הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 54305-05-13

בפני כבוד השופט אביים ברקאי

התובעת בת "א 54305-05-13
הנתבעת ותובעת שכנגד בת"א 49290-05-13 :

יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ

נגד

הנתבעת בת"א 54305-05-13
התובעת ונתבעת שכנגד בת"א 49290-05-13 :

הנתבעים שכנגד בת"א
49290-05-13:

1. יש- שיא השקעות וניהול נדל"ן בע"מ

2. אמיר שוורץ

3. אברהם שוורץ

ב"כ יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ: עו"ד יונתן דה שליט

ב"כ יש שיא השקעות וניהול נדל"ן בע"מ
וכן אמיר שוורץ ואברהם שוורץ: עו"ד בנימין בכר

פסק דין

חלק ראשון – פתח דבר ותמצית פסק הדין
פתח דבר

כללי
על פסק הדין
עניינו של פסק דין זה הוא שלושה הליכים אשר צמחו מקשר עיסקי אחד. שלושת ההליכים נובעים מהתנהלות בין בעלי הדין על מנת לרכוש נכסי נדל"ן מחוץ לישראל – באיטליה. כבר עתה ייאמר כי מדובר בעסקאות בהיקפים של עשרות מיליוני יורו ולכך עוד תהא התייחסות בהמשך.

על הצדדים להליך
בהמשך פסק הדין תהא התייחסות מפורטת לבעלי הדין. בשלב זה ניתן להסתפק בהצגת הצדדים כדלקמן:

התובעת בת.א 54305-05-13 והנתבעת שכנגד בת.א 49290-05-13 – יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ ( להלן: "סדן") היא חברה שהתאגדה בישראל ואשר היתה מעוניינת ברכישת נכסי נדל"ן באיטליה;

הנתבעת בת.א 54305-05-13 והתובעת בת.א 49290-05-13 וכן הנתבעים שכנגד בתיק זה – " יש שיא השקעות וניהול נדל"ן בע"מ", חברה בבעלות אב ובן ( להלן בהתאמה: "יש שיא", "אמיר שוורץ", "אברהם שוורץ") – הם אלה אשר הציעו לאתר ולטפל באמצעות אמיר שוורץ ברכישת פרוייקטים באיטליה בהיקף של עשרות מטיליוני יורו.

על הסכם עמלות ועל קיומו של הסכם הלוואה
מספר עסקאות נדל"ן מופיעות בכתבי הטענות. עסקה אחת המתייחסת לבית דואר בעיר גנואה באיטליה ועסקאות שעניינן השקעה במפעלי אנרגיה סולרית. ביחס להסכמים בין הצדדים הרי יש להפנות לאמור להלן:

בית דואר – אין הסכם בכתב - בכל הקשור לעסקת הנדל"ן ביחס לבית הדואר לא נקשר כל הסכם בכתב.

עסקאות הקשורות במפעלי אנרגיה סולרית, נחתם הסכם בין הצדדים - בכל הקשור לעסקאות ההשקעה במפעלי אנרגיה סולרית נקשר הסכם בכתב אליו עוד תהא התייחסות בהמשך.

הסכם הלוואה - בנוסף - הצדדים חתמו על הסכם הלוואה במסגרתו הועבר לנתבעים סך של 150,000 ש"ח. הסכם הלוואה זה והתכתבות בין הצדדים תורם ומוביל לתוצאת פסק הדין כפי שתובא להלן.

שלושת ההליכים שמצאו דרכם לפסק דין זה
בסופו של יום לא נרכשו נכסי מקרקעין. כל צד מטיל האחריות לאי הרכישה על משנהו – וכך לגופו של ענין הצמיחה ההתקשרות בין הצדדים שלושה הליכים כדלקמן:

ההליך הראשון, הליך שטרי כנגד " יש שיא" ( ת.א 54305-05-13) - הליך הוצאה לפועל לגביית שיק בסך של 150,000 ש"ח אותו מסרה "יש שיא" לסדן. הליך זה גם נפתח ראשון ובו הוגשה התנגדות שנדונה;
ההליך השני – תביעת " יש שיא" כנגד סדן ( ת"א 49290-05-13) – תביעת " יש שיא" לקבלת הסך של 1,100,000 ש"ח מסדן ( הסכום נקבע לצרכי אגרה) בהתאם להתחייבויות נטענות של סדן ולנזקים והוצאות שנגרמו ל"יש שיא";
ההליך השלישי – תביעה שכנגד, סדן כנגד "יש שיא" וה"ה שוורץ ( ת.א 49290-05-13) - תביעת סדן הן מ"יש שיא" והן מה"ה שוורץ, לקבלת הסך של 482,966 ₪. סכום זה מורכב משניים – ראשית - סכום ההלוואה בסך 150,000 ש"ח כאשר סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנתית בשיעור של 8% עומד נכון ליום התביעה על הסך של 160,848 ₪; שנית - הסך של 316,352 ש"ח בגין הוצאות שנגרמו לסדן בעקבות ההתקשרות לאיתור נכסי נדל"ן, כאשר סדן טוענת שסכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25/11/2012 ועד למועד הגשת התביעה שכנגד הוא 322, 118 ₪.

תמצית פסק הדין
תיאור בעלי הדין ועיקר טענותיהם יובא בהרחבה בסעיף 3 לפסק הדין.

יש לקבל התביעה השטרית של סדן כנגד " יש שיא" ויש לחייב את " יש שיא" בתשלום השיק אשר הוגש לגביה. לענין זה יובא הדיון בסעיף 4 לפסק הדין.

ביחס לתביעת סדן כנגד יש שיא וכן אמיר ואברהם שוורץ, הרי יש לקבלה באופן חלקי. כפי שיובא להלן – " יש שיא" וכן אמיר ואברהם שוורץ מחויבים בכל הקשור להשבת ההלוואה בסך של 150,000 ₪. עם זאת אין לקבל טענות לחיובים נוספים אותם מעלה סדן בכתב התביעה שכנגד. על כך יורחב בסעיף 5 לפסק הדין.

יש לדחות תביעת " יש שיא" כנגד סדן ועל כך בסעיף 6 לפסק הדין.

סוף דבר וסך החיובים מכוח פסק הדין יובא בסעיף 7 לפסק הדין.

חלק שני – תמצית טענות הצדדים
היכרות עם בעלי הדין ותמצית טענותיהם

בעלי הדין
יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ – היא חברה המאוגדת בישראל אשר לענייננו ביקשה לרכוש נכסי מקרקעין המצויים בחו"ל.

יש שיא השקעות וניהול נדלן בע"מ - היא חברה המאוגדת בישראל ואשר עוסקת, בין היתר, באיתור נכסי מקרקעין המצויים בחו"ל לצורך רכישתם על ידי חברות ישראליות.

אברהם שוורץ ואמיר שוורץ הם אב ובן, בעלי המניות ומנהליה של " יש שיא".

תמצית טענות סדן ( ה"זוכה" בהליכי הוצל"פ, התובעת בת.א 54305-05-13 וכן הנתבעת והתובעת שכנגד בת.א 49290-05-13)
סדן טוענת כי בשנת 2010 פנו אליה מנהלי " יש שיא" - ה"ה אמיר ואברהם שוורץ והציגו עצמם כמומחים בעלי ניסיון בייזום ותיווך עסקאות נדל"ן באיטליה. ה"ה שוורץ הציעו לנתבעת לבצע השקעה בנכסי נדל"ן עם הבטחה למימון לטווח ארוך בגובה של 90% מהעסקה, כאשר סדן תידרש להון עצמי של 10% בלבד. נטען כי על פי הצעת ה"ה שוורץ, "יש שיא" תהא זכאית לעמלת תיווך בשיעור של עד 3% מהיקף העסקה, אשר תשולם רק לאחר שתשקיע בפועל באחת העסקאות אשר תוצע לה.

ה"ה שוורץ הציגו לסדן רשימת עסקאות מוצעות להשקעה. מתוכן התמקד הקשר בשלוש עסקאות שהביאו להליכים המשפטיים ובאירוע רביעי נוסף, כפי שעוד יורחב בהמשך.

סדן טוענת כי בשלב מסוים הודיעו ה"ה שוורץ כי הם זקוקים להלוואה למימון פעילותם בסך של 150,000 ₪. סדן הסכימה למתן ההלוואה בכפוף לערבותם האישית של ה"ה שוורץ ולהתחייבותם להחזר ההלוואה במקרה שבו לא תתבצע עסקה בפועל.

בין הצדדים נחתם הסכם ההלוואה, אשר צורף כנספח ג' לכתב ההגנה של סדן. בהתאם להסכם ההלוואה ההחלטה בדבר השקעה בעסקאות הנדל"ן המוצעות לה שמורה לסדן בלבד והיא אינה מותנית בדבר אף אם תחליט הנתבעת " מכל סיבה שהיא שלא לבצע את ההשקעה". כבטחון להשבת ההלוואה מסרה " יש שיא" שיק ביטחון בסך של 150,000 ש"ח. אותו שיק הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

לשיטתה של סדן אף אחת מעסקאות הנדל"ן שהוצעו לה לא התגבשה לכדי הסכם מחייב ואף לא הגיעה לשלב ניהול מו"מ מול בעלי הנכס. לענין זה מתייחסת סדן לשלוש עסקאות ואירוע רביעי כמפורט בפסקאות הבאות:

עסקה אחת (8,500,000 יורו) – עסקה לרכישת בית דואר בעיר ג'נובה כנגד הסך של 8,500,000 יורו. ביחס לעסקת המקרקעין בג'נובה טוענת סדן כי הסתמכה על מצגים שונים שהציגו לפניה ה"ה שוורץ והשקיעה משאבים רבים על מנת לבחון את כדאיות העסקאות ואת היתכנותן. בין היתר סדן התקשרה עם עורכי דין ואנשי מקצוע מקומיים לשם בדיקת היבטי המיסוי ונאותות העסקה. סדן מציינת כי על אף נכונותה לקדם את העסקאות היו אלה ה"ה שוורץ אשר לא קידמו אותן והעלימו מהנתבעת את העובדות והסיבות לכישלונן. בגין עסקה זו טוענת סדן כי נשאה בהוצאות בסך של 10,000 יורו בגין עלות עורך דין וכן הקמת חברה.

עסקה שניה/אירוע נוסף - סדן מזכירה בכתבי טענותיה עסקה נוספת שעניינה מתקן סולארי בעיירה אימולה אשר כשלה אף היא, מסיבות שאינן ידועות לה. כך, לטענתה, הציגו שוורץ ו"יש שיא" מצגים לפיהם מדובר בעסקה " סגורה" אשר על סדן להגיע לאיטליה על מנת לחתום אותה. סדן אכן שלחה את נציגיה לאיטליה, רק על מנת לגלות כי למעשה לא היה כל סיכום למול מוכר הנכס. אירוע זה הביא את סדן לנהוג משנה זהירות כלפי " יש שיא" וה"ה שוורץ, תוך בדיקת הצעותיהם העתידיות בחשדנות. בגין עסקה זו טוענת סדן כי נשאה בהוצאות בסך של 5,000 יורו.

עסקה שלישית (2,600,000 יורו) – עסקה לרכישת מתקן סולארי בשווי 2,600,000 אירו במתקן Lugano Energia. סדן טוענת כי לא ניתן היה לקדם את העסקה שכן " יש שיא" לא הצליחה להשיג מימון בנקאי כפי שהתחייבה. בגין עסקה זו טוענת סדן כי נשאה בהוצאות בסך של 10,000 יורו שהוא סכום אשר שולם לבעלת המתקן " לצורך כיסוי עלויות בדיקת הנאותות" (סעיף 34 לכתב התביעה שנגד);

עסקה רביעית (7,000,000 יורו) – עסקה לרכישת שני מתקני אנרגיה סולארית מחברת Flyran, הנמצאים ב – Castello di Annone וכן ב – Avolasca. לענין זה טוענת סדן כי התברר לה שאחד המתקנים לא נמצא בבעלות חברת Flyran וכי לא ניתן היה להתקדם במו"מ. עוד נטען כי לא הוצג אישור לליווי בנקאי וכי בכל מקרה התברר כי אין בסיס לתשואה המובטחת. בגין עסקה זו טוענת סדן כי נשאה בהוצאות בסך של 10,000 יורו.

סדן עותרת לחיוב " יש שיא" וה"ה שוורץ בהשבת כל הוצאותיה – הן אלה שפורטו לעיל והן הוצאות ניהול וייעוץ בהיקף שך כ – 100 שעות עבודת ניהול של מר סדן וכן כ- 150 שעות עבודת רואה חשבון.

סך כל תביעת סדן הן מ"יש שיא" והן מה"ה שוורץ עומדת על 482,966 ש"ח. סכום זה מורכב, כאמור בסעיף 1.1.4( ג) לעיל משני ראשים – ראשית - סכום ההלוואה בסך 150,000 ש"ח כאשר סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנתית בשיעור של 8% עומד נכון ליום התביעה על הסך של 160,848 ₪; שנית - הסך של 316,352 ש"ח בגין הוצאות שנגרמו לסדן בעקבות ההתקשרות לאיתור נכסי נדל"ן, כאשר סדן טוענת שסכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25/11/2012 ועד למועד הגשת התביעה שכנגד הוא 322, 118 ש"ח.

תמצית טענות " יש שיא" (התובעת בת.א 49290-05-13 וכן החייבת והנתבעת בת.א 54305-05-13)
לאחר נקיטת הליכי הגביה ביחס לשיק שמסרה " יש שיא" – הגישה " יש שיא" תביעה עצמאית במסגרת ת.א 49290-05-13. לאור העולה מפסק דין זה, לא מן הנמנע כי מדובר בתביעה " טקטית" שכל מטרתה היא להוות משקל נגד לטענות סדן.
"יש שיא" טוענת בתמצית כי הסך של 150,000 ש"ח נמסר לה על חשבון סכומי כסף אותם חייבת לה סדן וכי אלה שולמו כמקדמה על חשבון הוצאותיה של " יש שיא" בייזום פרוייקט בית הדואר. "יש שיא" טוענת כי השיק נמסר על ידה כבטחון – למקרה שהיא לא תוציא כל הוצאה כספית. כך נטען.
בכל הקשור לתביעה שהוגשה לאחר הגשת השיק למימוש יובא האמור בפסקאות הבאות.

לטענת " יש שיא" היא טיפלה לבקשת סדן באיתור ורכישת נכסים באיטליה. "יש שיא" מציינת כי סדן הפקידה בידיה ייפוי כוח המסמיך אותה לפעול בשמה לצורך האמור, לרבות לשם ניהול מו"מ לקבלת מימון לעסקאות המתוכננות מבנקים באיטליה. כמו כן חתמו הצדדים על " הסכם סודיות" במסגרתו התחייב מנהל סדן שלא ליצור קשר עצמאי עם אנשי הקשר אשר יוצגו לפניו על ידי " יש שיא" במסגרת אותם פרויקטים.

עוד טוענת " יש שיא" כי פעלה עבור סדן משך שנה וחצי, כאשר ביחס לכל נכס נאספו על ידה הנתונים הטכניים הנוגעים לו, נערכו פגישות עם בעלי הנכסים ונערכו הליכי משא ומתן שונים.

לטענת " יש שיא" ביחס למתקנים הסולארים נחתם " מכתב כוונות" הידוע בשם " LOI", המגדיר את הנתונים הטכניים של המתקן ואת התנאים המסחריים לרכישתו. מסמך זה, לטענת " יש שיא" עם חתימתו הפך מסמך הכוונות להסכם מחייב לכל דבר ועניין המותנה בממצאי בדיקת הנאותות.

"יש שיא" טוענת כי על אף קיומן של הסכמות מחייבות וממצות, אשר הושגו בסיומו של משא ומתן אינטנסיבי, נסוגה סדן מהסכמות הצדדים בלא סיבה. לענין זה טוענת " יש שיא" כי סדן פעלה בחוסר תום לב קיצוני תוך שהיא גורמת לה לאחר שהשקיעה שעות עבודה ומשאבים באיתור העסקאות והוצאתן מן הכוח אל הפועל נזק והוצאות.
"יש שיא" טוענת כי יש לראות בהתנהגותה של סדן משום הפרה בוטה של ההסכמים שנכרתו בין הצדדים – בעל פה ובכתב – ועליה לפצותה בגין ההפרה הנטענת.

"יש שיא" עותרת לתשלום פיצויי קיום - שכרה הראוי בהתאם להסכמות הצדדים; לחילופין עותרת " יש שיא" לחיוב בגין פיצויי הסתמכות בשל אבדן הכנסותיה בתקופה שבה השקיעה את זמנה ומרצה באיתור נכסים עבור סדן; לחלופי חילופין עותרת " יש שיא" לחיוב בגין החזר הוצאותיה בקשר עם העסקאות שאותן קידמה לבקשת סדן וכן פיצוי בגין נזק תדמיתי שנגרם לה לטענתה כתוצאה מהתנהלותה של סדן.

"יש שיא" מכבירה פירוטים שונים של סכומים בכתב התביעה, בראיות שהביאה ואף בסיכומים.
בכתב התביעה טוענת " יש שיא" להוצאות בסך של 634,795 ש"ח כאשר החלק העיקרי של ההוצאות עומד על סך של 456,000 ש"ח וזאת בגין 1,000 שעות עבודה וגם זאת " בהערכה שמרנית". מסכום זה מסכימה " יש שיא" כי יש לנכות הסך של 150,000 ש"ח אותם קיבלה מסדן ואשר כמעמד קבלתם נמסר השיק שהוגש לגביה.

עוד טוענת " יש שיא" כי חולט פיקדון שהפקידה בסך של 10,000 יורו וכן כי היא צפויה להיות נתבעת בסך של 200,000 יורו על ידי חברה עימה ניהלה משא ומתן ביחס לאחת מעסקאות הנדל"ן.

כל הסכומים דלעיל, יחד עם הנזק התדמיתי ויחד עם סכומי הפיצויים הנדרשים הועמדו על ידי " יש שיא" על הסך של 1,100,000 ש"ח.

תמצית טענות אברהם ואמיר שוורץ ( הנתבעים שכנגד בת.א 49290-05-13)
ה"ה שוורץ טוענים אין ממש בתביעה כנגדם וכי זו הוגשה על מנת לשמש משקל נגד לתביעת " יש שיא" כנגד סדן. לטענתם אין כל בסיס – עובדתי או משפטי – לחיוב אישי של הנתבעים שכנגד 2-3 ה"ה שוורץ.

עוד טוענים ה"ה שוורץ כי הפרויקטים אשר הוצעו לנתבעת היו מוכנים לבדיקה וסגירת עסקה ואילו הנתבעת היא זו שנסוגה מהם, פעם אחר פעם, ברגע האחרון ובשל סיבות לא ענייניות וגרמו לנזק הן אל מול המוכרים השונים והן אל מול הבנקים שמולם נבחנו אופציות המימון.

ביחס לסך של 150,000 ₪ טענו ה"ה שוורץ, כאמור, כי מדובר בסכום אשר ניתן כמקדמה עבור הטיפול בעסקאות, לאור העובדה שמדובר בעסקאות בחו"ל אשר נדרשו משאבים כספיים על מנת לקדמן, ולא בהלוואה כפי שטענה סדן.

חלק שלישי – התביעה השטרית כנגד " יש שיא"
אין לקבל הטענה לפיה " יש שיא" פטורה מפרעון השיק בסך של 150,000 ₪

כללי
"יש שיא" וכמובן ה"ה שוורץ בשמה, טוענים כי הסך של 150,000 ש"ח ניתן על חשבון חובה של סדן ל"יש שיא" וכי אין מקום לפרוע שיק זה. עוד נטען כי שיק שמסרה " יש שיא" ניתן אך ורק למקרה בו יתברר כי " יש שיא" לא נשאה בהוצאות. טענות אלה מוטב היה אלמלא הועלו.

הטענות מלמדות על היעדר תום לב ועל ניסיונם של " יש שיא" להתחמק מתשלום. כפי שיובא להלן – אין ספק ואף לא יכול להיות חולק על כך ש"יש שיא" מחוייבת בפרעון שיק זה.

חמישה נימוקים בשלם יש לחייב את " יש שיא" בפרעון השיק
אין לקבל גרסתה המתחמקת, כך ממש, של " יש שיא", מפירעון השיק אותו מסרה וזאת בשל חמישה נימוקים המפורטים להלן:

ראשית – יש לחייב " יש שיא" בפרעון השיק לאור העברתו במסגרת הסכם ההלוואה
"יש שיא" וה"ה שוורץ, בניסיונם להתחמק מתשלום חובם, בדו מערכת עסקית וטענות משפטיות אשר כלל אינן עולות בקנה אחד עם הסכם הלוואה מפורש עליו חתמו.

במלוא הכבוד גרסה זו שהומצאה כלל אינה עולה בקנה אחד עם הסכם ההלוואה, כאשר הסך של 150,000 ש" ח נמסר רק לאחר חתימת הסכם שהוגדר " הסכם הלוואה" ולא הסכם לתשלום חוב.

זאת ועוד – גם נוסח ההסכם ביחס להעברת הכספים מתייחס אליהם כאל " הלוואה" וכך נרשם: "סדן ישלם לשוורץ תוך יומיים מתאריך חתימת מסמך זה 150,000 ₪ כהלוואה לחשבונם...".

שנית – יש לחייב " יש שיא" בפרעון השיק לאור תנאי מפורש בהסכם ההלוואה המאפשר דרישת השבת ההלוואה בכל עת
זאת ועוד - כאשר נמסר הסך של 150,000 ש"ח התחייבו " יש שיא" וכן ה"ה שוורץ להשיב את מלוא ההלוואה תוך 20 יום מדרישה וכנוסח ההסכם:
"סדן יהיה רשאי לדרוש את החזר ההלוואה שנתן לשוורץ בכל עת תוך 20 יום מתאריך הסכם זה ואילך.

מיד עם דרישתו של סדן, ולא יאוחר מ – 30 יום ממנה, יחזירו שוורץ לסדן את מלוא ההלוואה".

טענת " יש שיא" לפיה התשלום נעשה " על חשבון" חוב הנחוב לה אינה עולה בקנה אחד עם הזכות שניתנה לסדן לדרוש השבת הסך של 150,000 ש"ח בכל עת.

שלישית – יש לחייב " יש שיא" בפירעון השיק לאור הגדרת בטוחות להשבת ההלוואה וכן קביעת ריבית פיגורים
השיק נמסר כבטוחה להשבת ההלוואה בסך של 150,000 ₪. זאת ועוד – ה"ה שוורץ חתמו כערבים להשבת ההלוואה. עוד נקבע כי ככל שההלוואה לא תושב היא תהא צמודה למדד ותישא ריבית שנתית צמודה למדד בשיעור של 8%.

ואם לא די בכל אלה – נקבע במפורש כי סדן יהיה "רשאי לפעול כנגד שוורץ וכל אחד מיחידי שוורץ ללא הגבלה על פי החוק בכל דרך שהיא כדי לגבות את החזר ההלוואה, לרבות שימוש בשיק הביטחון".

כל אלה מלמדים באופן חד משמעי כי אין מדובר בתשלום על חשבון חוב ל"יש שיא" אלא בהלוואה לכל דבר וענין.

רביעית – יש לחייב " יש שיא" בפרעון השיק לאחר שנרשם במפורש כי ללא השקעה בפועל – לא תהא סדן חבה דבר
הסכם ההלוואה קצר, בהיר וברור ונרשם על דף אחד בלבד. אותו הסכם קצר מבהיר כי סדן לא תשלם דבר אלא אם תשקיע בפועל וכך נרשם בו במפורש:
"הואיל ושכרם ו/או עמלתם ו/או החזרי הוצאתם של שוורץ ישולמו להם אך ורק בתנאי שסדן יחליט להשקיע בפועל בעיסקאות המוצעות"

וכן נרשם:
"והואיל וסדן הבהיר לשוורץ כי ההחלטה להשקיע או לא היא בלעדית שלו ובלתי מותנית וכי הוא אינו חב כלפיהם מאומה אם יחליט מכל סיבה שהיא שלא לבצע את ההשקעה"

כלומר – אין כל בסיס לטענה לפיה התשלום בסך של 150,000 ₪ נעשה על חשבון חוב ל"יש שיא", כאשר בהסכם הקצר הובהר פעם אחר פעם כי סדן לא תהא חבה דבר ככל שתחליט לא להשקיע בעסקאות המופנות אליה על ידי " יש שיא".

חמישית – יש לחייב " יש שיא" בפרעון השיק גם לאור פניית " יש שיא" מיום 24/2/2011 - קודם להסכם ההלוואה
הסכם ההלוואה נוסח ונחתם לאחר ש"יש שיא" וכן ה"ה שוורץ פנו בכתב אל סדן וביקשו "סך בשקלים השווה ל – 30,000 אירו בתוספת מע"מ כמקדמה על חשבון הוצאות ייזום פרוייקט נדל"ן מניב באיטליה".

הדרישה לתשלום הסך של 30,000 יורו " כמקדמה על חשבון הוצאות" לא התקבלה ולראיה נחתם הסכם הלוואה. אך גם לו היתה מתקבלת דרישה זו כתשלום " על חשבון הוצאות" הרי היה על " יש שיא" להשיב הסכום וזאת לאור תנאי מפורש שרשמה במכתב הפניה. לענין זה יצויין כי " יש שיא" רשמה במכתב הפניה התחייבות כדלקמן:

"במידה והפרוייקט לא יצא לפועל מכל סיבה שהיא, יוחזר סכום זה אליכם תוך 30 יום ממועד דרישה על ידכם"

כלומר – אפילו בהתאם לפניה הראשונית של " יש שיא", עוד טרם הסכם ההלוואה ועוד טרם הבטוחות שנמסרו – אפילו בהתאם לפניה זו ברור כי הסך של 150,000 ₪ אשר נמסר הוא סכום אותו יש להשיב לאחר שהפרוייקט " לא יצא לפועל מכל סיבה שהיא".

סיכום לענין ת.א 54305-05-13 - גביית השיק בסך של 150,000 ₪
יש לדחות טענות " יש שיא" כנגד חיובה בפירעון השיק שהוגש לגביה. סדן רשאית להמשיך לפעול לגביית השיק.
בנוסף – יש לחייב את " יש שיא" בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בגין הליך זה בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

חלק רביעי – תביעת סדן בת.א 49290-05-13 ( התביעה שכנגד)
תביעת סדן כנגד " יש שיא" וכנגד ה"ה שוורץ

כללי
תביעת סדן במסגרת ת.א 49290-05-13 הוגשה כתביעה שכנגד ולא כתביעה העיקרית. עם זאת היא תידון ראשונה שכן יש בה ממש.

את תביעת סדן כנגד " יש שיא" וכנגד ה"ה שוורץ ניתן לחלק לשניים:

ראשית - תביעה לתשלום הסך של 150,000 ש"ח בהתאם להסכם ההלוואה. רכיב זה של התביעה יש לקבל ולכך אתייחס בסעיף 5.2 להלן;

שנית - תביעה לתשלום הוצאות שנגרמו וסכומי כסף ששולמו על ידי סדן, כאשר בפועל לא נקשרה כל עסקה. רכיב זה של התביעה אין לקבל ולכך אתייחס בסעיף 5.3 להלן.

הרכיב הראשון של התביעה שכנגד - יש לחייב את " יש שיא", אברהם שוורץ ואמיר שוורץ, ביחד ולחוד, בהשבת ההלוואה בסך של 150,000 ₪
עניינה של ההלוואה בסך של 150,000 ₪ אשר נדון בהרחבה בסעיף 4 לעיל רלוונטי כמובן גם לתביעה שהוגשה על ידי סדן כנגד " יש שיא" וכנגד אברהם ואמיר שוורץ.

הסכם ההלוואה במסגרתו הועבר הסך של 150,000 ש"ח נחתם על ידי " יש שיא" וכן על ידי אמיר ואברהם שוורץ. ההלוואה עצמה נמסרה לשלושתם ושלושתם התחייבו להשיבה.

האמור בסעיף 4 לפסק דין זה וניתוח כל הנימוקים המביאים לקביעה לפיה " יש שיא" מחוייבת בפירעון השיק שמסרה כבטוחה להשבת ההלוואה – רלוונטים גם לדיון לפיו יש לקבל התביעה הכספית להשבת ההלוואה.

מכאן – יש לחייב את הנתבעים – " יש שיא", אמיר שוורץ ואברהם שוורץ בתשלום הסך של 150,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנתית צמודה למדד בשיעור של 8%, כאמור בהסכם ההלוואה וזאת החל ממועד הדרישה, קרי 25/11/2012.

הבהרה ביחס לסכום החיוב - אפשר וסכום החיוב במסגרת התביעה שכנגד שונה מסכום החיוב בתיק ההוצאה לפועל במסגרתו הוגש השיק מושא ת.א 54305-05-13 לגביה וזאת למשל בשל תחשיבים שונים הנהוגים בלשכת ההוצאה לפועל. עם זאת כאן המקום להדגיש כי אין מדובר בחיוב כפול שיביא לגביה כפולה וכי יש לנכות מחיובי " יש שיא" וכן אמיר ואברהם שוורץ כל סכום אשר ייגבה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך גביית השיק אותו מסרה " יש שיא", מושא ת.א 54305-05-13. גם ההיפך הוא הנכון – ויש לנכות כל סכום שייגבה מה"ה שוורץ מחובה של " יש שיא" באותו תיק הוצאה לפועל.

הרכיב השני של התביעה שכנגד - אין לחייב את " יש שיא", אברהם שוורץ ואמיר שוורץ בהוצאות וחיובים נוספים שנדרשו
אין לקבל את דרישת " יש שיא" לתשלום בגין הוצאות שונות אותן הוציאה סדן. ככלל ייאמר כי עיקר טענות סדן הן כלפי " יש שיא" ולטעמה יש לחייב את ה"ה אמיר ואברהם שוורץ אף באופן אישי. כפי שיובא להלן – יש לדחות את טענות סדן, אך עוד אוסיף כי אפילו היו אלה מתקבלות – הרי היה לקבלן רק כנגד " יש שיא". ודוק – כאשר ביקשה סדן לחייב באופן אישי גם את אמיר ואברהם שוורץ, ידעה לעשות זאת היטב בתניות הסכמיות במסגרת הסכם ההלוואה שנדון בסעיף 4 לעיל. מעבר לכך – אין התחייבות אישית של אברהם ואמיר שוורץ ואף אין כל עוולה נזיקית שמביאה לחיובם.

על כך שאין לחייב את " יש שיא" וממילא לא את אברהם ואמיר שוורץ בחיובים נוספים לסך ההלוואה יובאו ארבעת הנימוקים הבאים:

ראשית – אין לקבל הרכיב השני של התביעה שכנגד שכן לא הוכחה רשלנות או תרמית או כל עוולה נזיקית
סדן טוענת להוצאות שונות בהן נשאה ובכללן תשומות ניהול ועבודה. עוד מתארת סדן כיצד עסקאות שונות לא יצאו אל הפועל. סדן אף ציינה כיצד הטריחו עצמם נציגי סדן לחו"ל והתייצבו לישיבה בה כלל לא התייחסו אליהם, ועוד למשל הלינה סדן על כך שהתחוור לה כי התנהלה אל מול חברה שהוצגה כבעלת מקרקעין ולטענתה לא היתה כזו.

מכל טענות סדן עולה בבירור כי הקשר שלה עם " יש שיא" וה"ה שוורץ לא עלה יפה, בלשון המעטה. גם העובדה שבסופו של יום לא נקשרה כל עסקה מוכיח כי היחסים העסקיים לא צלחו. עם זאת – יש להבחין בין יחסים מקצועיים אשר אינם מניבים קשר עסקי מוצלח לבין מקרים בהם יש לחייב אחד הצדדים בתשלום בגין עוולה נזיקית.

לא כל קשר עסקי שאינו עולה יפה מלווה בעוולה נזיקית ולא כל בעל מקצוע שאינו מוצלח הוא מעוול. טענות סדן ראויות למישור העסקי אך במלוא הכבוד הן לא חצו את המשוכה המשפטית לצורך הוכחת עוולה על ידי " יש שיא" ו/או ה"ה שוורץ.

סדן לא הוכיחה כי המצגים שהוצגו בפניו הם כאלה שהגיעו כדי עוולה נזיקית - סדן לא הביא כל חוות דעת מומחה המתייחסת להשקעה בנכסי הנדל"ן באיטליה; סדן גם לא הוכיחה ברמה הנדרשת – כי הסיבות בשלן לא צלחה כל עסקה הן בשל עוולה נזיקית של " יש שיא" ו/או של אמיר ואברהם שוורץ.

יתרה מכך – אין חולק על כך שהן סדן והן " יש שיא" ונציגיה פעלו לרכישת מקרקעין, ומכאן אין מדובר במקרה בו נוצר נתק בין הצדדים – אלא במקרה בו קשר עסקי לא צלח ולא הבשיל לכדי עסקה.

כאן המקום לציין כי יעקב סדן אשר נכווה, לטענתו, מ"יש שיא" המשיך את הקשר העסקי עימה ולכל היותר דאג להקפיד עם מצגים שזו הציגה לו, ור' סעיף 3.2.5.2 לעיל. כלומר – גם בזמן אמת לא סברה סדן כי " יש שיא" או מי מבעליה מעוול כלפיו אלא החליט אך ורק לבחון ביתר הקפדה את ההצעות המועברות אליו.

שנית – אין לקבל הרכיב השני של התביעה שכנגד לאור מכתב יעקב סדן מיום 7/7/12
ביום 7/7/12 פנה יעקב סדן אל " יש שיא" וכן אל אברהם ואמיר שוורץ וזאת בעקבות פגישה שקיים עימם. מפניה זו ניתן לראות כיצד כאשר יעקב סדן נדרש, בזמן אמת, לקשר העסקי. יעקב סדן אכן הלין על המקצועיות של " יש שיא" וכך למשל ציין ביחס לעסקה אחת כי " הענין לא היה בשל ובדיעבד סתם נסענו" – אך במקביל הוא אף מבקש להמשיך את היחסים העסקיים וכלשונו:
"המאמצים אשר עשיתי עד כה, לרבות מאות שעות העבודה המושקעות על ידנו, מלמדים שיש לי ענין למצוא פרויקט אשר יתאים לי, שיהיה לו מימון בנקאי ואז תקבלו את שכרכם"

כלומר – בשלב בו היה על סדן להתנתק מ"יש שיא", ככל שלטעמה זו מוליכה אותה שולל – היא ביקשה, באמצעות מנהלה, דווקא להמשיך את הנסיונות למצוא נכס מקרקעין.

שלישית – אין לקבל הרכיב השני של התביעה שכנגד לאור התייחסות לנוסח ההסכם מיום 30/10/2011
ביום 30/10/2011 נקשרו סדן ו"יש שיא" בהסכם שכותרתו – "הסכם בדבר תשלום ושיתוף פעולה". ההסכם התייחס לרכישת לעמלות ושכר לו תהיה זכאית " יש שיא". ההסכם התייחס אך ורק לעסקאות שלאחריו וממילא לא התייחס לעסקת בית הדואר שלא צלחה. אך גם לגופו של ענין – ההסכם אינו מוביל לכל חיוב של " יש שיא" ולכך אתייחס להלן.

באותו הסכם הוספו, לצד הפסקאות המודפסות, שלוש הערות בכתב יד המיטיבות עם סדן. לטענת " יש שיא" הערות אלה הוספו שלא בהסכמתה ואכן – אין לצד הערות אלה חתימה של " יש שיא" אלא מופיעה אך ורק חתימתו של יעקב סדן.

לענייננו גם לו הוספו ההערות בהסכמה, הרי אין בהן כדי להביא לחיוב " יש שיא" או ה"ה שוורץ בכל תשלום, ואבהיר. ההערה הרלוונטית לעניין השבת סכומי הוצאות מופיעה בסיפת סעיף 6 להסכם, מתייחסת למצב בו לא מאושר מימון בנקאי לעסקה, כוללת תוספת בכתב יד ומנוסחת כדלקמן ( גופן כתב היד בציטוט להלן תואם לתוספת בכתב יד שנוספה להסכם):

"במידה והמימון לא יאושר ע"י הבנק בתנאים הנ"ל, יש-שיא תחזיר למשקיע את המקדמה ששולמה לעו"ד של העסקה. וכן את כל ההוצאות שהיו למשקיע בגין העסקה"

כלומר – המצב היחיד בו יש להשיב לסדן סכום כלשהו הוא אך ורק ככל שהעסקה מבשילה לחלוטין ובסופו של יום לא יוצאת לפועל בשל העובדה ש'המימון אינו מאושר על ידי הבנק'.

סדן לא הוכיחה כי כך היה המצב ביחס לעסקאות בהן התעניינה. אכן לא התקבל בסופו של יום מימון, אך סדן מצידה נסוגה מקיום העסקאות או בכל מקרה לא הגיעה עד לשלב הסופי בו נותר אך ורק מימון הבנק הוא המונע השלמת העסקה.

רביעית ועיקר – יעקב סדן מודה כי תביעתו מתמקדת בהשבת ההלוואה
בחקירתו הנגדית של מר יעקב סדן הודה זה בכנות כי תביעתו העיקרית היא להשבת ההלוואה ותו לא וכלשונו ( ע"מ 103 לפרוטוקול):
"לו האיש היה מחזיר את ההלוואה כפי שחתם עליה, כל הדיון הזה לא היה מתקיים, בית המשפט לא היה מבזבז את זמנו"

ועל כך אין צורך להוסיף.

סיכום ביחס לתביעת סדן כנגד " יש שיא" וכן כנגד אמיר ואברהם שוורץ ( תביעה שכנגד בת"א 49290-05-13)

יש לחייב את " יש שיא" וכן אברהם ואמיר שוורץ ביחד ולחוד בתשלום הסך של 150,000 ₪ הפרשי הצמדה וריבית שנתית צמודה למדד בשיעור של 8% וזאת החל מיום 25/11/2012.

בנוסף יש לחייב את " יש שיא" וכן אמיר ואברהם שוורץ בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

תשומת הלב ביחס לחיוב הסך של 150,000 ₪ כי אין מדובר בחיוב כפול וכי יש לנכות מחיובי " יש שיא" וכן אמיר ואברהם שוורץ כל סכום אשר ייגבה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך גביית השיק אותו מסרה " יש שיא" מושא ת.א 54305-05-13. גם ההיפך הוא הנכון – ויש לנכות כל סכום שייגבה מה"ה שוורץ מחובה של " יש שיא" באותו תיק הוצאה לפועל.

חלק חמישי – תביעת " יש שיא" כנגד סדן בת.א 49290-05-13
אין לקבל תביעת " יש שיא" כנגד סדן

כללי
"יש שיא" עותרת לחיוב סדן בתשלום פיצויי קיום - שכרה הראוי בהתאם להסכמות הצדדים; לחילופין עותרת " יש שיא" לחיוב בגין פיצויי הסתמכות בשל אבדן הכנסותיה בתקופה שבה השקיעה את זמנה ומרצה באיתור נכסים עבור סדן; לחלופי חילופין עותרת " יש שיא" לחיוב בגין החזר הוצאותיה בקשר עם העסקאות שאותן קידמה לבקשת סדן וכן פיצוי בגין נזק תדמיתי שנגרם לה לטענתה כתוצאה מהתנהלותה של סדן.

לטענתה של " יש שיא" סדן החליטו לבצע עסקאות ולראיה אף חתמו על מכתב כוונות ביחס לחלק מהעסקאות. עוד לטענת " יש שיא" לאחר הסכמה זו ובוודאי לאחר חתימה על מכתב הכוונות – קמה לה הזכות לתמורה.

אין לקבל את טענות " יש שיא"
אין לקבל את טענות " יש שיא". במסגרת העסקית שבה התקשרו " יש שיא" וסדן נקבע והובהר היטב כי " יש שיא" תהיה זכאית לתשלום אך ורק ובכפוף לכך שסדן תשלים עסקת מקרקעין כלשהי וכך לא נעשה.

לענין זה ניתן להפנות אל הסכם ההלוואה, המפרט באופן חד משמעי כי סדן רשאית להחליט, ללא שום מגבלה, האם לרכוש נכס כלשהו אם לאו וכי התמורה ל"יש שיא" תעשה רק אם תושלם עסקה. כך נקבע גם במכתב של " יש שיא" לסדן מיום 24/2/2011 המפורט בסעיף 4.2.5 לעיל וכך גם בהסכם מיום 30/10/2011 המפורט בסעיף 5.3.3.

למען הסדר הטוב אוסיף ואפנה לפסקאות הבאות:

פניה ראשונית של " יש שיא" אל סדן, מיום 24/2/2011
כפי שהובהר בסעיף 4.2.5 לעיל הרי גם כאשר ניסתה " יש שיא" לבקש מקדמה, לא היה כל ספק כי סדן לא תחוייב בדבר ככל שמכל סיבה שהיא העסקה לא תצא לפועל. ולענין זה " יש שיא" רשמה במכתב הפניה התחייבות כדלקמן: " במידה והפרוייקט לא יצא לפועל מכל סיבה שהיא, יוחזר סכום זה אליכם תוך 30 יום ממועד דרישה על ידכם"
כלומר – אפילו בהתאם לפניה הראשונית של " יש שיא" אין לחייב את סדן לאחר שהפרוייקט " לא יצא לפועל מכל סיבה שהיא".

הסכם ההלוואה
כפי שנרשם בסעיף 4.2.4 לעיל, הרי גם בהסכם ההלוואה בין הצדדים נקבע והובהר באופן חד משמעי כי כל תשלום ל"יש שיא" ייעשה רק וככל שסדן תחליט להשקיע בפועל בעסקה כלשהי. וכך נרשם בו במפורש ( ההדגשות לא במקור):

"הואיל ושכרם ו/או עמלתם ו/או החזרי הוצאתם של שוורץ ישולמו להם אך ורק בתנאי שסדן יחליט להשקיע בפועל בעיסקאות המוצעות"

וכן נרשם במפורש כך ( ההדגשות לא במקור):

"והואיל וסדן הבהיר לשוורץ כי ההחלטה להשקיע או לא היא בלעדית שלו ובלתי מותנית וכי הוא אינו חב כלפיהם מאומה אם יחליט מכל סיבה שהיא שלא לבצע את ההשקעה"

מכאן – אין מקום לדון בתביעות כספיות של " יש שיא" אשר נטלה על עצמה הסיכון לפיו לא תקבל דבר ככל שסדן תחליט לא להשקיע בעסקאות המוצעות לה.

הסכם מיום 30/10/2011
גם ב"הסכם בדבר תשלום עמלות ושיתוף פעולה" מיום 30/10/2011 נקבע במפורש כי " יש שיא" תהיה זכאית לעמלות רק כאשר " היה והמשקיע יחליט לרכוש את הנכסים שהוצעו לו". ואם לא די בכך נקבע כי תשלום העמלות ייעשה "במעמד חתימת הסכם ההלוואה עם הבנק המלווה", כאשר יעקב סדן הוסיף בכתב יד את המילים – "ולאחר השלמת כל תהליכי העסקה".
כאן יש להדגיש כי גם ללא התוספת בכתב יד – הרי ברור כי לא הושלמה כל עסקה וכי ממילא לא נחתם הסכם עם בנק מלווה.

סוף דבר ביחס לתביעת " יש שיא" כנגד סדן
יש לדחות את תביעת " יש שיא" כנגד סדן. יש לחייב את " יש שיא" בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד אשר בנסיבות העניין יועמדו רק על סך כולל של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

חלק ששי – סוף דבר
סוף דבר
המסגרת ההסכמית והמשפטית של היחסים בין הצדדים ברורה והובאה לעיל. ככל שאחת מההצעות שהביאה " יש שיא" היתה מבשילה לכדי הסכם ורק במקרה כזה - הרי היה על סדן לשאת בתשלומים ל"יש שיא".

עד להבשלת ההצעה לכדי הסכם נשא כל צד בהוצאותיו. ההוצאות מתייחסות לעסקאות מוצעות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, ובהיקף של 18,100,000 יורו. כל צד ידע היתרון שעשוי לצמוח מקיומה של עסקה ומנגד כל צד ידע אודות ההוצאות שעלולות להיות לו ככל שעסקה לא תצא לפועל. אין מקום לשנות בדיעבד ההתקשרות העסקית. אין גם מקום לחייב בעילה נזיקית מי מהצדדים בהליכים אלה.

סיכומו של פסק דין
בשתי התביעות ובשלושת ההליכים יש לחייב הצדדים כמפורט להלן:

ת.א 54305-05-13 ( סיכום מסעיף 4.3 לעיל)
יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ רשאית להמשיך בהליכי הגביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-XX873-13-4 שההתנגדות לו נדונה במסגרת ת.א 54305-05-13;

אני מחייב את יש שיא השקעות וניהול נדל"ן בע"מ בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד במסגרת ת.א 54305-05-13 בסך כולל לשניהם של 25,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

ת.א 49290-05-13 – תביעה ותביעה שכנגד

תביעת " יש שיא" (סיכום מסעיף 6.3 לעיל)
אני דוחה את תביעתה של יש שיא השקעות וניהול נדל"ן בע"מ כנגד יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ ומחייב אותה בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל לשניהם של 35,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

תביעה שכנגד יש שיא, וכן אברהם ואמיר שוורץ ( סיכום מסעיף 5.4 לעיל)
אני מחייב את יש שיא השקעות וניהול נדל"ן בע"מ וכן אברהם ואמיר שוורץ, שלושתם ביחד ולחוד בתשלום הסך של 150,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנתית צמודה למדד בשיעור של 8% וזאת החל מיום 25/11/2012.

בנוסף אני מחייב את יש שיא השקעות וניהול נדל"ן בע"מ וכן אברהם ואמיר שוורץ, שלושתם ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל לשניהם של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

תשומת הלב ביחס לחיוב הסך של 150,000 ₪ כי אין מדובר בחיוב כפול וכי יש לנכות מחיובי " יש שיא" וכן אמיר ואברהם שוורץ כל סכום אשר ייגבה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך גביית השיק אותו מסרה " יש שיא" מושא ת.א 54305-05-13. גם ההיפך הוא הנכון – ויש לנכות כל סכום שייגבה מה"ה שוורץ מחובה של " יש שיא" באותו תיק הוצאה לפועל.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ח, 26 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.