הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 5785-08-16

לפני כבוד השופט אריה ביטון

התובעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים:

  1. ניו לייט לסרי ייצור ושיווק גופי תאורה בע"מ
  2. ק.מ.א. קבלים ואלקטרוניקה (1997) בע"מ
  3. ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

החלטה

1. בפני בקשת הבהרה שהוגשה על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), ביחס להחלטה שניתנה ביום 18.06.20, במסגרתה נפסקו הוצאות ושכ"ט לטובתה, בסך כולל של 25,466 ₪, לאחר שזו נמחקה מהתביעה.

רקע

2. ביום 17.05.20, הוגשה תגובת הנתבעת לחוות דעת מומחה בית המשפט שהוגשה לתיק ובמסגרתה ציינה, כי היא אינה צד רלוונטי להליך לאור מסקנות חוות הדעת . במסגרת סעיף 6 לתגובתה, ביקשה היא כי התביעה כנגדה תידחה תוך פסיקת הוצאות הכוללות: הוצאות המומחים מטעמה, השתתפות עצמית המשולמת על ידה (ללא קשר לתוצאת ההליך) ושכ"ט עו"ד - בהתאם לשיקול דעת בית המשפט .

3. ביום 20.05.20 הגישה התובעת תגובתה לפיה היא מסכימה למחיקת התביעה כנגד הנתבעת, אך זאת, ללא צו להוצאות. בהחלטה מיום 26.05.20, ניתנה החלטה כי על התובעת להבהיר מדוע לא תידחה התביעה לאור מסקנות המומחה, וכמו כן נדרשה הנתבעת להציג אסמכתאות בדבר הוצאותיה הקשורות בניהול ההליך.

4. ביום 27.05.20, הוגשו אסמכתאות בדבר הוצאותיה של הנתבעת ובכללם חשבוניות המומחים והעתק דף הפוליסה בדבר ההשתתפות העצמית המשולמת על ידה. ביום 01.06.20, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית התביעה כנגד הנתבעת, תוך הותרת ההכרעה בעניין הוצאות ההליך ל שיקול דעתו של בית המשפט.

5. משכך, ביום 18.06.20 ניתנה החלטה ובמסגרתה נפסקו לנתבעת מלוא שכר טרחת המומחים וכן סכום נוסף של 12,000 ₪ כשכ"ט עורך דין, כאשר במסגרת ההחלטה הובהר כי ההשתתפות העצמית חופפת לשכר הטרחה, לאור האמור בפוליסה, וכי בית המשפט לא מצא כי יש לפסוק רכיבים אילו בנפרד.

טענות הצדדים

6. לטענת הנתבעת, שכר הטרחה המשולם לידי בא כוחה, עומד על סך 31,040 ₪ בשל ניהול ההליך עד כה ולכן היא מבקשת הגדלת הסכום שנפסק כשכר טרחת עו"ד, לסכום הנ"ל. לבקשה צירפה הנתבעת מסמך הממוען להראל חברה לביטוח, מטעם ב"כ הנתבעת, נושא תאריך 17.06.20, אשר לפיו חיוב שכר הטרחה עומד על סך 31,040 ₪. יודגש, כי במסמך שצורף, הושחר המלל, למעט פירוט חיוב עבור אגרות ובקשות בסכום של 35 ₪.

7. לטענת התובעת, היא מתנגדת להודעת ההבהרה ולבקשה להגדלת שכ"ט עורך הדין , שכן סכום ההוצאות שנפסקו הינו משמעותי ונכבד בהתחשב בכך שלא נוהלו הוכחות בתיק. זאת ועוד, ככל שיש טעם בתיקון ההחלטה, אזי יש לשיטתה לרשום כי הסכום שנפסק כשכר טרחת עו"ד הינו על חשבון ההשתתפות העצמית של הנתבעת ומבלי שיש בטענות הנתבעת כדי לחייבה בסכום כספי נוסף.

8. בתשובתה, טענה הנתבעת כי ההחלטה בדבר פסיקת ההוצאות פוגעת בהראל חברה לביטוח אשר היא מבטחת הנתבעת וכי הדרך היחידה לשפותה בגין הכספים שהוציאה, היא הוספת סכום נוסף של 19,040 ₪ על ההוצאות כפי שנפסקו לטובתה של הנתבעת.

הכרעה

9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה, מהנימוקים שיפורטו להלן. ראשית, המסמך שצורף עתה במסגרת בקשת הנתבעת, אשר ממנו עולה ונטען כי חיוב שכר הטרחה של ב"כ הנתבעת הינו 31,040 ₪, הינו מסמך שצורף באופן מאוחר ובניגוד להחלטת בית המשפט מיו ם 26.05.20. על הנתבעת היה לצרף מראש את כלל האסמכתאות, אשר ביחס אליהם הייתה מעוניינת כי ידרש בית המשפט, עת פוסק הוא את הוצאות ההליך ובהתאם לסמכותו על פי תקנה 512(ב), לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות"). זאת ועוד, צירוף המסמך אשר מתוארך יום קודם להחלטת בית המשפט, מעיד כי הוכן בשלב מאוחר ולאחר שכבר חלף המועד להגשת אסמכתאות בעניין ההוצאות לתיק ומשכך אין לקבלו . יתר על כן, המסמך אינו מהווה הסכם שכר טרחה מפורט ואף המלל בו הושחר, כך שלא ניתן לייחס לו משקל ברור ביחס למה מתייחס הוא, אף במידה והיה מוגש קודם לכן ובמועד.

10. שנית, המסמך שצורף ממוען לחברת הביטוח הראל, אשר אינה צד להליך ולא ניתן לפסוק לטובתה הוצאות, בהתאם לסעיף 512 לתקנות. לשון סעיף 512, מבהירה כי מטרת פסיקת ההוצאות היא להעמיד את בעל הדין במצב בו היה בטרם נקיטת ההליך כנגדו. בקשת הנתבעת להגדלת שכר הטרחה, תוך שהיא מפרטת את שכר הטרחה ששולם לה על ידי הראל חברה לביטוח, חוטאת למטרה זו ואינה ממין העניין. ויובהר עוד בעניין זה, כי בית המשפט פסק לטובת הנתבעת את הוצאות המומחים וזאת הגם שהללו שולמו על ידי הראל חברה לביטוח, שאינה בעלת דין כאמור, לפנים משורת הדין ולאחר ששוכנע כי היו אלו הוצאות הכרחיות ובלתי ניתנות להפרדה במסגרת בירור ההליך.

11. שלישית, בתגובת הנתבעת הראשונה מיום 17.05.20 הותירה היא את פסיקת שכר הטרחה לשיקול דעת בית המשפט. עתה, משהבהיר בית המשפט כי קיימת חפיפה בין דמי ההשתתפות העצמי ת של הנתבעת לבין רכיב שכר הטרחה ופסק את שכר הטרחה בגובה 12,000 ₪, הגישה היא בקשה להגדלת שכר הטרחה כבקשת הבהרה. ברור כי הנתבעת לא יכולה לאחוז במקל משני קצותיו, כאשר מחד מבקשת היא שכר טרחה שמשולם על ידי הראל חברה לביטוח, שאינה בעלת דין, ומאידך לבקש את ההשתתפות העצמית המשולמת על ידה. הוצאות המבטחת, שאינה בעלת דין ופעלה מכוח הפוליסה, נפסקו ביחס להוצאת המומחים בהתאם לאסמכתאות, אך לפנים משורת הדין, אולם, ככל שמדובר ברכיב שכר הטרחה המצוי בלב שיקול דעתו של בית המשפט , בהתאם לתקנה 512, אין מקום לשיפוי צד שאינו בעל דין. תכלית החלטת בית המשפט נועדה לכך שהנתבעת 1 לא תצא נפסדת ואכן נפסקו סכומים ברף הגבוה, כך שכללו הוצאות בגובה 13,446 ₪ לפי אסמכתאות שהוצגו וכן 12,000 ₪ נוספים כשכר טרחה. הלכה למעשה, הנתבעת קיבלה יותר מאשר הוציאה, זאת לאחר שבית המשפט שקל את טיעוני הצדדים, את השלב בו הסתיים ההליך ואת האופן בו נוהל.

12. רביעית, מצאתי כי יש ממש בהתנגדותה של המשיבה להגדלת סכום שכר הטרחה בשלב זה ולאחר שניתנה החלטה בעניין. רכיב שכר הטרחה, הינו כפוף למבחן ההגנה הסבירה והנדרשת ביחס לניהול ההליך המשפטי. הלכה פסוקה וידועה היא כי שכר טרחת עו"ד שהוצא על ידי צד להליך, אינו בבחינת כזה ראה וקדש. בית המשפט רשאי ואף צריך לשקול שיקולים נוספים, בעת פסיקת רכיב שכ"ט עו"ד, לרבות אופן התנהלות הצדדים, השלב בו נפסק ההליך ותום הלב בניהולו של ההליך. משכך, בדין ניתנה ההחלטה מיום 18.06.20 ולאחר בחינת ושקילת טענות הצדדים.

13. לגופו של עניין, צריך לומר כי בית המשפט בחן עוד בטרם מתן ההחלטה את הפוליסה שהוצגה ואת סעיף ההשתתפות העצמית המצוי בה. החלטת המבטחת לפיה ההשתתפות העצמית משולמת על ידי הנתבעת בכל מקרה, אף במידה ונדחה ההליך כנגד המבוטחת, והגם שזו טרם שולמה על ידי הנתבעת במקרה דנן, מצביעה דווקא על היגיון ברור כי הסכום הנ"ל, משוקלל כחלק מהוצאות המבטחת עבור ניהול ההליך וההגנה הנדרשת מפני התביעה ובפועל כשכר טרחת עורך דין.

סוף דבר

14. לאור הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה נדחית. הנתבעת תישא בהוצאות הבקשה בסך ש ל 2, 500 ₪.

15. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, 12 יולי 2020, בהעדר הצדדים.