הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 50763-11-19

לפני כבוד הרשם בכיר אבי כהן

התובעת:
מריה מזל איליאייב רפאילובה
ע"י ב"כ עוה"ד עופר אזולאי

נגד

הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בעמ
ע"י ב"כ עוה"ד יעל צור

החלטה

לפניי בקשה מיום 11.11.20 מטעם התובעת לביטול מחיקה מיום 15.10.20 של התביעה מחוסר מעש (להלן- " בקשת הביטול").

הקיים והרלוונטי בתיק:
ביום 21.11.19 הוגשה תביעה לביטול פס"ד שניתן בת"א 70379/92 בשנ ת 1994 בהיעדר בקשת רשות להתגונן. בכתב התביעה נטען כי יש להפטיר את התובעת מערבותה עפ"י סעיף 55(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 ולבטל את פסק הדין שניתן כנגדה.
ביום 21.11.19 הוגשה מטעם התובעת בקשה לסעד זמני- ביטול חשבון עו"ש. הבקשה נתמכת בתצהיר.
נימוקים בבקשה:
התובעת הינה ערבה לחוב שבו החייב העיקרי הינו בן משפחתה.
מדובר בחוב שהינו ישן מאוד.
מדובר בעיקול שהוטל לפני כ-שנים רבות בתיק הוצל"פ. שכן הדבר מפריע ומכביד על הפעילות בחשבון הבנק של התובעת, על אף שהעיקול מוקפא.
באותו היום ניתנה החלטה ע"י כב' השופט אריאל צימרמן, לפיה הבקשה הנ"ל נדחית, בנימוקים שפורטו.
ביום 22.1.20 הוגשה מטעם הנתבע בקשה למחיקת/דחית התביעה על הסף, וכן בקשה להארכת מועד התגוננות עד למתן החלטה בבקשת הסף אותה הגיש. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, צורפו מסמכים שונים.
ביום 24.1.20 נתתי החלטה שבה ציינתי כי סעד סילוק על הסף אינו מצוי בסמכותי, כאשר ברגיל ולאור הלכת "בובליל" אין לפצל הדיון בין בקשת סף לבין הגשת כתב הגנה. כמו כן, קבעתי כי יש להעביר הבקשה (להארכת מועד בלבד!) לתגובת התובעת ואח"כ לתשובת הנתבע . ציינתי כי הנתבע פטור זמנית מהגשת כתב הגנה בתיק זה, עד ההכרעה בנ"ל.
ביום 9.2.20 הוגשה תגובת התובעת לפיה מתנגדת לבקשה. לתגובה צורפו: תצהיר ואסמכתאות.
ביום 16.2.20 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת . לא צורף תצהיר.
ביום 23.2.20 נתתי החלטה שבה סקרתי הקיים והרלוונטי בתיק ודחיתי את בקשת הארכה בנימוק כי על אף שבבקשה נטען לתחולת החריג ברע"א בובליל נ' אינדיג, שאומר כי הכנת כתב ההגנה בתיק זה הינה פעולה מורכבת שכרוכה במשאבים רבים, הנתבע לא תמך טענות עובדה אלו בכל תצהיר.
בהחלטתי נתתי התייחסות לבקשה נוספת מטעם התובעת, שאינה קיבלה מביהמ"ש של פש"ר אישור/היתר רלוונטי להגיש התביעה שבנידון . נתתי הוראות שהתובעת תפנה בבקשה מתאימה לביהמ"ש של פש"ר ותצרף הנתבע כאחד המשיבים לבקשה.
ביום 12.5.20 ובהיעדר כל מעש נוסף בתיק נתתי החלטה יזומה שבה הוארך המועד ב- 30 ימים בטרם תימחק התביעה מחוסר מעש.
ביום 11.6.20 הוגשה מטעם התובעת בקשה להארכת המועד בטרם מחיקה מחוסר מעש, עד למתן החלט ה רלוונטית של ביהמ"ש של פש"ר.
באותו היום נתתי החלטה לפיה מוארך המועד בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש עד ליום 30.7.20.
ביום 21.6.20 נתתי החלטה ממשיכה/משלימה, לפיה מוארך המועד ב- 60 ימים, בטרם תימחק התביעה מחוסר מעש.
ביום 30.7.20 וביום 12.10.20 שלחה המזכירות בפקס, למשרד ב"כ התובעת החלטתי הנ"ל, בדבר ההתראה בת 60 ימים בטרם תימחק התביעה מחוסר מעש.
ביום 29.7.20 הוגשה מטעם התובעת בקשת ארכת מעש נוספת , בנימוק עיקרי כי התובעת הגישה בביהמ"ש המחוזי בירושלים, שהינו בימ"ש לפשיטת רגל, בקשה להיתר הגשת תביעה עצמאית כנגד הנתבע, וכי טרם ניתנה החלטה בבקשה שבנידון.
ביום 30.7.20 נעתרתי לארכה בת 60 ימים, בטרם תימחק התביעה מחוסר מעש ללא כל החלטה שיפוטית נוספת , תוך ציון כי כל האגרות באות במניין הימים.
ביום 15.10.20 ועפ"י הוראות החלטת 30.7.20 סגרה המזכירות התיק, תוך שהתביעה נחשבת באותו שלב כמחוקה מחוסר מעש.
ביום 19.10.20 הוגשה מטעם התובעת בקשת ארכה נוספת עד למתן החלטת ביהמ"ש לפש"ר , בנימוק כי נקבע דיון בביהמ"ש ירושלים בבקשת התובעת לקבל רשות להגשת תובענה.
ביום 20.10.20 נתתי החלטה לפיה לא ניתן לדון בבקשה שבנדון מאחר ותיק בימ"ש זה נסגר בשל חוסר מעש.
ביום 11.11.20 הוגשה בקשת הביטול . הבקשה הוגשה ללא תצהיר.
נימוקים בבקשה:
נקבע דיון בביהמ"ש המחוזי בירושלים ביום 18.11.20 בתיק 5124/8, בבקשת התובעת לאישור הגשת התובענה.
התובעת הודיעה לביהמ"ש בנוגע למועד הדיון.
התובעת לא קיבלה הודעת מחיקה.

הכרעה

הבקשה נדחית.

ראשית, ספק רב אם יש בידי ביהמ"ש סמכות לבטל מחיקה זו, נוכח חוסר מעש מצד התובע [ראו ת"א (מחוזי ירושלים) 20341-04-20 פלוני נ' שערי ירושלים ניקיון והשקעה בע"מ (פורסם בנבו, 14.9.20)].

שנית, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר על עובדותיה הנטענות (לרבות עניין אי-הקבלה הנטען, כאשר תצהיר היה דרוש גם להסביר מה עשתה התובעת ומה לא עשתה במשך זמן כה רב בתיק) .

חמישית, התובעת תוכל (לא נטען אחרת) להגיש תובענה חדשה, וראוי שבנסיבות יעבור "לסוף התור" בבית המשפט.

ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.