הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 61150-12-16

לפני כבוד השופטת בכירה דורית קוברסקי

התובעים

1.א.ר. בחש הנדסה ובניה בע"מ
2.ראעד באחש
ע"י ב"כ עו"ד שי צוקרמן

נגד

הנתבע

רותם שרון
ע"י ב"כ עו"ד יעקב לשם

פסק דין

רקע עובדתי
רותם שרון (להלן: "שרון") ושלושה שותפים נוספים, מרדכי רומנו (להלן: "רומנו"), אילן דרעי (להלן: "דרעי") ועוזר שרעבי ( להלן: "שרעבי"; להלן: "השותפים"), הינם בעלים משותפים במקרקעין הידועים כגוש 6615 חלקות 7 ו- 25, הנמצאים ברחוב משה סנה 47, תל אביב (להלן: המקרקעין").

בחודש אוקטובר 2015 או סמוך לכך, נכרת בין התובעת, א.ר בחש הנדסה ובנייה בע"מ (להלן: "הקבלן"), באמצעות מנהלה רעאד באחש (להלן: "באחש") ובין השותפים, הסכם למתן שירותי בניה במקרקעין, לצורך בניית שני קוטג'ים דו משפחתיים, כולל חניות, גדרות ופיתוח, כך שכל אחד מהשותפים יירשם כבעלים של מלוא זכויות הבעלות במחצית קוטג' דו משפחתי אחד (להלן: "החוזה", נספח 2 לתצהיר באחש).

החוזה כלל בין היתר את הצהרות הקבלן, התחייבויותיו כלפי השותפים – מזמיני העבודה, לרבות התחייבותו לסיים את העבודה עד ליום 1.6.16 (סעיף 12.1). החוזה גם הגדיר את סמכויות המפקח שמונה כנציגם של השותפים מול הקבלן (סעיף 7.6) . יוגב בן חיים מונה כמפקח מטעם השותפים (להלן: " המפקח").

על פה סעיף 42 לחוזה תשלום התמורה ייעשה בהתאם "לשלבי ביניים" המפורטים בלוח התשלומים והמהווים חלק מנספח התמורה. על פי סעיף 42.8 , בסיום כל חודש ולא יאוחר מה- 5 לכל חודש, יגיש הקבלן דרישת תשלום על העבודות שביצע באתר. עד ה-10 לכל חודש ימציא המפקח אישור לתשלום ועד ה- 15 לכל חודש ישולמו הכספים על ידי השותפים. בהתאם לאמור לעיל המפקח הוציא 13 אישורי תשלום (נספח 7 לתצהיר באחש). שרון שילם כנדרש עד וכולל תשלום מספר 11 .

הקבלן הגיש תביעה על סך 1,534,123 ₪ כלפי השותפים , אך לבקשתו היא נמחקה כלפיהם ונותרה כלפי שרון בלבד (פרוט מיום 11.12.18). תביעה מתוקנת לא הוגשה .

טענות הצדדים
על פי הנטען בתביעה , למרות דרישות המפקח משרון, הוא סירב לשלם לקבלן את יתרת חובו שעמד על 162,269 ₪ (כולל מע"מ). בנוסף, יתרת התמורה על פי החוזה היא 1,054,937 ₪ (נספח 10), והחבות של כל השותפים בסכום זה היא ביחד ולחוד (סעיף 41) . שרון גם לא שילם עבור תוספות ושינויים שבוצעו לבקשתו ביחידת הדיור שלו ונותר חייב 99,046 ₪ (נספחים 11-12). בנוסף, היות ולמרות דרישות המפקח, שרון לא סיפק חומרי גמר בזמן, עליו לשלם לקבלן פיצוי בסך 52,500 ₪ בהתאם לסעיף 12.4 לחוזה. לכל הנטען יש להוסיף את התארכות עבודות הבנייה מעבר למוסכם כתוצאה מהתנהלותו של שרון אשר גרמה ל הוצאות נוספות לקבלן בסך 165,371 ₪ (נספחים 14-18).

שרון טען שהקבלן הוא זה שהפר באופן יסודי את החוזה, היות ו לא עמד בהתחייבותו לסיום הבניה עד ליום 1.6.16, ואף לא עמד בתקני הבניה בנושא איטום ובידוד המפורטים במפרט המהווה חלק אינטגרלי מהחוזה . מחדלים אלה לא תוקנו על ידי הקבלן למרות פנייתו של שרון אליו ואל המפקח (נספח ה א-5). הקבלן גם ביצע עבודה באיכות ירודה ועלות הליקויים מסתכמת ב- 72,909 ₪, כעולה מדו"ח בדק שנערך על ידי מהנדס הבניין ולדיסלב סבוטין (להלן: "דו"ח בדק", נספח הא-2). הפרות יסודיות אלה גרמו להפסקת עבודתו של הקבלן ולהתקשרותו של שרון עם קבלן אחר. שרון גם כפר בסכומים שנתבעו, לשיטתו עלות הבניה מוערכת בסך 681,428 ₪ בניכוי 72,909 ₪ כמופיע בדו"ח הבדק ועל כן חובו לקבלן מסתכם ב- 608,519 ₪, בפועל שולם לו 906,745 ₪ ועל כן מגיע לו החזר כספי בסך 298,226 ₪. שרון הדגיש שכל אחד מהשותפים היה צריך לשלם על פי התקדמות העבודה שבוצעה ביחידת הדיור שלו , והקבלן איננו זכאי לתשלום בגין עבודה שלא ביצע.

דיון
הפרת החוזה על ידי הקבלן
אקדים אחרית לראשית ואציין כבר בפתח הדברים שדין טענות שרון בדבר הפרתו היסודית של החוזה מטעם הקבלן להידחות. בזמן אמת, שרון לא ראה את הפרות הקבלן כיסודיות ובכל מקרה לא עשה שימוש בזכות הביטול הקבועה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. גם בהודעת שרון למפקח ובמכתב בא כוחו מיום 21.8.16 אין הודעה על ביטול החוזה כתוצאה מהפרתו היסודית (נספחים ה-א5, ה-א.9 לתצהירו).
על פי סעיף 39.1 לחוזה, השותפים והמפקח רשאים לפנות לקבלן בכתב במידה והסתבר להם שהקבלן איננו ממלא תנאי מהוראות החוזה. רק אם לאחר קבלת אזהרה, הקבלן לא יישמע להוראות המפקח, ובמידה ומדובר בהפרה יסודית מצדו, תהיה רשות לשותפים- מזמיני העבודה, לסלקו מן האתר. אין חולק שהשותפים והמפקח לא סברו בשום שלב שהקבלן הפר כלפיהם את החוזה.

הקבלן העיד שביצע איטום (פרוט מיום 17.2.20 עמ 30 ש 5-7), כפי שעולה גם מתשובת המפקח (נספח 5 לתצהיר באחש), אך הסכים שלא ביצע בידוד טרמי. שרון לא ראה בעובדה זו לכשעצמה הפרה יסודית של החוזה וממילא לא ביטל אותו. שרון גם זנח בסיכומיו טענות בדבר ליקויים ביחידת הדיור שלו ועל כן אין מקום לדון בהם (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ מיום 1.2.93 פורסם בנבו; ע"א 7919/11 ‏ חברת מעדני הצפון בע"מ נ' יהודה גואטה מיום 16.6.13 פורסם בנבו ).

מועד המסירה
על פי סעיף 12.1 לחוזה מועד המסירה נקבע ליום 1.6.16. באחש העיד שהייתה הסכמה של השותפים שמועד המסירה יוארך עד ליום 20.10.16. הסכמה זו, לה שרון היה שותף, עוגנה בפגישה שהתקיימה ב- 2016 (נספחים 3-4 לתצהירו). על גרסתו חזר גם במסגרת חקירתו הנגדית (פרוט מיום 17.2.20 עמ 29 ש 27-28). בתמיכה לעדות באחש העידו גם שרעבי (סעיף 6 לתצהירו) והמפקח בעדותו הראשית וחקירתו הנגדית (סעיף 18 לתצהירו, פרוט מיום 17.2.2 עמ 19 ש 3-6). שרון הכחיש את הסכמתו להארכת מועד המסירה מעבר לחוזה.

עדיפה עליי גרסת באחש שכאמור נתמכה בגרסת השותפים והמפקח. גרסת שרון שלא הסכים להארכת מועד המסירה איננה מתיישבת עם חתימתו על מכתב לפיו הוא הסכים שעבודות חשמל, איטום ואינסטלציה כולל חיפוי חדרים רטובים, יבוצעו לא יאוחר מ- 25.7.16 (נספח 4 לתצהיר באחש). בכל מקרה הסכמת רוב השותפים מחייבת אותו (נספח 3 לתצהיר המפקח) וברור שהשותפים כולם הסכימו להאריך את מועד המסירה החוזי כפי שעולה מלוח הזמנים לביצוע עבודות הקבלן עד לספטמבר 2016 (נספח 3 לתצהיר באחש).

סיכומם של דברים מוביל למסקנה שיש לדחות את טענת שרון כי הקבלן הפר באופן יסודי את החוזה כלפיו. שרון עשה דין לעצמו כאשר הפסיק לשלם לקבלן את התמורה ובפרט כאשר תפס את החזקה ביחידת הדיור שלו וסילק את פועלי הקבלן ביולי 2016 (עדות המפקח מיום 17.2.20 עמ 25 ש 4-6).

חובות המפקח
סעיף 7 לחוזה מגדיר את תפקידיו וסמכויותיו של המפקח. המפקח, כנציגם של השותפים (סעיף 7.6), רשאי לבדוק את ביצוע העבודות לרבות טיב החומרים שהקבלן משתמש בהם , להשגיח על ביצוען ואף לבדוק אם העבודה מתבצעת בהתאם לתכניות, התקנים, המפרטים ולוחות הזמנים (סעיף 7.1). ביצוע העבודות יהיה להנחת דעתו הבלעדית של המפקח וחוות דעתו תהיה סופית ובלעדית בהתאם להוראות שיינתנו מפעם לפעם לקבלן (סעיף 7.3). המפקח יבדוק את החשבונות שיוגשו לו על ידי הקבלן ויעבירם לשותפים בכפוף לאישורו (סעיף 7.15).

המפקח העיד שהיות ומדובר במגרש שלא בוצעה בו פרצלציה, למעשה מדובר בבית משותף המורכב מ- 4 יחידות (4 חצאי הקוטג'ים השייכים לכל אחד מהשותפים), כך שניתן לבנות אותם ולקבל טופס 4 כיחידה אחת (סעיף 6). בחקירתו הנגדית הדגיש שעל פי הסכמת השותפים והחוזה, כל השותפים היוו מקשה אחת (המזמינה), במובן זה שלא הייתה חלוקה ביחס לכל בית, אלא כל שותף שילם 25% מכל דרישת תשלום, בין אם בוצעה העבודה בביתו בשלב הדרישה ובין אם לאו (פרוט 17.2.20 עמ 24 ש 10-26). כך גם העיד שרעבי בעדותו הראשית ובחקירתו הנגדית (שם עמ 27 ש 8-10).

לשרון גרסה שונה לגבי אופן התשלום. על פי עדותו, בתחילת הפרויקט סוכם על ידי השותפים שישולם לקבלן רק על העבודות המשותפות, אך לאחר התשל ום החמישי התחילו עבודות פרטניות, אז כל אחד צריך היה לשלם רק על החלק שנעשה בביתו (פרוט מיום 18.2.20 עמ 37 ש 9-11). שרון עמד על כך שהוא לא שילם רבע מדרישות התשלום שהקבלן הגיש.

עדיפה עלי גרסת באחש שנתמכה כאמור בגרסת המפקח ושרעבי על פני גרסת שרון. עיון בדרישת התשלום הראשונה מלמד שאין הפרדה בין יחידות הדיור ולמרות זאת שרון שילם 25% מהדרישה שהופנתה אליו. כך גם שילם על פי דרישת התשלום השנייה, למרות שלא בוצעו עבודות ביחידה שלו (מספר 1), אלא רק ביחידות 3 ו- 4. תשובתו של שרון שהוא לא בודק את החשבונות איננה מספקת (פרוט מיום 18.2.20 37 ש 26-27).

יודגש, בזמן אמת שרון לא העלה כל טענה או טרוניה ביחס לאופן התשלום (25% מכל דרישה) עד לדרישת תשלום מספר 12. התנהגותו של שרון מלמדת שהוא הסכים לדרך חישוב זו ללא קשר לעבודה שבוצעה בזמן נתון ביחידת דיור כזו או אחרת. (ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עיריית כפר סבא מיום 11.6.08 פורסם בנבו; ע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ מיום 29.7.92 פורסם בנבו; ע"א 3733/16 ארד אברהם נ' אייל שנלר מיום 24.7.18 פורסם בנבו ).

יתרת התמורה החוזית
בטרם אתייחס ליתרת התמורה יודגש שעל פי עדות באחש העבודה ביחידת הדיור של שרון הסתיימה (פרוט מיום 17.2.20 עמ 34 ש 1-4) כך גם אישר שרון במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני (פרוט מיום 23.2.17 עמ 2 ש 6-7). למעשה כעולה מהכרעת הדין (נספח 1 לתצהיר באחש) פועלי הקבלן היו בשטח עד 22.11.16.

שרון אמנם לא הוכיח את טענתו שיש להעריך את עלות הבניה ב- 681,428 ₪ ואף זנח את טענתו בדבר שווי הליקויים, אך על הקבלן רובץ הנטל להוכיח את רכיבי תביעתו ועיון בנספחים שצירף מוביל למסקנה שיש לדחות את דרישתו לתשלום נוסף (המפורט בסעיפים 38, 40 לתצהירו) בסך 559,606 ₪ (נספחים 8-11) בגין יתרת התמורה החוזית. עדותו של באחש איננה מתיישבת עם חומר הראיות שצורף מטעמו ואפרט: שווי הפרויקט הוא 4,840,000 ₪ (כעולה מאישורי התשלום שצורפו לתצהיר ועדותו מיום 17.2.20 עמ 32 ש 28), ומכאן שחלקו של שרון 1,210,000 ₪. באחש צירף קבלות על תשלומים שבוצעו על ידי שרון לאורך הדרך שסכומם מגיע ל- 970,217 ₪ (נספח 8 לתצהיר באחש). הפחתת הסכום ששולם מהתמורה החוזית לא יכולה להיות יותר מ- 239,783 ₪ .

אוסיף ואומר שעדותו של באחש ששרון שילם 788,057 ₪, סכום החוב המצוין בכרטסת הנהלת חשבונות (נספח 9 לתצהירו) איננו מתיישב עם סכום החוב המופיע בטבלה המסכמת 724,257 ₪ (שמעיון בה עולה שחסרות מספר קבלות; נספח 10 לתצהירו). דווקא חלקו של שרון על פי דרישות התשלום שנותרו 12-13, בסך 162,375 ₪ (נספח 7) בצירוף הסכום ששולם כבר על ידו מתקרב לשווי חלקו על פי החוזה (1,132,592 ₪). ברור שדרישה לחייבו בסכום נוסף של 366,048 ₪ בגין גמר חשבון (נספח 11) איננה סבירה ומובילה לתוצאה ששרון ישלם מעבר לחלקו בתמורה החוזית.

על כן אני מחייבת את שרון לשלם 239,783 ₪ בגין יתרת התמורה החוזית.

עיכבון
בכתב התביעה הקבלן לא תבע סכום נוסף בגין עיכבון ועל כן תביעתו במסגרת תצהירו וסיכומיו מהווים הרחבת חזית אסורה (רע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ מיום 15.5.08 פורסם בנבו; ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד מיום 17.12.03 פורסם בנבו; ע"א 311/83 פינלקשטיין נ' פלבסקי מיום 20.3.85 פורסם בנבו ), אלא ששרון הסכים לכך במסגרת הדיון ו אף התייחס לטענה זו במסגרת סיכומיו. על כן יש לדון בה (סעיף 61 לסיכומים; ע"א 674/83 דניאלסה ס.א. חברה זרה נ' "גד-שוט" שותפות לבניין ולהשקעות מיום 6.10.87 פורסם בנבו; ע"א 7130/01 סולל בונה נ' יגאל תנעמי מיום 1.10.01 פורסם בנבו; ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' אברהם הרר מיום 17.6.19 פורסם בנבו).

סעיף 46.1 לחוזה קובע שכערבות בדק ינוכו כספי עיכבון אשר יועברו לקבלן במעמד קבלת טופ ס 4. טופס 4 התקבל כעדות המפקח ביום 12.3.19 (פרוט מיום 17.2.20 עמ 20 ש 21). באחש והמפקח העידו על העיכבון, עדותם לא נסתרה (פרוט מיום 17.2.20 עמ 32 ש 15-18; סעיפים 24-2 9 לתצהיר עדותו הראשית של המפקח) ועל כן אני מחייבת את שרון לשלם גם 5% נוספים על היתרה החוזית (239,738 ₪) - 11,989 ₪.

תוספות ושינויים ביחידה של שרון
באחש העיד שבוצעו תוספות ושינויים מעבר לאמור בחוזה ועל פי חישובו מגיע לו שכר נוסף בסך 99,046 ₪ בגין עבודות בנייה וחשמל (נספחים 12-13 לתצהירו). על כך גם חזר במסגרת חקירתו הנגדית (פרוט מיום 17.2.20 עמ 32 ש 1-3). באחש אמנם לא צירף הסכמת שרון לביצוע השינויים כדרישת סעיף 27.1 לחוזה, אך שרון יכול היה בנקל להפריך את טענתו לו היה מצלם את יחידת הדיור ביום תפיסת החזקה, ולו עמד על עדות הפועל שעבד אצלו (פרוט מיום 18.2.20 עמ 42 ש 9). שרון גם לא צירף בדל של ראיה המעידה על תשלום לקבלן אחר (פרוט מיום 18.2.20 עמ 41 ש 22-23). הימנעותו מצירוף הראיות אומרת דרשני וצריכה להיזקף לחובתו (ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג מיום 20.5.93 פורסם בנבו; וע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו מיום 12.9.91 פורסם בנבו; פורסם בנבו; רע"א 4047/18 פלונית נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי מיום 6.11.18, פורסם בנבו).

על כן אני מחייבת את שרון לשלם לקבלן סך של 99,046 ₪ בגין התוספות והשינויים.

קנס חוזי
באחש העיד ועדותו לא נסתרה ששרון לא סיפק את חומרי הגמר בזמן ועל כן יש לחייבו גם בקנס על פי סעיף 12.4 לחוזה. גרסתו לא הופרכה באופן כלשהו ונתמכה גם בעדות שרעבי (פרוט מיום 17.2.20 עמ 28 ש 2-5) והמפקח (סעיף 11 לתצהיר, סעיף 19 לתצהירו; פרוט מיום 17.2.20 עמ 22 ש 1-7). היות וחלפו 105 ימי עיכוב מאז הדרישה לספק חומרים (נספח 14 לתצהיר), הקבלן זכאי לקנס בגין האיחור בסך 52,500 ₪.

ניהול מתמשך של ההליך
על פי עדותו של באחש, נגרם לו נזק בסך 165,371 ₪ הכולל שכר מהנדסים (נספח 15 לתצהירו), שכר מנהל עבודה וממונה בטיחות (נספח 16), שכר פועלים באתר (נספח 17), השכרת שירותים כימיים (נספח 18), חומרים שהושחתו (נספח 19) ושימוש בפיגומים. שרון יזם הפסקות בניה ומנע את המשך העבודות. באחש לא נשאל ולו שאלה אחת בעניין זה ונוכח המצורף, אני מחייבת את שרון לשלם 165,371 ₪.

קיזוז
בטרם סיום יודגש שטענת קיזוז במסגרת כתב הגנתו של שרון לא נטענה באופן מפורש ועל כן אין להיעתר לה (רע"א 11736/05 בנימין צאירי נ' רחל שרעבי מיום 6.4.06 פורסם בנבו ; ע"ע (ארצי) 29196-11-17 אינה דוקטור נ' שלינור שירותים לישראל בע"מ מיום 25.3.19 פורסם בנבו ). בכל מקרה שרון לא הוכיח תשלום במזומן בסך 25,000 ₪ (פרוט מיום 18.2.20 עמ 33 ש 10-17), שיש צורך לחייב פעם נוספת עבור ברזל (סכום שנכלל וקוזז כבר מהתשלום הראשון, נספח 7 לתצהיר באחש), שיש לקזז 500,000 ₪ בגין אלומיניום, היות וגם סכום זה קוזז במסגרת תשלום מספר 13 (עדות המפקח פרוט מיום 17.2.20 עמ' 24 ש 27-31).

סוף דבר
סיכומם של דברים הוא שעל שרון לשלם לקבלן 568, 689 ₪ בתוספת אגרת בית משפט על הסכום האמור בלבד (נוכח הפער בין הסכום שנתבע לבין התוצאה אליה הגעתי, ת.א. (ת"א) 10377-10-16 יעקב (קובי) סלע נ' ברוך יחזקאל, מיום 4.9.18 פורסם בנבו), ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 60,000 ₪.

ניתן היום, י"ז אייר תש"פ, 11 מאי 2020, בהעדר הצדדים.