הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 51458-04-18

מספר בקשה: 20
לפני כבוד השופט עזריה אלקלעי

המבקש:
י. שפלר - א. שטמר, משרד עורכי דין

נגד

המשיבה:
בולווארד טרה פלורנטין בע"מ

החלטה
לפניי בקשת המבקש, הוא הנתבע בתביעה שבכותרת, לחיוב המשיבה (התובעת) בגילוי מסמכים כללי, ספציפי ופרטים נוספים (להלן: "הבקשה").
עניינה של התביעה, בתמצית, הוא השבת סך של 1,322,348 ₪ שקיבל לידיו הנתבע, לטענת התובעת, שלא כדין, ושהנתבע מסרב להחזיר ו. מדובר על כספים שקיבל לידיו המבקש כשכ"ט במסגרת עסקה לרכישת זכויות במקרקעין בת"א (כהגדרתם בתביעה), שהתקיימה בין חברת מגדל גבולות בע"מ (להלן: "מגדל גבולות") ובין שותפות האחים סבירסקי (להלן: " השותפות" או "שותפות סבירסקי"), אשר הנתבע היה בא כוחה. לימים, התובעת נכנסת לנעליה של מגדל גבולות לאחר שזו לא עמדה בהתחייבויותיה ומונה לה כונס נכסים. בין מגדל גבולות לתובעת נחתם הסכם רכישה שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי. כמו כן, נחתם נספח התאמות בין התובעת לשותפות סבירסקי לצורך התאמת ההסכם המקורי למצב החדש. במסגרת הסכם זה, נקבע, בין היתר, כי התובעת תשלם לב"כ השותפות ו/או לעורכי דין אחרים מטעמה, על פי הנחיותיה, סכום כולל השווה ל- 0. 75% ממחיר מכירת יחידות הפרויקט בצירוף מע"מ. התובעת העבירה את הסכום בשווי האמור לידי הנתבע, אולם אז, קבלה פנייה מ שותפות סבירסקי, לפיה העבירה את הסכום לנתבע מבלי שקבלה את הנחיות השותפות לכך, שכן לשותפות אין חוב שכ"ט לנתבע, ועל כן, עליה לדרוש חזרה את הכסף. הנתבע סירב להשבת הכספים בטענה כי ישנה מחלוקת בינו לבין השותפות , כי התובעת אינה מעורבת בעניין וכי הוא זכאי לכסף. בהמשך, ביום 30.11.14 המחתה השותפות לתובעת בהמחאה בלתי חוזרת את כל זכויותיה כלפי הנתבע בקשר לכספים שהועברו, לרבות הזכות לדרוש החזרתם ותשלומם למשרד פירון (ב"כ התובעת).
הנתבע מצידו טוען בכתב ההגנה מטעמו , כי התביעה עניינה שכ"ט ששולם לנתבע כדין וכמוסכם, בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים, לרבות הסכם ההתאמות שנחתם גם הוא בין הצדדים. הסכום שהועבר הוא תשלום שכ"ט, אשר שולם לנתבע בגין שירותים משפטיים רבים וטובים שהעניק לשותפות. משרד פירון פעל בהתאם להסכם בהעברת הסכום לנתבע.
הסכם ההתאמות לא בוטל ע"י השותפות בטענה שהעברת הכסף מהווה הפרה יסודית של ההסכם, וממילא לא קמה לשותפות, או לתובעת, עילה כלשהי להשבת הכספים.
זאת כמובן, יחד עם טענות סף לסילוק התביעה על הסף, שהעלה הנתבע במסגרת הגנתו, לרבות: הגשת התביעה בהיעדר סמכות, עילות תביעה סותרות ו/או שאינן יכולות להיטען במקביל, היותו של כתב המחאת הזכויות בלתי קביל ומשולל כל תוקף וכן הגשת התובענה ב שיהוי.
במסגרת ההליכים המקדמיים, הגיש הנתבע את הבקשה מושא החלטתי זו, במסגרתה הוא עותר לחייב את התובעת בהגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי לאחר שהתביעה תוקנה , גילוי ספציפי של המסמכים המצוינים בסעיפים 10 ו- 12 לבקשה וכן במתן פרטים נוספים ביחס לסעיפים בכתב התביעה, כמפורט בסעיפים 21-25 לבקשה.
התובעת הגישה תשובה לבקשה והנתבע הגיש תגובה לתשובה.

גילוי מסמכים - כללי וספציפי

בבקשתו עותר הנתבע למתן צו גילוי מסמכים כללי נוסף, לאחר הגשת התביעה המתוקנת . בתשובה לבקשה, ציינה התובעת כי בד בבד עם הגשת התשובה מסרה לנתבע תצהיר גילוי מסמכים כללי נוסף. אמנם, לא ללא סייגים, בתגובה לתשובה, נראה כי אכן התקבל אצל הנתבע תצהיר הגילוי הכללי, ועל כן, הדיון בבקשה לעניין זה מתייתר.
לעניין גילוי מסמכים ספציפיים, תקנה 117 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת:
"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מהם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו."
בבחינת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, נקודת המוצא היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, לשם ניהול ההליך ב"קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר (ראו בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (פורסם בנבו, מיום 14.05.08); רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי (פורסם בנבו, 11.12.07)).
אולם, העיקרון בדבר גילוי רחב ככל הניתן אינה חזות הכל והוא אינו בלתי מוגבל.
ראשית, הלכה פסוקה היא כי יש לבחון האם המסמכים שגילויים מבוקש הינם רלוונטיים לצורך בירור התובענה שלפניי.
ראו לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון ברע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי (פורסם בנבו, מיום 10.11.2014), כדלקמן:
"אך עוד קודם לדיון בשאלה של גילוי מול חיסיון או אינטרס מוגן אחר, יש לבחון תחילה את שאלת הרלוונטיות, משמע האם המסמכים נחוצים לזירת המחלוקת, שאם המסמך אינו רלוונטי אין מקום להורות על גילויו גם ללא קשר לשאלת החיסיון (ראו החלטתי ברע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף, אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (25.2.2013))."
שנית, אף המסמכים המבוקשים הינם רלוונטיים, ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יידרש לבצע איזון בין עקרון הגילוי הרחב לבין שיקולים והיבטים אחרים שהחברה נדרשת להגן עליהם, וביניהם היותו של מידע סוד מסחרי ו/או כי חיובו של בעל דין לגלות את המידע יטיל על אותו בעל דין הכבדה בלתי הוגנת. האיזון ההולם בין העקרונות השונים ייעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61; רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורס ם בנבו, מיום 13.10.09).
לאור העקרונות הללו, להלן החלטתי לעניין המסמכים הספציפיים המבוקשים .
חשוב לציין, כי בבקשה המקורית צוינו מסמכים רבים במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, כאשר במסגרת התגובה לתשובה, ציין המבקש כי המחלוקת צומצמה רבות ונותרה מחלוקת מצומצמת. החלטה זו תעסוק במסמכים שנותרו במחלוקת.
בסעיף 10(א) לבקשה (סעיף 5א לתגובה לתשובה) עותר הנתבע לגילוי טיוטות כתב המחאת הזכויות שצורף לתביעה. הנתבע לא פירט בבקשה מדוע הטיוטות רלוונטיות למחלוקת מושא התביעה ורק בתגובה לתשובה נימק את בקשתו בעניין זה. ממקרא טענות הצדדים, אינני סבור כי הטיוטות הללו רלוונטיות למחלוקת ואינני סבור כי אף אם תיחשפנה, יוכלו הטיוטות לסייע בהכרעת הסכסוך המצוי לפניי . כתב המחאת הזכויות עצמו הוא אשר רלוונטי לעניין זכותה של התובעת לקבלת הכספים הנטענים. אכן, לנתבע טענות כבדות משקל באשר לתוקפו של המסמך, מכל מיני טעמים, אך כאמור, אינני סבור שטיוטות אלו יוכלו להוות ראיה לטענות הנתבע או אף לסייע בקידום התיק וליבון המחלוקת. יתרה מכך, הדרישה לקבלת הטיוטות כולן, לא זו בלבד שאינה רלוונטית על פניה, אלא שהיא נראית כדרישה מכבידה יתר על המידה. על כן, בקשה זו נדחית.
הבקשה בסעיף 5(ב) לתגובה לתשובה לקבלת "התכתבויות לאחר 11.7.2013 בין המשיבה ו/או משרד פירון (כאמור, באי כוחה אז ועכשיו) לבין השותפות ו/או מנהלה ראובן זלוף ביחס לכספים נשוא התביעה שהועברו למבקשת, לרבות כאלו המתייחסות לטענות של השותפות ו/או מנהלה נגד המשיבה ו/או משרד פירון. לאור העקרונות שצוינו לעיל, ביחס לגילוי רחב ככל הניתן, הבקשה בסעיף זה היא רלוונטית על פניה ונראה כי נוגעת לעניינים המצויים במרכז המחלוקת שבין הצדדים, ובוודאי שיש במסמכים המבוקשים בסעיף זה לסייע בליבונה של המחלוקת ולהאיר בפני בית המשפט את מערכת היחסים וכוונות הצדדים בעניין ביצוע התשלום לנתבע, תשלום שהתובעת טוענת כי בוצע שלא בהתאם להרשאתה של השותפות וכי הנתבע אינו זכאי לו. התובעת תגלה בתצהיר ערוך כדין את כל המסמכים המבוקשים בסעיף זה, וזאת בתוך 14 ימים, ימי הפגרה יבואו במניין המועדים . המשיבה מציינת כי ניתן מענה לדרישה זו בתצהיר גילוי המסמכים הספציפיים המקורי. כמובן, מסמכים שכבר גולו, אין צורך לחזור ולגלותם.
הדרישה בסעיף 5(ג) לתגובה לתשובה לקבלת "הוראות שהמשיבה ו/או משרד פירון קיבלו מהשותפות ו/או מנהלה להעברת כספים על פי סעיף 60 לנספח ההתאמות (נספח 1 לכתב התביעה המתוקן) – אותו סעיף מכוחו העביר משרד פירון למבקשת את הכספים נשוא התביעה" . התובעת טוענת לעניין זה בסעיף 42 לתשובה לבקשה כי מדובר בהעברות של כספים לגורמים אחרים, שאינם המבקש – הנתבע, ועל כן, הבקשה אינה רלוונטית לסכסוך. המבקש בתגובה לתשובה מודה כי אין מדובר בכספים הקשורים אליו, אלא שהוא מבקש ללמוד ממערכת היחסים של השותפות עם אחרים באשר לנסיבות המקרה דנן. איני סבור כי הבקשה היא רלבנטית, ויחסיה של השותפות ו/או התובעת או התנהלותן של אלה אל מול גורמים אחרים, אין בה כדי להוסיף או לגרוע מטענות הצדדים במקרה זה. הבקשה אינה רלבנטית ואף מכבידה. הבקשה בעניין זה נדחית.

הבקשה למתן פרטים נוספים
לעניין מתן פרטים נוספים, נקבע בתקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, כדלקמן:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו."
בע"א 2161/11 דוד דרור נ' יוסף פרץ (פורסם בנבו, 05.02.2013) בעמוד 8 לפסק הדין קבע בית המשפט העליון לעניין הכלי של פרטים נוספים ותכליתו, כדלקמן:
"זה המקום להזכיר את הכלי של פרטים נוספים על פי תקנות 66-65 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שתכליתו לאפשר לבעל דין להתחקות אחר הטענות המועלות בכתב טענותיו של יריבו, על מנת להבהיר את יריעת המחלוקת. ודוק: אין בעל דין נדרש להקים את עילת התביעה של יריבו בדרישה לפרטים נוספים, והפרטים הנוספים נועדו אך להבהיר את עילת התביעה, על מנת שיתאפשר לו לעמוד על המשמר. בעל דין המעדיף "לגשש באפלה" לגבי עילת התביעה, נוטל על עצמו סיכון כי בית המשפט לא ישמע לטרונייתו כי בעל הדין שכנגד לא הבהיר את פרטי עילת התביעה, כגון מקום בו הועלתה טענה כללית להתרשלות. לכן, אם בחר בעל דין שלא להשתמש באמצעי דיוני שהתקנות מעמידות לרשותו, הימנעותו עלולה להיות לו לרועץ (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 145-142 והאסמכתאות שם (מהדורה עשירית, 2009)). "
בת"א (מחוזי ת"א) 58322-07-13 דחס מנוף ושירותים אשקלון (1979) בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2014) התייחס בית המשפט המחוזי לתכליות הכלי של פרטים נוספים וסקר כללי אצבע ושיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר מונחת לפניו בקשה למתן צו לפרטים נוספים:
"... פרטים רבים שנדרשו מצויים או צריכים להיות מצויים ברשות התובעים, ומה הצדקה לחייב את הנתבעים בהמצאתם? כך ביחס לתביעות הקודמות שהתנהלו בין הצדדים ומה שאירע בהן (סעיפים 1.1, 1.2, 1.5, 1.7.1, 1.7.3, 1.11.1, 1.12, 1.13.1, 1.13.3, 1.14.1 לבקשה).
פרטים נוספים שנדרשו נוגעים להנמקות משפטיות (סעיפים 1.3, 1.4, 1.5.2 לבקשה), וההליך של פרטים נוספים לא נועד לכך (השוו: גורן, עמ' 143-144). מה גם שהנימוקים לטענות משפטיות הללו הובאו במסגרת בקשת הנתבע שנדונה לעיל.
הנתבע גם אינו חייב לנמק את חוסר ידיעתו (הדברים נאמרים ביחס לסעיפים 1.7, 1.10 לבקשה).
ובכלל, כאשר טוען בעל דין בכתב הגנתו טענה עובדתית, אין מקום להציג לו בגדר בקשה לפרטים נוספים את השאלה מכח מה הוא טוען את הטענה (רע"א 2904/95 מדינת ישראל נ' אל-הוזייל, פ"ד מט(2) 40, 43).
מטרת ההליך של פרטים נוספים הוא גיבוש הפלוגתאות שבין הצדדים, למען יעילות הדיון והחיסכון בזמן (גורן, עמ' 143), אך אין להפוך הליך זה להליך, שבמסגרתו נדרשים בעלי הדין לשטוח את כל ראיותיהם ונימוקיהם, ואין להמיר את הליכי גילוי המסמכים והשאלונים בהליך זה.
ראוי גם לזכור, שכבר השתרש הנוהג במשפטים אזרחיים, לפיו העדויות הראשיות מוגשות בדרך של מתן תצהירים, וסביר להניח כי בתצהירים יפורטו כל הפרטים העובדתיים הרלבנטים ויובאו בהם כל הראיות הרלבנטיות.
רישומו של נוהג זה ניכר גם בתקנה 65, כפי שתוקנה בתיקון תשנ"א, ולפיה רשאי בית המשפט להורות כי הפרטים החסרים יוגשו בתצהיר (ראו: גורן, עמ' 142).
לאור זאת אני סבור, כי הליך הפרטים הנוספים ראוי להיות מיושם רק ביחס לפרטים מהותיים ומרכזיים, ולא לפרטים נלווים או שוליים, שהמקום לבירורם הוא ההליכים המקדמיים הנוספים של גילוי מסמכים ושאלונים, או אף במסגרת תצהירי העדות הראשית ."
[ההדגשות שלי – ע"א].
הנה כי כן, הליך של פרטים נוספים, מטרתו גיבוש הפלוגתאות שבין הצדדים, למען יעילות הדיון והחיסכון בזמן, אולם, נקבע כי אין להפוך הליך זה להליך, שבמסגרתו נדרשים בעלי הדין לשטוח את כל ראיותיהם ונימוקיהם, ואין להמיר את הליכי גילוי המסמכים והשאלונים בהליך זה. עוד נקבע, כי הליך זה ראוי להיות מיושם רק ביחס לפרטים מהותיים ומרכזיים, ולא לפרטים שוליים או נלווים.
מכאן לבקשת הנתבע, שהצטמצמה כאמור בתגובה לתשובה לשני סעיפים בלבד.
בסעיף 6(א) לתגובה לתשובה עותר הנתבע למתן פרטים נוספים ביחס לסעיף 28 לכתב התביעה בשאלה האם משרד פירון העביר לאחרים, שאינם הנתבע, כספים מכוח סעיף 60 לנספח ההתאמות, ואם כן – מתי, כמה ולמי וכן פרטים נוספים.
התובעת השיבה לבקשה זו של הנתבע (המופיעה בסעיף 22(א) לבקשה) כי מדובר בנתונים שאינם רלוונטיים, בבקשה מכבידה, אשר ממילא נענתה במסגרת המענה על השאלון המקורי.
הנני סבור, כי הצדק עם התובעת לעניין היעדר הרלבנטיות של השאלה למחלוקת בין הצדדים להליך זה, שכן השאלה עוסקת בגורמים אחרים, שאינם צד להליך ושאינם רלבנטים למחלוקת שלפניי. משקבעתי שהפרטים המבוקשים בסעיף זה אינם רלבנטיים וודאי שלא ניתן לומר שהפרטים המבוקשים יסייעו ב"גיבוש הפלוגתאות שבין הצדדים, למען יעילות הדיון וחיסכון בזמן". נהפוך הוא – פרטים אלו, שהינם שוליים במקר ה הטוב, רק יסרבלו את ההליך ויסיטו את הדיון מהמחלוקת העיקרית והאמיתית שנטושה בין הצדדים. לפיכך, הבקשה לקבלת הפרטים הנוספים בסעיף זה נדחית.
בסעיף 6(ב) לתגובה לתשובה עותר הנתבע למתן פרטים נוספים ביחס לסעיפים 45-46 לכתב התביעה, בשאלה "האם משרד פירון החזיר לרכושי הדירות כספים שקיבל כשכר טירחה בגין הסכמי המכר ו/או כהשתתפות בהוצאות משפטיות, ואם כן – מתי, כמה ולמי (שהרי אם לא השיב – מדוע נדרשת איפה המבקשת להשיבם?!)" .
שוב מדובר בבקשה לקבלת פרטים נוספים שאינם מעיקרי המחלוקת שבין הצדדים. הנתבע מבקש לדעת פרטים על אודות מערכת היחסים של משרד פירון (שנזכיר, שאינו צד להליך) ובין רוכשי הדירות. כל פרט בנושא זה יכול אך לסרבל את ההליך, אין מדובר בפרט הקשור בצדדים, בחיובים שלהם האחד כלפי השני במסגרת מערכת היחסים שחלה ביניהם. משכך, וודאי שאין לאשר בקשה זו במסגרת בקשה למתן פרטים נוספים. הבקשה בעניין זה נדחית.

סוף דבר
לאור האמור לעיל, אני מחייב את התובעת לגלות בתצהיר ערוך כדין את כל המסמכים המבוקשים בסעיף 5(ב) לתגובה לתשובה שהגיש הנתבע , וזאת בתוך 14 ימים, ימי הפגרה יבואו במניין המועדים.
לאור התוצאה אליה הגעתי, לפיה רוב הבקשות שנותרו פתוחות נדחו על ידי, ומאידך לאור זאת שבעקבות הגשת הבקשה, התובעת העבירה לנתבע מסמכים רבים נוספים, לרבות במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי נוסף, אינני מוצא לנכון לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים.
עוד יצוין, כי אין בהחלטה זו כדי לשנות מיתר המועדים הקבועים בתיק, לרבות המועדים להגשת תצהירים. ככל ולאחר קבלת מלוא המסמכים מהתובעת, יהיה סבור הנתבע כי יש מקום להגשת תצהיר עדות ראשית משלים, יגיש בקשה וזו תידון בהתאם לכל דין.

ניתנה היום, כ"ב אב תש"פ, 12 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.