הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 51458-04-18

מספר בקשה: 6
לפני כבוד השופט עזריה אלקלעי

המבקשת:
שותפות האחים סבירסקי

נגד

המשיבות:

  1. בולווארד טרה פלורנטין בע"מ
  2. י.שפלר – א.שטמר, עו"ד

החלטה

לפניי בקשת המבקשת, אשר אינה צד להליך שבכותרת, למתן זכות עיון בתיק לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: " תקנות עיון בתיקים").
במסגרת בקשתה, ציינה המבקשת כי הטעם לבקשה הוא כי במסגרת התובענה שבכותרת נידון, בין היתר, אופן ביצוע הוראותיו של הסכם מכר שהכרת בין המשיבה 1 לבין המבקשת, בכל הנוגע לתשלומי שכ"ט עו"ד שהועברו מצד המשיבה 1 למשיבה 2, אשר בעבר ייצגה את המבקשת.
המבקשת ציינה כי קיימת מחלוקת בין המבקשת לבין המשיבה 1 בקשר עם ההסכם, לרבות בנוגע לאופן קיומן של הוראות ההסכם באשר לסוגיית שכר טרחת עוה"ד, ולשם כך נחוץ לה העיון בתיק.
טעם נוסף המצוין בבקשת העיון, הוא כי המבקשת היתה בעבר לקוחה של המשיבה 2 ומכוח זאת נתונות לה זכויות, כגון חיסיון עו"ד-לקוח, אשר ברצונה לוודא כי הן נשמרות.
המשיבה 1 לא הגישה תשובה לבקשה, וזאת מטעמים השמורים עימה.
המשיבה 2 הגישה תשובה לבקשה, במסגרתה התנגדה לעיון המבוקש. הטעמים העיקריים להתנגדות נעוצים בטענות המשיבה 2 לאי דיוקים בטיעון שהוצג בבקשת המבקשת, אשר לשיטת המשיבה 2 אינו נכון, וכן בטענות המשיבה 2 בהעלמת מסמך חיוני מהבקשה.
המבקשת הגישה תגובה לתשובה, במסגרת הדגישה כי המשיבה 2 לא העלתה כל מניעה אפשרית שבדין לעיון המבוקש וכן לא הצביעה על טעם ממשי המצדיק את דחיית הבקשה.
תקנה 4 לתקנות עיון בתיקים קובעת כך:
"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.
(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון."
ובכן, בבואו לבחון בקשה לעיון בתיק של מי שאינו צד לתיק, שומה על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לעניינו של המבקש ולעניינם של הצדדים לתיק ושל מי שעלול להיפגע מהעיון, וכן להקצאת המשאבים הנדרשת לצורך מתן העיון.
בית המשפט העליון קבע לא אחת כי יש לאמץ פרשנות רחבה לתקנה 4(א), שנלמדת ממנה גישה מרחיבה כלפי זכות העיון בתיקי בית משפט, גם של מי שאינו צד ישיר להם.
מובן, כי ככל זכות, גם הזכות לעיין בתיקי בית המשפט אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת מול זכויות ואינטרסים אחרים (בר"ם 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל משרד עורכי דין נ' אורי גרוסמן (פורסם בנבו, מיום 13.4.2016) (להלן: " פס"ד גרוסמן").
פס"ד גרוסמן התייחס לשיקולים המפורטים בתקנה 4(ד), אותם על בית המשפט לשקול כאמור לעיל, וקבע כי אין זו רשימה סגורה. עוד קבע בית המשפט העליון לעניין זה בפס"ד גרוסמן כי:
"מכל מקום, אחד מהשיקולים המשמעותיים שיש להביא בחשבון בעת בחינת בקשת עיון הוא האפשרות לפגיעה בזכותם של צדדים שלישיים לפרטיות – זכות חוקתית שעל חשיבותה אין צורך כי נכביר מילים (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ''ד נט(5) 385, 391 (2005) (להלן: עניין פז-גז); עניין האגודה לזכויות האזרח, פסקה 22)).
בצד האמור, נוכח טיבה וחשיבותה של זכות העיון, על המתנגד לעיון – יהיו טעמיו אשר יהיו – מוטל הנטל לנמק את סירובו (עע"ם 8597/10 חב' לן-לי אינטרנשיונל בע"מ נ' עיריית יהוד מונוסון, [פורסם בנבו] פסקה 4 (23.10.2011)."
בהמשך פסק הדין נקבע כי "נקודת האיזון הראוי בין זכות העיון לבין הזכויות והאינטרסים העומדים מנגד תקבע בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו" (סעיף 8 לפס"ד גרוסמן).
באשר לאופן בחינת בקשה לעיון לפי תקנות לעיון בתיקים יפים גם הקביעות בע"א 3914/91 רמזי לחאם נ' פקיד שומה נצרת (פורסם בנבו, מיום 1.5.2006), שם נקבע כך:
"... לפי פרשת סבוב, יש לבחון אם אין בדין איסור על העיון המבוקש. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה ואין איסור בדין לעיון, יבחן בית המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבות בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי, בהנחה ויש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, בשים לב בין היתר לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט". על רקע תשתית נורמטיבית זו, נעבור למקרה שלפני."
הנה כי כן, שלב הבחינה הראשון הוא האם אין איסור בדין לעיון המבוקש.
כזה לא קיים בענייננו, כאשר אכן, כפי שטוענת המבקשת, המשיבה 2 כלל לא טענה לקיומו של איסור שכזה ע"פ דין.
השלב השני הוא בחינת עניינה של המבקשת, כאשר כפי שצוין לעיל, נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון והנטל הוא על הטוען למניעת העיון.
בענייננו, המבקשת מציגה עניין לגיטימי שיש לה בתיק, כאשר אף לעניין זה, לא הציגה המשיבה 2 כל טעם ממשי המצדיק את שלילת העיון מהמבקשת. יתרה מכך, מתגובת המשיבה 2 דווקא עולה כי קיים אינטרס לגיטימי למבקשת לעיין בתיק, וזאת, אף אם נכונים דבריה של המשיבה 2 בדבר אי דיוקים באופן הצגת הדברים ע"י המבקשת בבקשתה.
לפיכך, המשיבה 2 לא הצליח ה להרים את הנטל למניעת העיון המבוקש.
לאור האמור לעיל, אני מאשר את העיון המבוקש. ביצוע העיון יהיה בהתאם לתקנות.
בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ט, 13 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.