הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 51243-06-17

לפני כבוד השופט אביים ברקאי

התובע:
בני לילוב

נגד

הנתבעים:

  1. ) Apple inc נמחק לאור הודעת התובע בפסק מיום 1/12/19)
  2. מקס איט פיננסים בע"מ (לשעבר לאומי קארד בע"מ)

ב"כ התובע: עו"ד גיא אופיר ועו"ד רועי בן דוד
ב"כ הנתבעת 2: עו"ד יעקב גורובוי, תדמור לוי ושות'

החלטה

כללי
התובע הגיש כנגד שני הנתבעים תביעה על סך של 177,083.25 ₪. התביעה הועברה ממותבת קודמת אשר פסלה עצמה והגיעה לטיפולי לדיון ראשון רק ביום 1/12/19. בין לבין ניהל התובע הליך רלוונטי בבית המשפט המחוזי וזאת בעניינה של הנתבעת 1.

כך או כך, בדיון הראשון לפני ניתן פסק דין המוחק את הנתבעת 1. עוד ניתנו במועד זה החלטות להגשת תצהירי עדות ראשית ולדיון לחודש מרץ 2020. בנוסף המלצתי לצדדים לשקול סיום ההליך בהכרעה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, תוך שהפניתי לשאלות שונות שההליך מעלה , הכל כפי שניתן לראות בפרוטוקול הדיון מיום 1/12/2019.

מתווה הכרעה על דרך הפשרה לאחר הגשת סיכומים וקיום דיון
ביום 18/12/19, לאחר קבלת עמדות הצדדים והסכמתם קבעתי שההליך יוכרע בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, זאת לאחר שיוגשו סיכומים בכתב וכן לאחר דיון שייערך בעל פה. הדיון נקבע , לאור המתווה שנקבע וכן בקשת הצדדים ליום 4/3/20 . בהמשך הוקדם הדיון ליום 1/3/20.

סעיפי התביעה הרלוונטיים להחלטה זו
התביעה התייחסה לחיובים שנעשו בכרטיס אשראי בשל אפליקציית משחק אשר ילדו של התובע "הוריד למכשיר הנייד". לטעמו של התובע יש לחייב את הנתבעת 2 בתשלומים שנגבו ממנו ובתמצית ייאמר שהתובע טוען שהנתבעת 2 אחראית בנסיבות אלה לחיובים שנעשו בכרטיס האשראי שהנפיקה.
בין היתר נטען כנגד הנתבעת 2 כך:
"לאומי קארד מפרה באופן שיטתי את חוק כרטיסי חיוב תשמ"ו – 1980 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב") אינה מסייעת ללקוחותיה שנפלו קרבן להתנהלותה הקלוקלת של אפל או של גוגל. אינה פועלת להשיב כספם של הלקוחות ואף מפזרת הבטחות שווא שנועדו להתיש לקוחות שחשבונותיהם חויבו..."

עוד נטען כי:
"נראה שלאומי קארד בוחרת בטובת קשריה עם אפל וגול על פני חובתה להגן על לקוחותיה מפני חיובים שלא כדין בכרטיס האשראי"

כאמור לעיל נקבע סד זמנים של כשלושה חודשים להגשת סיכומי הצדדים, דיון וכן הכרעה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט.

החלטה מיום 19/2/20 בדבר נסיבות שהתגלו
בעוד ההליך מתקדם להכרעה נוצרו ונתגלו נסיבות חדשות שהביאו להחלטה שניתנת עתה. נסיבות אלה נמסרו לצדדים בהחלטה שניתנה על ידי ביום 19/2/20, המדברת בעד עצמה וזה לשונה:
"ייאמר כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלי (אם) נחשף כפי שהתגלה לחיובים בכרטיס האשראי שאינם שלו. כרטיס האשראי הוצא במקור על ידי לאומי קארד. החיובים הם חיובי apple"
מבלי להיכנס לנסיבות משפחתיות שאינן רלוונטיות ייאמר שהתחוור שבגין חודש ינואר 2020, או בקירוב לכך נעשו פעולות חיוב בכרטיס האשראי של אמי. פעולות החיוב מתייחסות לכרטיס אשראי שהנפיקה הנתבעת 2. פעולות החיוב מתייחסות לחיובי apple שנעשו מחוץ לישראל הגם שאין לאמי כל חשבון apple או מכשיר רלוונטי לכך.

הנתבעת 2 הודתה על ההודעה וכלשונה – "מקס מודה למותב הנכבד על גילוי דברים אלו". הודתה וביקשה שאפסול עצמי שכן הענין שהוזכר לעיל הוא "בעל דמיון לנסיבות המקרה הנדון בתביעה...".
התובע מצדו מתנגד לפסילה ובהודעה מנומקת שהוגשה היום מפנה לכך שאין לטעמו עילת פסילה, כי הפסילה תפגע ביעילות ההליך וכי בכל מקרה אין כל ענין אישי לבית המשפט.
אין באמור לעיל כדי להביא מלוא טענות התובע, אך די בכך כדי להציב המסד להמשך ההחלטה.

יש לקבל את הבקשה
לאחר שביקשתי כאמור עמדת התובע, הרי בנסיבות שנוצרו, הנכון הוא שלא אכריע בתיק זה ולעניין זה יובאו הדברים הבאים:
ראשית ועיקר – הטיפול בחיובים שהתגלו יחייבו התנהלות אל מול הנתבעת 2. אף אם ההתנהלות לא תערך ישירות על ידי, הרי עדיין היא תע רך. אין זה ראוי שבבוקרו של יום אשב בדין ואכריע בעניינה של הנתבעת 2 ביחס לחיובים מסוימים ובצהריו של אותו יום אנהל עם הנתבעת 2, אני או מי ממקורבי, דין ודברים ביחס לחיובים דומים.

שנית - ברגיל אין מקום שתהיה לשופט "קרבה ממשית אחרת" לצדדים בהליך וזאת כמשמעות המונח בסעיף 77א(א1)(1) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. "קרבה ממשית" אין משמעה רק קרבה משפחתית, או קרבה בשל קשרי חברות – אלא גם כל קרבה שנוצרת, אף אם זו נכפתה בדרך הגורל. בענייננו נוצרה לה "קרבה ממשית" המחייבת דין ודברים בין משפחת השופט לבין אחד מבעלי הדין. דין ודברים הקרוב בעיקרו למחלוקת בה על השופט, קרי עלי, להכריע. עניינה של הקרבה הממשית נבחן בכל מקרה לגופו של ענין, ונקבע כי "קרבה כאמור נבחנת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות וטיב היחסים, מסגרתה, משכה ומידת קרבתה לנושא הסכסוך הנדון בפני המותב", ור' דברי כב' הנשיאה א' חיות בע"א 3168/18 שרון שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל (מיום 11/6/2018), להרחבה ר' גם ע"א 7573/08, פלונית נ' פלונית (מיום 18/12/2008) וכן ע"א 6332/05‏ ולדהורן נ' נרקיס, (מיום 24/11/2005).
אותה "קרבה ממשית" שנוצרה מקימה מעין יריבות עם הנתבעת 2, אף אם יריבות זו לא ישירה אלי ואף אם אפשר שיריבות זו לא תבשיל לכל מחלוקת משפטית של ממש. יריבות אפשרית זו וה"קרבה הממשית" יש בה כדי לשקול ולהביא להחלטה לפיה אין מקום שאשב בדין.

שלישית – על פניו אפשר ויהיה מי שיטען שה שיקולים שיישקלו והאינטרס שיידון במסגרת הכרעה במחלוקת בין הצדדים, יביא לקיומו של "ענין אישי בהליך או בתוצאותיו", כמשמעות המונח בסעיף 77(א1)(2) לחוק. גם בכך יש כדי לשקול ולהביא לכך שאין מקום שאשב בדין.

רביעית - נכון הוא שנסיבות המקרה לו נחשפתי שונות במקצת. בתביעה שלפני נראה שאין חולק על כך שבנו של התובע צרך שירותים של apple. במקרה אליו נחשפתי ועליו הודעתי הרי למיטב הידיעה כלל לא נצרכו שירותי apple ואף לא היה מנוי שנרכש ועדיין היה חיוב. עם זאת, בשני המקרים הנושא הנדון הוא חיוב בכרטיס אשראי שהנפיקה הנתבעת 2. בשני המקרים החיוב הוא בגין שירותי apple. שני המקרים מגלים קווי דמיון.

לאור האמור לעיל אני פוסל עצמי מלשבת בדין. המזכירות תואיל להעביר ההחלטה ולנתב ההליך בהתאם ליומן בית המשפט. איני מביע עמדה ביחס להמשך הכרעה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט עם זאת לאור נסיבות הענין וההתקדמות המשמעותית לסיום ההליך, נראה שנכון יהיה שההליך אכן יסתיים במתווה שהומלץ על ידי והוסכם בין הצדדים.

בנסיבות הענין כמובן שאין כל חיוב בהוצאות.

ניתנה היום, א' אדר תש"פ, 26 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.