הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 56397-04-18

מספר בקשה:6
לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ, סגן נשיא

מבקשת

א.ד.י - פיתוח והשקעות אירופאיות בע"מ
באמצעות עו"ד תומר אברהמי ועו"ד הדס מיכאלי

נגד

משיבה
מזל והל
באמצעות עו"ד גל שבי

החלטה

בקשה לצו מניעה זמני שימנע מן המשיבה לתקן נזקי שריפה שנגרמו בדירה ששכרה מן המבקשת ולשוב לדירה לאחר התיקון. בנוסף הוגשה בקשה לצו עשה שיורה למשיבה להעביר למבקשת מסמכים הקשורים בביטוח הדירה, את מפתחות הדירה ולאפשר לנציג המבקשת לבדוק את מצב הדירה. הצדדים הסכימו כי החלטה תינתן על יסוד הכתובים.
לאחר בחינת הבקשות, התשובות והתגובות והנספחים מצאתי לדחות את הבקש ה לצו מניעה זמני שפירושה הוצאת המשיבה, אישה בת 88, מן הדירה בה היא מתגוררת ב-16 השנים האחרונות, תוך עקיפת הליך הפינוי המתברר בתביעה העיקרית.
בעלי הדין והתביעה העיקרית
המבקשת היא חברה המחזיקה בדירת שני חדרים ברחוב הושע 3 תל-אביב (הדירה).
המשיבה, בת 88, מתגוררת בדירה בשכירות מ-2003, כ-16 שנים.
בעל המניות המרכזי במבקשת (51%) הוא מר אדוארד (אדי) צוקרמן, אשר נשוי לבתה של המשיבה ו כיום הם מצויים בהליכי גירושין המתנהלים בבית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב.
מאז החל הליך הגירושין פועלת המבקשת לפנות את המשיבה מן הדירה בטענ ות שונות, ובכלל זה שחוזה השכירות פקע ושהמשיבה אינה משלמת את דמי השכירות. המשיבה טוענת כי הדירה נרכשה לצורך מגוריה על ידי מר צוקרמן ובתה, באמצעות המבקשת, והיא אף מהווה חלק מן הרכוש המשותף. עוד נטען כי המשיבה פועלת בהתאם להסכם השכירות.
ב-13/7/17 הגישה המבקשת תובענה לפינוי המושכר (תא"ח 31090-07-17) אך זו נמחקה נוכח קביעתו של כב' השופט עמית יריב כי אינה מתאימה לסדר דין מיוחד לפינוי מושכר ( פ"ד מ-5/11/17) (התביעה הקודמת).
ב-30/4/18 הוגשה התביעה הנוכחית לסילוק יד ממקרקעין ולפינוי הדירה ובמסגרתה נטען, בין השאר, כי המשיבה יושבת בדירה ללא חוזה כדין וכי אינה משלמת את דמי השכירות. בתביעה זו טרם הוגש כתב הגנה, בין השאר בשל טענת המשיבה כי יש לעכב את ההליך עד שהמבקשת לתשלם לה את הוצאות המשפט שנפסקו בהליך הקודם. דיון בבקשה זו קבוע בפני כב' הרשמת נעמה פרס ב-21/7/19, אולם בין לבין הוגשו הבקשות לעד זמני שהועברו לטיפולי.
הבקשות לסעד זמני
ב-17/4/19 פרצה בדירה שריפה וגרמה לה נזק ניכר. מקור השריפה, ככל הנראה, קצר חשמלי במקרר.
המשיבה ובתה ביטחו את הדירה בביטוח רכוש ולכן פנו למבטחת הדירה לצורך תיקונה. הודעה על כך נמסרה למר צוקרמן ב-18/4/19 על ידי בתה של המבקשת שכתבה לו בדוא"ל: "אתמול פרצה שריפה בדירה בה מתגוררת אמי, כנראה בעקבות קצר חשמלי במקרר. לא היו נפגעים בנפש, והנזק הרכושי יעדה על ידי הבטוח שעשיתי לדירה". הודעה זו לא קיבלה מענה.
סמוך לאחר מכן החלו העבודות לתיקון הבניה בתיאום עם המבטחת ובמימונה.
ב-12/5/19 הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשך השיפוץ משום זה פוגע, לטענתה, בזכויותיה הקנייניות בדירה. המבקשת טוענת כי המשיבה אינה בעלת הדירה ואין לה זכות לשפצה ולתקנ ה גם אם נגרם בה נזק . המבקשת מוסיפה כי הואיל והמשיבה נאלצה לעזוב את הדירה בעקבות השריפה יש למנוע ממנה מלשוב אליה. ב-15/5/19 הגישה המבקשת בקשה נפרדת לצו עשה בו היא מבקשת כי המשיבה תעביר לה את פרטי הביטוח ואת פרטי השיפוץ, לרבות כל ההתכתבויות עם הביטוח ועם המשפצים ואת מפתחות הדירה וכן תאפשר לנציג המבקשת להיכנס לדירה על מנת לבדוק את מצב הדירה.
דיון
דין הבקשות להידחות לגופן , אך תחילה אתייחס לשתי טענות מקדמיות שהעלתה המשיבה. האחת היא שהסמכות העניינית לדון בתביעה היא לבית-המשפט לענייני משפחה שכן מדובר בנגזרת של הליך הגירושין. טענה זו נדחתה על ידי כב' השופט יריב ב ההליך הקודם (5/11/17) ודי בהחלטה זו, כמו גם בעובדה שהמבקשת היא תאגיד ש-49% ממניותה שייכים ל גורם שלישי, כדי להקנות לבית-משפט זה סמכות לדון בסעד הזמני. טענה שניה היא שיש לעכב את הדיון בסעד הזמני עד להכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים בשל אי תשלום הוצאות. דין טענה זו להדחות. סוגיית ההוצאות מתבררת בפני גב' הרשמת נעמה פרס, ואין בה כדי למנוע דיון בסעד זמני שאמור לעסוק בסוגיות דחופות.
נפנה אפוא לבקשות גופן ונבחן את השיקולים הרלבנטיים למתן צו מניעה.
מאזן הנוחות: משמעות צו המניעה הזמני היא סילוק המשיבה מן הדירה עד לסיום ההליך העיקרי שעשוי להמשך זמן רב, שכן היא לא תוכל להתגורר בדירה שניזוקה בשריפה, והמבקשת אף דורש המפורש למנוע ממנה לשוב לדירה. קורת גג היא מרכיב אישי וחברתי חשוב בחייהם של אנשים רבים (רע"א 3880/06 בירס נ' בנק הפועלים (14 /5/06)) וקבלת הבקשה תגרום לפגיעה חמורה במשיבה. אמנם אין מדובר במכירת דירת מגורים אלא בדירה שכורה, אך בנסיבות העניין, הואיל והמשיבה היא אשה בת 88 המתגוררת בדירה זו במשך 16 השנים האחרונות, הרחקתה מן הדירה עשויה לגרום לפגיעה משמעותית ביותר וספק אם תוכל לשוב אליה בעתיד. יתרה מכך, סביר שהיה על השוכרת להשיב את הדירה במצב בו קיבלה אותה למעט בלאי סביר, כך שממילא היה עליה לתקן את נזקי השריפה שנגרמו ואם ימנע ממנה תיקון שכזה, כעת על ידי המבטחת, עלולים להגרם לה נזקים כספיים ניכרים בעתיק. מנגד הפגיעה המשיבה מתיקון הדירה היא מינורית ותיאורטית בלבד. אמנם למשיבה יש זכות קניינית (שנויה במחלוקת) בדירה, אך השבת מצב הדירה לקדמותו על ידי מבטחת המשיבה רק תועיל לה ותטיב עמה ואין בה כדי להקנות זכות קניינית כלשהי למשיבה. המבקשת מרוויחה אפוא מתיקון הדירה, ובקשתה למנוע את התיקון עשויה ללמד על חוסר תום הלב ועל המניעים האמיתיים שביסוד הבקשה. מאזן הנוחות נוטה אפוא באופן ברור לטובת המשיבה ונגד המבקשת.
סיכויי התביעה: בשלב מוקדם זה, כשטרם הוגש כתב הגנה, ונוכח מורכבות הסוגיות שעל הפרק, כולל מערכת היחסים שבין מן צוקרמן לבתה של המשיבה, הטענות בנוגע לסיבת רכישת הדירה, ויתר הטענות, לא ניתן לקבוע כי סיכויי התביעה טובים או גרועים.
צו המניעה הזמני מביא לתוצאה זהה לסעד העיקרי: סעד זמני נועד לשמר מצב קיים ולשרת את ההליך העיקרי. במקרה הנוכחי תוצאתו של הסעד המבוקש היא שינוי המצב הקיים והוצאת המשיבה מן הדירה תוך עקיפת ההליך העיקרי ובירורו; וכידוע, בית המשפט יטה לדחות בקשה לסעד זמני המביאה לתוצאה הזהה להליך העיקרי ומייתרת אותו (רע"א 338/88 נחום חמיס נ' דוד שטרן, מ"ג (4) 552). אמנם אין מדובר בזהות מוחלטת בסעדים , ולכאורה אם תדחה התביעה תוכל המשיבה לשוב לדירה, אך נוכח גילה המתקדם מדובר באפשרות תיאורטית וקבלת הבקשה משמעותה הכרעה בתביעה העיקרית.
צו העשה אינו רלבנטי לתביעה העיקרית: האמור לעיל התייחס לצו המניעה ואילו בנוגע לצו העשה – לא מצאתי כל רלבנטיות של צו זה לתובענה העיקרית. אמנם במצב הדברים הרגיל ראוי כי השוכר ישתף את המשכיר בפרטי השיפוץ, אך קבלת הפרטים אינה רלבנטית להליך העיקרי שעניינו סילוק יד מטעמים שנמנו בכתב התביעה (הרבה לפני השריפה) וממילא מדובר במידע ומסמכים שניתן שניתן לבקשם במסגרת הליכים מקדמיים (ככל שהוא רלבנטיים).
שיהוי: במסגרת הבקשה שהוגשה ב-12/5/19 טענה המבקשת כי מר צוקרמן שהה בחו"ל והמידע על השריפה והשיפוץ הובאו לידיעתו רק סמוך להגשת הבקשה. אלא שבתשובתה הוכיחה המשיבה כי כבר ב-18/4/19, יום אחרי השריפה, שלחה בתה שלחה למר צוקרמן הודעת דוא"ל המיידעת אותו על השריפה ועל ביצוע עבודות שיפוץ בתיאום עם המבטחת ובמימונה. אין חולק כי הודעה זו הגיע ליעדה, אך הבקשה לסעד זמני הוגשה רק שלושה שבועות לאחר מכן, כשהשיפוצים כבר היו בעיצומם.
תום לב: כאמור לעיל, הואיל והמבקשת מבקשת למנוע את תיקון הדירה ואת השבת המצב לקדמותו, באופן שלכאורה נוגד את האינטרס שלה עצמה, מתעורר חשש כי המניעים שביסוד הבקשה הנם מניעים פסולים וכי הוגשה בחוסר תום לב.
נוכח כל האמור לעיל, הואיל ומאזן הנוחות נוטה באופן ברור יותר לטו בת המשיבה, ובשים לב ליתר השיקולים שתומכים בדחיית הבקשות, אין מקום ליתן את הסעדים המבוקשים ודין הבקשות להדחות (לשיקולים במתן סעד זמני ראו תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, רע"א 2047/16 אולמי האחים סעיד נ' אולמות ומסעדות דאוד (11/4/16); רע"א 8715/15 מימון נ' רייטר (28/12/15); רע"א 5892/14 יהודה נ' חוגי (27/11/14)).
סוף דבר
הבקשות לסעדים זמניים נדחות.
כדי למנוע הליכים מיותרים וטענות בהמשך, אמליץ למשיבה ולבתה כי תתיר לנציג מטעם המבקשת לבקר בדירה וכי תעביר לידי המבקשת עותק מפוליסת הביטוח.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 12,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך. בקביעת שיעור ההוצאות התחשבתי בהסכמת הצדדים לפסיקה על יסוד הכתובים, שכן אם היה מתקיים דיון ההוצאות היו גבוהות בהרבה.
ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ט, 29 מאי 2019, בהעדר הצדדים.