הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 56347-05-18

לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

המבקשים:

  1. סמדר רביב
  2. אלחנן רביב
  3. מאיר מרום
  4. ליאת מרום
  5. רבקה לקס
  6. אלי לקס
  7. משה הרפז
  8. חנה הרפז
  9. ערן אייל
  10. פסח פז סטמפלר
  11. צפורה סטמפלר
  12. ניר בר נתן
  13. דיקלה אמגר-בר נתן
  14. ערן שמחה נדל
  15. רקפת קלי נדל

נגד

המשיבה:
ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ

החלטה
רקע
בפני בקשה להטלת עיקול ע"ס 1,451,320 ₪ על כספי המשיבה הנמצאים אצל המשיבים. בתביעתם עותרים המבקשים לסעד כספי בגין הפרת חוזה ואיחור במסירת דירות אותם רכשו מהמשיבה . כמו כן עתרו המבקשים, כסעד זמני, כי בית המשפט יטיל עיקול על נכסי המשיבה. המבקשים טוענים כי למשיבה מעט נכסים. על כן, ככל שיזכו בתביעה, יהיה קושי להיפרע. לבקשה צירפו המבקשים דוח חוקר פרטי מטעמם.
בית המשפט דחה את הבקשה ללא תגובת המשיבה, על סמך המסמכים שצורפו לבקשה. ראו החלטת כב' הרשמת הבכירה חן מאירוביץ מיום 27.06.18. המבקשים ערערו על ההחלטה. נפסק כי הבקשה תוכרע לאחר קבלת תגובת המשיבה והתיק הוחזר לבית משפט זה. ראו החלטת בית המשפט המחוזי, רע"א 822707-18 (19.07.18).
בתגובתה טוענת המשיבה כי הראיות שהביאו המבקשים בפני בית המשפט אינם מבססות הכבדה.

המסגרת הנורמטיבית

מבקש הסעד נדרש להציג ראיות לכאורה לקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות הנוגעים לסעד הזמני המבוקש, וההוראה הרלוונטית לעניינו קובעת כי על מבקש צו עיקול זמני לשכנע את ביהמ"ש גם כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
המסגרת הנורמטיבית להטלת עיקול זמני מנויה בתקנה 374( ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה וכן לשכנע את ביהמ"ש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי. ראו רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22.10.2017)
נפסק כי ייתכן שאף סכום התביעה כשלעצמו, עשוי להיות אות לקיומה של הכבדה. ראו רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22.10.2017) כמו כן, נדרש בית המשפט לבחון האם אין בהטלת העיקול לשבש ללא תקנה את פעילות המשיבה. ייתכן, והטלת העיקול עשויה לשלול את האפשרות של המשיבה להמשיך ולקבל אשראי. דבר העשוי להעמיד אותה בסיכון ממשי ומידי. נדמה כי סיכון המשיבה, אינו משרת את האינטרס של המבקשים עצמם. כל זאת, עוד בטרם הוכרעה זכותם של המבקשים – המעקלים לקבל סכום כלשהו מהמשיבה. ראו לעניין זה ע"א 1507/11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' משה אלבס (16.01.2014).
אקדים ואציין כי לא שוכנעתי כי קיים חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין; וכי הנזק שעלול להיגרם למשיבה כתוצאה ממתן העיקול הזמני גדול מהנזק למבקשים אם אלה יעמדו בעינם.
דיון והכרעה
התשתית הראייתית
המבקשים הניחו בפני בית המשפט דוח חוקר. מהדוח עולה כי המשיבה היא " חברת פרויקט", אשר הוכח כי פרט לפרויקט זה אין לחברה פרויקטים פעילים נוספים, אלא פרויקטים עתידיים בלבד, הנמצאים בשלבי אישור התחלתיים, וכי קיים חשש כיצד יוכלו המבקשים להיפרע אם המשיבה לא תבצע את פסק הדין לכשיינתן.
ראשית, המשיבה טוענת כי בית המשפט דחה את הבקשה על סמך אותן ראיות שהגישו המבקשים כי לאחר עיון בדו"ח החקירה ויתר התיעוד שהוגש על ידי המבקשים אינו מבסס הכבדה. אמנם יש בו אינדיקציה להליכים אחרים המתנהלים נגד המשיבה, אולם אין בהם לבסס את שנדרש בנסיבות לצורך היעתרות לסעד זמני. שנית, מעדותו של רואה חשבון המבקר מטעם המשיבה עולה כי מעבר לעובדה שהחברה אינה חברת פרויקט, היא איתנה כלכלית.

עילת תביעה

באשר לקיומה לכאורה של עילת תביעה, די בכך שביהמ"ש ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה. אין מקום להכריע במחלוקות העובדתיות שבין הצדדים במסגרת בקשה לביטול צו עיקול.
בענייננו טוענים המבקשים כי עומדת להם הזכות לקבלת פיצוי סטטוטורי מתוקף הוראות מפורשות בהסכם ובחוק המכר ( דירות) תשל"ג- 1973.
מנגד, טוענת המשיבה כי תביעת המבקשים היא תביעה אשר כנגדה עומד סכום חוב אדיר של הדיירים למשיבה עם קבלת המפתח, לכן אין חשש ממשי כי הכסף אשר לא נמצא בנאמנות או צד כלשהו יילקח על ידי המשיבה.
לפי פרוטוקול הדיון מיום 27.11.18 נקבע כי המבקשים עמדו בנטל להוכחת קיומה של עילת תביעה לכאורית, ועל כן נדון בשאלת החשש להכבדה לביצוע פסק הדין.

מאזן הנוחות

ביסוד זה יש לשקול שיקולי מאזן נוחות בין הנזק שעשוי להיגרם למבקשים, באם לא יינתן הצו, לעומת הנזק שעשוי להיגרם למשיבה, אם יינתן הצו.
יש לציין כי ביום 29.11.18 התקבל טופס 4. המשיבה טוענת כי ככל שיינתן צו עיקול ייפגע תזרים המזומנים באופן שיגרום פגיעה קשה בפעילותה העסקית. עם זאת הסיבה העיקרית אם לא הבלעדית לתביעתם של המבקשים, היא ליהנות מעמל המשיבה, להפר את ההסכם בינם לבין המשיבה ומבקשים לא לשלם את אשר דורש מהם ההסכם, עבור הדירות.
מנגד, המבקשים עתידים לבצע את תשלום סכום הכסף בגינו מבוקש העיקול הזמני, כנגד קבלת החזקה בדירותיהם. בענייננו בחיובים שלובים עליהם הסכימו הצדדים בחוזה המכר. מכאן שהמבקשים אינם יוצאים ניזוקים ככל שמדובר בתמורה החוזית עליה הוסכם כנגד התשלום. ההצדקה לעיקול אותה מביאים המבקשים מצומצמת ליכולת להיפרע בגין פיצוי, אשר עצם הזכאות לו הוא המחלוקת בהליך העיקרי.
מכאן, כי מצד אחד המשיבה הטוענת כי עסקיה עתידיים להיפגע. ומצד שני, סעד כספי אשר לטענת המבקשים ככל שייפסק יכול ויהיה קושי להיפרע בגינו. אני סבור כי בנסיבות אלה נוטה מאזן הנוחות בבירור לטובת המשיבה.

יסוד ההכבדה

במסגרת יסוד ההכבדה, יש לבחון האם קיים חשש שאי מתן הצו המבוקש יכביד על ביצוע פסק הדין, אם וכאשר יינתן.
בענייננו, הובא לפניי תצהיר של רואה חשבון מבקר מטעם המשיבה, מר יואב אלוני, שנחקר ארוכות על תצהירו הקובע כי לא קיימת בדוחות הכספיים המבוקרים של המשיבה הערה המעלה ספק בדבר יכולת המשיבה להמשיך ולהתקיים כ"עסק חי". כמו כן על פי דוחותיה הכספיים המבוקרים האחרונים לשנת 2016 סיימה החברה את שנת 2016 ברווח נקי בסך 566,210 ₪, טרם בוקרו דוחות 2017. עוד כי על פי דו"ח אפס המצורף לתצהירו הרווח הכולל החזוי מהקמת הפרויקט הנוסף בחולון הינו 6,430,000 ₪.
עדותו של רואה החשבון לא נסתרה בעת חקירתו מצד המבקשים, דבר המראה על חוסר יכולת של המבקשים להוכיח כי מצבה של המשיבה מצדיק את מתן הסעד המבוקש.
לפי דוח החוקר של מר רווח יעקב מיום 21.06.18 שהוגש מטעם המבקשים עולה כי ישנם הליכים משפטיים נוספים שננקטים כנגד המשיבה, דבר שעורר חשש ליכולת המבקשים להיפרע מהמשיבה. אך נכון להיום כל התביעות נגד המשיבה, למעט תביעה אחת אשר נמצאת בבוררות, נדחו או נמחקו .
לעניין שיעבוד הנכסים ששועבדו לצדדים שלישיים, הוכח ששתי הדירות בפרויקט משועבדת לחברה נ. נתנאל בנייה בע"מ. הדבר בוצע במסגרת מהלך העסקים הרגיל ואין מדובר בחשש להברחת נכסים.
נטל ההוכחה מוטל על המבקשים והם לא הצליחו להרים אותו. על כן לא קיים חשש סביר על פניו באשר ליכולת המבקשים לגבות את סכום התביעה, במידה ויזכו בתביעתם.

סוף דבר
כאמור אין מחלוקת שיש עילת תביעה כי על בית המשפט לברר אותה. יחד עם זאת, לא מצאתי כי המבקשים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח הכבדה ועל כן מן הדין לדחות את הבקשה.
התובעים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ט, 23 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.