הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 61100-10-17

מספר בקשה: 22
לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובעת/המבקשת:
רדיוס אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

נגד

הנתבעת/המשיבה:
מדינת ישראל- אגף המכס ומע"מ

החלטה

1. בפניי בקשה לצו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ומענה לשאלון המופנה כנגד הנתבעת.

לאחר הגשת הבקשה ובעקבות הסכמות אליהן הגיעו הצדדים, צומצמה יריעת המחלוקת לגבי המסמכים והשאלות לגביהם מבוקש מתן הצו.

2. בבסיס התביעה מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בשאלת סיווג לצרכי מכס ומס קנייה של פרופילים מאלומיניום שיובאו על ידי התובעת ועברו תהליך של אלגון (להלן: "הטובין" או " הפרופילים").

עיקרה של המחלוקת הוא בשאלה האם יש לסווג את הפרופילים של התובעת כפרופילים "מוכספים" בפרט מכס 76.04-X910 הדן ב"מוטות ופרופילים מחמרן - מסגסוגת אחרת - אחרים - מוכספים או מוזהבים" הפטורים ממס כטענת התובעת, או כפרופילים "אחרים" המסווגים בפרט 76.04-X999 החייבים במס, כטענת הנתבעת. זאת בהסתמך על הנחיית סיווג של המכס משנת 1999 ולפיה המונח "מוכספים או מוזהבים" בפרט 76.04-X910 מתייחס לטובין המצופים כסף או זהב ולא לטובין בעלי צבע כסוף או זהוב שאינם עוברים ציפוי במתכת או זהב, כמו הפרופילים של הנתבעת.

המחלוקת, על פי כתב התביעה, באה לעולם לאחר שהתובעת סווגה את הטובין כפרופילים "מוכספים" בפרט מכס 76.04-X910 ולטענתה הנתבעת אישרה סווג זה. עד שהנתבעת שלחה לתובעת הודעת גרעון מתאריך 30.6.2015 בגין 59 רשימונים (משלוח יבוא) ששוחררו מהמכס בשנים 2012-2015, הודיעה כי לעמדתה אין מדובר בטובין "מוכספים" ודרשה את חסר המס בגינם.

למען שלמות התמונה, קיימת מחלוקת נוספת לגבי סיווג הנתבעת חלק מהפרופילים של התובעת כפרופילים "חלולים" לפי פרט מכס 76.04-X999 החייבים במכס, ללא הידרשות לקביעה האם הם "מוכספים" אם לאו.

3. בגין מחלוקת סיווג זו, הגישה התובעת תביעה כספית להשבת מסי היבוא ששילמה בעקבות הודעות הגירעון ששלחה הנתבעת ולמתן צו הצהרתי הקובע כי הסיווג הנכון של הפרופילים אותם מייבאת התובעת הוא פרופילים "מוכספים" בפרט 76.04-X910 הפטורים ממכס.

4. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי המחלוקת עיקרה בסיווג הנכון של הפרופילים, שכן הודעות הגירעון בוטלו בהתאם להחלטת וועדת חוק מיסים עקיפים עליונה שקבעה שיש לוותר על החסר. הנתבעת עומדת ואינה מוותרת על הודעת גרעון נוספת מחודש יולי 2015 שנשלחה לתובעת לאחר שהנתבעת הודיעה עמדתה בנוגע לסיווג, בסך 16,616 ₪.

התובעת הגישה כתב תשובה, בגדרו לא הכחישה טענות אלה.

דיון
5. אזכיר מושכלות ראשונים; ככלל ההליך המשפטי האזרחי מתנהל ב"קלפים פתוחים". נקודת מוצא העקרונית לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, לשם חשיפת האמת וקיום דיון הוגן בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ולתת לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. המבחן המרכזי הוא מבחן הרלבנטיות הנתחם בכתבי הטענות. עם זאת, בשיקול דעת בית המשפט שלא לחייב גילוי מסמכים כשאינם דרושים לשם דיון הוגן בתביעה וכאשר הגילוי עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך (ראו; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ [פורסם בנבו] (15.10.2008); רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ [פורסם בנבו] (22.8.2002)).

6. הזכות לגילוי ועיון במסמכי הצד השני אינה זכות מוחלט. יש והיא תיסוג בפני ערכים נוגדים, כגון כאשר יש בגילוי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל דין המעלה טענת חסיון. במקרה זה תינתן עדיפות לערך הנוגד, כאשר הוא מקים ערך בעל משקל המצדיק גריעה מחובת הגילוי והעיון של מסמכים רלוונטיים למחלוקת (ראו; רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כימפרן ישראל בע"מ, פ"ד נח(1)97 (2003); רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (6.3.2013)).

7. מבחן הרלוונטיות עת מבוקש גילויו של מסמך הנזכר בכתבי הטענות, בהתאם לתקנה 114 לתקנות, נקבע בעניין רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי [פורסם בנבו] (10.11.2014) (להלן: " עניין פז נ' דיעי") כדלקמן:
"אך עוד קודם לדיון בשאלה של גילוי מול חיסיון או אינטרס מוגן אחר, יש לבחון תחילה את שאלת הרלוונטיות, משמע האם המסמכים נחוצים לזירת המחלוקת, שאם המסמך אינו רלוונטי אין מקום להורות על גילויו גם ללא קשר לשאלת החיסיון" (פסקה 8).

8. בנוגע לתשובות לשאלון, נקבע כי השאלון כמו הליך גילוי מסמכים הוא פן אחר של אות ו מטבע. מטרתו לחדד את השאלות שבמחלוקת ולצמצם ולחסוך את הטרחה הכרוכה בניהול משפט והבאת עדים, ועליו להיות רלוונטי לעניין הנדון ולא מכביד מדיי, כאשר לבית המשפט שיקול דעת רחב בעניין (ראו; רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' לזרוביץ [פורסם בנבו] (20.8.2008); א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שנים עשר) עמ' 284)).

9. ומן הכלל אל הפרט;
בחנתי את טענות הצדדים ואת המחלוקת על פי כתבי הטענות, ולהלן מסקנותיי:

מסמכים המעידים על בדיקות שבוצעו על ידי עובדי הנתבעת בטובין נשוא התביעה-

10. התובעת להורות לנתבעת למסור לעיונה, פלט המחשב המתאר את אירועי שחרור התיק, לרבות שם המעריך המטפל, התהליך בו השתחרר התיק, דרישות הנתבעת ביחס לשחרור התיק, מסמכים שהתקבלו, החלטות אודות אישור הסיווג ככל שישנה וכיו"ב בהתייחס ל- 9 רשימונים בהם בוצעה פיזית/אחרת של הטובין על ידי עובדי הנתבעת.

במענה לדרישת התובעת, השיבה הנתבעת "לא רלוונטי". מדובר ברשימונים אשר נכללו בהודעות גרעון מתאריך 30.6.15 ומתאריך 8.11.15 אשר במסגרת דיון בוועדה לחוק מיסים עקיפים, הנתבעת החליטה לוותר על החסר-גרעון".

11. התובעת עומדת על חיוב הנתבעת בהמצאת המסמכים וטוענת כי בסעיף 13 לכתב התביעה נטען שמספר משלוח יבוא של התובעת נשלחו לבדיקה פיזית או לבדיקת מסמכים על ידי עובדי בית המכס של הנתבעת, שבסופן אושר הסיווג לו טוענת התובעת. בסעיף 15 לכתב התביעה נטען כי בשנת 2015, שלחה הנתבעת באמצעות אותו בית מכס שעובדיו אישרו את הסיווג לו טוענת התובעת, הודעת חיוב במסגרתה נטען כי הסיווג אינו נכון. לאור זאת מדובר במסמכים רלוונטיים המעידים על בדיקות שבוצעו על ידי עובדי הנתבעת בטובין של התובעת, ואין בכך שדרישת המס ביחס לרשימונים אלה בוטלה לגרוע מהמחלוקת לעניין סיווג הטובין.

בתשובה לבקשה מאשרת הנתבעת כי 9 רשימונים מבין 59 רשימונים מושא התביעה נבדקו, וטוענת שרק רשימון אחד עבר בדיקה פיזית וב-8 האחרים בוצעה בדיקת מסמכים. הנתבעת אינה מתכחשת לעובדה שעובדיה אישרו את הסיווג לו טוענת התובעת, אך טוענת שמעריכי הנתבעת לא היו מודעים להנחיית הסיווג משנת 1991 ועל כן אושר סיווג שגוי. לטענת הנתבעת, אין רלוונטיות לאישור השגוי לאחר שהטובין נבדקו פעם אחת באופן פיזי. אין לאפשר לתובעת להמשיך ולסווג באותו סיווג שגוי על בסיס טעות אחת של עובד הנתבעת ובהתאם לסעיפים 1-2 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 בידי הנתבעת לדרוש את התשלום החסר.

בתגובה לתשובה חוזרת התובעת על טענותיה לעניין רלוונטיות המסמכים המבוקשים וטוענת כי המחלוקת בתיק ברובה היא מחלוקת פרשנית של המונח "מוכספים" והעובדה שעובדי הנתבעת ב-9 מקרים שונים, לרבות מקרה אחד של בדיקה פיזית אישרו את הסיווג, תומכת בעמדת התובעת. קל וחומר כאשר כל עמדתה של הנתבעת נסמכת על סיווג של עובד אחד של הנתבעת משנת 1991.

12. עמדת התובעת מקובלת עלי. המחלוקת בתיק זה היא בשאלת סיווג הטובין אותם ייבאה התובעת. עיקרה בשאלה (לאחר הכרעה לגבי חלק מהפרופילים האם מדובר בפרופילים חלולים אם לאו) האם יש לסווג את הפרופילים כפרופילים "כסופים" עליהם חל פרט 76.04-X910 הפטורים מתשלום מכס, כטענת התובעת, או שמא חלה הנחיית הסיווג משנת 1991 המחייבת כתנאי לסיווג בפרט זה כי הטובין יהיו מצופים כסף, כטענת הנתבעת. כאשר הנתבעת מאשרת כי 9 מבין רשימונים של התובעת נבדקו על ידי עובדי בית המכס, וכי בוצעה בדיקה פיזית לרשימון אחד מבין 9 הרשימונים שנבדקו ואושר הסיווג לו טוענת התובעת לגבי כל תשעת הרשימונים שנבדקו על ידי עובדיה, המידע לגבי מהלך הבדיקות שבוצעו על ידי בית המכס, זהות עורכי אותן בדיקות ותהליך שחרור הטובין רלוונטי לברור התביעה והמחלוקת הפרשנית בעניין סיווג הטובין. זאת, גם אם כטענת הנתבעת, אישור הסיווג ב-9 הרשימונים שנבדקו היה שגוי ובידי הנתבעת לדרוש תשלום חסר וגם אם הלכה למעשה הועדה לחוק מיסים עקיפים החליטה לוותר על הגרעון לגבי הרשימונים שנבדקו.

מכאן שעל הנתבעת לגלות את המסמכים שפורטו בסעיף 3.1 לדרישה (סעיף 44 לבקשה).

מסמכים ששימשו בסיס להחלטת ועדת חוק המיסים עקיפים עליונה לוויתור על הגירעון

13. התובעת מבקשת להעביר לעיונה את פרוטוקול הדיון בוועדת חוק המיסים העקיפים העליונה; את החלטת הוועדה - חלף מכתב מיום 6.9.17 המדווח על ההחלטה שצורף לכתב ההגנה; את תקציר התיק שהוכן ונשלח לחברי הוועדה וכל מסמך רלוונטי אחר שעמד בפני הוועדה.

במענה לדרישת התובעת טענה הנתבעת כי פרוטוקול הדיון בוועדה העליונה אינו רלוונטי, לאור כך שהוחלט לוותר על החסר ביחס לרשימונים בהם דנה הוועדה; כי מדובר בתיק זה במחלוקת סיווגית והיא הפנתה במענה לדרישה לקבלת החלטת הוועדה לנספח 6 לכתב ההגנה; בנוגע למסמכים שעמדו בפני הוועדה השיבה הנתבעת שמדובר במסמכים שהתקבלו מהתובעת ומצויים בידיה.

14. התובעת עומדת על דרישתה. התובעת מפנה לפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "פן דור" וטוענת על יסודו כי הנתבעת אינה יכולה לסרב להעביר לידיה מסמכים הקשורים לדיון של וועדת מיסים עקיפים בענייני התובעת וכי נספח 6 לכתב ההגנה הוא מכתב דיווח של תקציר החלטת הוועדה, ולא ההחלטה.

בתשובה שבה הנתבעת וטוענת להיעדר רלוונטיות לפרוטוקול הוועדה, כאשר הוועדה קיבלה את בקשת התובעת ולהיעדר רלוונטיות המבוקש לשאלת הסיווג הנכון של הטובין. עוד טוענת הנתבעת כי ההלכה בדבר חסיון יחסי של מסמכים פנימיים שהוכנו במהלך העבודה הרגיל של הרשויות שרירה וקיימת, וכי אין בידי התובעת להסתמך על עניין "פן דור". שם תקפה התובעת את תוקפה של החלטת וועדת מיסים עקיפים, בעוד שבמקרה זה הוועדה קיבלה את בקשת התובעת ואין לתובעת טענות כנגד תהליך קבלת ההחלטה. דרישה שאינה תורמת להליך זה.

הנתבעת טוענת עוד כי חובת ההנמקה החלה על רשות מינהלית, על פי החוק לתיקון סדרי מינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, אינה חלה מקום שבקשת האזרח התקבלה והיא מוסיפה שבפני הוועדה לא עמד "תקציר" ולא הוכן תקציר, כי אם תיק התפ"ג שתכולתו מוכרת לתובעת ומהווה בעיקר חילופי תכתובות מולה.
בתגובה לתשובה חוזרת התובעת על עיקרי טענותיה בבקשה.

15. על הנתבעת לגלות את פרוטוקול הדיון בוועדת מיסים עקיפים עליונה ואת החלטת הוועדה (סעיפים 3.3.1, 3.3.2 לדרישת התובעת - סעיף 58 לבקשה).

בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי הוועדה דנה בהודעות גירעון ביחס לטובין של התובעת והחליטה לוותר על החסר ביחס אליהם (סעיף 35 לכתב ההגנה). פניית התובעת לוועדה, למקרא כתבי הטענות, נעשתה בעקבות הודעת הגרעון של הנתבעת ועמדתה כי סיווג הטובין נעשה באופן שגוי. אף שב-9 רשימונים מתוך 59 בוצעה בדיקה והסיווג אושר. גם אם הוועדה החליטה לקבל את בקשת התובעת ולוותר על החסר הכלול בהודעות החיוב, לא ניתן לומר, כי אין בפרוטוקול הדיון בוועדה או בהחלטה ובטעמי ההחלטה שהתקבלה להשליך על שאלת סיווג הטובין הנדונה בתיק זה. דיוני הוועדה והחלטתה מתייחסים לטובין של התובעת. הנתונים שעמדו בפני הוועדה ונימוקי החלטתה אינם ברורים מנספח 6 לכתב ההגנה ,שעל פניו אינו החלטת הוועדה. המסמך חתום על ידי מחלקת גירעונות של בית המכס חיפה, ונחזה כמכתב דיווח אודות ההחלטה. על הנתבעת לגלות את ההחלטה המלאה.

16. בעניין רע"א 7461/16 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' פן דור תעשיות בע"מ (29.11.2016) ביחס לאותם מסמכים שגילויים מבוקש על ידי התובעת כאן - פרוטוקול הדיון בוועדה, החלטת הוועדה, תקציר שהוכן לקראת דיון בוועדה וכל מסמך שעמד בפני הוועדה- אישר בית המשפט העליון את החלטת בבית המשפט המחוזי שקבעה שיש לגלות את המסמכים, תוך מתן משקל לכך שהדיון בוועדה עסק בעניינה של מבקשת הגילוי. הוא הדין במקרה זה לאור רלוונטיות המסמכים המבוקשים והיותם מתייחסים לטובין של התובעת.

17. הנתבעת טוענת כי ההלכה בדבר חסיון יחסי המוטל על תרשומות פנימיות שרירה וקיימת. כך או כך, הנתבעת אינה טוענת במענה לדרישת התובעת ואף בתשובה לבקשה, לחסיון המסמכים המבוקשים. ניסיון הנתבעת להבחין בהקשר לעיון בפרוטוקול וועדת המיסים העליונה, ההחלטה שניתנה והמסמכים שעמדו בפניה, בין החלטה המקבלת את בקשת התובעת לבין החלטה הדוחה את הבקשה ותביעה התוקפת את החלטת הוועדה אין לה מקום. כאמור, מדובר בהחלטת וועדת מיסים עקיפים שדנה והחליטה בעניינה של התובעת ולגבי טובין של התובעת ולנתון זה ניתן מירב המשקל בעניין פן דור .

18. אשר לדרישה לגילוי "תקציר התיק שהוכן ונשלח לחברי הוועדה לפני הדיון" (סעיף 3.3.3 לדרישת התובעת), לאור תשובת הנתבעת בתגובה לבקשה כי בפני הוועדה לא עמד "תקציר" ולא הוכן תקציר, אין מקום למתן הצו. ככל שהתובעת עומדת על הגשת תצהיר מטעם הנתבעת לתמיכת הטענה. תמציא הנתבעת תשובה זו בתצהיר תוך המועד שנקצב להשלמת הליכי העיון והעיון.

19. במענה לדרישה לקבלת המסמכים שעמדו בפני הוועדה, השיבה הנתבעת בתצהיר (צורף לבקשה) כי בפני הוועדה עמד אותו חומר שעמד בבסיס החלטת בית המכס להוציא את הודעת הגירעון ומדובר במסמכי שהתקבלו מהתובעת. התובעת אינה חולקת על כך, ודי במענה שניתן.

מסמכים הנוגעים לביקורת חשבונות שבוצעו לתובעת-

20. התובעת מבקשת לקבל לידיה את ממצאי ומסקנות ביקורת החשבונות שבוצעה על ידי עובדי הנתבעת, לצורך קבלת החלטת וועדת מיסים עקיפים לוותר לתובעת על דרישת המס הרטרואקטיבית, לרבות ניירות עבודה, תחשיבים וכיו"ב (סעיף 3.5 לדרישה).

במענה השיבה הנתבעת כי ממצאי ביקורת החשבונות באים לידי ביטוי בהחלטת הוועדה לוותר על החסר, כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת נשוא התביעה וכי ביקורת החשבונות נעשתה על בסיס המסמכים שהתקבלו מהתובעת וביקור שנערך בעסקה של התובעת. ביחס לניירות העבודה של ביקורת החשבונות, השיבה הנתבעת שמדובר בתרשומת פנימית חסויה.

21. התובעת עומדת על גילוי ועיון במסמכים אלה. לטענתה, משביקורת החשבונות בוצעה לצורך החלטת הוועדה לוותר על דרישת החסר מהתובעת, המסמכים המבוקשים רלוונטיים. כל שכן, משהחלטת הוועדה לא הומצאה, אלא תקציר ההחלטה שאינו כולל התייחסות לממצאי הביקורת שבוצעה. עוד טוענת התובעת שטענת הנתבעת שמדובר בתרשומת פנימית חסויה, נדחתה בעניין "פן דור".

בתשובה טוענת הנתבעת כי המסמכים שעמדו בפני מחלקת ביקורת החשבונות הם מסמכים שהתקבלו מהתובעת, וכי ניירות העבודה של מחלקת ביקורת החשבונות הן בגדר תרשומת פנימית שאין לגלותה. כן טוענת הנתבעת שמדובר במסע דייג ובדרישה טרדנית ומכבידה של מסמכים שאין בהם לסייע לתובעת. בדיקת החשבונות התייחסה לטובין שיובאו בעבר, קודם להודעת הגירעון ששלחה הנתבעת. היא נועדה לבחון לגבי טובין אלה האם התובעת גלגלה את המס לצרכן, אם לאו ואין לה רלוונטיות לשאלת סיווג טובין שיובאו לאחר שהנתבעת הבהירה מה הוא הסיווג הנכון.

בתגובה לתשובה טוענת התובעת כי מאחר ומדובר בנתונים הנוגעים לעניינה, יש לגלותם. כן נטען לכך שטענת הנתבעת לחיסיון תרשומות פנימיות ביחס לניירות העבודה של ביקורת החשבונות נדחתה בעניין "פן דור" וכי המסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת בתיק. התובעת טוענת בהקשר זה, כי התיק נסוב סביב תשלומי היתר ששילמה התובעת, אגב מחאה. על כן בבוא העת, התובעת תידרש להוכיח כתנאי להשבת תשלומי המס ששילמה תחת מחאה, שהיא לא "גלגלה" את המס ששילמה ביתר על לקוחותיה.

22. לא ראיתי להורות על גילוי ועיון במסמכי ביקורת החשבונות שנערכה לתובעת. הגם שמדובר בביקורת הנוגעת לתובעת ואשר למקרא תשובת הנתבעת ניתן להבין כי ממצאיה שימשו יסוד להחלטת ועדת מיסים עקיפים לוותר על דרישת החסר מהתובעת.

השאלה המרכזית הטעונה ברור בתיק זה נוגעת למחלוקת בשאלת סיווג הטובין שהתובעת מייבאת ועיקרה בסעד ההצהרתי המבוקש. התביעה הכספית, על פי הנטען בכתב ההגנה מתייתרת ברובה לאור ביטול הודעת הגירעון בעקבות החלטת ועדת חוק מיסים עקיפים שקבעה שיש לוותר על החסר, למעט הודעת גרעון מחודש 7/2015 על סך 16,616 ₪ לגביה אין הנתבעת מוותרת על החסר. התובעת אינה מכחישה זאת בכתב התשובה שהגישה.

בתשובה לבקשה טוענת הנתבעת כי ביקורת החשבונות נערכה על מנת לבחון האם התובעת, ביחס לטובין בהם דנה ועדת מיסים עקיפים "גלגלה" את המס על הלקוחות, ומשנמצא כי התובעת לא עשתה זאת ביחס לטובין שיובאו קודם שהנתבעת הודיעה על עמדתה בנוגע לסיווג הנכון, קבעה הוועדה שיש לוותר על הגרעון. התובעת, בתגובה לתשובה אינה מכחישה זאת. בנסיבות אלה, כאשר עיקרה של המחלוקת היא בסעד ההצהרתי ובשאלת סיווג הטובין, והמחלוקת הכספית צומצמה ומתייחסת לטובין שיובאו לאחר הודעת הנתבעת על עמדתה לגבי הסיווגו, אינני סבורה שמסמכי ביקורת החשבונות אצל התובעת וממצאיה הביקורת לגבי "גלגול" המס שהתובעת ביחס לטובין שמועדם קדם למועד הודעת הנתבעת על עמדתה, רלוונטיים לברור המחלוקת בתיק זה.
23. ככל שהתובעת תידרש להוכיח לגבי הטובין מושא התביעה כי התשלומים ששילמה ואשר את השבתם היא תובעת במסגרת התביעה, לא גולגלו לצרכנים כדרישת סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים, סביר להניח שתערך בדיקה חדשה ונפרדת לגבי טובין אלה.

24. מרכז הכובד בכל הקשור לגילוי ועיון במסמכים הוא מבחן הרלוונטיות. זו השאלה הראשונה שיש לבחון, טרם בחינת טענת החיסיון שהנתבעת מעלה לגבי גילוי ניירות העבודה של מחלקת ביקורת החשבונות (ראו; עניין "פז נ' דיעי "; רע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף, אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ [פורסם בנבו] 25.2.2013)). משלא נמצאתי כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים, דין הבקשה לגילויים להידחות מבלי להידרש לבחינת טענת החיסיון.

תשובות לשאלות בעניין בדיקות שבוצעו על ידי עובדי הנתבעת בטובין נשוא התביעה- שאלות 4.1-4.3 לשאלון התובעת-

25. לגבי 9 הרשימונים מבין 59 רשימונים שנבדקו על ידי עובדי הנתבעת, מבקשת התובעת להורות לנתבעת להשיב - מה שמו של המעריך שטיפל בתיק מטעמה, אילו בדיקות ביצע בטרם אישר לשחרר את התיק ומה הנימוקים המקצועיים שגרמו למעריך לאשר את הסיווג של התובעת ו/או לתת התרה למשלוח, חרף העובדה שהטובין אינם מצופים בכסף או זהב. זאת לאחר שהנתבעת, במענה, השיבה שהשאלות אינן רלוונטיות משמדובר ברשימונים שהוועדה החליטה לוותר על החסר. ביחס לנימוקי המעריך, הוסיפה הנתבעת כי מדובר בטעות מקצועית של המעריך.

26. התובעת עומדת על מתן מענה לשאלות אלה וטוענת כי לשאלות רלוונטיות רבה לתביעה בתיק זה, שכן לטענתה עובדי הנתבעת סברו, פעם אחר פעם, שהסיווג שניתן לפרופילים של התובעת היה כדין, כאשר עמדת עובד אחד של הנתבעת בהחלטה מלפני 1990 הביאה לשינוי בעמדת הנתבעת. כן נטען לכך שאין להלום מצב בו רשות המס, לה חובת תום לב מוגברת, תבקש להסתיר מנישום ומבית המשפט את נימוקי עובדיה.

בתשובה לבקשה חוזרת הנתבעת על טענתה להיעדר רלוונטיות לבדיקות שביצעו עובדיה, כאשר במקרה אחד בו בוצעה בדיקה פיזית ואושר הסיווג, המעריך לא היה מודע להנחיית הסיווג. טעות המעריך בסיווג, טוענת הנתבעת, אינה קובעת את הסיווג ואין בה לשלול את הנחיית הסיווג הוותיקה המבטאת את עמדתה הרשמית של הנתבעת והיא המחייבת.

בתגובה לתשובה חוזרת התובעת על טענותיה לרלוונטיות המבוקש לתמיכת טעתה שהסיווג שניתן לפרופילים של התובעת היה כדין, הגם שקיימת הנחיית סיווג עליה נשענת הנתבעת. התובעת מוסיפה שאין רלוונטיות אם הבדיקה הייתה פיזית או בדיקת מסמכים וכי ניסיון הנתבעת להסביר בדיעבד את החלטת עובדיה אינה יכולה לעמוד.

27. החלטתי בעניין רלוונטיות המסמכים שגילויים התבקש בנוגע לבדיקות שנעשו על ידי עובדי הנתבעת, יפה גם לשאלות בסעיף 4.1-4.2 לשאלון התובעת ועל הנתבעת להשיב להן.

בתמצית, בהיות עיקר המחלוקת בתיק היא בשאלת סיווג הטובין ופרשנות הצדדים את פרט המכס 76.04.2910 לצד אישור הנתבעת כי מערכי בית המכס ביחס ל-9 רשימונים אישרו את הסיווג, רלוונטית לבירור המחלוקת והשאלה הפרשנית הטעונה ברור. טענת הנתבעת כי עובדיה שגו וכי אין בשגיאה של פקיד לגרוע מהנחיית הסיווג, אין בה לשלול מענה כדין לשאלות בנוגע לזהות המעריכים שבדקו את 9 הרשימונים של התובעת ואילו בדיקות בוצעו.

28. אשר לנימוקי אותם מערכים באישור סיווג הנתבעת ושחרור משלוח הייבוא (שאלה 4.3) הנתבעת השיבה לשאלה וטענה כי המעריך/מעריכים שגו. משהוריתי על גילוי מסמכים שהתבקשו בנוגע לתהליך הבדיקה ושחרור התיק, די, בשלב זה, במענה הנתבעת.

מענה לשאלות לעניין התכלית מאחורי פרט המכס- שאלות 6.1-6.2 לשאלון התובעת

29. בסעיף 54 לכתב ההגנה נטען כי פרט המכס 7604.2910 מתייחס, בין היתר, לפרופילים מחמרן שהם חומרי גלם המשמשים בתחום התכשיטנות אשר מצופים בכסף או זהב.
בהתייחס לסעיף זה בכתב ההגנה, התבקשה הנתבעת בשאלון התובעת להשיב - האם בידי הנתבעת מסמכים או תכתובות המבססות טענה זו, ואם לאו לפרט על בסיס מה נטענת הטענה (שאלה 6.1). כן התבקשה הנתבעת להשיב האם למיטב ידיעתה קיים, או היה קיים, פרופיל מחמרן מצופה בכסף או זהב אשר יובא לישראל תחת פרט מכס זה, ואם התשובה חיובית לספק פרטים טכניים אודות המוצר (מבלי לחשוף פרטים חסויים אודות היבואן).

במענה לשאלה 6.1 השיבה הנתבעת: "עמדת הסיווג של הנתבעת ביחס לטובין ברורה. סיווג טובין בפרט מכס נקבע בהתאם למהות הטובין וכותרת פרט המכס מתייחסת למהות הטובין בעת הייבוא אלא אם כן נאמר אחרת בכותרת פרט המכס, ולא בהתאם לייעודם מהות הטובין שייבאה התובעת לא תואמת את כותרת פרט המכס בהם ביקשה התובעת לסווגם". לגבי שאלה 6.2 השיבה - "עמדת הסיווג של הנתבעת ביחס לטובין ברורה. כידוע על הטובין לעמוד בהגדרות צו תעריף המכס ובדברי ההסבר לשיטה המתואמת (מינוח בריסל). כל טובין נבדקים לגופם ואין מקום לשאלות תיאורטיות ביחס לטובין שאינם חלק מהמחלוקת".

30. התובעת אינה מסתפקת במענה הנתבעת וטוענת להיותו מענה חסר ומתחמק וכי על הנתבעת להשיב מה הביסוס העובדתי לטענה בסעיף 54 לכתב ההגנה. בפרט כאשר למיטב ידיעת התובעת, תעשיית התכשיטים אינה עושה שימוש בפרופילים מאלומיניום.

הנתבעת טוענת בתשובה לבקשה כי אין מקומה לשאלות אלה בשאלון, אלא במסגרת חקירה נגדית. לגבי השאלה האם יש בידי הנתבעת אסמכתא המעידה על ייבוא חומר לתעשיית התכשיטנות בפרט המכס "מוכסף או מוזהב" אין לקדם את התביעה, ואף יש ניסיון מצד התובעת להיפוך סדר הבאת הראיות.

בתגובה לתשובה חוזרת התובעת על טענותיה ומחדדת שאין הנתבעת יכולה להעלות טענת הגנה ולא להשיב על השאלות הנוגעות לביסוס העובדתי שלהן שהינן רלוונטיות למחלוקת.
31. סעיף 54 לכתב התביעה מופיע בפרק "הסיווג הנכון לשיטת הנתבעת ביחס לפרופילים "אחרים" בפרט 76.04-X999" ובמסגרתו טוענת הנתבעת לכך שפרט המכס 76.04-X910 (הסיווג לו טוענת התובעת) מתייחס לפרופילים מחמרן שהם חומרי גלם המשמשים בתחום התכשיטנות ומצופים בכסף או זהב. שאלה 6.1 לשאלון התובעת נוגעת במישרין לבסיס העובדתי של טענה זו. היא רלוונטית למחלוקת ועל הנתבעת להשיב בתצהיר כדין האם בידי הנתבעת מסמכים או תכתובות המבססות טענה זו, ואם לא על בסיס מה נטענת הטענה. המענה שניתן על ידי הנתבעת אינו מענה לשאלה.

32. שונה הדבר ביחס לשאלה 6.2 לשאלון, ואינני מקבלת את הבקשה ביחס לשאלה זו. השאלה לו נועדה לברור המסד העובדתי של טענת ההגנה בסעיף 54 לכתב ההגנה, כטענת התובעת. בסעיף 54 לכתב ההגנה הושם הדגש על היות פרופיל מחמרן חומר גלם המשמש בתחום התכשיטנות. השאלה בסעיף 6.2 לשאלון התובעת עניינה קיומו (או אי קיומו) של פרופיל מחמרן מצופה בכסף אשר יובא לישראל תחת פריט מכס 76.04-X910, ללא קשר לתחום התכשיטנות.

33. לא ראיתי במסגרת צו במענה לשאלון, להורות על המצאת מסמכים או פרטים נוספים.

מענה לשאלות הנוגעות להיקף המחלוקת המשפטית- שאלות 9, 9.1- לשאלון-

34. התובעת מבקשת להורות לנתבעת להשיב לשאלה האם פרט לתובעת הוציאה הנתבעת דרישת גירעון ליבואנים נוספים בגין מחלוקת הסיווג נשוא התביעה. במידה וכן לציין את מספר היבואנים (כמות ולא זהות), שמות העובדים שביצעו את הבדיקה ואישרו את הסיווג עבורם, אילו בדיקות ביצעו עובדי הנתבעת בטרם אישרו שחרור התיקים ומה הנימוקים המקצועיים שגרמו לעובדי הנתבעת לאשר את הסיווג.

בתמצית, הנתבעת השיבה כי ככל שיש יבואנים שיצאו להם הודעות גירעון הרי שהפרטים חסויים לאור סעיף 231א(2) לפקודת הכס, כי מדובר בשאלות תיאורטיות שאינן רלוונטיות למחלוקת ואין רלוונטיות לנימוקי המעריך, משמדובר בטעות מקצועית של המעריך.

35. התובעת טוענת שהנתבעת השיבה מענה מתחמק, כי מאחר ושאלה מתייחסת למספר היבואנים ולא לזהותם אין בכך לפגוע בחובת החיסיון של הנתבעת. עוד טוענת התובעת לרלוונטיות השאלה לשם בחינת התנהלות הנתבעת האם גם לגבי יבואנים אחרים.

במענה טוענת הנתבעת כי התשובות לשאלות מצויות בחלקן בידי התובעת, שבעצמה הגישה תביעה נוספת באותה מחלוקת לגבי יבואן אחר וכי שהשאלות נועדו להטריד ולהכביד. הנתבעת טוענת עוד לחובת החיסיון המוטלת עליה מכוח פקודת המכס ולכך שהשאלה האם קיימים יבואנים נוספים שהוצאו להם הודעות גרעון, אם לאו, אינה מעלה ולא מורידה למחלוקת הסיווג בתיק זה. מוסיפה הנתבעת וטוענת שזהות עובדי הנתבעת שאישרו את הסיווג אינו רלוונטי, שכן טעות של פקיד מכס אין בה למנוע תיקון הטעות וכי ככל שתיחשף זהות עובדיה הדבר עלול לצנן את עובדי הרשות ולמנוע מהם להתבטאות במהלך ביצוע עבודתם ולהשפיע על קבלת ההחלטה.

התובעת בתגובה מחדדת שהשאלות נועדו להוכחת התביעה לאור טענת הנתבעת כי עמדתה נשענת על הנחיית סיווג משנת 1991. עוד נטען שהתחמקות הנתבעת ממתן מענה ביחס לכמות היבואנים אשר הוצאה להם הודעות חיוב במחלוקת הסיווג דנן, והתחמקותה ממענה לגבי העובדים שבדקו ואישרו את הסיווג בנוגע לאותם יבואנים ולגבי בדיקות שבוצעו - מונעים מבית המשפט להגיע לחקר האמת.

36. לא ראיתי לחייב את הנתבעת להשיב לשאלות אלה (9 ו-9.1). השאלות מתייחסות ליבואנים אחרים ולא לטובין של התובעת. בכתבי הטענות של התובעת לא נטען לסיווג בררני או לאכיפה בררנית או מפלה של הנחיית הסיווג משנת 991 . לא השתכנעתי ברלוונטיות הנשאל למחלוקת בתיק זה ולשאלה כיצד יש לסווג את הפרופילים שהתובעת (ולא יבואנים אחרים) מייבאת וממילא בנוגע לזהות מעריכי מכס שבדקו ואישרו סיווג של טובין של יבואנים אחרים מהתובעת. בנוסף, השאלה מנוסחת באופן כלכלי ולא מציינת את שמות של יבואנים ספציפיים המייבאים פרופילים זהים לאלה שמייבאת התובעת ובכך מכבידה שלא לצורך.

37. הנתבעת תגלה בתצהיר ערוך כדין את המסמכים עליהם הוריתי, ותאפשר למבקשת עיון בהם תוך 60 יום.

תוך מועד זה תשיב הנתבעת בתצהיר לשאלות עליהן הוריתי.

משהבקשה התקבלה חלקית, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.