הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 48833-05-11

לפני כבוד השופט עדי הדר

התובעת / נתבעת שכנגד

מכבי שירותי בריאות

נגד

הנתבעות
1. רם- אדרת הנדסה אזרחית בע"מ – התובעת שכנגד ושולחת הודעה

2. ח.דנון מהנדסים בע"מ – שולחת הודעה

מקבלת 1 משולחת 1 מקבלת 2 משולחת 1
מקבלת 3 משולחת 1

מקבלת 4 משולחת 1
מקבלת 5 משולחת 1

מקבלת 1 משולחת 2
מקבלת 2 משולחת 2

מקבלת 1 ממקבלת 3 (ב.ק.)
מקבל 2 ממקבלת 3
מקבלת 3 ממקבלת 3

מקבלת ההודעה מהתובעת כנתבעת שכנגד

שירביט חברה לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין
סופר גלקסי הנדסה ואספקות בע"מ – ניתן פסק דין
ב.ק. אפיק הנדסת מיזוג אוויר בע"מ – שולחת הודעה – ניתן פסק דין
אפי הנדסת מיזוג אוויר בע"מ – ניתן פסק דין
ח. דנון מהנדסים בע"מ

שם פרטי צד ג
רם אדרת הנדסה אזרחית בע"מ
סופר גלקסי הנדסה ואספקות בע"מ

שדמה סוכנות לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין
שם פרטי צד גשמוליק אשר – ניתן פסק דין
מגדל חברה לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין

ח. דנון מהנדסים בע"מ - ניתן פסק דין

פסק דין

לפני בימ"ש תובענה בה ביקשה התובעת לחייב קבלן ומתכנן בגין נזקים נטענים שנגרמו לה עקב כשל נטען במערכת מיזוג האוויר בבניין בו שכנה מרפאה ואשר בו בוצעו עבודות שיפוץ.

תחילה, התביעה הוגשה ע"י התובעת (להלן: "מכבי") בשנת 2011 נגד נתבעת 1 (להלן: "הקבלן" או " רם אדרת") בלבד, אולם, לאחר מכן תוקן כתב התביעה, וצורפה גם נתבעת 2 (להלן: "המתכנן") כנתבע ת. הקבלן והמתכנן שלחו הודעות למקבלי הודעות שאף הם שלחו הודעות וחוזר חלילה. בנוסף, הקבלן הגיש תביעה שכנגד.

תיאור מהלך הדיון

שמיעת התובענה שהוגשה בשנת 2011 החלה בדיון הראשון ביום 27.3.12 בפני כבוד השופטת חנה ינון ובו ניתנו הוראות לעניין מיצוי ההליכים המקדמיים. זאת, למרות שמכבי ורם אדרת כבר הגישו תצהירי עדות ראשית. ביום 14.11.13 התקיימה ישיבה נוספת לפני השופטת ינון ובהחלטה מיום 16.12.13 צורף המתכנן כנתבע נוסף.

הדיון השלישי התקיים ביום 24.4.14 בפני כבוד השופט עודד מאור. לנוכח השינויים בכתבי הטענות נקבעו שוב מועדים להשלמת הליכים מקדמיים. בדיון הרביעי שהתקיים ביום 14.4.15, שוב בפני השופט מאור, נקבע כי הצדדים שוקלים לפנות להליכי גישור וכי במידה והצדדים יודיעו שלא צלח הגישור , או שלא הלכו אליו , יתייצבו להוכחות. בנוסף , נקבע כי סכום התביעה וכך גם סכום ההודעות יופחת לסך של 520,000 ₪.

בדיון החמישי, שהתקיים ביום 17.5.16, בפני כבוד השופטת ריבה ניב נקבע כי ימונה כמומחה מטעם בימ"ש מר נועם הררי. לאחר הדיון, מינויו בוטל ותחתיו מונה המהנדס מר גדעון קפלון, אך גם מינויו בוטל.

הדיון השישי התקיים ביום 13.10.16 לפני מותב זה. נקבעו מועדי שמיעת הראיות ונמשך הדיון במינוי מומחה מטעם בימ"ש. בדיון השביעי שהתקיים ביום 14.12.16 נדחתה בקשה לעכב שמיעת הראיות ונדונה מועמדות המהנדס שאול שמיל לשמש כמומחה מטעם בימ"ש. בדיון השמיני שהתקיים ביום 20.12.16 החלה שמיעת הראיות ונחקרו עדי מכבי דגנית בר פלד והמומחה מטעם מכבי מר ירון שמאי. עקב ריבוי בעלי הדין שעמדו על זכותם לחקור העדים, החקירות נמשכו מהשעה 10:00 ועד 16:00.

ביום 16.1.17 התקיים הדיון התשיעי בו נקבעה חלוקת נטל הפקדת הערבון שנועד להבטיח תשלום שכרו של המומחה מטעם בימ"ש המהנדס שמיל ונחקרה גב' רחל בן דוד , עדה מטעם מכבי והחלה חקירת עדי רם אדרת. ראשון נחקר המומחה אייל ניב.

ביום 21.2.17 התקיים הדיון העשירי בו נמשכה חקירת עדי רם אדרת. תחילה נחקר מר רוני נפתלי ולאחריו מר דורון נמרוד. לאחר מכן, החלה חקירת עדי המתכנן וראשון נחקר מר רענן דנון.

ביום 28.2.17 התקיים ה דיון האח ד עשר ובו נמשכה חקירת מר דנון. ביום 27.4.17 התקיי ם ה דיון השני ים עשר ובו נחקר מר יעקב לוי מטעם סופר גלקסי הנדסה ואספקות בע"מ (להלן: "גלקסי") ספקית יחידת הקרור.

ביום 21.6.17 התקיים הדיון השלוש ה עשר ב ו נמשכה חקירת עדי המתכנן ו ראשון נחקר המומחה מטעמו מר יואב שאולי. לאחריו נחקרו ה"ה אבי ברנס ויהודה חי ברכה מ ב.ק. אפיק הנדסת מיזוג אוויר בע"מ (להלן: "אפיק"), חברת השירות. עקב אי התייצבות סוכנות וסוכן הביטוח שדמה ואשר, נמשך תצהירם. לאחר מכן נחקר מר אפי חיים מטעם אפי הנדסת מיזוג אוויר בע"מ (להלן: "אפי").

ביום 14.9.17 התקיים הדיון הארבעה עשר ב ו תוא מה חקירת המומחה מטעם בימ" ש שהגיש חוו"ד.

ביום 7.1.18 התקיי ם ה דיון החמישה עשר ב ו נחקר המומחה מטעם בימ"ש . המומחה התבקש ע"י בימ"ש להגיש חוו"ד בה י יחווה עמדתו לגבי סבירות סכומי התביעה הנטענים.

ביום 2.5.18 התקיים ה דיון הש ישה עשר ב ו שוב נחקר המומחה מטעם בימ"ש , הפעם לנוכח הודעתו כי אין בידו לחוות דעתו בעניין סבירות ההוצאות הנטענות ע"י מכבי.

ביום 20.6.18 התקיים הדיון השבע ה עשר ב ו נמשכה חקירת המומחה ע"י רם אדרת ולאחר מכן ע"י מכבי ובסוף הישיבה נקבע סדר הבאת הסיכומים.

ביום 16.6.19 התקיים הדיון השמונה עשר, לאחר הגשת הסיכומים , לצורך מתן מענה לשאלות בימ"ש.

ביום 17.7.19 התקיים הדיון התשעה עשר בו נערך ניסיון להגיע להסכמה שלא צלח.

דיון והכרעה

על בימ"ש לדון במחלוקות שלהלן:
האם הקבלן הפר התחייבותו החוזית למכבי ואם כן, מהו הנזק שנגרם עקב ההפרה והאם זכאי לשיפוי מאחרים ? וכן , האם מכבי הפרה התחייבות חוזית כלפי הקבלן ואם כן, מהו הנזק שנגרם עקב ההפרה ?
האם המתכנן הפר התחייבותו החוזית למכבי ואם כן מהו הנזק שנגרם עקב ההפרה, והאם זכאי לשיפוי מאחרים ?

להלן גרסאות הצדדים:

גרסת התובעת – מכבי

התובעת, "קופת חולים" כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, טענה בכתב התביעה כי רם אדרת שעיסוקה בביצוע מיזמים בתחום הבנייה ז כתה במכרז לביצוע עבודות שיפוץ. בין התובעת לבין רם אדרת נחתם בחודש יולי 2007, הסכם לביצוע עבודות (להלן: " ההסכם").

על פי ההסכם התחייבה רם אדרת לבצע עבודות בינוי ושיפוצים במרפאת התובעת ברחוב כצנלסון 37 בבת ים (להלן: " המרפאה"), לרבות, אספקה והתקנה של מערכת מיזוג אויר.
אספקת והתקנת מערכת מיזוג האוויר הייתה אמורה להתבצע בהתאם למפרט טכני וכתב
כמויות אשר היווה נספח להסכם ונחתם אף הוא על ידי רם אדרת (ל הלן: "המפרט הטכני").

התובעת טענה כי רם אדרת מסרה את המרפאה לתובעת ביום 31.3.2008 ואולם באותה העת מערכת מיזוג האוויר לא הייתה תקינה ולא הייתה ראויה למסירה.

לטענת התובעת, ל נוכח תקלות וכשלים רבים שנתגלו במערכת מ יזוג האוויר, איחרה רם אדרת במסירת המערכת עד ליום 25.3.2009 עת נערך במרפאה סיור קבלת המערכת. ב אותו מועד מסרה רם אדרת המערכת חרף העובדה שעדיין היו בה ליקויים אותם הייתה אמורה לתקן עד ליום 6.4.2009.

התובעת טענה כי ממועד קבלת מערכת מיזוג האוויר ועד מועד הגשת כתב התביעה בשנת 2011 חלו תקלות וכשלים מרובים במערכת, אשר שיבשו את פעילות המרפאה. כשלים וליקויים אלה כללו השבתות רבות של המערכת, נזילות, חוסר תפוקה של יחידות המיזוג, רעידות ביחידות מזגנים, חוסר ויסות , פיזור אויר ותקלות וכשלים נוספים.

התובעת טענה כי פנתה מספר רב של פעמים אל רם אדרת ודרשה כי תתקן את המערכת הפגומה , אולם "הנתבעת, בחוסר תום לב ותוך הפרת ההסכם התחמקה בתירוצים שונים ממילוי התחייבויותיה כלפי התובעת."

התובעת טענה כי קלקולי המערכת והשבתתה לעיתים תכופות גרמו לכך שצוות עובדי המרפאה נאלצו לעבוד ולקבל לקוחות במרפאה שאינה ממוזגת כיאות - דבר שבא לידי ביטוי קיצוני בימי הקיץ - תוך שהמערכת רועשת וגורמת לרעידות, נזילות וכתמי רטיבות. התובעת הוסיפה כי חוסר תפקוד נאות של המערכת פגע בתדמיתה ובשמה הטוב.

התובעת טענה כי ביום 25.4.2010 , חולטה ערבות שהופקדה בידי התובעת בסך של 75,000 ש"ח (קרן) ע"ח נזקיה והוצאותיה וזאת לאחר שהתובעת הזהירה את רם אדרת כי מחדליה מלהתייצב ולטפל ולתקן המערכת גורמים לתובעת לנזקים והוצאות כספיות.

עוד נטען כי לנוכח הסבל הרב שנגרם לעובדי ולקוחות התובעת במרפאה בקיץ 2010 -החליטה לאחר שמכתבי התראה ששלחה לא נענו בחיוב, להיערך לביצוע תיקונים במערכת מ יזוג האוויר. לשם כך, הזמינה התובעת בדיקה של המערכת על ידי מהנדס מומחה, מר ירון שמאי (להלן: "המומחה שמאי ").

בחוות דעת שערך המומחה שמאי ביום 7.11.11 , קבע כי קיימים ליקויים רבים במערכת מיזוג האוויר לרבות ביחידות הקירור, משאבות וצנרת מי ם וכן ביחידות טיפול באוויר ומפוחים. התובעת טענה כי הליקויים במערכת נ בעו מעבודה רשלנית של רם אדרת ו/או מי מטעמה ומאספקת ציוד וחומרים פגומים ו/או שאינם תואמים את הוראות ההסכם והמפרט הטכני.

התובעת טענה כי רשלנות רם אדרת מתבטאת בין השאר באי נקיטת הליכי התקנה ובנייה נאותים במהלך הבנייה ו/או ההתקנה ו/או בתקופת האחריות של רם אדרת כלפי התובעת.

עוד נטען כי לנוכח אי היענותה של רם אדרת לפניותיה ואי ביצוע התיקונים ו/או הטיפולים ו/או החלפת המוצרים, נאלצה התובעת לעשות כן בעצמה, בין היתר, על מנת להקטין נזקיה וכן עליה להמשיך ולהוציא כספים לצורך עבודות תיקון והחלפת רכיבים כפי שקבע המומחה שמאי.

התובעת טענה כי עד ליום ה גשת התביעה הוציאה כבר סך של 232,952 שקלים לצורך תיקון מעשי ומחדלי הקבלן והיא חייבת להוציא ולהשקיע סך נוסף של 662,597 ש"ח לצורך המשך תיקון המערכת על פי המלצת המומחה שמאי לרבות החלפת יחידות הקרור שהותקנו על ידי הקבלן.

התובעת ביקשה לחייב רם אדרת לפצות אותה בגין נזקיה והוצאותיה לתיקון הפגמים והליקויים שבמערכת מיזוג האוויר-בסכום שאינו פחות מסך של 820,549 ש"ח (זאת לאחר שמסכום הנזק וההוצאות נוכ ה סך של 75,000 ש "ח שהתקבלו בגין מימוש הערבות הבנקאית).

כאמור לעיל, רם אדרת הגיש ה תביעה שכנגד ובכתב הגנתה טענה מכבי כי בהתאם להסכם עם הקבלן היא רשאית לחלט את ערבות הבדק שברשותה שעה ש רם אדרת לא עמדה בהתחייבויותיה לתיקון הליקויים בתקופת הבדק וזאת, מבלי לתת כל הודעה מוקדמת ל קבלן.

מכבי הוסיפה וטענה כי אם וככל שיקבע כי לא הייתה מוטלת על הקבלן חובה לתקן את הליקויים בעבודות בהתאם להסכם הביצוע שכן ליקויים אלה נגרמו כביכול בשל תכנון לקוי, והיא תחויב לשלם לקבלן את מלוא סכום התביעה שכנגד ו/או חלקו, הרי שעל ה מתכנן לשפות אותה בגין כל ו/או חלק מהסכומים שהיא עלולה לחוב בהם בגין התביעה שכנגד.

מכבי צרפה לכתב ההגנה לתביעה שכנגד הודעה לצד ג' למתכנן, אשר בינו לבין מכבי נחתם ביום 18 בינואר 2007 חוזה הזמנת עבודה שבמסגרתו התחייב המתכנן לבצע עבור מכבי שירותי תכנון לצורך עבודות תכנון, בניה, תשתית ופיתוח, הכל בהתאם לחוזה.

מכבי טענה כי כחלק בלתי נפרד מהחוזה, התחייב המתכנן לתכנן את מערכת מיזוג האוויר וכי במסגרת סעיף 12 לחוזה, סעיף אחריות המתכנן, המתכנן התחייב לפצות או לשפות את מכבי בגין כל נזק או הפסד שייגרם לה כתוצאה מנזק, קלקול, פגיעה, אובדן או הפסד למכבי כתוצאה מרשלנות, טעות, השמטה, היפר חובה מקצועית, ליקויים ופגמים בביצוע עבודת התכנון.

בסיכומיה, מכבי טענה כי המומחה מטעם בימ"ש תמך בטענותיה כי רם אדרת "ישבה על הגדר ללא מעש". מכבי טענה כי חילטה הערבות הבנקאית מכיוון שהקבלן לא ענה לפניותיה. כמו כן, טענה כי ביקשה חוו"ד מהמומחה שמאי ולאחר קבלתה נתנה ביום 20.12.10 הזדמנות נוספת לרם אדרת לפעול לתיקון כל הליקויים. מכבי טענה שאפיק, חברת השרות מטעם רם אדרת סירבה ליתן שירות מחוץ לבניין, דהיינו בצנרת שעל הגג והפנתה לעדות מר ברנס לפיה מר נפתלי מרם אדרת אמר לו " אל תלך לשירות אליהם יותר".

מכבי טענה בסיכומיה כי לנוכח הפרת ההסכם ע"י רם אדרת היא פרסמה מכרז בו זכתה אלקטרה. מכבי טענה כי המומחה מטעם בימ"ש טעה כאשר קבע כי מכבי שחררה רם אדרת מהתחייבויותיה. מכבי טענה כי עקב יישום חלקי של חוו"ד של המומחה שמאי התקלות במערכת פסקו אף ללא החלפת יחידות הקרור. מכבי התייחסה אחד לאחד לליקויים עליהם הצביע המומחה מטעמה שהיה היחיד לטענתה שבדק המערכת בזמן אמת.

מכבי טענה כי הוציאה הסך של 616,444 ₪ וכי הוכיחה זאת באמצעות אסמכתאות שצורפו לתצהיר העדה מטעמה ולכן אין להפחית דבר מתביעתה . מכבי סמכה ידיה על ממצאי המומחה מטעם בימ"ש לפיהם רם אדרת התרשלה בביצוע העבודות, אולם טענה כי טעה כאשר קבע כי יש לחלק הנזק בינה לבין רם אדרת.

מכבי טענה שהמתכנן לא הוכיח שלא התרשל וכינתה מסקנתו של המומחה מטעם בימ"ש בעניינו של המתכנן כ"תמוהה". לגבי גלקסי טענה מכבי כי היא הסתירה את דו"ח ההפעלה שחשיפתו עקב דרישת המומחה העלתה שהמערכת לא הייתה תקינה.

בסיכומי התשובה כתובעת, מכבי הפנתה לסיכומיה הראשיים והוסיפה כי הקבלן התעלם בסיכומיו מהתוצאה שהיא בגדר "הדבר מדבר בעד עצמו" ולעדויות שונות לגבי מחדליו , לרבות ממצאי המומחה מטעם בימ"ש.

לגבי המתכנן, מכבי טענה כי המומחה מטעם הקבלן אישר כי הלחץ שנבחר למשאבות היה נמוך מדי וכי המומחה מטעם בימ"ש תיקן טעות שנפלה אצלו ולבסוף אישר כי משאבות אלקט רה היו בעלות ספיקה יותר גבוהה, אך יש סתירה בין קביעותיו לבין מסקנותיו.

מכבי טענה שמתכנן שלא ראה דו"ח הפעלה ולא גילה שמתקין יחידות הקרור שכח לשחרר נעילת הקפיצים, אינו מפקח סביר וכי המומחה מטעם בימ"ש התעלם מכך. עוד נטען כי המתכנן עצמו צרף סיכום דיון מספטמבר 2009 בו מפורטות דרישות מכבי למצוא פתרון, מסמך שסותר טענתו כי לא עורב בבעיות שהתגלו.

בסיכומי התשובה בעניין התביעה שכנגד, מכבי עמדה על דעתה שחילטה הערבות בדין , ללא כל צורך בהודעה מוקדמת ובנוסף טענה כי גב' בר פלד העידה כי מכבי הזהירה הקבלן כי גורם לה נזקים . מכבי פרטה באריכות מדוע ככל שהתביעה שכנגד תתקבל יש לקבל הודעתה נגד המתכנן, אולם לאחר הגשת סיכומיה, הודיעה על מחיקת ההודעה נגד המתכנן.

גרסת הקבלן רם אדרת

רם אדרת טענה בכתב הגנתה, בכתב התביעה שכנגד ובהודעות ששלחה לגורמים שונים כלהלן:

הערבות חולטה ללא כל הצדקה ושלא כדין, ועל מכבי להחזיר לה את הערבות המ חולטת.

עוד נטען כי המערכת נרכשה והותקנה בהתאם לתכנון התובעת עצמה, בהתאם להנחיותיה וקיבלה את אישורה.

רם אדרת הוסיפה וטענה כי התובעת היא האחראית בגין כל נזק שנגרם למערכת ע"י מי מטעמה שכן הכניסה גורמים זרים לטיפול במערכת, וניתקה את הקשר בין התנהגות רם אדרת לבין מצב המערכת.

עוד נטען כי לתובעת אשם תורם מכריע בגרימת הנזקים, לרבות בשל תכנונה הלקוי ו/או בשל אישורים שניתנו מטעמה ובגרימת נזקים מאוחרים למועד קבלת המערכת ע"י גורמים מטעמה. לכן , גם התנהגות הצדדים השלישיים מנתקת כל קשר סיבתי בינה לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים.

בכתב ההגנה ביקשה רם אדרת כי בית המשפט יורה לתובעת לאפשר לה להיכנס לאתר לשם קבלת חוו"ד מומחה מטעמה וטענה כי התביעה מופרזת ומנופחת וכל הנזקים הנטענים מוכחשים.

במקביל לכתב ההגנה, הגישה רם אדרת כתב תביעה שכנגד ע ל סך של 200,000 ₪ והודעה לצדדים שלישיים.

בכתב התביעה שכנגד נטען כי על פי סעיף 59.3 להסכם, נקבע כי הנתבעת שכנגד תהיה זכאית לממש את הערבות, אך ורק במידה ורם אדרת הפרה התחייבות כלשהי מהתחייבויותיה על פ י החוזה, ולאחר הודעה מראש ובכתב.

רם אדרת טענה כי מכבי הפרה התחייבותה על פי ההסכם, בהפרה יסודית, כאשר מימשה את מלוא הערבות הבנקאית שלא כדין ולא לפי ההסכם, וללא מתן כל הודעה מראש ובכתב, וזאת מבלי ש רם אדרת הפרה התחייבות כלשהי על פי החוזה.

רם אדרת טענה כי נודע לה על בקשת מכבי לחלט את הערבות הבנקאית, מפניית הבנק אליה, והיא פנתה למכבי וה ודיעה לה כי חילוט הערבות אינו כדין, וכי מימושה עתיד לגרום לה לנזק כבד מאוד, לרבות לשמה העסקי ולמוניטין שלה מול הבנק, ואשר נאמד על ידה בלמעלה מסך של 500,000 ₪.

רם אדרת טענה כי בגין עובדה זו, ניזוקה כאמור באופן מוחשי וממשי ביחסיה מול הבנקים, כאשר בגין אירוע חילוט הערבות, עלה היקף הביטחונות שנדרשו על ידי הבנקים ממנה עבור הערבויות שהונפקו לה, וכי מדובר בהפרש שנתי בסך של 900,000 ₪ אותם נדרשת להעמיד לבנקים כבטחונות. הפרש זה, מעבר לעצם עלות העמדת הכספים עצמם, יש בו גם כדי לפגוע קשות בתזרי מה, וביכולתה לקבל מיזמים לביצוע.

רם אדרת חישבה סכום התביעה כלהלן :
- סכום הערבות - סך של 75,000 ₪.
- נזק בגין הגדלת היקף הביטחונות הנדרשים מהבנקים לאחר חילוט הערבות - הוערך
"בשלב זה" בסך של כ - 1,500,000 ₪.
- נזק למוניטין ולשם הטוב - הוערך בסך של 200,000 ₪.
סה"כ נזקים: 1,775,000 ₪.

רם אדרת טענה כי לצורכי אגרה בלבד, העמידה את תביעתה "בשלב זה" על סך של 200,000 ₪ וכי הפחתה תהיה בחלקים שווים, הן מתוך רכיב הפגיעה במוניטין והן מרכיב הנזק בגין הגדלת היקף הביטחונות. רם אדרת הודיעה כי שומרת על זכותה לתקן את התביעה להגדיל את סכומה בהמשך.

בסיכומיה, רם אדרת טענה כי לגב' דגנית בר פלד לא הייתה ידיעה אישית של עובדות מהותיות, וכי אלה בידיעת המפקח המהנדס ששון אסיף שלא העיד . המהנדס שמאי ראה את המערכת לאחר המסירה של רם אדרת, לרבות לאחר שקבלנים אח רים עבדו במקום, ומר רוני נפתלי העיד מטעמה כי מכבי טיפלה במערכת בלי לערב את הקבלן והמתכנן וכי התקלות היו זניחות.

עוד נטען כי המומחה מטעמה אייל ניב קבע שרם אדרת ביצע ה לפי התכניות וכי מכבי שדרגה המערכת שעלותה מי ליון ₪ והפכה אותה לאחרת ע"י החלפת המשאבות שהצריכה החלפת תשתית הצנרת בהשקעה נוספת בסך של 750,000 ₪ וכי ניתן היה להסתפק בתיקון של כמה אלפי ש"ח.

רם אדרת הפנתה לעדות המתכנן לפיה מכבי לא נועצה בו לגבי התיקונים והשיפורים וכי החלפת המשאבות הייתה מיותרת, כפי שגם קבע המומחה מטעם המתכנן והעד מטעם ספק יחידות הקרור. בסוגיה מה היה מעמדה של אפי, רם אדרת הפנ תה לעדות מר לוי מטעם גלקסי לפיה אפי היה קבלן המיזוג ו לעדות מר אפי לפיה המתכנן אישר פעולותיו.

רם אדרת טענה שלאחר קריאת העדויות הבינה מדוע מכבי הסתירה את מסמכי המכרז בו נבחרה אלקטרה ונמנעה מהעדת מר ששון אסיף ומסקנתה - לא היה מכרז ולא נעשה תיקון מדורג של המערכת, אלא החלפתה במערכת חדשה, כי מישהו " עשה פה קופה".

לגבי חוו"ד המומחה מטעם בימ"ש, רם אדרת טענה כי הוא קיבל טענתה כי לא היה מקום בהחלפת המערכת וכי קבע שלמכבי אין אפשרות להוכיח סבירות ההוצאות. רם אדרת חלקה על חוו"ד המשלימה לעניין סבירות ההוצאות והאשימה המומחה בכך שהוא " אינו מאפשר לשכנע אותו".

עוד טענה רם אדרת כי מכבי כשלה פעמיים, ראשית לא השיבה המצב לקדמותו ושנית כשלה בהוכחת גובה הנזק.

לעניין חלוקת האחריות, רם אדרת טענה לגבי אחריות המבטח, ספק יחידות הקרור, חברת השרות, אפי והמתכנן, אולם לאחר הגשת הסיכומים השכילה להגיע עם מקבלי ההודעות להסכמה, למעט, עם המתכנן, ל ו ייחסה מעורבות בבנייה עד המסירה ובאישור אפי כקבלן והאשימה אותו בהתחמקות מכל אחריות.

בעניין ההודעה שנשלחה אל הקבלן ע"י המתכנן, רם אדרת חזרה בסיכומי תשובתה להודעה על הטענות בסיכומיה העיקריים וטענה כי לא ברור איזו אחריות יכולה להיות לקבלן אם תמצא טענת התובעת מכבי ששולח ההודעה לקבלן, המתכנן, תכנן באופן לקוי. רם אדרת שבה וטענה כי העבודה בוצעה בדיוק לפי התכנון וכי העבודות בוצעו על ידי אפי כקבלן מיזוג אוויר מטעם הקבלן וכי המתכנן פיקח ואישר כל פעולה שבוצעה בקשר למערכת מיזוג האוויר.

לגבי התביעה שכנגד, רם אדרת טענה ש בכך שמכבי לא נתנה לה הודעה מראש ובכתב על חילוט הערבות היא הפרה ההסכם ביניהם ובכך גרמה לה "נזק תדמיתי עצום מול הבנקים" וביקשה לחייב מכבי על דרך אומדנא ובכל מקרה להפחית סכום הערבות שחולטה מכל סכום שיוטל עליה.

בעניין סיכומי מכבי, נטען שאין בהם הפניה לראיות ואף התעלמות מהם. רם אדרת ביקשה להביא בחשבון בעת חיוב בהוצאות ההפרעות של מכבי לניהול החקירות על ידי ב"כ רם אדרת.

בסיכומי התשובה, הקבלן טען כי הוכח שמכבי חילטה הערבות בניגוד לתנאי ההסכם ולגבי ההודעה ששלח למתכנן אישר כי לא נפל ליקוי בתכנון, אך טען שאם בימ "ש יפטור המתכנן מאחריות , אין לחייב הקבלן בהוצאות בגין שליחת ההודעה נגד המתכנן, בין היתר, בשל נימוקי המתכנן עצמו מדוע אין לחייב אותו בהוצאות בגין שליחת הודעתו נגד גלקסי.

גרסת ספק יחידות הקרור – גלקסי

גלקסי טענה כי ביום 20/ 8/2007 ביקשה ממנה אפי להגיש הצעת מ חיר ליחידות קרור "צ'ילרים" למיזם כמתואר בכתב הכמ ויות והמפרט.

ביום 8/10/2007 אפי אישרה את הצעת גלקסי מיום 9/9/2007 והזמינה מגלקסי 2 יחידות קרור ל מיזם. גלקסי הדגישה כי הדגם המסוים שהותקן הוא מסוג מאד נפוץ ואמין המותקן בארץ במקומות רבים מזה שנים.

לטענת גלקסי, ה יחידות סופקו על ידה לאפי על פי מפרט טכני שהכין יועץ המיזוג של מכבי . מפרטי ה יחידות נבדקו, נמצאו מתאימים להזמנה , אושרו על ידי המהנדס רענן דנון (מטעם ה מיזם) והותקנו ע"י אפי שהייתה קבלנית משנה של רם אדרת.

ביום 25/12/2007 העבירה אפי לגלקסי טופס בשם "בדיקת מוכנות להפעלת צ'ילר/ים" (להלן: "טופס המוכנות") לפיו היחידות הותקנו כנדרש וה ן מוכנ ות להפעלה ראשונית.

גלקסי טענה כי כבר בתחילת הדרך היו תקלות שנבעו עקב אי מוכנות ה יחידות שלא בהתאם לטופס המוכנות, וביום 13/2/08 נשלח מכתב מגלקסי ל רם אדרת, בו קובלת גלקסי כי לא בוצעה הפעלת המערכת עקב השארת אויר בצנרת ואי ביצוע שטיפת צנרת שהייתה באחריות רם אדרת.

לטענת גלקסי, במרץ 2008 נקרא טכנאי של גלקסי לבדוק טענה לנזילת מים ב אחת היחידות וביום 13/3/08 קבע כי אין נזילת מים.

גלקסי טענה כי רם אדרת דווחה באפריל 2008 שאין קירור באחת היחידות וטכנאי מטעמה הגיע לבקר במקום וקבע כי התגלתה נזילת גז ביחידה אשר נובעת מסדק באחד הצינורות הקשיחים ביחידה. מניתוח התקלה התברר כי ה יחידות הונחו על קפיצים (משככים) לא מתאימים, על אף הדיווח בטופס המוכנות.

גלקסי ציינה כי הקפיצים לא היו באחריותה ואף לא סופקו על יד ה. בדף הנחיות היצרן שהועבר לאפי הוגדר סוג הקפיצים. אפי היא שהזמינה והתקינה אותם ללא כל מעורבות גלקסי. מהנדס המיזוג - מר יעקב לוי, שהוא מנהל גלקסי בדק ומצא שהקפיצים לא תואמים את השרטוטים שמסרו גלקסי (מטעם יצרן היחידות) לאפי ורם אדרת. זאת, על אף שעובר להתקנת היחידות וטרם הרצת המערכת, דיווח ה אפי לגלקסי שהקפיצים הותקנו כנדרש ובהתאם לאפיון הטכני שנמסר. גלקסי הדגישה כי לא ניתן לראות בעין את אי ההתאמה של הקפיצים. אי התאמה זו גרמה לרעידות במערכת שבסופו של דבר גרמו להיסדקות אחד הצינורות הקשיחים כמתואר לעיל.

לטענת גלקסי לאחר האמור לעיל, רם אדרת הודיעה לה כי הקפיצים הוחלפו בהתאם למפרט, אף שבפועל לא היה כך.

משתופעת הרעידות לא פסקה ובהנחה (שגויה) שהקפיצים הוחלפו והותאמו לנדרש, התקינה גלקסי צנרת גמישה, במקום הצנרת הקשיחה שהייתה , לצורך שיכוך הרעידות. צנרת גמישה זו הקטינה בצורה משמעותי את הרעידות, אך לא העלימה אותם כליל.

כדי לפתור את בעיות הרעידות, גלקסי טענה כי הזמינה מומחה טכני מאיטליה שיבחן את ה יחידות, וזה מצא כי הקפיצים לא הוחלפו והם לא תואמים את הדרישה הטכנית. המומחה הטכני הציע פתרון של הוספת משקולות לצורך הזזת תדר התהודה בהנחה שהדבר יפסיק את הרעידות ביחידה. משסיפק המפעל באיטליה את המשקולות, ה ן הורכבו ופסקו הרעידות.

גלקסי טענה כי בשלב מסוים הציעה מכבי כי גלקסי תיקח את היחידות בחזרה. גלקסי ציינה שלא הייתה מעוניינת בלקוח לא מרוצה וביודעה שה יחידות שמיש ות וטוב ות הסכימה לקחת את ה יחידות ולהחזיר את תמורת ן. אולם, מכבי , לאחר שנועצ ה ביועציה, שינתה דעתה בעניין וחזרה בה מהצעתה והחליטה להשאיר את היחידות על כנן.

גלקסי טענה כי אינה אחראית להרכבה הלא מקצועית ואף לא להתקנת הקפיצים הלא מתאימים, וכי היא סיפקה את ה יחידה בלבד.

גלקסי חלקה על סעיף 2.25 בחוות הדעת שהציגה מכבי שם נטען (בין שאר הדברים שגלקסי חלקה עליהם) כי היחידות עברו טראומה ולכן קוצר אורך החיים שלהם. טכנאי גלקסי שבדק את היחידות מצא שהן תקינ ות לחלוטין ולכן גלקסי התנדבה להציע הצעה שהתקבלה כי האחריות תגדל מ- 2 ל - 5 שנים ובתנאי שבשנתיים הראשונות יבוצעו הטיפולים החצי שנתיים ע"י גלקסי ולאחר מכן יבוצעו הטיפולים ע"י קבלן מיזוג מתוך רשימה שסיפקה גלקסי (חברת קינטיק שנבחרה ע"י מכבי לא הייתה ביניהם).

גלקסי טענה כי במשך תקופה ממושכת לא דווח לגלקסי על כל תקלה במערכת המיזוג ואף לא הוזעקה לתקן דבר פרט לביקורות חצי שנתיות. ב יום 27.5.10 הגיעו טכנאי גלקסי למתקן כדי לבצע את הביקורת האחרונה, אולם נציגי מכבי לא נתנו להם להיכנס לבניין ולגשת למערכת הקירור.

גלקסי טענה כי בשלב מסוים פנתה אליה רם אדרת בבקשה לבוא לבדוק את הציוד. גלקסי מצאה כי טכנאי חברת "קינטיק" שהייתה החברה שנשכרה לטפל ולתת שירות לציוד (על אף שלא הייתה ברשימת החברות המומלצות ע"י גלקסי) ביצעה פעולות מסוכנות בציוד שגרמו לנזק.

עוד נטען כי מכבי גייסה את חברת יובלים שהוציאה דו"ח שגוי ומגמתי ומשנשלח הדו"ח ע"י רם אדרת למשרדי גלקסי, שלח המהנדס יעקב לוי התייחסות לגבי הפרשה בכלל והדו "ח בפרט לרם אדרת.

גלקסי טענה כי תיקנה את הנזק שנגרם באמצעות חלפים שהזמינה והביאה את היחידות למצב עבודה תקין ועד קבלת התובענה לא שמעה דבר מ רם אדרת או ממכבי בנדון. כמו כן, טענה כי בכל עת שטכנאי מטעמה הוזעק למקום , הוא הגיע תוך זמן סביר ומקובל.

עוד נטען שהמערכת מעולם לא הושבתה ו בכוחה של יחידת קרור בודדת לספק את כל צרכי הבניין בו הותקנו ה יחידות. המערכת בנויה מ- 4 מעגלים ולא היה מצב בו הייתה תקלה ביותר ממעגל אחד.

בסיכומיה, גלקסי טענה כי נותרה נגדה רק הודעת המתכנן משנדחתה הודעת הקבלן נגדה והדגישה שאין כל יריבות בינה לבין המתכנן וכי גם המתכנן זנח טענותיו נגדה בסיכומיו.

לגבי חוו"ד של המומחה מטעם בימ"ש, נטען כי הוא תאר שורה של ליקויים שרובם נסב על עבודה לא מסו דרת, אלתורים, חוסר במערכת שירות אינטגרלית לטיפול בתקלות, בחירה ושיתוף בעלי מקצוע לא מתאימים וניהול לא תקין.

אולם, לגבי גלקסי , המומחה קבע שהיא לקחה אחריות מלאה על התקלות ותיקנה אותן. לגבי הטענה בעניין המשאבות, גלקסי קבלה שהעלמת המשאבות גרמה לה נזק ראייתי שמחייב דחית הטענות נגדה. גלקסי חזרה על טענת הקבלן והמתכנן לפיה מכבי כשלה בכך שלא העידה את המפקח וקינטיק שבצעה עבודות וכך מנעה בדיקת ביצוע העבודות שנטען כי בוצעו והצורך המקצועי בהן.

גלקסי סמכה ידיה על ממצאי המומחה מטעם בימ"ש לפיהם לא נפל פגם במשאבות ואין לחייב גלקסי בפיצוי, אלא רק את הקבלן.

גלקסי תהתה מדוע הועסקה קינטיק כבר בשנת 2008 בסמוך לתחילת המיזם וטענה שמכבי מנעה ממנה גישה למתקן ולציוד ולא שיתפה אותה בדיוני תקלות.

גלקסי טענה כי אינה מתקינה יחידות קרור, אלא מוכרת אותם וחזרה על השתלשלות האירועים כפי שתוארה בכתבי טענותיה, תוך הפניה לראיות שהובאו במהלך הדיונים ובעיקר למכתב מר לוי מיום 20.2.11 שמרכז הדיווח על בדיקות שערכה גלקסי במתקן בהם גילתה שגורמים אחרים טיפלו ביחידות באופן שגוי, תוך שהוא מפרט השגיאות .

גלקסי טענה שהעובדה שיחידות הקרור פועלות עד היום במרפאה, ולא הוחלפו, גרמה למכבי להפחית סכום התביעה והפנתה לדברי גב' בר פלד בעניין זה.

גרסת חברת השירות - אפיק

אמנם ההודעה נגד חברת השירות נדחתה, אולם גרסתה מובאת בקיצור להשלמת התמונה העובדתית. אפיק טענה כי צירופה לתביעה נעשה ללא כל צידוק וטעם שכן את מערכת מיזוג האוויר בנתה והשלימה רם אדרת, חרף העובדה שהיא חברת בנייה שאינה בקיאה ואינה עוסקת בעבודות מיזוג אוויר.

אפיק טענה כי כשנה לאחר שהושלמו עבודות מיזוג האוויר ולאחר שהבניין כבר אוכלס, פנתה אליה רם אדרת לצורך מתן שירות בלבד למערכת מיזוג הא וויר המוגמרת.

אפיק טענה ש היא שלחה לרם אדרת הצעת מחיר למתן שירות לשנה בסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ, הכולל הענות לקריאות תוך 24 שעות, ואשר אינו כולל טיפול ביחידות הקירור, חלקי חילוף, שיפוץ מנועים ומדחסים, חומרי עזר וגז.

אפיק הוסיפה וטענה כי שירות נוסף שהוצע בהצעת המחיר היה בדיקה והחזרה לכשרות - בתשלום נפרד, ואולם רם אדרת לא רצתה שירות זה, לא שילמה עבורו ולא קיבלה אותו.

עוד טענה אפיק, כי היא לא ביצעה את העבודות שבגינן אירע הנזק הנטען, ולא שימשה כקבלן במיזם בזמן ביצוע העבודות שבגינן אירע הנזק הנטען. אפיק פרטה וציינה כי לא ביצעה כל עבודות מיזוג אויר במקום: לא תכננה את המערכת, לא בנתה אותה, לא הרכיבה תעלות, יחידות, מפוחים או מזגנים, ולא עשתה כל פעולה שגרמה לנזק הנטען בכתב התביעה.

לטענת אפיק, במהלך כל תקופת מתן השירות, שנמשכה 9 חודשים בלבד, עשתה כל שביכולתה במסגרת המוסכם ובכפוף להסכמתה של רם אדרת לשלם - על מנת לתקן ליקויים ששבו והופיעו בשל בעיות יסודיות בבניית מערכת מיזוג האוויר.

אפיק הפנתה לחו"ד של המומחה מטעם מכבי וטענה כי כל הבעיות כולן נובעות מעבודה לא תקינה, לא מקצועית, פגומה ולקויה שבוצעה ע"י רם אדרת בעת בניית המערכת . עוד צוין בחוו"ד של המומחה מטעם מכבי כי הבעיות הקיימות במקום אינן בעיות שירות.

גרסת אפי והמחלוקת לגבי מעמדה

גם ההודעה ששלח הקבלן נגד אפי נדחתה, וגם גרסתה מובאת לצורך השלמת התמונה העובדתית. אפי טענה כי אפיק לא ביצעה הפעלות למתקני מיזוג האוויר כפי שהתחייבה מאחר וזהו תפקידה. לכן , אין לאפי כל נגיעה להפעלות וכשירות ושירות ואחזקה של מתקני מיזוג האוויר ולא נשכרה לשם כך, אלא לניהול הנדסי ופיקוח על ביצוע מערכת מיזוג אויר.

אפי הוסיפה וטענה כי רם אדרת הינה קבלן מיזוג האוויר במתחם ובמיזם בפועל ואף לא אחד אחר מהנתבעים או מקבלי ההודעות.

לטענת אפי, רם אדרת הפעילה על יה " לחץ" כדי שתבצע את הפיקוח על המיזם בשל ס ירוב של חברות קבלניות אחרות לבצעו.

אפי טענה כי פנתה לרם אדרת כדי שתנסה לעבוד מול קבלנים שונים ובסופו של דבר רם אדרת היא שבחרה הקבלנים. עוד טענה כי רם אדרת סיפקה לאתר הבניה קבלני תעלות, קבלני בידוד צנרת, קבלני הובלה והנפה וקבלן שירות ואחזקת מיזוג אויר.

אפי הוסיפה וטענה כי המליצה על קבלן חשמל מיזוג אויר וקבלן צנרת וקבלן התקנות מזגנים לצורך ביצוע המיזם, אך מעולם לא תחזקה את מער כת מיזוג האוויר וזה לא היה תפקידה מתחילת ההתקשרות עם רם אדרת ואף רם אדרת עצמה מדגישה זאת בכתב בהודע ה ששלחה לאפי. ש אר הקבלנים נבחרו על ידי רם אדרת באופן בלעדי, ללא מעורבות כלשהי של אפי וללא כל שיקול דעת ולו המזערי ביותר.

אפי הוסיפה וטענה כי ממצאי חוות הדעת של המומחה מטעם מכבי אינם נכונים וכי מעולם לא הועסקה כקבלן משנה למיזוג אוויר , אלא רק לצורך ביצוע ניהול הנדסי ופיקוח על ה מיזם ותו לא ומכאן ששרבוב שמה להודעה איננו נכון ומעוות את המציאות.

אפי הוסיפה וטענה כי ה ניהול והפיקוח על המיזם הועבר לאישור המתכנן ועפ"י דרישותיו והחלטתו המשיכה את פעולותיה וכי תפקידה הסתכם בכך שבחרה קבלני משנה כפי שפורט לעיל.

אפי טענה שקלקולי המערכת והשבתתה נעוצים ביחידות הקרור וכי ה יחידות היו באחריות אפיק, נותנת השירות, וגלקסי, ספקית היחידות.

גרסת המתכנן - דנון

תחילה, המתכנן התייחס להודעה שנשלחה אליו על ידי מכבי בעקבות הגשת כתב התביעה שכנגד. בסופו של יום מכבי חזרה בה מהודעה זו ולכן ה תייתר הצורך בהמשך הדיון בעניין זה.

המתכנן טען ש מכבי מעלה טענות עובדתיות חלופיות, מחד - טוענת כי על רם אדרת לתקן את הליקויים בעבודות בהתאם להסכם הביצוע בשל כ של בביצוע, ומאידך - טוענת לכשל תכנוני לכאורה מטעם המתכנן, טענה שנטענה באופן סתמי ללא כל פירוט וללא כל ביסוס.

המתכנן ציין כי עבודות מיזוג האוויר, היו אמורות להיות מבוצעות ע"י קבלן מיזוג האוויר מטעם הקבלן, מאחר ורם אדרת לא מתמחה בעבודות מיזוג אוויר, אלא שבפועל, עבודות מיזוג האוויר בוצעו ע"י רם אדרת וקבלן המשנה ששכרה מטעמה היווה חותמת גומי בלבד.

המתכנן טען כי לא אישר את ביצוע עבודות מיזוג האוויר ע"י רם אדרת והתריע על כך מפורשות בפני כל הגורמים, לרבות בפני מכבי, אך מכבי העדיפה להעלים עין ואישרה את ביצוע עבודות מיזוג האוויר ע"י רם אדרת ולכן אין להטיל חבות כלשהיא על המתכנן.

לטענת המתכנן, לא חלה עליו כל חבות או אחריות מכוח דין או חוזה לשלם ל רם אדרת או למכבי כל פיצוי שהוא בגין האירוע נשוא התובענה, וכן טען כי מכל פיצוי שבו יחויב לשלם, יש לקזז את חובות מכבי כלפיו בגין עבודתו.

המתכנן טען בסיכומיו כי תיק זה משקף את הדוגמא הקלסית לשימוש לרעה בהליכי משפט, על דרך של פתיחה בהליכי סרק כנגד צד, כאשר מלכתחילה ברור כי אין לו יד ורגל באחריות לנזקים וביקשה לחייב בהוצאות לדוגמא.

המתכנן טען כי מכבי מעולם לא סברה כי הייתה בעיית תכנון וגם לא פנתה אליו מעולם, עובר לתיקון כתב התביעה בטרוניה כלשהיא. לא במהלך ניהול המיזם ולא אחריו .

המתכנן טען כי מכבי הסבירה תיקון כתב התביעה על ידי צרופו כנתבע בכך שהקבלן טען שהתכנון היה לקוי, אלא שבמהלך שמיעת הראיות התברר שגם רם אדרת סבורה שאין ולא היה כשל כלשהוא בתכנון והפנתה לעדות המומחה מטעם הקבלן וכן לממצאי המומחה מטעם בימ"ש לפיהם לא היה פיקוח לקוי שכן המתכנן לא ביצע פיקוח צמוד וכי התכנון לא היה לקוי, הן לעניין גודל המשאבות, הן לעניין מפלי הלחץ ו הן לעניין מערך הצנרת והמחלק.

המתכנן שב וקבל על כך שמכבי לא ערבה אותו בזמן אמת בניסיון לתקן הליקויים וגרמה לו נזק ראייתי ולא היה הסבר למחדל זה שכן מכבי לא העידה את המפקח מטעמה מר ששון אסיף שעל פי המלצותיו פעלה גב' בר פלד.

בעניין הטענה כי מכבי לא הוכיחה היקף נזקיה, המתכן הצטרף לטענות הקבלן, אך לגבי אחריות הקבלן, המתכנן טען כי מצא כשלים בביצוע העבודה על ידי הקבלן אותם פירט בתצהיר מטעמו ובדוחו"ת הרבים שצירף לתצהיר, לרבות לגבי אופן בחירת קבלן מיזוג האוויר. המתכנן טען כי הקבלן זנח למעשה בסיכומיו טענותיו בהודעה ששלח למתכנן ולכן ביקש לדחות ההודעה נגדו.

לגבי גלקסי, המתכנן חזר בו מטענותיו, אך ביקש לחייב מכבי בהוצאות גלקסי.

בסיכומי התשובה בתביעה נגדו וההודעה שנשלחה נגדו, המתכנן לא עמד על ההודעה נגד גלקסי וביקש לחייב מכבי בהוצאותיו, ככל שיחויב בגין שליחת ההודעה נגד גלקסי שכן זאת לא הייתה נולדת לולא צרופו המיותר על ידי מכבי.

לגבי ההודעה שנשלחה לקבלן, המתכנן ציין כי המומחה מטעם בימ"ש לא מצא ליקוי בתכנון, אלא בביצוע. כמו כן, המתכנן טען שבניגוד לטענת הקבלן כי הוכח שהעבודות בוצעו על פי התכנון, מומחה בימ"ש קבע בחוו"ד שעמדה זו אינה מקצועית. המתכנן גם הפנה למסקנת המומחה כי אפי הוצג כקבלן משנה, אולם, בפועל, סיפק שירותי ניהול הנדסי ופיקוח וכי הקבלן הסתיר זאת מפני מכבי ותמרן אותה משום שהיה לו ברור שאפי לא יאושר ע"י המתכנן כמנהל הנדסי ומפקח מקצועי. כך, שמי ששימש בפועל קבלן מיזוג האוויר היה הקבלן ולא אפי שאושר על ידי המתכנן כקבלן מיזוג אוויר. אולם, אפי תחת לשמש כקבלן, היווה חותמת גומי של קבלן מיזוג האוויר בפועל, היא רם אדרת, כפי שהעיד מנהל אפי.

המתכנן שב והדגיש כי לא שימש כמפקח צמוד, אלא מר אסיף שמכבי והקבלן לא מצאו להעיד. עוד נטען, כי הקבלן לא חקר המומחה מטעם בימ"ש בקשר למתכנן.

המתכנן ביקש לא לגזור גזרה שווה בין ההודעה שהוא שלח לקבלן לבין ההודעה שהקבלן שלח אליו.

האם הקבלן הפר התחייבותו החוזית למכבי ואם כן, האם יש קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם עקב ההפרה והאם זכאי לשיפוי מאחרים ? וכן האם מכבי הפרה התחייבות חוזית כלפי הקבלן ואם כן, האם יש קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם עקב ההפרה ?

כאמור לעיל, הסוגיה הראשונה היא האם הקבלן הפר התחייבותו החוזית למכבי ואם כן מהו הנזק שנגרם עקב ההפרה והאם זכאי לשיפוי מאחרים ?

לכאורה, די היה בעדויות מטעם מכבי, ובעדויות מטעם מקבלי ההודעה מטעם הקבלן, כדי לקבוע שהקבלן לא עמד בהתחייבותו להעמיד מערכת מיזוג שמתפקדת באופן סביר.

הקבלן מצדו טען שגם אם היו תקלות, הן היו זניחות ומקובלות בעת מסירת מערכת מיזוג אוויר וכי אלה מתוקנות באמצעות ויסות.

הטענה מעלה קושי בשים לב לחשיבות המרובה שיש למערכת מיזוג אוויר במרפאה שעובדת גם בשעות היום במדינה שאין צורך בידיעה שיפוטית מיוחדת כדי לקבוע שהעדר מיזוג אוויר בעיקר בשעות היום בקיץ ואף לזמן קצר, מקשה תפקוד המרפאה עד כדי בלתי אפשרי, קל וחומר כאשר הפסקת עבודת המערכת חוזרת על עצמה.

אולם, המחלוקת לגבי חומרת התקלות, והאם אכן כל שהיה דרוש הן פעולות התאמה פשוטות, חייבה מומחיות מקצועית בתחום מיזוג האוויר. לכן, מונה מומחה מטעם בימ"ש המהנדס שאול שמיל שהתבקש לחוות דעתו בסוגיה.

בחוו"ד שהגיש המומחה מטעם בימ"ש הוא אישר בסעיפים 11 ו- 12 בעמוד 5 כי "בפועל ארע שהתרחשו תקלות במערכת מיזוג האוויר, ונדרשו יכולות קבלניות מקצועיות ואלה לא היו בנמצא אצל הקבלן" וכי "מערכת מיזוג האוויר לא נמסרה למזמינה "מכבי" ע"י הקבלן "רם אדרת" כשזו מופעלת, מורצת, מווסתת, ונקיה מתקלות, כפי שנהוג לכנות "ללא הסתייגויות", במועד מסירת המרפאה".

לפי ממצאי המומחה בסעיף 13 בעמוד 5, על אף שהמרפאה נמסרה למכבי ע"י הקבלן בחודש מרץ 2008 "מערכות מיזוג האוויר התקבלו שנה מאוחר יותר" בחודש מרץ 2009. המומחה אישר תחושת בימ"ש ש"לא ניתן היה לעשות שימוש במבנה ללא מערכת מיזוג אוויר תקינה". בסעיף 14, המומחה מונה " תקלות רבות" במערכת, ובסעיף 15 קובע כי לקבלן " לא הייתה מחלקת שירות אינטגרלית, לא היה מי שיטפל במערכת מיזוג האוויר בשנת הבדק, וכל טיפול לקח זמן רב, מעבר לסביר". ראה גם קביעת המומחה בסעיף 19 לגבי הפעלת המרפאה במשך " יותר משנה עם מערכת תקולה".

כל זאת, כאשר, כאמור לעיל, אין צורך בידיעה שיפוטית מיוחדת כדי להסיק שללא מערכת מיזוג אוויר, מעבר למס פר דקות של הפסקה, העדר מיזוג אוויר מהווה בתנאי הארץ, במיוחד בימי הקיץ, הפרעה מהותית ומוחשית לתפקוד המרפאה.

מכאן שגרסת הקבלן לתקלות זניחות ומקובלות שטופלו מידית נדחית.

הקבלן, כטענה חלופית, האשים כמעט כל גורם אפשרי בכישלונו להעמיד מערכת מיזוג אוויר מתפקדת, לרבות את מזמין העבודה ולהלן דיון בטענות השונות .

חברת השירות

הקבלן האשים את חברת השירות מטעמו, אפיק, באחריות לכישלון, אולם המומחה קבע בסעיף 16 לחוו"ד כי "מאחר ורוב התקלות בפרויקט היו קשורות לביצוע ו/או לציוד לא יכלה וגם לא אולי גם לא רצתה "אפיק", להיכנס לנעלי הקבלן, בגלל העלויות הגבוהות של העבודה".

בעמוד 14 לחוו"ד, המומחה הרחיב בסוגיה וקבע כי הצורך בהתקשרות עם אפיק "בא לחפות על העובדה שלא תפקד בפרויקט קבלן מיזוג אוויר מקצועי שלו מחלקת שירות אינטגרלית". המומחה מצא שאפיק סברה כי נשכרה לתחזק מערכת חדשה ולא לתיקון המערכת ולכן קבע כי אין לה "קשר לתקלות שקרו במערכת מיזוג האוויר, ובטח לא היא גרמה להן, ולמזלה הרע שורבבה לפרויקט שמערכת מיזוג האוויר בו "חולה".

בעמוד 16 לחוו"ד, המומחה דן בטענ ה לאחריות חברת השירות. לאחר שהביא בחשבון מטרת ההתקשרות ובשים לב שאינה קבלן משנה למיזוג אוויר, העדר נגיעה שלה להתקנה, היקף ההתקשרות עמה בסכום "נמוך" ואחריות גלקסי לטפל ביחידות הקרור, קבע שוב כי "שורבבה לתיק זה שלא לצורך". בנוסף, הקבלן השכיל שלא לעמוד על ההודעה נגד החברה.

ספקית יחידות הקרור

הקבלן האשים גם את ספק יחידות הקרור גלקסי באחריות לכישלון, אולם המומחה קבע בסעיף 17 לחוו"ד כי מעת שהתרחשו תקלות ביחידות, הספק לקח "אחריות מלאה על התקלות ותיקנה אותן" ואף הציע למכבי להחליף היחידות וכן חלופות נוספות, אך מכבי בחרה להשאיר היחידות, תוך שהיא מאריכה תקופת האחריות לחמש שנים. בעמוד 11 המומחה הרחיב בסוגיה זו וציין כי " חסרונו של קבלן מקצועי למיזוג אוויר בפרויקט היה תרם להארכת משך הטיפול בתקלות, והכריח את המזמינה "מכבי" להיכנס בנעליו, כך שממילא נגרם לה נזק".

המומחה הרחיב בעמוד 13 בסוגית מעורבות גלקסי וציין כי על אף שביחידה התגלו " לא מעט כשלים ותקלות שבדרך כלל אינן שכיחות בסוג כזה של ציוד לזכותה של גלקסי יאמר שהיא נרתמת לפתרון הכשלים. גלקסי גם הפנתה את הבעיות למומחים במפעל באיטליה וקבלה הנחיות לפתרון, כמו כן, הם הביאו לארץ טכנאי מהמפעל לבדיקת היחידות."

המומחה קבע "לא מצאתי עדות לכך שלא נעשה ע"י גלקסי המאמץ הנדרש לפתור התקלות, אך יתכן שניתן היה לקצר את זמני התגובה". המומחה תאר את הצעת גלקסי למכבי כמחווה של רצון טוב, על שתי חלופותי ה, ואת בחירת מכבי בחלופה לפיה משאירה היחידות אצלה, תוך שהיא נהנית מהארכת תקופת האחריות.

המומחה ציין כי חלופה זו הייתה אמורה לספק פתרון "אולם חלופה זו לא יכולה הייתה להתקיים, למרות רצונם הטוב של המזמינה "מכבי" ויועציה מצד אחד וחברת גלקסי מצד שני, משום שהקבלן "רם אדרת" לא התכוון לשכור את שירותי קבלן מיזוג אוויר לשרות היחידות מתוך רשימת הקבלים המאושרים על ידי גלקסי, ואכן מהר מאד היחסים בין כל הצדדים עלו על שרטון. למשל לא יכלה גלקסי לגשת למתקן לתת שירות. מכבי הזמינה את קינטיק לתת שרות למערכת ומכאן הדברים רק הלכו הסתבכו".

בעמוד 17, המומחה דן בטענה לאחריות ספק יחידות הקרור לכישלון וקבע שעל אף שהיו תקלות בציוד, הספק הציע חלופה שאמורה הייתה לפתור הבעיה, אולם החלופות שהעמיד לא יצאו לפועל, ולא באשמת ו, ולכן אין לחייב אות ו בפיצוי מכבי. הקבלן השכיל שלא לעמוד על ההודעה ששלח לגלקסי, אולם המתכנן עמד על ההודעה נגד גלקסי.

המתכנן

הקבלן טען גם לתכנון לקוי, למשל בעניין גודל המשאבות, אך לבסוף חזר בו, אולי בשל העובדה שהמומחה קבע בסעיף 18 לחוו"ד כי מאחר והמשאבות פורקו ולא הועמדו לבדיקתו, לא נמצא לטענה זו "עדות תומכת בשטח". ראה גם התייחסות המומחה מטעם בימ"ש בעמוד 9 לחוו"ד לטענת הקבלן לגבי אי התאמת המשאבות שם ציין כי " מצפה מקבלן מיזוג אוויר מקצועי , לכך שעם גילוי תקלה במערכת זרימת המים המקוררים, לבדוק האם המשאבה שסופקה תואמת את מה שתוכנן ואושר לו, ועל פי הממצאים לנקוט בפעולה מתאימה, כמו להחליף המשאבה אם סופקה קטנה מהמתוכן". "אולם, הקבלן, לא נהג כך במשך שנה והטענה עלתה על ידי מומחה מטעמו בדיעבד שלא ראה המשאבות בזמן אמת."

המומחה מטעם בימ"ש תיקן קביעתו לגבי החלפת המשאבות במשאבות זהות, אותה ביסס תחילה על דברי המומחה שמאי, אולם לא היה בטעות זאת כדי לשנות התוצאה הסופית ביחס לטענות כלפי המתכנן , לנוכח העלמת המשאבות המקוריות ע"י מכבי ומחדלו של הקבלן לבדוק בזמן אמת המשאבות ו לנקוט פעולות מתחייבות בזמן אמת, אם היה מקום לשנות המשאבות.

בנוסף לטענה כי המתכנן שגה בעניין המשאבות, עלתה לכאורה במשתמע ע"י המומחה מטעם הקבלן והמומחה שמאי טענה כי המתכנן שגה בעניין מערך הצנרת. המומחה מטעם בימ"ש התייחס באריכות לטענה זו בעמוד 10 לחוו"ד תוך שהוא מסביר מעמד התכניות שמגיש המזמין לקבלן "תכניות מכרז" ו"תכניות עבור ביצוע" ומבחין בינן לבין "תכניות עבודה" שעל הקבלן להכין לאחר שהוא נבחר לצורך ביצוע העבודה, לאישור המזמין.

המומחה הסביר כי "בפרויקט זה חשוב היה שהקבלן יכין "תכניות עבודה, בעיקר לתחום צנרת הראשית לקרור על גג המבנה, מאחר והתכניות שהוגשה לקבלן לביצוע הינה "סכמת צנרת" אותה עליו לתרגם ל- "תכניות עבודה", אחרת קבלן הצנרת עלול שלא לבצע על פי התכנון".

המומחה ציין כי "כל ניסיונותיי לקבל "תכניות עבודה" או "סקיצות" לפיהן בוצעה הצנרת העלו חרס, התוכניות לא נמצאו לא אצל הקבלן ולא אצל מנהל הפרויקט מטעם המזמינה "מכבי" מהנדס ששון אסיף. התכניות היו אמורות לשמש את הקבלן בביצוע, והן להתחשבנות של המזמינה עם הקבלן".

המומחה הוסיף וציין כי "מבדיקת סכמת הצנרת כפי שתוכננה על ידי דנון לא מצאתי בה כשל תכנוני. אני בטוח שלו הקבלן היה מבצע לפי הסכמה הזו, מערכת מיזוג האוויר הייתה פועלת לשביעות רצון הלקוחה "מכבי". העובדה שהמהנדס ירון שמאי תכנן והנחה לבצע סכמת צנרת, אין בה כדי להוכיח שסכמת "דנון" שגויה, אלא שיש יותר מפתרון אחד לבעיה".

המומחה דן בטענה של רם אדרת כי פעלה על פי תכניות המזמינה כפי שהכין המתכנן ולכן האחריות היא של המזמינה ונציגיה בלבד. המומחה שולל טענה זו כלהלן: "כמובן שלא ניתן לקבל גישה זאת של כל קבלן, ובטח לא מקבלן בעל מוניטין כמו "רם אדרת". הצגה כזו של הקבלן מעידה על חוסר המקצועיות שלו בתחום, ועל כך שהוא רק מוביל, מתקין ומפעיל קבלני משנה, וכך שבעצמם המזמינה "מכבי" היא קבלן מיזוג האוויר בפרויקט, וכל האחריות עליה".

מסקנה זאת של המומחה תואמת דרישת ההסדרה של המחוקק של תחום הקבלנות המחייב עמידה בדרישות מקצועיות שונות וכן תוכן ההתקשרות החוזית בכתב בין מכבי לבין הקבלן, לפיה הקבלן היה אחראי גם לביצוע מיזוג האוויר ומכאן שאין הוא רשאי להתנער מאחריות זו.

בעמוד 12 לחוו"ד, המומחה מטעם בימ"ש בוחן המסמכים שהכין המתכנן למכרז וקובע כי "הינם ברמה גבוהה מקצועית גבוהה, ומשקפים בצורה טובה את היקף עבודת מיזוג האוויר בפרויקט".

המומחה מצטט ממסמך שכתב המתכנן ביום 7.8.07 בעת בחירת קבלן המשנה למיזוג למנהל הפרויקט כלהלן :
"ששון שלום רב, בפרויקט בהיקף הנ"ל ובמורכבות הנ"ל יש הכרח בקבלן מיזוג אוויר ראוי ולא קבלן בניין שיבצע עבודה באמצעות תתי קבלני משנה. אני לא מאשר תתי קבלני משנה עד שלא יוצג קבלן משנה מיזוג אוויר ראוי".

המומחה מגדיר תוכן המכתב "כל מילה בסלע". המומחה מציין כי בהמשך התהליך, הוצג אפי על ידי הקבלן כ"מנהל הנדסי ומפקח" וכך הכשיל הקבלן המזמין, מנהל הפרויקט והמתכנן. המומחה ציין כי כאשר התברר למתכנן שהקבלן העמיד המזמינה ויועציה בפני עובדה מוגמרת "נרתם דנון וביצע סיורי פיקוח עליון שכל אחד מהם לווה בדו"ח מפורט מאד, מעל ומעבר לכמות הסבירה לפרויקט בהיקף כזה".

מכיוון שהמומחה לא מצא פגם בתכנון, לרבות בתכנון גודל המשאבה ומערך הצנרת, (ראה גם בסעיף 7 בעמוד 12 ובעמוד 17 ) מכאן שהפגם נפל בביצוע והביצוע היה באחריות הקבלן.

כמו כן, ראה מסקנת המומחה בסעיף 20 לפיה לא מצא "כל פגם מקצועי או היעדר בנכונות למתן שירות של דנון בפרויקט". הניסיון של הקבלן לערב המתכנן במחלוקת גרר את תיקון כתב התביעה באופן שמכבי באיחור רב צרפה המתכנן כנתבע, לנוכח טענות הקבלן לכשל תכנוני ולשליחת שורה של הודעות גם על ידי המתכנן לגורמים שונים.

אפי – קבלן משנה או כסות לכך שהקבלן שימש בפועל כקבלן משנה ?

גורם נוסף, שהקבלן ניסה להטיל עליו האחריות לכישלון, היא אפי שהקבלן טען כי שימשה קבלן מיזוג האוויר. גם ההודעה נגד אפי נזנחה, לאחר שהמומחה מתח ביקורת חריפה ביותר על הקבלן בסוגיה זו. המומחה ציין בסעיף 6 לחוו"ד כי הוא "מייחס חשיבות רבה מאד, להליך המינוי של קבלן המשנה למיזוג אוויר, מאחר ויכולותיו המקצועיות והארגוניות יקטינו הסיכויים לתקלות, בכל אחד משלבי ההקמה של הפרויקט, דוגמת אלו שהתרחשו בפרויקט זה". המומחה קבע כי "הקבלן הציג באופן שאינו נכון את "אפי" כקבלן מיזוג אוויר, למרות שלא התכוון להעסיקו ככזה."

בעמוד 8 לחוו"ד המומחה מטעם בימ"ש שב ונדרש לאופן העסקת אפי וקבע כי רם אדרת "הסתיר את כוונותיו בפני המזמינה, משום שהיה לו ברור ש"אפי" לא יאושר ע"י דנון" כמנהל הנדסי ומפקח מקצועי , כפי שלא אישור לפני כן את "אמזגן" ו"מהנדס גדעון פלדבלום". כך שבעצם מי ששימשה כקבלן מיזוג אוויר, לכל עניין ודבר, בפרויקט היא "רם אדרת", ואף ש-"רם אדרת" אוחזת בידה רישיון קבלן מיזוג אוויר, אין היא יכולה לשמש ככזאת בפועל, משום שאין לה צוות טכני אינטגרלי שילווה הפרויקט בכל אחד משלבי הביצוע והשירות בסיומו".

המומחה שב ונדרש למעורבות אפי בעמוד 14 לחוו"ד וציין כי מנהל הפרויקט אישר אפי כקבלן משנה למיזוג אוויר עקב הכרות מפרויקטים קודמים כקבלן משנה, על אף התנגדות המתכנן, אך "מהר מאד התברר שחברת "אפי" אינה משמשת כקבלן משנה למיזוג אוויר בפרויקט, ורק בעל החברה אפרים חיים משמש כמנהל הנדסי ומפקח מיזוג אוויר בפרויקט".

המומחה ביסס מסקנה זו על כך ש"מהמסמכים בתיק אני למד שכל התשלומים הגדולים לספקי הציוד ("גלקסי", אורים", "תדיראן") ולקבלנים (בידוד), בוצעו על ידי רם אדרת ישירות ולא על ידי "אפי", אכן בוצעו תשלומים של סכומים קטנים ישירות על ידי אפי במסגרת "קופה קטנה" (העתקות, צבעים, מת"י, וכו')."

כמו כן, המומחה הפנה להתכתבות בין אפי לבין דורון מרם אדרת ממנה "עולה בצורה ברורה שחיים אפרים פעל כעובד מן השורה בחברת "רם אדרת", ריכז הצעות מחיר, בדק חשבונות ספקים והעבירם לחברת "רם אדרת" לתשלום, הוא התכתב עם המתכנן, ומנהל הפרויקט, וכמו כן העלה דרישות לחברת "רם אדרת" להתקשרות עם נותני שירותים כמו קבלני משנה לוויסות ולשירות ואחזקה". המומחה ציין כי אין לשנות ממסקנתו שבחנה תפקוד מר חיים באופן מהותי רק בגלל ששולם לו כנגד חשבונית מס, ובימ"ש מאמץ מסקנה זו.

בעמוד 17 לחוו"ד, המומחה דן בטענה לאחריות אפי לכישלון. המומחה חזר על ממצאיו לגבי מהות מעורבותה ושב וקבע כי לא שימשה קבלן משנה.

האם השלמת המזמין והמתכנן עם העובדה שהקבלן שימש כקבלן משנה מהווה רשלנות תורמת או מביאה לייחס חלק מהאחריות עליהם ?

המומחה מטעם בימ"ש מתאר בעמוד 9 את התוצאה של התנהלות רם אדרת כלהלן:
"הקבלן רם אדרת הגדיל לעשות, הוא תמרן את המזמינה "מכבי" למצב שבו בניגוד לרצונה ולרצון מנהל הפרויקט ויועץ מיזוג האוויר שלה, היא נאלצה להסכים בשתיקה להתנהלות זו, דהיינו ביצוע שלא על ידי קבלן משנה למיזוג אוויר, אלא על ידי מספר רב של קבלני משנה (יצרני ציוד, תעלות, צנרת, בידוד, ויסות ושירות). גם שהתברר למזמינה מכבי שזה המצב היא בחרה לא לנקוט בצעד דרסטי, כמו הפסקת הפרויקט או מינוי קבלן מיזוג אוויר מטעמה, וזאת על מנת שלא לתת עילה לקבלן שלא לסיים הפרויקט במועד".

כאמור לעיל, וכפי שקבע המומחה מטעם בימ"ש, בשלב מסוים ברור למכבי ולמתכנן, כי הקבלן הטעה אותם בעניין זהות קבלן המשנה, וכי הקבלן, הוא גם קבלן המשנה למיזוג אוויר. המומחה סבר שמכבי בחרה להשלים עם כך, עקב רצונה לקדם מהר ככל האפשר מסירת המבנה כולו ע"י הקבלן. לנוכח חומרת התנהלות הקבלן, בימ"ש מאמץ מסקנת המומחה בעניין זה ולכן לא מצא לייחס למזמין או למתכנן רשלנות תורמת, או חלק מהאחריות לכישלון עקב החלטת הקבלן לשמש גם כקבלן משנה למיזוג אוויר.

מכבי

הטענה של הקבלן כלפי מכבי היא שהמתכנן מטעמה שגה בתכנון וכי היא לא פנתה אל הקבלן במועד ולא אפשרה לו לתקן הטעון תיקון. כאמור בדיון בטענות כלפי המתכנן, המומחה מטעם בימ"ש לא מצא פגם במסמכי המכרז.

הקבלן טען כי לאחר שנה של כישלון מתמשך לתקן המערכת ולמסור אותה במועד, לא ניתנה לו הזדמנות לתקן הטעון תיקון. לעניין זה ראה סיכום המומחה מטעם בימ"ש בעמוד 11 לחוו"ד "העובדה שמערכת מיזוג התקבלה שנה שלמה לאחר קבלת הבניין, וגם קבלה זו לוותה בלא מעט הערות, אין עדות טובה מזו להעיד על הכישלון של "רם אדרת" בביצוע מערכת מיזוג האוויר בפרויקט.
הבניין התקבל 31.3.2008
מערכת מיזוג האוויר התקבלה 25.3.09".

בימ"ש קובע כי שנה היא תקופה ארוכה, אף מעבר לסביר, בשים לב לחשיבות מערכת אוויר ממוזגת בתנאי הארץ ואין מקום להתערב בממצאי המומחה לפיהם אין יסוד לטענ ת הקבלן כי נמנע ממנו לתקן הדרוש תיקון .

בעמוד 19 לחוו"ד, דן המומחה בטענה לאחריות מזמין העבודה לכישלון. המומחה שיבח חבילת התכנון שהוכנה לקראת פרסום המכרז והצדיק ציפית מזמינת העבודה לכך שהזוכה במכרז תסיים העבודות " בצורה מוצלחת".

המומחה סבר שגם היה כשל בניהול הפרויקט, אין בכך כדי להטיל עליה "אשמה כל שהיא בגין תקלות וכשלים בביצוע, שהם בתחום אחריותו הבלעדית של הקבלן רם אדרת".

כאן המקום להדגיש שבימ"ש מבצע הבחנה בין כישלון הקבלן ואחריותו המלאה לכישלון בהעמדת מערכת תקינה במשך שנה מעבר למועד המסירה, לבין המשמעות של התנהלות מכבי לאחר שהיחסים עם הקבלן עלו על שרטון, כפי שהמומחה מפרט בעמוד 19 החל מסעיף 6.

בנוסף, וכפי שתואר בדיון בעניין אפי, הקבלן הטעה את מכבי ויועציה לגבי זהות קבלן המשנה "בדרך של הבה ונתחכמה לו" ו" אחיזת עיניים" (ראה תיאור המומחה גם מעמוד 20 לחוו"ד) והביא במו ידיו לכישלונו למסור המערכת במשך שנה ולאחר מכן כשל במשך תקופה ארוכה נוספת בתיקון התקלות . המומחה ראה בעמוד 21 בהתנהלות זו " המהלך שהעלה את הפרויקט על מסלול של כישלון".

כשלי הקבלן

כאמור לעיל, הכשל העיקרי, לדעת המומחה, היה הצגת אפי כקבלן משנה , שעה שבפועל הקבלן היה גם קבלן המשנה.

המומחה קבע בעמוד 21 שהקבלן "לא הכין תכניות עבודה לפחות לנושאים חשובים כמו לצנרת המים על גג המבנה, וזאת משום שלא היו לו היכולות המקצועיות לכך" ולא שינה התייחסותו לפרויקט "גם שהחלו להצטבר דוחו"ת הפיקוח של דנון". המומחה ציין שגם " שהחלו שרשרת התקלות עם יחידות הקרור, גם הן לא הדליקו נורות אדומות לקבלן רם אדרת, שיגרמו לו להביא לפרויקט קבלן מקצועי שיוכל לסיים את העבודה בצורה מקצועית, וגם שיוכל לעמוד מקצועית מול סוכן/יצרני ציוד".

עוד קבע המומחה ש"גם שהתברר לקבלן רם אדרת שאין לו פתרון לגורם מקצועי שיווסת את כמויות המים בצנרת, ואת כמויות האוויר בתעלות, לא הבין את נחיצות הנושא, ולמעשה מערכת מיזוג האוויר נמסרה ללא שווסתה כלל". "גם כשנדרש הקבלן לתת שירות בתקופת הבדק, מאחר ולו היה לו מענה אינטגרלי, משום שהוא לא קבלן מיזוג אוויר, פנה לקבלן חיצוני אפיק. זה לא פתרון מקצועי ראוי ומקובל".

בנוסף, המומחה קבע כי ספקית יחידות הקרור הציעה חלופה שאילו מומשה, הייתה מביאה לפתרון הבעיה, אולם הקבלן סיכל מימושה שכן סרב להיעזר בקבלן מיזוג אוויר מתוך רשימה שהעמידה הספקית, וסרובו העלה היחסים בין מכבי לבין הקבלן על שרטון.

סיכום ביניים לגבי חלוקת האחריות לנזק עד מועד ניתוק הקשר עם הקבלן

כאמור לעיל, המומחה דן בטענות הקבלן לגבי אחריות הגורמים השונים החל מעמוד 16 אחד לאחד ושב וקבע, למעט לעניין מזמינת העבודה "שאם יקבע על ידי בית המשפט שמגיע פיצוי למזמינה "מכבי" בתיק זה, חברת "רם אדרת" תישא בו לבדה באופן מלא .... מאחר שהחברה שימשה בפועל כקבלן מיזוג האוויר בפרויקט, היא רכשה הציוד, התקינה והפעילה אותו, בצעה את תת המערכות במתקן מיזוג האוויר ומעצם היותה קבלן כללי שימשה כנאמן של המזמינה "מכבי" לגבי טיב הביצוע והציוד במערכת, וטיב השרות". מסקנות המומחה מקובלות על בימ"ש, אך ממילא מרבית ההודעות שנשלחו אל הגורמים השונים נדחו, או נמחקו.

בעניין אחריות מכבי, המומחה סיכם בעמוד 19 כי גם אם פעלה "שלא כמצופה מגורם בעל מוניטין כמוה בתחום הבנייה והשיפוצים, הרי שהסיבה העיקרית לכך היא התמשכות תקופת הביצוע, דבר שפגע בתוכנית שלה, וגם לאחר מכן שכבר נמסר מתקן מיזוג האוויר, התברר שהתגלו בו ליקויים של ממש".

כמו כן, ציין בעמוד 20 כי מכבי "בצדק רואה את עצמה נפגעת בצורה משמעותית מהעובדה שקבלה לרשותה מבנה מרפאה משופץ, אך ללא מערכת מיזוג אוויר, שהתקבלה עם תקלות, שנה שלמה מאוחר יותר. העובדה שהמזמינה מכבי נאלצה להפעיל המרפאה ולתת שירות ללקוחותיה במשך שנה שלמה ללא מערכת מיזוג אוויר תקינה, הינו בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת ומהווה הפרה מהותית של ההסכם בינה לבין הקבלן."

המומחה שב וקבע בעמוד 22 שרק על רם אדרת לפצות המזמינה, ובימ"ש מאמץ מסקנה זו.

המומחה סבר שאין בדרך קבלת ההחלטות והכשלים הניהוליים בפרויקט מצד המזמינה מכבי " כדי לשחרר את הקבלן רם אדרת ואותו בלבד מהכשלים בביצוע מערכת מיזוג האוויר ועל השלכות של כשלים אלו על איכות החיים במרפאה, הן לחולים והן לצוות הרפואי".

המומחה לא שחרר רם אדרת מאחריותה עקב כשלי מכבי, ובצדק, אולם בשונה מגורמים אחרים את מעורבותם סקר, לא שחרר גם מכבי מאחריות. לא זו אף זו, המומחה בדק את התנהלות מכבי לאחר שנותק הקשר עם הקבלן ועמד על ממצאים מטרידים ובעייתיים.

קו פרשת המים – מכבי מפעילה את אלקטרה

בימ"ש קובע כי הקבלן הפר התחייבותו להעמיד מערכת תקינה בהתאם לסעיף 1 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970 עקב מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה , וכי האחריות לכך רובצת עליו במלואה. אולם, יש להמשיך ולבדוק המסכת העובדתית לאחר שמכבי ניתקה הקשר עם הקבלן, כאשר להתנהלות זאת משמעות הן לעניין זכאות מכבי לפיצוי בעד הנזק שנגרם לה עקב ההפרה ותוצאותיה על פי סעיף 10 לחוק והן לעניין מילוי חובתה בהתאם לסעיף 14 לחוק להקטין נזקה.

המומחה קבע בסעיף 19 לחוו"ד כי בחלוף שנה ממועד קבלת המערכת, מכבי "החלה לפעול בצורה עצמאית על ידי הפעלת קבלן בשם "קינטיק".

לדידו של המומחה, קו פרשת המים בתובענה זו הוא המועד שבו קצה נפשה של מכבי בחוסר יכולתו של הקבלן לספק מענה בחלוף זמן כה רב. מרגע זה, התנהלות מכבי בעייתית, שלא לומר תמוהה, ומעלה ספקות שמא, היה מי שניצל הכישלון של רם אדרת שלא כדין, או כלשונה הבוטה של רם אדרת, " לעשות קופה".

המומחה קובע בסעיף 19 כי מכבי החלה להפעיל "קבלן בשם קינטיק. לא ידוע לי אלו עבודות עשתה קינטיק שהצדיק הוצאה של מאות אלפי ₪, אך החמור מכך שפעולתו של קבלן זה בתקופת הבדק, שיחקה לידיו של רם אדרת" מאחר והסירה האחריות ממנו".

אמנם, רם אדרת ניסתה לראות באמירה זו מה שאין בה, הסרת אחריותה באופן מוחלט וגורף , אולם המומחה הבהיר בהמשך שאין יסוד לטענה זו שכן קבע שעל הקבלן, ועליו בלבד, לפצות מכבי.

בנוסף, המומחה תמה בסעיף 20, בעמוד 12 בסעיף 8 ובעמוד 19 בסעיף 6, על כך שמכבי לא פונה למתכנן, למרות שהכירה אותו מפרויקטים אחרים "שיכין לה חוו"ד וימליץ לה כיצד להמשיך להתמודד עם הליקויים במערכת מיזוג האוויר". תחת זאת, מכבי פנתה למומחה שמאי מחברת יובלים וביקשה ממנו להמליץ לה כיצד לפעול , ולאחר מכן, פעלה על פי המלצותיו באופן שייקר המיזם בעלות של כ-30% מערך מתקן מיזוג האוויר כולו .

יצוין כי מכבי ניסתה במסגרת הדיון בתובענה לייחס למומחה שמאי שני כובעים, האחד מומחה והשני עד, וגם בעניין זה כשלה שכן מרגע שלמומחה שמאי היה חלק פעיל במסכת העובדתית, והמלצותיו, שעליהם לכאורה הסתמכה מכבי, נבחנו בזמן אמת, והוא המקור לראיות נטענות לעניין מצב המשאבות שנעלמו, והאם היה מכרז בו נבחרה אלקטרה, היה עליה להגיש חוו"ד של מומחה שאינו עד.

על אף סימן השאלה לגבי הפניה למומחה שמאי, תחת לפנות למתכנן, המומחה מטעם בימ"ש בדק המלצותיו של המומחה שמאי בדו"ח שהכין "בסביבות נובמבר 2010 (אין תאריך נקוב בגוף הדו"ח)" וקבע בסעיף 22 כי המלצתו להחליף יחידות הקרור "מקובלת עלי בנסיבות" ולכן מצא לציין כי "לא ברור למה מכבי בחרה חלופה של שיפוץ ושדרוג בעלות של כ – 350,000 ₪ שהם 35% מעלות מתקן מיזוג האוויר כולו, וכמעט כפליים מעלות יחידות הקרור".

המומחה דחה המלצה אחרת של המומחה שמאי לבצע שינויים רבים ביחידה הנוגעים לכל מכלולי היחידה משום ש"ביצוע חלופה זו יבטל באחת את אחריות היצרן ליחידה". המומחה ציין כי על אף החיסרון הבולט של חלופה זו לעומת החלופה הקודמת "מכבי בחרה דווקא ליישם מסקנות סעיף זה, והעבודות בוצעו לפי הנחיות מהנדס ירון שמאי ע"י חברת אלקטרה".

גם המלצה נוספת, להוציא את המודול ההידרוני נדחתה ע"י מומחה בימ"ש "גם משום שאינה מחויבת, וגם משום שהסוכן גלקסי לא יהיה מוכן לתת אחריות ליחידה שבוצעו בה ניתוח ושינויים כה משמעותיים".

המומחה בחן ההמלצות השונות הנוספות לפרק מכלול המשאבות ושינוי מערך הצינורות ודחה אותן מהנימוקים שכבר פורטו וכן עקב אי ביצוע בדיקה ע"י המומחה שמאי "שהצנרת שבוצעה תואמת את סכמת הצנרת" של המתכנן, שכן אם נפלה טעות, ניתן היה לתקנה. המומחה מטעם בימ"ש קבע כי "בסכמת הצנרת של דנון לא מצאתי טעות תכנון בקטרי הצינורות".

המומחה מטעם בימ"ש ציין כי בסוף הדו"ח שלכאורה הוכן שנתיים קודם לכן, המומחה מטעם מכבי הוסיף פסקה חדשה באוקטובר 2012 לפיה כל הבעיות נפתרו ועל כך ענה " אין בקביעה חד משמעית זו להעיד שלא בוצעו עבודות לא נחוצות מעבר למינימום הנדרש". עוד ציין כי "דו"ח זה לא סייע לקרב בין הצדדים ולסיים את הבעיות במהירות וביעילות באמצעות הקבלן רם אדרת".

בעמוד 19 לחוו"ד, המומחה שב והתייחס לכך שמכבי לא נועצה במתכנן כמצופה ממנה, אלא דווקא במומחה שמאי ואישרה פעולות שייקרו המיזם בתחום המיזוג באופן לא סביר בעיניו.

לנוכח חוסר הבהירות בסוגיה האם יש לייחס גם למזמינת העבודה רשלנות תורמת, או חלק מהאחריות לנזק, בעיקר לגבי התנהלותה לאחר שניתקה הקשר עם הקבלן, בימ"ש הנחה המומחה להגיש חוו"ד משלימה לגבי החלק מסכום התביעה שיש להשית על רם אדרת וזו הוגשה ביום 15.11.17. המומחה ציין בסעיף 5 כי "הייתי מצפה שגורם בינוי וותיק ומנוסה כמו "מכבי", בעיקר בעת משבר, יפעל בצורה מדודה ושקולה, תוך הפעלת גורמים מקצועיים שיסייעו לה לפתור הבעיות בפרק הזמן הקצר ביותר ככל האפשר."

בסעיף 6 קבע כי "מכבי לא פעלה בשיקול הדעת הנדרש, והפעילה גורמים שונים כמו הקבלן "קינטיק" ולאחר מכן את חברת הייעוץ יובלים" ובצעה תשלומי יתר בגין ייעוץ מקצועי ויישום ההמלצות שלהם, כשלגבי מקצועיותם אני חלוק וחש אי נחת מקצועית, הרי כל זה נבע מאי קיומו של קבלן מיזוג אוויר מקצועי מתפקד בפרויקט מטעם הקבלן הכללי "רם אדרת".

המומחה הסביר בסעיף 7 כי אם ביישום ההמלצות המקצועיות אפשר לדון מכבי לכף זכות "הרי לא ניתן לנקוט באותו מידה בנושא חוזי מהותי. ברגע ש"מכבי" ביצעה עבודות ששינו באופן מהותי את מערכת מיזוג האוויר, כפי שהוזמנה אצל הקבלן "רם אדרת", הרי מאותו שלב היא שחררה את הקבלן מכל אחריות, גם אם היו כשלים ותקלות בעבודתו".

בסעיף 8, המומחה קבע את קו פרשת המים לעניין חבות הקבלן במועד בו ביצעה עבודת שינויים ע"י אלקטרה, תוך שהוא מחייב בסעיף 9 את הקבלן בנוסף לעלויות עד מועד ביצוע העבודות על ידי אלקטרה גם בעלויות החלפת שתי המשאבות ע"י אלקטרה ואת החלק היחסי בעלות שכר המפקח המהנדס מר ששון אסיף, שפיקח על עבודות אלה.

המומחה נימק עמדתו בכך ש"בכל תקופת הכשל, לא היה איש מקצוע אצל הקבלן הכללי "רם אדרת", שיוכל לבדוק ולוודא שהמשאבה שהוזמנה ביחידת הקרור, אכן היא המשאבה שסופקה בפועל, וכיום לא ניתן לבדוק נושא זה מאחר והמשאבות המקוריות פורקו וסולקו מהמקום".

המומחה צרף טבלה מפורטת של תשלומים, בין היתר, ליובלים, לקינטיק, לאלקטרה ולמנהל הפרויקט בסך כולל של 267,298 ₪, מתוך סכום תביעה של 616,464 ₪ וקבע בסעיף 11 כי ביתרת הסכום בסך של 349,146 ₪ על התובעת לשאת בעצמה.

בימ"ש ראה בקביעה זו חלוקת אחריות בין מזמינת העבודה לבין הקבלן בהתאם לקו פרשת המים, באופן שהולם את הממצאים והראיות שהובאו לפניו.

מהו הנזק שנגרם עקב הפרת ההסכם ע"י הקבלן ?

197. לאחר מיצוי הדיון בחלוקת האחריות, נשאלה השאלה, האם הסכומים שהוציאה מכבי לפני קו
פרשת המים, דהינו, הפעלת אלקטרה, סבירים ?

198. בהעדר חו"ד מומחה מטעם התובעת לעניין גובה הנזק, ומכיוון שהחשבוניות הוגשו באמצעות
גב' בר פלד שהפנתה לגבי נחיצות ההוצאות וסבירותן למפקח ששון אסיף שמכבי, וסיבותיה עמה,
לא העידה, ומכיוון שמרבית התשלומים בוצעו לקינטיק, שמי מטעמה לא זומן להעיד לגבי נחיצות
העבודות וסבירות הוצאתם, בימ"ש שב ופנה אל המומחה מטעם בימ"ש וביקש התייחסותו
לסוגיה.

199. המומחה זימן הצדדים לדיון ביום 21.3.18 ובאותו יום דיווח כי לא הוצגו על ידי הצדדים
מסמכים נוספים מעבר לאלה שהוגשו בעבר.

200. המומחה ציין כי אין מחלוקת שהסכומים הוצאו, אלא שלטענת רם אדרת, חלק "מסכומים אלה
אין להשית עליה כלל בנימוקים שונים שעיקרן – חוסר סבירות".

201. המומחה סיכם טענות התובעת לפיהן נטל ההוכחה מונח לפתחה של הנתבעת וכי אין ברשות
מסמכים נוספים מעבר לאלה שהומצאו, כך שאין לתובעת "לא היכולת ולא הצורך להסביר את
פירוט העבודות וסבירות התשלומים אשר הוצאו".

202. כמו כן, סיכם טענות הקבלן כי נטל סבירות ההוצאות מוטל על כתפי התובעת.

203. המומחה מטעם בימ"ש ביקש הנחיית בימ"ש תוך שהוא מדגיש כי לא הומצאו למשרדו "יומני
עבודה, הצעות מחיר לעבודה שנתקבלו בגין העבודות השונות (מלבד עבודת אלקטרה)" ולא
אישורים מקצועיים שהיה בהם לו נמסרו לו כדי לאפשר לו "לבדוק סבירות ההוצאות שהוצאו
בפועל".

204. בימ"ש שב וביקש מהמומחה להכין חוו"ד בעניין סבירות ההוצאות, על יסוד המסמכים שברשותו
וביום 25.5.18 ה מומחה הגיש חוו"ד המשלימה הנוספת בה התייחס לטענות הקבלן לגבי חיובה
בתשלומים שביצעה מכבי.

205. המכנה המשותף לטענות הקבלן הוא שמומחה בימ"ש טעה בכך שלא הבין שנטל הבאת הראיות
והשכנוע שהייתה הצדקה להוציא הסכומים, כי נעשתה עבודה תמורתם וכי גובה התשלום היה
סביר, הינו על כתפי מכבי וכי מכבי לא העמידה שני עדים נחוצים, ה"בורג המרכזי" המפקח אסיף
ונציג קינטיק שלה שולם חלק מרכזי מההוצאות . להלן דיון בטענות אחת לאחת:

תשלום בסך של 199,755 ₪ לקינטיק עבור בדיקות וביצוע עבודות

206. רם אדרת טענה כי אין לחייב אותה בגין תשלום לקינטיק בסך של 51,975 ₪ עבור ביצוע בדיקות
שבוצעו לפני מועד המסירה, בגין תשלום לקינטיק בסך של 128,760 ₪ עבור תיקונים שכן לא
פורט עבור מה שולם, בגין תשלום בסך של 14,790 עבור טיפול ביחידות הקרור שכן לא ידוע מה
בוצע, בגין תשלום בסך של 4,230 ₪ עבור תיקון לוח חשמל , בהעדר ראיות להוכחת הצורך בביצוע
התיקון.

207. לעניין הבדיקות, המומחה קיבל ביקורת הקבלן לפיה לא הוגש פירוט הבדיקות, דו"ח הבדיקה
וממצאיה וכן מכבי לא השיבה לשאלות שונות בעניין הוצאה זו כמפורט בסעיף 4.1.2 לחוו"ד
המשלימה, אך ציין כי גם הקבלן לא מצא לנכון לדרוש מענה הנתמך במסמכים כתובים.

208. לעניין ה עבודות, המומחה קיבל הביקורת של הקבלן, על כך שהגורם הבודק גם מתקן וכן לגבי תעוד קבלת ההחלטות לגבי הוצאה בהיקף נרחב, האם התקבלו הצעות מחיר ומי פיקח על העבודות ועוד שאלות שהמומחה מנה בסעיף 4.2.1 וכן מדוע לא הייתה פניה לגלקסי לשיפוץ יחידות הקרור.

209. המומחה ציין כי כל האישורים לביצוע העבודות מנהלתיים וללא שגורם מקצועי אישר העבודות והחשבונות.

210. לעניין סבירות ההוצאה קבע כי כיום לנוכח העדר מסמכים ותשובות אין לו אלא לקבלם כמוסכמים ע"י הצדדים, אלא אם כן בימ"ש יהיה סבור אחרת.

211. המומחה הפנה לממצאי חו"ד בעמוד 23 (הכוונה לעמוד 19) שם תאר כיצד הכשל של הקבלן אילץ מכבי לפנות לגורמים מקצועיים שונים וגרם "לבלבול ולהוצאות כספיות גדולות ומיותרות".

212. כאמור לעיל, התובעת לא הגישה חו"ד מומחה מטעמה לעניין גובה הנזק, על אף שחובת הוכחת היקף הנזק חלה עליה.

213. היה בידי התובעת לנסות ולחפות על מחדל מהותי זה, ע"י העדת מי שמצוי ב פרטי התשלום, אולם החשבוניות הוגשו באמצעות גב' בר פלד שהפנתה לגבי נחיצות ההוצאות וסבירותן למפקח ששון אסיף שמכבי, וסיבותיה עמה, לא העידה, ומכיוון שמי מטעם מקבלת התשלום קינטיק, לא זומן להעיד לגבי נחיצות העבודות וסבירות גובה ההוצאה, הרי נחיצות ההוצאות וסבירות ן לא הוכחה כדבעי.

214. לכך יש להוסיף התמיהה, מדוע מכבי לא נעזרה במתכנן לצורך הפעלת קינטיק לביצוע הבדיקות והעבודות השונות ?

215. הקושי העיקרי, לנוכח העדר חוו"ד שמאית מטעם מכבי , הינו הימנעות מכבי מהעדת מנהל הפרויקט ששמו הוזכר פעם אחר פעם בכתבי הטענות ובעת שמיעת הראיות, המהנדס ששון אסיף. שגב' בר פלד העידה כי חתמה על הוראות התשלום, על פי המלצותיו.

216. למרבה התימהון, הוא מוזכר ע"י המומחה מטעם בימ"ש כמי שנכח באחת הפגישות עמו. התנהלות בעייתית זו של מכבי מעלה חשש ואולי אף חשד כי יש ממש בטענה של הקבלן, כי היה מי שניסה לנצל כישלונו של הקבלן כדי לחלק כספי גוף ציבורי בנדיבות רבה ללא בקרה מתאימה. לחובת מכבי פועלת חזקה שאילו העיד המהנדס אסיף היה שולל מהימנות גרסת מכבי לגבי ההתרחשויות לאחר ניתוק הקשר עם הקבלן ולגבי פרטי התשלומים בסכומי עתק שביצעה (ראה ע"א 4697/05 גבאו אסטבלישמנט נ' דוד דודאי [פורסם בנבו] (27.8.12)).

217. בנוסף, להיעדרותו הרועמת של תצהיר מר אסיף מראיות התובעת, גם בעלי מקצוע נוספים שאוזכרו בראיותיה, לא העידו, כגון מר יבגני שניידר, אחראי בינוי ושיפוצים שהתובעת שילבה מכתבו בראיותיה, וגם בעניינו פועלת לחובת מכבי החזקה שאם היה מעיד, גרסתו לא הייתה פועלת לטובת מכבי.

218. לצד המחדלים המהותיים של מכבי בהוכחת היקף הנזק, או הקשר הסיבתי בין מחדלי הקבלן לבין הנזקים הנטענים, בולטת העובדה שמכבי הסתפקה בערבות בנקאית בסך של 75,000 ₪ בלבד. חזקה שמכבי, שערכה המכרז בסיוע יועצים מקצועיים, לא הייתה מסתפקת בבטוחה בסכום כה נמוך, אם צפתה שרשלנות הקבלן במיזם כולו, או בעניין מיזוג האוויר בלבד, תגרום לה נזק נטען בסך של מעל חצי מיליון ₪.

219. אולם, מכבי, תחת לבצע בדק בית יסודי אצלה, כיצד חולקו כספים בסכומי עתק באופן כה בעייתי, זועמת בסיכומיה (ראה סעיפים 83 עד 91) על המומחה מטעם בימ"ש, על כך שלא אישר מלוא החשבוניות ששילמה , למרות שעל תובע להוכיח לא רק הפרת חוזה, או רשלנות, אלא גם קשר סיבתי לנזק והיקף הנזק, בהעדר הסתמכות על פיצוי מוסכם.

220. כאן המקום להזכיר מושכלות יסוד לגבי מעמד חוו"ד של מומחה מטעם בימ"ש. על פי הפסיקה, בית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה שמינה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי 31.12.88, בר"מ 5171/07 מנשה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון 31.12.07, א' גורן סוגיות בסד"א 496 (מהדורה 11, 2013).

221. בימ"ש העניק לאחר הגשת חוו"ד של המומחה, לרבות חוו"ד המשלימות, אפשרות לצדדים לחקור המומחה ולשכנע אותו שנפלה טעות בולטת המצדיקה התערבות בימ"ש והם אמנם מימשו זכות זאת, אך במרבית הסוגיות המהותיות, בימ"ש לא מצא הצדקה לשנות מחוו"ד של המומחה.

222. במצב דברים זה, מצופה היה ממכבי, גוף ציבורי רב פעילות, לרבות בתחום הבינוי, כי תחת למתוח ביקורת לא מוצדקת על מומחה בימ"ש, כי תערוך בדק בית יסודי הכיצד חילקה כספים בסכומי עתק ללא בקרה וללא הצדקה לגבי חלק גדול מהם ות דרוש מבכיריה דין וחשבון לשאלות הנוקבות שהמומחה ובימ"ש לא קיבלו לגביהן מענה . רצוי שפסק דין זה יובא לפני הדירקטוריון של הקופה וגופי הבקרה בה , לצורך בדיקת הסוגיה, האם אלקטרה נבחרה במכרז (גב' בר פלד לא ידעה להשיב בעמוד 36 בשורה 1 לענות לשאלה אם התקיים מכרז) ואם התקיים, מדוע לא הוצגו מסמכיו, ומדוע אושרו תשלומים בסכומי עתק, בעיקר לקינטיק, ללא הצגת תיעוד בסיסי של המהלכים שקדמו לאישורם, כגון הסבר לגורם המאשר לגבי נחיצותם, מסמכי ההתקשרות עם הספק, תיעוד בדיקת הביצוע, ואישור גורם מקצועי של התשלומים. לעניין זה, אין לבימ"ש, אלא לחזור על תמיהותיו של המומחה מטעם בימ"ש שלא קיבל מסמכים, או תשובות.

223. סיכומם של דברים, על אף שבימ"ש קבע כי הקבלן נקלע ל"ליקוי מאורות", התיאורים של הקבלן לגבי התנהלות מכבי כמי ש"ירתה בזבוב עם תותח" ושדרגה המערכת "ממזדה למרצדס" התבררו כתואמים את חוו"ד של המומחה, על יסוד ראיות מכבי.

224. הטענה של מכבי כי "לא היה הוקוס פוקוס" ו"הדברים מעידים על עצמם" נותרה לעומת זאת, כסיסמא בלבד , שאינה תואמת חובת ההוכחה לגבי הקשר הסיבתי בין ההפרות שהוכחו לבין היקף הנזק הנטען.

225. מכאן שאין מקום להתערב במסקנת המומחה לגבי התשלומים לאלקטרה שאת רובם שלל .

226. כאמור לעיל, לגבי התשלומים שבוצעו לפני העסקת אלקטרה, המומחה אישר כי לא הוכחה נחיצותן וסבירותן ולמעשה כמעט ולא סופק מידע לגביהם, או תשובות לשאלות יסודיות. המומחה סבר שהתשלומים מקובלים על הקבלן, אך הקבלן מעולם לא נתן הסכמה זו ואף חקר גב' בר פלד אודותם. אולם, גב' בר פלד, הפנתה למ הנדס ששון אסיף (ראה חקירתה מעמוד 27), שכאמור לעיל, התובעת נמנעה מהעדתו, וכך גם בעלי מקצוע נוספים מטעמה, ללא מתן הסבר ענייני למחדל מהותי זה.

227. לכאורה, לנוכח כל אלה, התובעת לא הוכיחה היקף הנזק הנטען גם לגבי התשלומים שביצעה לפני העסקת אלקטה .

228. אולם, לנוכח מסקנת המומחה מטעם בימ"ש שהיה מקום להעזר בקינטיק ובבעלי מקצוע נוספים עקב הבלבול אותו גרם הקבלן עקב מחדליו הקשים, איון החשבוניות לחלוטין הינה תוצאה לא מידתית ולכן על דרך אומדנא בימ"ש מאשר כמחצית מההוצאה בלבד בסך של 100,000 ₪ .
תשלום בסך של 19,720 ₪ עלות חוו"ד של המומחה שמאי

228. רם אדרת טענה כי אין לחייב אותה בתשלום בסך של 19,720 ₪ בגין עלות חוו"ד של המומחה שמאי שכן הבדיקה שערך חופפת לבדיקה שביצעה קינטיק וכן בנימוק שהיה על מכבי לפנות למתכנן.

229. המומחה הסביר כי התייחס לסוגיה זו בחו"ד המשלימה הראשונה וגם בסיכום חוו"ד המשלימה השנייה. בימ"ש מסיק שהמומחה מכוון לחוסר יכולתה המקצועית של רם אדרת לייעץ לתובעת, אולם המומחה עצמו הצביע על כך שהתובעת לא נימקה מדוע לא נועצה במתכנן.

230. לכן, גם בעניין זה , למרות שאין סימני שאלה לגבי תוכן המוצר כפי טענת רם אדרת לגבי תוצרי קינטיק, מאשר כמחצית מההוצאה בלבד בסך של 10,000 ₪ בלבד.

תשלום בסך של 33,746 ₪ לקינטיק ולמפקח ששון

231. רם אדרת טענה כי אין לחייב אותה בעלויות החלפת המשאבות בסך של 29,126 ₪ והחלק היחסי בעלות המפקח אסיף בסך של 4,620 ₪ שכן המומחה מטעם בימ"ש "מתעקש להתעלם" מכך שהמומחה שמאי אמר שהמערכת סופקה בדיוק על פי התכנית, קינטיק אישרה כי היו תקינות והמומחה עצמו קבע שלא החלפת המשאבות פתרה הבעיה.

232. המומחה חזר על תשובותיו הקודמות, אולם הפעם מדובר בתשלום עבור פעולה ממוקדת והיא החלפת המשאבות שהמומחה מצא כי הייתה סבירה בנסיבות המסוימות של בלבול עקב מחדליו הקשים של הקבלן. עדיין, יש להביא בחשבון, התהייה מדוע התובעת לא נועצה במתכנן ומדוע לא העידה את המהנדס אסיף מקבל חלק מהתשלום ומאשר התשלום לקינטיק, או נציג קינטיק שקיבלה מרבית התשלום.

233. לכן, גם בעניין זה מאשר חלק יחסי מהתשלום בסך של 25,000 ₪.

234. סה"כ, בימ"ש מחייב הקבלן לשלם למכבי על דרך אומדנא, הסך של 135,000 ₪ מתוך החשבוניות.

טענות נוספות לגבי גובה הנזק

235. רם אדרת טענה שמכבי פגעה בהגנתה בכך שהפחיתה סכום התביעה ללא הסבר לגבי איזו עילה ואיזה סעד העמידה סכום התביעה המופחת וכן טענה שעל בימ"ש להפחית הסכום בו חייב אותה המומחה בהתאם ליחס בין סכום התביעה המקורי לבין הסכום המופחת.

236. סכום התביעה המקורי, לרבות בכתב התביעה המתוקן, עמד על סך של 820,549 ₪ בגין הוצאות בהן נשאה ותישא התובעת (רא ו סעיף 27 לכתב התביעה המתוקן) . לאחר מכן מכבי הסבירה שהפחיתה החיוב לסך של 520,000 ₪ שכן השאירה יחידות הקרור על כנן. מכאן שככל שהתובעת ביקשה לחייב הקבלן בגין עילות וסעדים שונים שלא פרטה, אין לה, אלא להלין על עצמה. כמו כן, בהעדר פרוט לגבי קיום נזקים נוספים מעבר לחשבוניות שהציגה מכבי, לא נדונו עילות או סעדים נוספים, פרט לחיוב הקבלן בתשלום החשבוניות.

237. בימ"ש דן בסכומי החשבוניות השונות שהוצגו ע"י מכבי ולכן סכום התביעה המקורי, או המוקטן, אינו מעלה ואינו מוריד לעניין טענת הקבלן להקטנה באופן יחסי של חיוב הקבלן.

האם יש להפחית גובה הערבות שחולטה מהפיצוי שהושת על הקבלן ?

238. התובעת טענה כי חישבה סכום התביעה המקורי והמוקטן, לאחר שהפחיתה סכום הערבון שחולט. אין לראות בכך, אלא משאלת לב של התובעת לפיה על בימ"ש לחייב הקבלן על פי מלוא חישוביה וטענותיה.

239. אולם, כפי שנקבע קודם לכן, בימ"ש חייב הקבלן בהתאם לחלק מהחשבוניות שהוצגו, ללא קשר לסכום התביעה המקורית, הסכום המוקטן, או סעדים ועילות נוספות שלא נטענו ולא הוכחו.

240. לכן, לאחר שבימ"ש קבע גובה החיוב שיש להשית על הקבלן בהתאם לחשבוניות שהוצגו, יש להביא בחשבון סכום הערבות הבנקאית בסך של 75,000 ₪ שכבר שולם ולהפחיתו מהסכום שבימ"ש חייב בו הקבלן.

241. אשר על כן, הסכום בו יש לחייב הקבלן הינו בסך של 60,000 ₪ צמוד כדין מיום הגשת התובענה ועד מועד התשלום בפועל .

האם הקבלן זכאי לפיצוי בגין מימוש הערבות הבנקאית ללא שליחת אזהרה בכתב ?

242. לפני בימ"ש תלויה ועומדת גם תביעה שכנגד בגין מימוש הערבות הבנקאית ללא שליחת אזהרה בכתב.

243. התובענה מתבססת על לשון סעיף 59.3 להסכם בין המזמין לבין הקבלן ומפאת חשיבות הדברים להלן תוכנו:
"הפר הקבלן התחייבויותיו לפי חוזה זה, יהיה המזמין רשאי, לאחר הודעה מראש ובכתב לקבלן, לממש הערבות כלשהיא הנזכרת לעיל, - בהתאם לסוג ההפרה, ולגבות לעצמו מתוך סכום הערבות כל סכום אשר יפצה את המזמין, להנחת דעתו עבור כל נזק או הוצאה שהמזמין עמד בהם בקשר עם או כתוצאה מהם".

244. לא נמצא מענה מניח הדעת למחדלה של מכבי לשלוח "הודעה מראש ובכתב לקבלן" לפני מימוש הערבות הבנקאית בסך של 75,000 ₪ כנדרש ממנה במפורש בחוזה.

245. אולם, למרות הוכחת הפרת החוזה ע"י מכבי, שמשתלבת עם מחדליה הנוספים, אותם מנה המומחה מטעם בימ"ש, התובעת שכנגד לא הוכיחה נזקיה עקב הפרת החוזה .

246. הקבלן שהתנגד לבסס תביעת מכבי על אומדנא, ביקש לחייב אותה על יסוד אומדנא עקב הפגיעה בתדמית שלו בסך של 200,000 ₪ . זאת לאחר שאמד נזקיו בכתב התביעה שכנגד כתוצאה ממימוש הערבות בסך של 1,755,000 ₪.

247. בשים לב, לעוצמת וחומרת מחדלי הקבלן, כפי שהוכחו, ובהעדר כל מסמך לקיום נזק, בשונה מחשבוניות שהציגה מכבי, אין מקום בנסיבות העניין לקבוע כי נגרם נזק לקבלן עקב אי שליחת האזהרה בכתב. זאת, גם בשים לב, שמימוש הערבות הובא לידיעת הקבלן זמן סביר לפני המימוש לצורך הגשת בקשה לצו מניעה בנימוק לפיו לא קיבל אזהרה בכתב וכי צפוי לו נזק בסך של 500,000 ₪ כפי שטע ן במכת ב ששלח למכבי לפני המימוש.

248. העובדה שהקבלן לא ניסה למנוע מימוש הערבות, זמן רב לאחר שכשל במסירת המערכת ולאחר שנכשל בתיקונה מלמדת, כי הטענה לנזק הייתה מהשפה לחוץ וכי הקבלן השלים עם כך שהסכום יהיה חלק מהפיצוי שיושת עליו עקב הפרת התחייבותו למסור מערכת תקינה במועד, והטענה לנזק שנגרם עקב מימוש הערבות, הועלתה כמשקל נגד לתובענה שהוגשו נגדו כשנה לאחר מימוש הערבות.

249. כמו כן, אם הקבלן היה בדעה שיגרם לו נזק עצום עקב פגיעה בתדמיתו במערכת הבנקאית, מצופה היה כי יפדה הערבות הבנקאית בתשלום פיצוי בגובה הערבות ישירות, תחת מחאה, תוך שמירת זכותו לתבוע החזר לאחר מכן.

האם המתכנן הפר התחייבותו החוזית למכבי ואם כן מהו הנזק והאם זכאי לשיפוי מאחרים ?

250. כאמור לעיל, בימ"ש דן בטענות מכבי והקבלן בעניין המתכנן ומצא לאמץ את מסקנות המומחה מטעם בימ"ש. מכבי עמדה בסיכומיה על כך שהמומחה טעה כאשר לא ייחס למתכנן טעות בבחירת הלחץ שנב חר למשאבות, ולא הביא בחשבון מחדלה לראות דו"ח הפעלה ולגלות שמתקין יחידות הקרור שכח לשחרר נעילת הקפיצים. הטענה ללחץ נמוך לא הוכחה שכן המומחה ציין שגם אם אלקטרה התקינה משאבות גדולות יותר, לא נפל פגם בחישו בי המתכנן. בנוסף, המפקח הראשי היה המהנדס ששון אסיף ולא הוכח שהוטל על המתכנן לשמש כמפקח צמוד. בהעדר עדות של המפקח הראשי, המהנדס ששון אסיף לגבי קיום פיקוח צמוד כביכול על ידי המתכנן, הטענה לגבי חובת המתכנן לגלות מחדלים שונים, במקום הקבלן, או המפקח אסיף, נדחית.

251. בנוסף, התובעת עמדה בסיכומיה על כך שיש באמתחתה סיכום דיון מספטמבר 2009 שבו הובא לידיעת המתכנן שיש בעיה במערכת. אולם, מסמך זה הוא היוצא דופן שמעיד על הכלל, דהיינו, תמונה ברורה ומובהקת, אותה תאר המומחה על יסוד מלוא המסמכים שהועמדו לעיונו, לפיה על פני תקופה ארוכה, מכבי, וסיבותיה עמה, נמנעה מפניה אל המתכנן לצורך קבלת ייעוץ לגבי הדרוש תיקון, תוך העדפת גורמים אחרים, כגון יובלים, לרבות לצורך תשלומים בסכומי עתק לקינטיק ולאלקטרה לאחר מועד הדיון בספטמבר 2009.

252. לנוכח האמור לעיל, וכמפורט בפרק שדן בטענות בעניין המתכנן, בימ"ש לא מצא להתערב בממצאי המומחה מטעם בימ"ש ולכן דוחה התביעה של מכבי וההודעה ששלח הקבלן למתכנן .

253. כתוצאה מכך דוחה גם ההודעות ששלח המתכנן למקבלי ההודעות.

דיון בהוצאות

254. מכבי הגישה נגד הקבלן תביעה שהתקבלה באופן שהקבלן חויב בסך בשיעור של כשבעה אחוזים מסכום התביעה המקורי בסך של 820,549 ₪ ו הקבלן הגיש תביעה שכנגד בסך של 200,000 ₪ שנדחתה במלואה .

255. מכאן שמכבי הגישה תביעה בסכום מופרז ביותר, ללא הצדקה ובימ"ש מביא בחשבון שאם מכבי הייתה מגישה תביעה לחיוב הקבלן בסכום סביר ביחס לעלות המיזם, ולא מנסה לייחס לקבלן גם חלוקת סכומי עתק לגורמים שונים ללא הצדקה, יתכן והקבלן לא היה מתחפר בעמדתו והמחלוקת הייתה מסתיימת עוד בתחילת העשור הנוכחי, ולא סמוך לסוף העשור.

256. כמו כן, בימ"ש מקבל טענת הקבלן כי התובעת הקשתה עליו לנהל הגנת ו בעת שמיעת הראיות כמפורט בציטוט אמירות מותב זה , בסיכומי הקבלן, פעם אחר פעם במהלך הדיונים. אולם, בימ"ש מביא בחשבון חומרת הכישלון של הקבלן והתנהלותו בחוסר תום לב בעניין הצגת אפי כקבלן משנה וכן העובדה שהגיש תביעה שכנגד שהוגשה בסכום מ ופרז כמשקל נגד, תוך שהוא טוען שנגרם לו כביכול נזק על סך של כשני מיליון ש"ח.

257. אשר על כן, מכבי והקבלן יישאו בהוצאותיהם.

258. בנוסף להגשת כתב הגנה ותביעה שכנגד, הקבלן שלח שורה ארוכה של הודעות, לרבות למתכנן. למעשה הקבלן לא עמד בסיכומיו על ההודעה למתכנן , אך לא השכיל להגיע בעניין זה להסכמה עם המתכנן, כפי שהגיע עם כל מקבלי ההודעות האחרים. לכן, מחייב הקבלן בתשלום שכ"ט ב"כ המתכנן בסך של 10,000 ₪.

259. כתוצאה מהגשת כתב התביעה שכנגד, מכבי הגישה הודעה נגד המתכנן. לא היה מקום לערב המתכנן בסוגיה אם מכבי הזהירה כדין הקבלן בטרם מימשה הערבות ולכן על אף שמכבי השכילה לבקש מחיקת ההודעה ששלחה למתכנן, היא תישא בהוצאות המתכנן בסך של 7 ,500 ₪ בלבד.

260. מכבי תיקנה כתב התביעה וצרפה גם המתכנן כנתבע, למרות שלא העלתה נגדו כל טענה במשך תקופה ארוכה, עד מועד הגשת כתב התביעה המתוקן. לנוכח דחיית התביעה באופן מלא, על מכבי לשלם למתכנן, שנגרר שלא בטובתו למחלוקת, כאשר למכבי אין תשובה מניחה הדעת, מדוע העדיפה להיוועץ ביובלים ולא בו, שכ"ט ב"כ המתכנן בסך של 25,000 ₪ וכן תשלום להחזר הוצאותיו בגין תשלום עבור הכנת חו"ד למומחה מטעמו ולמומחה מטעם בימ"ש וכן שכר עדות ששיל ם והחזר חלקי של הוצאות בהן חויב המתכנן בגין שליחת הודעה לגלקסי. מכיוון שבימ"ש לא השתכנע כי המתכנן היה חייב להגיש ההודעה לגלקסי, מכבי תשפה אות ו בעניין זה רק בסך של 5,000 ₪.

261. לגבי ההודעות ששלח המתכנן, הן נדחות תוך חיובו בתשלום שכ"ט ב"כ גלקסי בסך של 10,000 ₪ ובתשלום שכ"ט ב"כ הקבלן בסך של 5,000 ₪ בלבד, בשים לב לחלקו של הקבלן ביצירת המחלוקת המקורית מלכתחילה.

סוף דבר

262. התביעה של מכבי נגד רם אדרת מתקבלת בסך של 60,000 ₪ בלבד, צמודים כדין מיום הגשת התובענה ועד התשלום בפועל, והתביעה שכנגד נדחית במלואה, וכל צד יישא בהוצאותיו.

263. ההודעה ששלחה רם אדרת נגד המתכנן נדחית ועל שולחת ההודעה לשלם למקבלת ההודעה שכ"ט ב"כ בסך של 10,000 ₪.

264. מכבי תשלם למתכנן שכ"ט ב"כ בגין מחיקת ההודעה ששלחה כנתבעת שכנגד בסך של 7,500 ₪.

265. התביעה של מכבי נגד המתכנן נדחית ומכבי תשלם למתכנן שכ"ט ב"כ בסך של 25,000 ₪ וכן החזר כנגד הצגת קבלות, של תשלומי המתכנן למומחה מטעמו ומטעם בימ"ש, תשלומי שכר עדות, וכן חלק מההוצאות שנפסקו נגד המתכנן בפסק דין זה בגין שליחת הודעה לגלקסי בסך של 5,000 ₪.

266. ההודעות ששלח המתכנן נגד גלקסי והקבלן נדחות והמתכנן ישלם לגלקסי הסך של 10,000 ₪ ושכ"ט ב"כ הקבלן בסך של 5,000 ₪ שניתן לשלם לקבלן על דרך קיזוז.

ניתן היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.