הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 50561-02-17

לפני כבוד השופטת, סגנית נשיא סיגל רסלר-זכאי

התובעת:
ש.ר צוות לעניין בע"מ
עו"ד מיכאל פלדמן
(המשיבה)
נגד

הנתבעת:
(המבקשת)
קרן פז חברה לבנין בע"מ
עו"ד גל נהיר שפר

החלטה

לפני בקשה למחיקת כותרת אותה הגישה המבקשת במסגרת בקשה מספר 5 "בקשה למחיקת כותרת או לחילופין בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשת" מיום 1 מאי 2017 (להלן: "הבקשה").
הרקע לבקשה
המדובר בתביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר, על סך של 146,055 ₪. התובעת (להלן: "המשיבה") טענה כי הנתבעת (להלן: "המבקשת") הפרה התחייבותה החוזיות וחבה לה כספים בגין עבודות שבוצעו על ידה. המשיבה ביקשה לחייב המבקשת במלוא סכום התמורה, בהתאם לחוזה, עבור העבודות בסך של 91,500 ₪ ומע"מ, בתשלום פיצוי מוסכם בסך של 39,000 ₪ וכן עתרה לפיצוי עונשי.

ביום 1 מאי 2017, לאחר מספר בקשות אורכה, להגשת בקשת רשות להגן, הגישה המבקשת "בקשה למחיקת כותרת או לחילופין בקשת רשות להתגונן". ביום 18 מאי 2017, הגישה המשיבה עמדתה לבקשה וביום 14 ספטמבר 2017 התקיים דיון בבקשת רשות להגן (להלן: "הדיון"), במסגרתו נחקר מצהיר המבקשת והצדדים סיכמו טיעוניהם בעל-פה.

בהחלטה מיום 17 ספטמבר 2017, לא ניתנה למבקשת רשות להגן לגבי סכום של 45,000 ₪. אשר ליתר סכום התביעה, ניתנה למבקשת רשות להגן בתנאי כי זו תפקיד סך של 55,000 ₪ בקופת בית המשפט.

ביום 25 אוקטובר 2017, עתרה המבקשת בבקשת רשות לערער לבית משפט המחוזי בתל אביב (רע"א 46677-10-17). במסגרת הבר"ע טענה, בין השאר, כי ככל שהייתה מתקבלת בקשתה למחיקת הכותרת, רשותה להגן הייתה ללא תנאי וכי שגה בית המשפט קמא בכך שהתנה את הרשות להתגונן בהפקדת הסכום שקבע.

ביום 17 דצמבר 2017, ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת רחל ברקאי (להלן: "פסק הדין"), בו קבעה, כי יש להחזיר הדיון לבית משפט קמא על מנת שייתן דעתו לבקשה למחיקת כותרת.

הבקשה למחיקת כותרת
בהמשך לפסה"ד שניתן כאמור על ידי כב' השופטת ברקאי, התבקשה המשיבה להשיב לבקשה וכן ניתנה למבקשת זכות תשובה.

המבקשת טענה , כי יש להורות כסעד ראשוני, על מחיקת כותרת התביעה והעברתה לסדר דין רגיל מאחר והמשיבה לא עמדה בתנאים הקבועים בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקדס"א" או "התקנות" ). זאת, "נוכח העובדה כי במסגרת תביעתה, עותרת המשיבה לפיצויים עונשיים (השאובים מדיני הנזיקין) אשר אינם פיצויים "בסכום קצוב", הניתנים לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או בהערכה כנדרש לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר" (ס' 10 לבקשה). לתימוכין בטענתה זו, הפנתה המבקשת להלכה הפסוקה לפיה אם מתגלה עילת תביעה כלשהי, אפילו חלופית, שאינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, יש למחוק את כותרת התביעה (ר"ע 192/84 אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ (5.6.84)). עוד, טענה המבקשת, כי אם לא ימצא בית המשפט לנכון להורות על מחיקת הכותרת, יש ליתן לה רשות להתגונן מפני התביעה עת קיימת מחלוקת אמיתית בין הצדדים באשר לעבודות שבוצעו, איכותן והתשלום בגינן.

המשיבה בתגובה, התנגדה לבקשה למחיקת כותרת באשר לטענתה, התבקשו וניתנו למבקשת מספר אורכות להגשת הבקשה לקבלת רשות להגן, ולא ניתנה לה אורכה למחיקת כותרת כתב התביעה. לטענת המשיבה, המבקשת העלתה לראשונה את הבקשה למחיקת כותרת ביום 1 מאי 2017, "ללא כל התייחסות בבקשותיה, וכך נראה היה כי כבר אז זנחה המבקשת את הבקשה למחיקת כותרת" (ס' 9 לתגובה).

עוד טענה המשיבה, כי תביעתה עומדת בתנאים הנדרשים בהתאם לתקנה 202 לתקסד"א, וזאת בהתייחס לפרשנות להגדרה של "סכום קצוב" הכולל גם ריבית בשיעור מקסימאלי, הניתנת לחישוב אריתמטי על ידי בית המשפט. לעניין זה, הפנתה המשיבה לבש"א 4681/05 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח יוסף משה ז"ל (27.11.05).

באשר לפיצוי העונשי המהווה את הטעם היחיד למחיקת הכותרת, טענה המשיבה כי "אינה עומדת על הסעיף, כך גם חילופי הדברים בין המייצגים במעמד הדיון, אשר אומנם לא נרשמו בפרוטוקול אך אין התובעת עומדת על הסעיף ולא בכדי לא נרשמו סכומים לפיצוי עונשי או התייחסות מנומקת לסך התביעה, רק ביקשה לציין התנהגות חוזרת ונשנית של המבקשת ובהתאם הותר הסעיף לשיקול דעתו של בית משפט הנכבד". (ס' 16 לתגובה).

עוד ביקשה המשיבה להדגיש, כי המבקשת לא הפקידה את הערובה כפי שנדרשה ואף לא שילמה ההוצאות שנפסקו נגדה.

המבקשת לא השיבה לתשובה.

דיון והכרעה
לאחר שבחנתי טענות הצדדים, לא מצאתי ממש בטענתה העיקרית של המשיבה, עליה היא מבססת את התנגדותה לבקשה למחיקת כותרת, לפיה במסגרת האורכות שנתבקשו וניתנו למבקשת , לא נתבקשה ולא ניתנה אורכה להגשת בקשה למחיקת כותרת התביעה אלא רק אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן.

במסגרת התקנות, לא נקצב מועד להעלאת טענה בדבר מחיקת הכותרת. המבקש המסתפק בהגשת בקשה למחיקת כותרת, ואינו מגיש בקשת רשות להתגונן, מסתכן בכך שבקשתו למחיקת כותרת תידחה, ואז יינתן נגדו פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן. (לעניין זה ר' תא"ק (מחו' חי') 40165-09-14 גזר שליט (חוות מיכאל) בע"מ נ' ד.ד.ס. אגרולוג'יק ישראל בע"מ ואח' (מיום 26.04.15) פסקה 13 ).

זאת ועוד, הלכה היא כי חובתו של בית המשפט או הרשם לבחון אם התביעה ממלאת על פניה אחרי דרישות תקנות 202 ו- 203 לתקסד"א. לעניין זה ר' ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ (31.1.79), שם נפסק כי:

"הרשם אינו מנוע – ואוסיף ואומר שהוא חייב – לבדוק אם תביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו- 270, גם אם נתבע לא ביקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית המשפט או הרשם, החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר" (שם, ע' 423).

(לעניין זה ראו גם אורי גורן, בספרו סדר דין אזרחי (מהד' 11 2013) שער תשיעי, פרק ג' ע' 789 ).

לאור האמור לעיל, מצאתי, כי במקרה שלפני, אין ללמוד מבקשותיה של המבקשת לאורכות למתן רשות להתגונן כי ויתרה על זכותה לבקש את מחיקת הכותרת. לפיכך, אני דוחה את הטענה לפיה לא יכלה המבקשת לעלות הבקשה למחיקת הכותרת במסגרת הבקשה שהוגשה על ידה במועד הנדחה כאמור. משנתנה לה אורכה להגשת בקשת רשות להגן, היתה רשאית גם להעלות טענות למחיקת הכותרת.

הטענה ל "סכום קצוב"
בפסה"ד (רע"א 46677-10-17) קבעה כב' השופטת ברקאי כי "לא ניתן לברר דרישה לסעד זה של פיצוי עונשי, במסגרת הליך של סדר דין מקוצר" (שם, ע' 4 ש' 22-23). עוד קבעה, כי "המשיבה לא נקבה בסכום הפיצוי העונשי אותו היא דורשת, וגם לא כללה אותו בסכום התביעה. אך משעתרה המשיבה לפיצוי עונשי הרי שקיים מסד לטענות המבקשת שהתביעה אינה מתאימה ל הליך של סדר דין מקוצר. לטענת המשיבה, כי מסרה הצהרה בנדון לבית המשפט קמא לפיה, אין היא עומדת עוד על סעד של פיצוי עונשי לא מצאתי כל עוגן לא בפרוטוקול הדיון וגם לא בהחלטת בית המשפט קמא". (ע' 4 ש' 29-31, ע' 5 ש' 1-2 לפסק הדין).

בתגובתה, טענה המשיבה "כי אינה עומדת על הסעיף, כך גם חילופי הדברים בין המיצגים במעמד הדיון, אשר אומנם לא נרשמו בפרוטוקול אך אין התובעת עומדת על הסעיף ולא בכדי לא נרשמו סכומים לפיצוי עונשי או התייחסות מנומקת לסך התביעה..." (סעיף 16 לתגובה).

המבקשת, כאמור לא הגיבה לנטען.

בענייננו, המשיבה "הכשירה" את כתב התביעה מטעמה עת חזרה בה מהדרישה לפסיקת פיצויים עונשיים.

"לעיתים מגיש הנתבע בקשה למחיקת כותרת "בסדר דין מקוצר", שממנה מתברר לתובע שההליך אכן לקוי. במקרה כזה רשאי התובע, בדרך כלל, לעתור לתיקון התביעה, לדוגמה על ידי מחיקת החלקים בתביעה הפוגמים בכשרותה. בקשה להשמטתם של פגמים ניתן לעשות גם בעל פה... באופן כזה ניתן להכשיר את ההליך בהשמטת סוגים שונים של פגמים, כמו הכללת סכום מסוים בתביעה שאינו קצוב..." (א. גורן, שם, ע' 797-798).

אכן, הודעה זו לא אוזכרה בפרוטוקול הדיון ויוער כי בקשה לתיקונו לא הוגשה. אולם, המשיבה טענה זאת במסגרת הערעור וכן במסגרת תגובתה כאמור. יוער כי בנסיבות אלו, לא נערך דיון בסוגיה זו.

משכך, בבואי להכריע בבקשה למחיקת כותרת, לא עומד לפני כתב התביעה הכולל בתוכו את הסעד לפיצוי עונשי, אלא כפי ש"תוקן" ולאחר שהושמט הסעד שהיה מבוקש בסעיף 30 לכתב התביעה. משכך, הרי הסעד הנותר המבוקש במסגרת התובענה הינו סעד ל "סכום קצוב".
למעלה מן הצורך אוסיף, כי אני גם מקבלת את טענת המשיבה לכך כי ההגדרה של "סכום קצוב" כוללת בתוכה גם ריבית והיא ניתנת לחישוב אריתמטי על ידי בית המשפט. המבקשת, לא טענה לעניין זה בהקשר של הבקשה למחיקת כותרת ולכן לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה זו.

סוף דבר
לאור המפורט לעיל ובהתאם להלכה הפסוקה, בשים לב לחובתי לבחון בקפדנות רבה את מידת התאמתה של התביעה להליך של סדר דין מקוצר, משהכלל הרגיל הוא שהבחינה נעשית על פי מסמכי התביעה בעיקר אך לא בלבד, ומשהמשיבה הבהירה רצונה באשר לסעד אותו היא מבקשת, אשר נכלל בהגדרה של "סכום קצוב", בהתאם לתקנה 202 לתקסד"א, מצאתי כי אין מקום למחיקת כותרת התביעה וכי דין הבקשה למחיקת כותרת כתב התביעה להידחות.

הנתבעת תפעל בהתאם לסעיפים 12 ו- 13 להחלטתי, מיום 17 ספטמבר 2017 וזאת בתוך 14 יום מהיום. הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים עד ליום 10 מרץ 2018. תצהירי עדות ראשית תובעת, בצירוף חו"ד מומחים ובקשות לזימונם של עדים, יוגשו עד ליום 10 אפריל 2018. תצהירי עדות ראשית נתבעת, בצירוף חו"ד מומחים ובקשות לזימונם של עדים יוגשו עד ליום 10 מאי 2018.

מזמנת הצדדים לישיבת קד"מ ליום 5 יוני 2018, שעה 09:30.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ח, 23 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.