעה עומדים לרשותו לעיונו.

כל מה שעשו המשיבים, הוא למסור לכל מי שצריך ליתן הכרעה בעניין התביעה שתבעו, את כל המסמכים הנדרשים להוכחת תביעתם.

המשיבים גורסים כי תצהירם אינו מהווה חוות דעת מומחה , ולכן אין חובה או הכרח כי לתצהיר התובעים יצורפו מסמכים או מפות שבכל מקרה התובעים אינם מומחים בהם, ואינם יכולים להסביר אותם.

יחד עם זאת, קיומם של מפות אלה ומסמכי עבר שהמודדים המומחים צריכים לצורך מתן חוות דעת מומחה, יכולים וצריכים להיות בפני המודד המומחה, וצריכים להילקח בחשבון בעת עריכת חוות דעת המודד המומחה.

הסתרה הוכרה בפסיקה כחוסר תום לב, ואין להסתיר מהמומחה מסמכים הנדרשים לצורך מתן חוות דעת מומחה.

התובעים טוענים כי אין המדובר באיומים אלא מדובר בהודעה כדין, תוכנה כלשונה.

היתלות של הנתבעים 1 ו- 2 בהודעת ההתראה לפני פנייה לעיתונות, אין בה דבר מלבד ניסיון להטיל דופי בזכותם הבסיסית של התובעי ם לחופש ביטוי מלא באמת העובדתית.

כל המסמכים שנמסרו למודד נמצאים בידי הנתבעים 1 ו- 2 או פתוחים לעיון הציבור היום באתר האינטרנטי של רמ"י, נתבעת 3 , באתר האינטרנטי של הועדה המקומית - נתבעת 8 ובתיקי הבנ יין שמאפשרת הנתבעת 8 לעיון המודד המומחה.

כאמור בסעיף 37 לבקשתם, הנתבעים 1 ו- 2 אינם מטילים כל דופי במומחה.

המשיבים גורסים כי עת המבקשים אינם מטילים כל דופי במומחה אין כל סיבה להחליפו. וגם אם המומחה יוחלף, לעולם לא יסכימו כי יוגבל החומר שיימסר למומחה, במיוחד שכל אשר נמסר למומחה, כבר נמצא בידי כל הצדדים או עומד לעיון המומחה בכל המקומות שמהם המומחה לוקח את המידע הנחוץ למתן חוות דעתו.

תגובת המבקשים

המבקשים מביעים תרעומת על הלשון בה משתמשים התובעים בתשובתם.

המבקשים סוקרים את הליך הסכם הפשרה, וטוענים כי ההסכם נחתם לאחר היוועצות , ותוך שיקול דעת (סעיפים 3.1-3.3).

המסמכים שצורפו לתצהירים מוכיחים כי השטח שבמחלוקת שייך למבקשים.

המשיבים בהתנהלותם, גדשו את הסאה. זאת לאחר מתן הזדמנויות אין ספור להציג ולהגיש מסמכים שחפצו להגיש, עת ניתן להם היתר לחרוג מהותית מסדרי הדין ולהגיש מסמכים נוספים זמן רב לאחר הגשת התצהירים בתיק (למרות התנגדותם החריפה של המבקשים). המבקשים מזכירים כי גם כאשר בית המשפט נעתר לבקשתם להמציא מסמכים, המשיבים הודיעו כי הם מוותרים על זכותם להמצאה והגשה של מסמכים אלה, על מנת להימנע מתשלום הוצאות שפסק נגדם בית המשפט. הדבר מלמד כי המסמכים לא היו חשובים להם.

בהמשך, בית המשפט מינה מומחה מטעמו, זאת למרות שהמשיבים לא הגישו כלל חוות דעת מטעמם, ואף הודיעו כי הם מוותרים על הגשתה.

בהחלטת 20.1.2019 קבע בית המשפט כללים בסיסיים טריוויאליים ונדרשים לאופן ניהול ההליך בפני המומחה על מנת שההליך בפניו ינוהל באופן הגון, ראוי ובהתאם לדין. בין היתר קבע בית המשפט כי המסמכים שיונחו בפני המומחה וישמשו אותו לצורך עריכת חוות הדעת הם אך ורק המסמכים והראיות שהוגשו על ידי הצדדים במסגרת התצהירים וחוות דעת המומחים מטעמם. כן הדגיש שאין להגיש מסמכים שלא הותרו. כן נקבע מפורשות שכל מסמך שיוגש למומחה – יוגש לצד שכנגד.

המשיבים התעלמו מהחלטת בית המשפט, באופן חוזר ונשנה והמציאו למומחה שלל מסמכים שמעולם לא הוגשו על ידם כראיה בתיק, ולא היו חלק מהתצהירים או חוות הדעת מטעמם. ביחס לחלק מהמסמכים שהוגשו למומחה אף קבע בית המשפט הנכבד במפורש כי אסור למשיבים להגישם , לא לתיק ולא למומחה. המשיבים אף הגדילו לעשות והסתירו מהמבקשים את המסמכים שהמציאו למומחה בניגוד להחלטה. המבקשים טוענים כי למדו על כך במקרה ממכתב המומחה לצדדים מיום 25.03.2019. אלמלא מכתב זה, לא היו יודעים המבקשים כי המשיבים הפרו את החלטת בית המשפט והעבירו למומחה מסמכים שהיה להם אסור להעביר.
אופן התנהלות המשיבים מלמד כי הם ניסו לנהל את ההליך מול המומחה, תוך עקיפת החלטת בית המשפט באופן מוטה לטובתם , ותו ך הטעיה וניצול המומחה.

המשיבים הגדילו לעשות ואף איימו עליהם כמתואר.

עד לרגע זה ממשיכים המשיבים להסתיר את המסמכים שהעבירו, וכל שהעבירו היא רשימה של מסמכים ללא המסמכים עצמם. הן לתשובתם בחרו שלא לצרף את המסמכים שהמציאו למומחה תוך ניסיון להסתירם מבית המשפט ולא בכדי.

אל להתייחס בסלחנות להתנהלות זו, הגורמת לעיוות דין מהותי, ומפרה את הזכות להליך הוגן, שהרי עסקינן בעקרונות צדק בסיסיים ביותר. על המשיבים היה להגיש בקשה מסודרת בעניין, חלף עשיית דין עצמי.

אין זה פלא שהתשובה אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, ורק מטעם זה יש לדחות את התשובה, הרצופה עובדות.

אילו חקר האמת היה נר לרגלי המשיבים, הם היו מצרפים את המסמכים בשלל ההזדמנויות שניתנו להם ולא היו מוותרים על הגשתם, כפי שהודיעו ביום 11.12.2018. כן לא היו פועלים בהיחבא.

אילו סברו שהחלטות בית המשפט פוגעות בחקר האמת, היה עליהם לערער. חלף זאת, החליטו להתעלם מהן, כאילו מדובר בהמלצות.

טענה נוספת שמעלים המשיבים היא כי המומחה סוברני לחקור את הסוגיה כאוות נפשו ולהסתמך לא רק על הראיות שהוגשו, אלא גם על מסמכים נוספים שהעבירו לו באופן חד צדדי. מדובר בטענה מופרכת. המומחה פועל במסגרת כתב מינוי. תפקידו להכריע בין שתי חוות דעת שהוגשו על ידי הצדדים והמסמכים שצורפו להן. המומחה אינו מנהל משפט חדש, על בסיס מסמכים חדשים, שלא הוגשו לתיק או על בסיס ראיות חדשות שאינן קיימות בתיק. ניהול זה מסב עיוות דין לאחד הצדדים וניהול משפט שדה במסגרת חוות דעת המומחה.

גם הטענה לפיה המבקשים מכירים את המסמכים שהוגשו, אינה נכונה. מדובר במסמכים שלא ניתנה האפשרות למבקשים להתייחס אליהם בתצהירים ובחוות הדעת מטעמם, שכן מעולם לא היו חלק מהתיק.

אין בסיס לטענה לפיה המבקשים מסתירים מסמכים ותיעוד, שכן המשיבים הם אלה שמתנהלים כך.

ההסתמכות על תצהיר גילוי המסמכים ולהצהרה לפיה הם שומרים את הזכות לגלות מסמכים נוספים בהמשך, אינה נכונה. פסקה זו נהוג להכניס לתצהירים לעיתים. כוונתה לאפשר לצדדים לצרף מסמכים נוספים לתצהיר הגילוי לאחר הגשתו ובטרם הגשת תצהירי עדות ראשית וזאת אם וכאשר הוכיח אחד הצדדים כי המסמך התגלה לו בשלב מאוחר יותר. פסקה זו אינה יכולה להקנות "שיק פתוח" להגשת מסמכים חדשים, על פי רצון ובכל שלב של ההליך. כן הפסקה אינה מכשירה הגשת ראיות חדשות למומחה. ניסיון להיאחז בפסקה מתצהיר הגילוי שנערך לפני שלוש שנים, מלמד על כך שאזלו טענותיהם.

המשיבים אינם מכחישים כי המסמכים המפורטים בסעיף 23 לתשובתם, הם מסמכים חדשים שלא צורפו לתצהירים מטעמם או לחוות הדעת.

לסיום טוענים המבקשים כי הם מצייתים להחלטות במלואן, גם אם אינן לטובתם. לא יתכן כי רק צד אחד בתיק יידרש לקיים את ההחלטות.

דיון והכרעה

כידוע, עומדת הנחה יסודית שהמומחה מטעם בית המשפט, פועל ביושר, הגינות ותום לב, וזאת מתוקף תפקידו כ"ידו הארוכה" של בית המשפט;

הלכה ידועה היא כי "משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן [פורסם בנבו], ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות" (רע"א 7098/10 אוהד טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו, 31.1.11], להלן: " עניין טביבזדה").

הלכה למעשה, מדובר בבקשה לפסילת מומחה; המומחה מונה במסגרת ההחלטה מיום 17.01.2019, וטרם התקבלה חוות דעתו.

ידוע כי פסילת מומחה הוא הליך שנוקטים בו במשורה ובמקרים נדירים, בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם על המומחה בחוסר תום לב (ר' רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678; רע"א 4131/09 אמישראגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' עדנה צו'נה (פורסם בנבו)).

אינני רואה כיצד בנסיבות המתוארות, עלול להיווצר מצב בו האובייקטיביות של המומחה תפגע והמבקשים לא העמידו בפני תשתית עובדתית לכך מעבר לסברה. הגם והועברו למומחה מסמכים שלא הוגשו כראיות בתיק, המומחה פועל במסגרת המינוי שניתן לו ביום 17.01.2019. החלטת המינוי קובעת מפורשות –

"המומחה יקבל מב"כ הצדדים את כל כתבי הטענות על נספחיהם, לרבות חוות דעת המומחים מטעמם".

לאחר החלטה זו ניתנו על ידי הבהרות בעקבות בקשות שהוגשו.

המבקשים הגישו "בקשה למתן הוראות בנוגע להליך בפני המומחה". בהחלטתי נושא יום 20.01.2019 קבעתי כי – "יש לנהוג כנהוג וכמקובל. בפני המומחה יובאו כתבי הטענות שהוגשו, המסמכים והראיות שהוגשו במסגרת תצהיריהם וחוות הדעת מטעמם. חוות הדעת של מלכיאל מטעם המבקשים וחוות הדעת של פנקס. אין להגיש מסמכים שלא הותרו. כל מסמך שיוגש למומחה – יש להגיש גם לצד שכנגד. כל שיח ומפגש יתואם ויתבצע במעמד שני הצדדים".

ביום 13.02.2019 הובא בפני מכתב המומחה נשוא 17.01.2019 הממוען לצדדים והעתקו הועבר לבית המשפט. במכתב זה דורש המומחה בסעיף 2 למכתבו, מסמכים שנדרשים לו , ומפרטם ברחל בתך הקטנה.

קבעתי באותו היום כי הצדדים נדרשים לפעול בהתאם להחלטתי ובהתאם לדרישות המומחה, בקשר להליך חוות הדעת.

על מנת לסבר את האוזן, ראו החלטה נוספת מיום 17.01.2019 ביחס לבקשת המבקשים – הנתבעים, לסילוק הודעת התובעת על צירוף ראיות חדשות. קבעתי כי לאחר שעיינתי בתצהיר המונה למעלה מ – 130 עמודים ולאחר שבחנתי את התשובה והתגובה, הריני מורה על קבלת הבקשה. קבעתי כי יש לצרף לתצהיר אך ורק את מה שהותר במסגרת החלטת 03.06.2018 , וכי במעמד ההחלטה לא ניתן היתר לצירוף מסמכים נוספים. כן הפנ יתי להחלטות קודמות.

כאמור, המומחה פועל במסגרת החלטת המינוי. ביחס לדרישתו נשוא המכתב מיום 17.01.2019, כפי שקבעתי – על הצדדים לפעול גם הם בהתאם להחלטת המינוי ובהתאם לדרישות המומחה. במקום בו סבור המומחה כי נדרשים לו מסמכים נוספים, על הצדדים לפעול להמציאם.
אני סבורה כי הטענה לפגם אשר עלול ליפול בשיקול דעתו של המומחה נטענה בעלמא וללא ביסוס ראייתי מספק. ידוע כי מי שמבקש ל החליף מומחה שנתמנה, חייב במשנה זהירות , וראוי שיביא ראיות לכך (ר' והשווה בשינויים המחויבים ביחס למומחים רפואיים – רע"א 7843/00, בר ישי נ' איתן חברה לביטוח בע"מ (2001); בר"ע (ת"א-יפו) 1134/04, דגן נ' שמעוני (2004); בש"א (ירושלים) 3374/05, דואניס נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (2005)).

יודגש כי לא מצאתי שבנסיבות הקונקרטיות המקרה עונה לאחד מהמקרים החריגים שהוכח בהם כי מדובר בפגם שיורד לשורשו של עניין, ושיש בו כדי להעלות חשש ממשי לעיוות דין – כדוגמת חוסר תום לב, או פגיעה בכללי הצדק הטבעי שמחייבים את החלפת המינוי.

בהקשר זה ראיתי לנכון להעיר כי לא מצאתי טעם של ממש לקבל את עמדת המומחה, שהרי, אם המומחה נחשף לחומרים שאין עליו לקבלם, הרי שחזקה שמומחה בית המשפט עושה עבודה מקצועית , וביכולתו במידת הצורך להתעלם ממסמכים שאינם רלבנטיים או כאלה שאין מקום להעבירם.

אין מדובר במקרה בו המומחה פעל באופן המעורר קושי שתינתן על ידו חוות דעת מקצועית.

כן מובאים שיקולים נוספים של יעילות הדיון; המומחה התחיל בעבודתו ולא יהיה זה יעיל לבטל את המינוי, ובייחוד עת אין סיבה ממשית ומוצדקת לכך.

אשר על כן, המינוי נותר על כנו.

למען הסר ספק, אני אוסרת על הגשת מסמכים שלא הוגשו כראיות, וזאת כאמור בהחלטות קודמות, הקשורות למינוי מומחה, בהן ניתנו הוראות מפורשות באשר להצגת מסמכים למומחה. למיותר לציין, כי על המומחה להתבסס על חומר שהוגש במסגרת ההליך, על פי הוראות הדין, והחלטות ברורות שניתנו על ידי.

יחד עם זאת, יש להבחין בין מסמכים שנדרשים למומחה לצורך עריכת חוות הדעת – כפי שהוא מבקש במסגרת מכתבו. מסמכים אלה – יש להמציא למומחה ואינני מתערבת בשיקול דעתו , ככל שנדרשים לו מסמכים רלבנטיים הקשורים לנכסים.

בשולי הדברים אעיר, אך לא בשולי חשיבותם שהתובעים לא צירפו לעיני בית המשפט את המסמכים אותם העבירו למומחה, ועשו דין לעצמם, ואף לא צירפו תצהיר לתשובתם.

סוף דבר

לאור המקובץ לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, לפיה הנני אוסרת על העברת המסמכים כמתואר. ככל שהועברו למומחה מסמכים שלא הוגשו במסגרת הראיות, אני מורה על השבתם למוסר.

יחד עם זאת, ככל שישנם מסמכים הנדרשים למומחה, בהתאם למומחיותו, יפנה הוא למי מהצדדים, ולא להפך, בשקיפות.

בנסיבות העניין, לאור התנהלות המשיבים בתיק, אשר הביאה לצורך להגיש בקשה זו, אני מטילה על המשיבים הוצאות על סך של 3,000 ₪ לטובת המבקשים, אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא החלטתי זו למומחה, לאלתר, באמצעות המייל או הפקס הידני.

המומחה ימשיך במלאכתו, והנני קובעת תז"פ לעוד 60 ימים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ט, 11 יוני 2019, בהעדר הצדדים.