בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 47451-03-14

מספר בקשה: 286
לפני כבוד השופטת טל פישמן לוי

המבקש:
התובע
גדעון שפיגל

נגד

המשיבים:
הנתבעים
ושולחי ההודעה לצד ג'

צד ג'
ושולחת ההודעה לצד ד'

צדדי ד'
יוסף ברכה
שרית ברכה

נגד

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד
שחר נזקי צנרת בע"מ
ועד הבית המשותף

החלטה

מונחת לפניי בקשה מטעם התובע לתיקון כתב התביעה שעיקריה הם הגדלת סכום התביעה והוספת סעד של ביטול הסכם המכר כך שהסמכות לדון בתביעה לאור סכומה תהא מסורה לבית המשפט המחוזי. לאחר הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה ביקש התובע להשהות את ההכרעה בבקשה והצדדים פנו להליך של גישור, חיצוני ופנימי שלא צלח. מכאן הדיון בבקשה.

בקשת התובע לתיקון כתב התביעה לא היתה כרעם ביום בהיר ולמעשה זרעיה נזרעו כבר עם הגשת כתב התביעה המקורי לבית המשפט, בכתב התביעה המקורי עתר התובע לפיצול סעדיו וטען כי אינו שולל את הסעד של ביטול הסכם המכר.

הנתבעים בתשובתם טוענים כי אין להם התנגדות עקרונית לבקשה לתיקון כתב התביעה כמו גם לביטול הסכם המכר אך התנו את הסכמתם במספר תנאים.

רקע כללי והשתלשלות ההליכים
המדובר בתביעה כספית על סכום של 1,915,000 ₪, (לאחר הבקשה לתיקון כתב התביעה סכום התביעה הועמד על 4,276,500) שעניינה חדירת מים ובעיית רטיבות במספר מוקדים בדירה שרכש התובע מהנתבעים. התביעה הוגשה במרץ 2014 בגין אירועים שהתגלו עוד בטרם קיבל התובע את החזקה בדירה ושנמשכים למעשה עד עצם היום הזה.

בשנת 2013 רכש התובע, מר גיורא שפיגל, מהנתבעים, בני הזוג יוסף ושרית ברכה (להלן: "בני הזוג"), דירה בבניין ברמת אביב. הדירה שנרכשה שוכנת קומה אחת מתחת לדירת הגג בבעלות בני הזוג והיתה מחוברת לדירתם באמצעות גרם מדרגות מעץ, רכישת הדירה היתה בכפוף להפרדתה מדירת הגג באמצעות ביטול גרם המדרגות וסגירת הפתח המחבר בין שתי הדירות, חוזה המכר מתייחס לעניין בפרוט רב. מיד לאחר שהחל התובע בשיפוצים בדירה שרכש נתגלתה חדירת מים מקומת הגג אל דירתו . מה שהחל כבעיה מקומית הקשורה לפתח שחיבר בין הדירות, פתח שנסגר על פי החוזה, הפך לבעיה מורכבת יותר שאיננה נוגעת רק לפתח אלא גם למפגעים נוספים כמו חדירת מי גשמים וחדירת מי דלוחין.

בשל העובדה כי ההליכים החלו כבר בשנת 2014 ומעורבים בהם גורמים רבים לא אתייחס לכל האירועים בהליך, אלא רק לאירועים המרכזיים שבו, בהם חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט בידי צדדים ובידי מומחה בית המשפט. בטבלה שלהלן רוכזו האירועים המרכזיים בתיק על פי סדרם כרונולוגי:

ציר זמן
תאריך
מהות האירוע
24.03.2014
הגשת כתב תביעה בידי התובע, מר שפיגל, על סכום של 1,015,800 ₪ בשל חדירת רטיבות מדירת הנתבעים שמעליו (דירת הגג) אל הדירה. לטענת התובע הנתבעים ידעו על בעיות הרטיבות עובר לרכישת הדירה והפרו את חובת תום הלב במשא ומתן ובעת החתימה על ההסכם. התובע מזכיר כבר בכתב התביעה את האפשרות לתיקון כתב התביעה לשם בקשת סעד של ביטול הסכם המכר.
התובע קיבל חזקה בדירה ביום 2.04.2013 והגיש תביעתו בחודש מרץ 2014.
התובע הצהיר כי לו היה יודע את מצב הדברים לאשורו לא היה מתקשר בהסכם המכר.
במסגרת התביעה ישנה בקשה להיתר לפיצול סעדים - בסעיף 115 לכתב התביעה עותר התובע לסעד של ביטול הסכם המכר.
2.06.2014
הוגש כתב הגנה בידי הנתבעים, לטענתם הם התגוררו בשתי הדירות כשמונה שנים עובר למכירה ולא סבלו מבעיות של רטיבות להוציא ארוע מינורי קטן. (למעשה המדובר בדירה אחת בעלת שתי קומות המחוברות ביניהן בגרם מדרגות ושהופרדו לשתי דירות כשהתחתונה נמכרה לתובע).
הנתבעים התחייבו בחוזה להפריד את הדירות ולאטום את הפתח המחבר בין הדירות.
לטענתם מיד עם פניית התובע אליהם בעניין הרטיבות פנו לביטוח ופעלו במהירות האפשרית לתיקון פגעי הרטיבות.
הנתבעים שלחו הודעת צד ג' לחברת הביטוח הפניקס בה הם מבוטחים.
18.08.2014
הפניקס הגישו כתב הגנה ושלחו הודעת צד ד' לשחר נזקי צנרת.
19.03.2014
מטעם התובע הוגשה חוות הדעת של המהנדס והקונסטרוקטור גיל וינלס.
וינלס הצביע בחוות דעתו על מספר ליקויים וכן על תיקונים בלתי מקצועיים שבוצעו בדירת הגג על מנת לפתור את הבעיה ועל תיקון הליקויים בליווי פיקוח הנדסי. לטענתו רק לאחר תיקון הליקויים בדירת הגג ניתן יהיה לתקן את דירת התובע.
וינלס התייחס בחוות דעתו גם לירידה בערך הנכס כתוצאה מהליקויים.
7.10.2014
מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת של המהנדס דן אורמן.
בחוות דעתו דוחה אורמן את חוות הדעת של וינלס וטוען כי היא איננה מבוססת.
לטענת אורמן כל הליקויים תוקנו בליווי ובפיקוח מהנדס וכי כל מה שנותר לתיקון הם כתמי הרטיבות בתקרת דירת התובע בעלות של 1,500 ₪ +מע"מ.
חוות הדעת של אורמן לוותה בבדיקה של חברת א.ד. איתור נזילות בטכנולוגיה מתקדמת המומחה גילה מספר ליקויים ונתן המלצות לביצוע התיקונים בדירת הנתבעים.
15.09.2016
הוגשה חוות הדעת של מומחה מטעם בית המשפט המהנדס והמומחה לאיטום מר אורי ענבל.
בחוות דעתו מבקר ענבל את חוות הדעת של אורמן ומסקנות המהנדס אלי גוטליב שהועסק בידי הנתבעים.
בחוות דעתו הוא מצביע על ליקויים קשים: חלקם קשורים למבנה עצמו, חלקם קשורים לשיפוצים שנעשו בדירת הנתבעים וחלקם קשורים לאיטום הפתח שחיבר את הדירות.
בחוות דעתו מתייחס המומחה לשורה של פעולות שיש לבצע על מנת לתקן את הדרוש תיקון, המדובר בפעולות תיקון נרחבות הדורשות ליווי של קונסטרוקטור ושל מהנדס.
המומחה מסכם כי רק טיפול מקצועי ומערכתי בדירה ובסובב אותה, שירוכז על ידי מהנדס מנוסה שיפעיל צוות מקצועי, יביא להפסקת הנזילות לדירת התובע.

14.11.2016
התובע הגיש כתב תביעה מתוקן, סכום התביעה הועמד על סך של 1,915,000 ₪. בכתב התביעה המתוקן ציין כי הוא שומר על זכותו לתקן את כתב התביעה כך שיקבל סעד של ביטול החוזה – סעיף 174.
14.01.2017
מינוי הקונסטרוקטור דוד אופיר מטעם בית המשפט.
29.01.2018
הוגשה חוות דעת של הקונסטרוקטור דוד אופיר – המליץ על שיקום וחיזוק התקרה בבית התובע תוך שימוש בקונסטרוקטור, הוא עצמו סרב ללוות את הפרוייקט.
24.06.2018
מינוי המהנדס שרגא גורמן כמלווה לפרויקט מטעם בית המשפט. מר גורמן נבחר ומונה בהתאם להמלצת איגוד המהנדסים.
3.04.2019
בקשה מטעם התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף סעד של ביטול הסכם המכר.
15.04.2019
הצדדים פנו להליך של גישור שהסתיים ללא תוצאות ביום 16.02.2020
31.05.2020
הצדדים השתתפו בישיבת פישור לפני כבוד השופט אילן רונן שהסתיימה ללא תוצאות.
1.09.2020
הגשת חוו"ד שמאית של שמאי המקרקעין חיים מסילתי מטעם בית המשפט.
1.09.2020
התובע הודיע כי הוא עומד על בקשתו מיום 3.04.2019 לתיקון כתב התביעה. הנתבעים הגישו תגובה משלימה לבקשה לתיקון כתב התביעה.

תמצית טענות הצדדים בבקשה לתיקון כתב התביעה

התובע מבקש לתקן את כתב התביעה בהסתמך על תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. לטענת התובע מאז רכש את הדירה בשנת 2013 ועד היום, משך שש שנים, חודרת רטיבות מדירת הנתבעים לדירת התובע. הליקויים הרבים גרמו וגורמים לנזקים ההולכים וגדלים מדובר בהפרה יסודית ומתמשכת של חוזה המכר המקנה לו את הזכות לביטול החוזה. לעניין העבודות לתיקון הרטיבות התובע מפנה לסעיף 3(3) לחוק החוזים תרופות בשל הפרת החוזה תשל"א-1970 אשר מחריג את הזכות לאכיפה כאשר זו דורשת מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית המשפט. התובע מפנה לכך כי לפרוייקט התיקונים מונה מנהל עוד בחודש יוני 2018 ועל אף זאת טרם החלו התיקונים. התובע טוען כי במצב הדברים הנוכחי החלופה של ביטול הסכם המכר היא פשוטה יותר לכל הצדדים ועל כן התובע מבקש להיענות לבקשתו לתיקון כתב התביעה והעברת הדיון לבית המשפט המחוזי.

מטעם הנתבעים הוגשו שתי תגובות: הראשונה הוגשה בסמוך להגשת הבקשה בשנת 2019 והאחרונה בעת שהתובע ביקש לחדש את הבקשה לתיקון כתב התביעה. בתגובתם הראשונה הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה ממספר טעמים. אולם, בתגובה השנייה שהוגשה בספטמבר 2020 טענו כי "אין להם התנגדות עקרונית לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד של ביטול" אך הם מתנים זאת בתנאים שעיקרם קבלת כתב התביעה המתוקן וכן מבקשים להטיל על התובע את ניהול הוצאות ההליך עד כה המוערכים על ידם בסך של 353,500 ₪ לצד האמור ברישא של תגובתם לפיה אין לנתבעים התנגדות עקרונית לבקשה, מוסיפים הנתבעים כי ככל שתנאיהם לא יתקבלו הרי הם מתנגדים לקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה וטוענים בתמצית את הטענות הבאות: שאין שום נסיבה חדשה המצדיקה תיקון שכזה; כי התובע יכול היה לעתור לסעד לביטול החוזה מיום התביעה הראשון ולא עשה זאת משיקולים זרים שכן קיבל את תיקון הליקויים עוד בטרם נשמעו ההוכחות בתיק ולא הוברר מי האחראי לליקויים וכי הם עומדים על תשלום ההוצאות שנגרמו להם עד כה בסך של 353,500 ₪.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתב התביעה המתוקן שהגיש התובע מצאתי לקבל את הבקשה ולהתיר את תיקון כתב התביעה.

התקנה הרלבנטית לענייננו היא תקנה 92 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (התקנות). זו לשון התקנה:

"92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

לפי ההלכה, "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין - נעתרים לו ברוחב לב [...] ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש..." (רע"א 2345/98‏ דנגור נ' ליבנה‏, פ''ד נב(3), 427).

עוד נקבע ברע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין [פורסם בנבו] מיום 25/1/16 (ס' 7) "... כי כאשר מבקש התיקון מעוניין להוסיף עילת תביעה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, יקמוץ בית המשפט את ידו במתן ההיתר ... ובהקשר זה נקבע כי לצורך הדיון בבקשה שעניינה תיקון כתב טענות ניתנת למונח 'עילה' פרשנות רחבה כמתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין ... עוד נפסק כי בבוחנו בקשה לתיקון כתב-טענות על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשת התיקון; מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו ... " (ההדגשה אינה במקור).

ההלכה, לפיה יש להיעתר לבקשה ברוחב לב כאשר מטרתה היא שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת והחריגים לה, הושרשו זה מכבר בפסיקה. לא כל מקרה שבו התיקון המבוקש יסרבל את ההליך ויביא להארכתו או יגרור הוצאות לצד שכנגד, יביא הדבר לדחיית הבקשה לתיקון, ונראה כי הבכורה היא לשיקול הענייני לאמור: האם יש בתיקון כדי להעמיד את המחלוקת על מכונה ולאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת.

לעיתים גם, יימצא האיזון בכך שבית המשפט ייעתר לתיקון המבוקש, תוך חיוב בהוצאות. כך, ברע"א 7466/17 אסיסקוביץ' נ' מועצה אזורית הר חברון [פורסם בנבו] (מיום 20/12/17) הותר תיקון כתב הטענות על אף השיהוי בהגשת הבקשה. נקבע כי "... כאשר ניתן לתקן את הפגיעה שיסב תיקונו של כתב טענות - להליך המשפטי או לבעלי הדין - באמצעות תשלום כספי, כי אז תינקט גישה 'מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר'". עוד נקבע כי "... אין בו בשיהוי דנן, בנסיבות, משום מעוות שלא יוכל לִתְקוֹן. על פני הדברים, התרשמתי כי עניינו של התיקון לכתב התביעה הוא בעובדות ובעילות אשר עשויות לתרום לבירור הפלוגתאות שבין הצדדים, להשלים את המסכת העובדתית והמשפטית המתוארת בכתב התביעה המקורי, ולסייע לבית המשפט המחוזי 'להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת'. [...] אכן, תיקון כתב התביעה יביא לעיכוב נוסף בהליך, ויחייב את תיקונם של כתבי ההגנה - אך על כל 'פשעים' יכסה התשלום הכספי, על ההוצאות היתרות שגרמו המבקשים, ועל הסירבול שנגרם בעטיים." (ס' 8 לפסק הדין, ההדגשות הן במקור).

ביישום הדין לענייננו על נסיבותיו, סבורני כי התובע למעשה מהיום הראשון עתר גם לביטול הסכם המכר אולם בחר לתת הזדמנות לביצוע ההסכם שמשמעותו לנסות לבצע את התיקונים הנדרשים. על אף שהבקשה (המעודכנת) הוגשה לאחר שעבר זמן רב מפתיחת ההליך אינני סבורה כי יש בכך בהכרח כדי להסיג את ההליך לאחור בהתחשב בכך שכל חוות הדעת בעינן עומדות וכך גם הניסיונות לביצוע התיקונים יכולים ללמד על היתכנותם . מאז הוגשה התביעה חלו אירועים רבים, כפי שעולה מטענות הצדדים, לאחר פתיחת ההליך בהגשת כתב התביעה המקורי בשנת 2014 ובמשך למעלה משש שנים ניסו הצדדים להגיע לפתרון המחלוקת ביניהם, ההליכים בתביעה אף הופסקו בהסכמה לצורך הליך הגישור, התקיים הליך גישור חיצוני וגם פנימי ולמרבה הצער, המחלוקת לא נפתרה ויש להכריע בה. תיקון כתב התביעה יסייע לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת ולהביא לסיום המחלוקת באופן כולל. ניכר מהמתואר לעיל כי הדבר דרוש על מנת לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצב הדברים ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת שבין הצדדים.

גם אם נפל שיהוי בהגשת הבקשה (ואיני קובעת שכך), אזי בשים לב למטרה להעמיד את המחלוקת על מכונה, יש מקום להתיר את תיקון כתב התביעה מה גם שהנתבעים לא התנגדו לבקשה . אעיר בהקשר זה כי לא מצאתי שהנתבעים נקטו בכל צעד או פעולה בתיק לזירוז הבירור מול התובע. אף לא ראיתי מה נזק מהותי ייגרם להגנת הנתבעים בתיקון התביעה וממילא, הנתבעים לא הצביעו על נזק שכזה שאינו חלק מבירור התביעה כולה. אין בתיקון כדי לגרוע מיכולת הנתבעים להתגונן לגופו של עניין. ברי כי אין בהתרת התיקון משום הכרעה בטענות התובע או הנתבעים לגופן וברי כי אין בהחלטה זו כדי לכבול את שיקול דעתו של המותב המטפל בתיק גם בכל הקשור לאופן הבירור.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום בשלב זה לפסוק הוצאות בגין תיקון כתב התביעה. אכן, ככלל, שעה שנדרש להגיש כתב הגנה מתוקן לכתב התביעה המתוקן, מקובל לפסוק הוצאות. אך סבורני, כי בנסיבות העניין נכון יהיה שבסוף ההליך ,לאחר שתיפרש מלוא התמונה בפני בית המשפט, ייקבע הוא את הוצאות המשפט בהליך לפי שיקול דעתו בהתאם לממצאיו בהליך והתנהלות הצדדים וכל שיקול רלבנטי אחר.

משכך, בשים לב לסכום התביעה בכתב התביעה המתוקן, נראה כי אין מנוס מהעברת ההליך לבית המשפט לו מסורה הסכמות העניינית לדון בתביעה, הוא בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשפ"א, 15 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.