הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 5590-07-19

לפני כבוד השופט אביים ברקאי

התובעים:
רות שמיר

נגד

הנתבעים:
בנק הפועלים

החלטה

חלק ראשון-כללי
עניינה של החלטה זו הוא בבקשת הנתבעת, במסגרתה עתרה למתן צו המורה לתובעת להשלים ולהוסיף על הדרישות המקדמיות. למען השלמת התמונה יצוין כי במסגרת תשובת התובעת נטען כי גם הנתבעת לא העבירה תצהיר מענה לגילוי מסמכים ספציפי ולא מסרה עיון במסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמה. יצוין מיד לעניין זה כי הנתבעת אכן הדגישה בבקשתה כי תעביר תצהיר מענה לשאלון ועיון בכל המסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים ואולם תעשה כן רק באופן הדדי.

בתמצית שבתמצית, בסיס המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לדרישת פיצוי כספי בסך 938,924 ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעת בשל התנהלות הנתבעת. התובעת טענה כי הנתבעת לא פינתה את הנכס ששכרה ממנה ולא השיבה אותו למצבו כפי שקיבלה אותו אלא השיבה את הנכס כשהוא הרוס. הנתבעת מנגד הכחישה את הטענות והנזקים הנטענים, עתרה לדחות את התובענה כנגדה וטענה כי השיבה את הנכס בהתאם לאמור בהסכמים ואף מעבר לכך.

על מנת להקדים המאוחר ייאמר שלאחר עיון בטענות הצדדים ובצרופות להן וכן הואיל והליך הגילוי המוקדם נועד כדי לייעל את הדיון ולהביא לחקר האמת, הרי שיש מקום לקדם את ההליך ולהורות לשני הצדדים להעביר את הנדרש ע"י כל אחד ממשנהו וזאת עד ליום 30.7.2020 בשעה 15:00.

חלק שני- על הבקשה
במסגרת הבקשה, עתרה הנתבעת להורות לתובעת להעביר תצהיר גילוי מסמכים כללי כדין תוך פירוט המסמכים באופן שניתן יהיה לזהותם. כן עתרה להורות לתובעת להעביר תצהיר מענה לגילוי מסמכים ספציפי ובנוסף עתרה להורות לתובעת להתיר לה עיון בכל המסמכים שגולו על ידה בתצהירי גילוי מסמכים הכללי והספציפי.

הנתבעת טענה בבקשתה כי תצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעם התובעת מיום 5.2.2020 ניתן שלא כדין משאינו מפרט את המסמכים באופן שניתן יהיה לזהותם אלא מפרט "קבוצות" של מסמכים . בתשובתה הבהירה כי בעקבות הבקשה ניאותה התובעת להעביר תצהיר גילוי מסמכים כללי מפורט באופן שניתן לזהות את המסמכים ובכך התייתר הסעד הראשון מבין שלושה שהתבקשו במסגרת הבקשה.

מנגד, עתרה התובעת לדחות את הבקשה כאשר ציינה כי הנתבעת לא תמכה את טענותיה בתצהיר כדין. לצד זאת הוסיפה וטענה כי הנתבעת לא העבירה את שהתבקשה ולא קיימה עצמה את הצו השיפוטי להשלמת הליכי הקדם. התובעת טענה כי הנתבעת דרשה לקבל תצהיר מענה לשאלון אשר קיבלה אותו מזה זמן רב וכי היא זו אשר מסרבת בתוקף להעביר לה מענה בתצהיר לשאלון שהועבר אליה ומתנה קיום חובתה בעיון במסמכים. התובעת הוסיפה לעניין דרישת צירוף רשימת המסמכים כי כל המסמכים שבידה נמצאים בידי הנתבעת.

דיון והכרעה
תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן: "מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה".

הנה כי כן, מלשון התקנה עולה באופן ברור כי זכות העיון אינה נתונה למחלוקות. זאת, למעט חריגים, ולדוגמא כאשר הטעם לסירובו של בעל דין לאפשר לבעל הדין שכנגד לעיין במסמך נמצא בשל הטענה כי על המסמך חל חסיון ( ראה לעניין זה רע"א 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ מיום 26.5.13).

אולם, בנסיבות בהן לא הועלתה טענה לפיה קיימת מניעה בדין מלאפשר לעיין במסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים על הצדדים לאפשר את מתן העיון.

בעניינינו, הצדדים לא הציגו כל נימוק או טעם לפיו אין לאפשר את העיון ואף לא העלו כל טענה המתנגדת לעיון. מכאן שלא מצאתי מקום להמשיך ולעכב את העיון במסמכים ולא מצאתי לקבל את דרישת הנתבעת למתן התניה של עיון הדדי.

יוער לעניין זה כי על הליכי הגילוי המקדמיים להתבצע ישירות בין בעלי הדין וזאת מבלי שבית המשפט יידרש להתערב בהם בהעדר נימוק ממשי. לעניין זה יפים דבר כב' השופט צ' זילברטל ברעא 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ מיום 26.5.2013 כדלקמן: "ההיענות לדרישה לגילוי מסמכים ולעיון בהם כרוכה, לעיתים, בטרחה וביגיעה. אלא שאלו חלק מחובותיו הדיוניות של כל בעל דין וראוי למלא אחריהן בדקדקנות ולא לנסות ולהיתלות באמתלות שונות במטרה להתחמק מקיומן. בהעדר כל טענה ממשית ועניינית מצד ביצורית כלפי הדרישה למתן צו גילוי מסמכים כללי (לאחר שנדחתה טענתה באשר לאיחור שבהגשת הבקשה בעניין זה), ובהעדר טענה כאמור לעניין העיון במסמכים, ניתן היה לצפות שהנושא יוסדר בהבנה בין הצדדים ללא הטרחת בית המשפט (למעט, אולי, בנושא המאזנים). לכך, מן הסתם, כיוון בית משפט קמא בהחלטתו הנזכרת לעיל מיום 2.9.2012. ניסיונותיה של ביצורית להתחמק מלקיים חובות דיוניות בסיסיות הביא לצורך בקיומם של הליכים שניתן היה לחסכם. על בעלי דין לקיים חובות בסיסיות אלה של גילוי מסמכים שבידיהם ושל עיון בהם, גם אם כרוכה בכך לעיתים טרחה לא מעטה..".

לאור האמור, על הצדדים, שניהם כאחד להמציא אחד למשנהו את הנדר ש.

הערה לפני סיום
התובעת ציינה בתגובתה כי הנתבעת לא תמכה את טענותיה בתצהיר כדין – יאמר לעניין זה כי בקשה למתן צו לגילויו של מסמך פלוני אינה צריכה להיתמך עוד בתצהיר.

תקנה 113 בתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו".

עיון בלשון התקנה מעלה כי לא נכללה במסגרתה דרישה לצרף לבקשת גילוי מסמך ספציפי תצהיר מטעם בעל הדין המבקש את הגילוי. לעניין זה ראה דבריו של המלומד אורי גורן בספרו, לפיהם: "בקשה למתן צו לגילויו של מסמך פלוני אינה צריכה להיתמך בתצהיר על פי תקנה 113 לתקנות" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12 – 2015) 238]. וכן ראה לעניין זה החלטתו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט בנימין ארנון) בת"א (מרכז) 2091-08-07 SABONA ENTERPRISES B.V נ' בנימין אבישר (פורסם במאגרים, 30/07/09), אשר מבהיר כך: " אומנם, בתקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, אשר קדמו לתקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות, אכן נכללה דרישה לצירוף תצהיר לבקשה לגילוי מסמך ספציפי, אולם בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר החליפה את תקנה 124 הנ"ל, לא נכללת יותר הדרישה לצרף תצהיר שכזה".

מכאן שלא קיימת חובה לצירוף תצהיר בתמיכה לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

סוף דבר
לאור האמור לעיל, הליכי גילוי ועיון במסמכים יושלם עד ליום 30.7.2020 בשעה 15:00. באם מי מהצדדים יסבור כי ההליכים המקדמיים לא קוימו, ניתן להגיש בקשה וזאת עד ליום 16.8.2020.

לאור תוצאות הבקשה-כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ל' סיוון תש"פ, 22 יוני 2020, בהעדר הצדדים.