הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 48901-03-19

לפני כבוד השופטת הדס פלד

המבקשת:
ריבוע כחול נדל"ן בע"מ

נגד

המשיב:
ארז עמרי

החלטה

1. לפני בקשת צד ג' 1 (להלן: "המבקשת"), לדחיית הודעת צד הג' שהגיש כנגד ה הנתבע (להלן: "המשיב"). המבקשת טוענת, כי נשוא ההודעה מצוי בתחום סמכותו הייחודית של המפקח על המקרקעין.

2. סמכותו של המפקח על המקרקעין לדיון בסכסוך קבועה בס' 72 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק"), ותלויה בכך שהצדדים בפניו הינם בעלי דירה, או המחזיקים מטעמם וכן בכך , שמהות הסכסוך הינו בהתאם לעילות התביעה הקבועות בחוק (ר' גם רע"א 6394/15 ‏ נציגות הבית המשותף קניון לב כרמיאל נ' חנית ניהול קניון כרמיאל בע"מ (‏17.3.2016)).

3. התביעה העיקרית הוגשה בגין חוב נטען עבור שירותי אבטחה ושמירה בסך92,052 ₪. התביעה העיקרית הוגשה כנגד ההמשיב, אשר על פי הנטען , חתום על הסכם התקשרות עם התובעת לאספקת שירותי שמירה ואבטחה החל מיום 1.3.18.

4. המשיב טען בבקשת הרשות להתגונן , כי שימש אחד מבין שלושה חברים אשר כיהנו כוועד הקניון בכפר יונה וכי השירות ניתן לכלל בעלי הנכסים בקניון. המשיב טען כי אין כל הצדקה להגשת התובענה כנגדו עת פעל כאורגן וכאחד מחברי הוועד ובתוקף תפקידו ולא קיבל מהתובעת כל שירות אישי.
המשיב שלח הודעות לצד שלישי , כנגד בעלי הנכסים הנוספים, בדרישה להשתתפות על פי חלקם.

4. ס' 58 לחוק שעניינו נשיאת בהוצאות קובע כך:
"בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר."

צדדי הג' אינם חולקים על חובתם להשתתף בהוצאות ואף טוענים נשאו בהוצאות אלה בפועל . טענתם המרכזית הי נה, כי האחריות לנזקיו הנטענים של הנתבע מוטלת עליו.

5. ממילא, במקרה דנן לבית משפט זה סמכות נגררת לדון בעניינם של צדדי הג' מכוח סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 הקובע כי:
"הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר."

6. אין מחלוקת כי התביעה העיקרית הינה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. הרציונל של הודעת צד ג' הינה סיום מלוא המחלוקות בין כל הצדדים במסגרת אחת ופיצול הדיון במקרה דנן לא יאפשר דיון יעיל וענייני. כך, נפסק באופן דומה בע"א (חיפה) 4400-99 חברת אנגלו ישראל י.נ. (1987) בע"מ נ' ועד הבית ברחוב המסילה 22 נשר (20.12.2000) ביחס לסמכותו העניינית של המפקח לדון בהודעות צד ג' ונקבע כי אין להפריד את הדיון:

"הודעה לצד שלישי בונה שתי מסגרות לאותה תביעה. רק הצדדים לה או חלק מהם יכולים להיות שונים. תוכנה של המסגרת האחת, זו שבין התובע לבין הנתבע זהה תמיד, כולה או בחלקה, עם תוכן המסגרת השניה, זו שבין הנתבע לבין צד שלישי. בענין זה אנו מוצאים בבר"ע 457/83 (אוהיו מדיקל נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית פד"י לז (4) 309) לאמור:
"1. הודעה לצד שלישי יכול שתהיה בזכות (תקנה 283 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג - 1963) ויכול שתהיה ברשות (תקנה 284 לתקנות האמורות), אך מטרתה העיקרית בכל מקרה אחת, והיא, כי התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי המשפט, כי אלו הראשונים יצטרכו להתייצב למשפט או לעדות רק פעם אחת, ובית המשפט יכול לקבוע מימצאים שיחבקו את כל הפרשה ויחייבו את כל בעלי הדין ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של פרשה נתונה. ההכרעה במחלוקת בין התובע לנתבע העיקריים תיפול אז בדיון בו נטל חלק גם הצד השלישי שצורף למשפט. לכך חשיבות לא רק מבחינת העילות אלא גם מבחינת עשיית הצדק, כי אך במובן, כל מה שנקבע בדיון, בו יכול היה הצד השלישי לטעון ולחקור, ישמש ממילא גם כיסוד להכרעה בינו לבין בעל הדין, שבעטיו צורף. כפועל יוצא מכך גם ימנעו החלטות סותרות של ערכאות שונות בקשר לאותה מערכת נסיבתית. בשל כל הטעמים הללו גם הרחיב מתקין התקנות ואיפשר למקבל הודעה לצד שלישי לנהוג כבעל הדין המקורי ולשלוח גם הודעה נוספת כנ"ל מטעמו (תקנה 285 לתקנות הנ"ל)".

מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי משפט, אם היה משוכנע שהדבר יואיל לגילוי האמת ולעשיית צדק (סעיף 75 לחוק). הדעת אינה נותנת הפרדה בין תביעה עיקרית לבין תביעה באותו נושא במסגרת של הודעה לצד שלישי. שאם אין אתה אומר כן, נמצאת מפלה בין בעלי דירות, אלה המתדיינים באותו נושא בפני המפקח ואלה המתדיינים באותו נושא בבית המשפט המוסמך, על פי סדרי דין מקובלים לזכות או לחובה. ואפילו רק מטעם זה הייתי קובע כי דין הוא וגם צדק יעשה אם תביעה והודעה לצד שלישי יתבררו כאחת.".

7. ר' גם תא (י-ם) 49478-09-16‏ ‏ד"ר גואלייב בכור ו- 191 אח' נ' מ.ר. ריבל בע"מ (18.3.2019):
"שנית, ניתן להקיש בענייננו מהלכת "סמכות בגררא" לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. על מנת להכריע בסוגיית עשיית עושר ולא במשפט וכן לשון הרע, צריך בית המשפט להכריע גם בין היתר בעצם חובת תשלום ההוצאות טרם פקיעת החוזה ביום 10.4.15. מכאן, שעל אף שהעניין מצוי בסמכותו הייחודית של המפקח, הרי שלבית המשפט השלום סמכות בגררא לדון בו, בהתאם לסעיף 76 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בענייננו, סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן, בעילה לפי חוק לשון הרע ומכוח דני עשיית עושר ולא במשפט ( לאחר היום בו פקע החוזה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי) עומד על סך 1,684,139 ₪. הפחתת סכום זה מהסכום הכולל של התביעה, כאמור, מביא לכך שסכום התביעה (עד ליום פקיעת החוזה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי כאמור) עומד על 757,850 ₪.  סכום זה, טפל לסעד העיקרי והולך אחריו, באופן שניתן לדון בעניינו לפני בית משפט השלום בהיותו בעל הסמכות לדון בסעד העיקרי. מקרה דומה נדון ברע"א (י-ם) 38744-06-16 ראובן הושיעאר נ' אברהם רחמים (9.3.17), שם קבע בית המשפט המחוזי, כי לבית משפט שלום יש סמכות בגררא לדון בסוגיית חובת תשלום ההוצאות הדיירים בית משותף, כאשר בסמכותו להכריע בסוגיית פיצויים מכוח דיני נזיקין. בית משפט המחוזי קבע זאת, למרות שסוגיית חובת תשלום ההוצאות הייתה בסמכותו הייחודית של המפקח. ממקרה זה ניתן ללמוד קל וחומר לענייננו, שכן במקרה דנן מדובר בתובענות כספיות זהות במהותן, כך שניתן לגרור את התובענה שבסמכותו הייחודית של המפקח לבית משפט שלום (כן  השווה ע"א 3347/16 פלונית נ' פלוני ואח' (20.2.18) שם הופעל הכלל "הטפל הולך אחר העיקר ובית המשפט נמנע מפיצול התביעה).
יתר על כן, מקומה של כל התביעה להידון במסגרת בית משפט השלום כמקשה אחת נובעת מנסיבות של יעילות הדיון המשפטי. היות שחלק משמעותי מן התובענה, וככל הנראה החלק המרכזי בה, מצוי בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, היות שישנו קשר הדוק בין חלקי התביעה, ראוי כי זו תתברר כמכלול אחד, ובפרט לאור העובדה שהחלק שאינו מצוי במסגרת סמכותו העניינית של בית משפט השלום נוגע לעניינם של כלל המשיבים בדיוק כמו החלק המצוי בגדר סמכותו של בית משפט השלום. בנוסף, אם יפוצלו עילות התביעה, קיים חשש להכרעות סותרות בעניינים דומים ואין כל הגיון לנהל את ההליך פעמיים, דבר אשר יביא לעומסים על המערכת המשפטית. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם הכלל, שמכלול הסכסוך ראוי להתברר בפני שופט אחד, אשר רואה לפניו את התמונה במלואה."
8. אשר על כן, לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בהודעות צדדי הג'. בהחלטה מיום 24.2.21 נדרש המשיב להשיב לטענה זו בתוך 14 ימים. רק לאחר החלטת ביהמ"ש במסגרתה נדרש להסביר פשר מחדלו בהגשת תשובה, הוגשה תשובה ביום 21/.4.21. אשר על כן אין צו להוצאות.

9. הצדדים יגישו תצהירי ראיות ויעבירו ישירות ובמסירה אישית את תצהירים אחד למשנהו.
תצהירי התובעת יוגשו בתוך 30 ימים.
תצהירי הנתבע יוגשו 30 ימים לאחר מכן.
תצהירי צד הג' יוגשו 30 ימים מקבלת תצהירי הנתבע/המודיע.
 
מסמכים המצורפים לתצהירים יסומנו כנספחים במספרים סידוריים או אותיות ויהוו חלק מהראיות שבתיק בית המשפט כמסמכי אשר הוגשו על ידי המצהיר בחקירה ראשית, בכפוף לזכות הצד שכנגד להתנגד להגשת מסמך כלשהו בטרם תחילת חקירתו הנגדית של המצהיר. יש להגיש עותק פיזי כרוך ומדוגלן.
צד אשר ירצה להזמין אדם להעיד ללא תצהיר מסיבה כלשהי, יגיש לבית המשפט בקשה ערוכה כדין במועד הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו.

קדם משפט על בסיס תצהירי עדות ראשית נקבע ליום 24/11/21 בשעה 08:30.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.