הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 4726-11-18

מספר בקשה: 11
לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

המבקשת- התובעת:
א.א. אחים אליהו הובלות אילת בע"מ
ע"י עו"ד שלומי שלום

נגד

המשיבה - הנתבעת:
ונונו דני בע"מ
ע"י עו"ד פז רימר

החלטה

מהות הבקשה

בפני בקשת התובעת למחיקת כתב ההגנה, בשל אי מילוי אחר ההליכים המקדמיים, בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

התובעת טוענת כי לא קיבלה לידיה מאומה מהצו שניתן ביום 06.06.2019 ומתוך הדרישה נשוא יום 03.03.2019. התובעת מפנה הן לצווים שנית נו בתום הדיון המקדמי מיום 18.06.2019, שעניינם, בין היתר, צווים לביצוע ההליכים המקדמיים.

רקע

על מנת לסבר את האוזן, עסקינן בתביעה כספית וכן בתביעה למתן חשבונות, אשר יסודה במכרז בו זכתה הנתבעת לשם ביצוע פרויקט של הסדרת הגישה לשדה התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע.

בקליפת אגוז, הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכם להזמנת עבודה בקבלנות משנה, אשר נחתם על ידי הצדדים ביום 26.01.2015.

כעולה מכתב התביעה, מהותה של התביעה נחלקת לשניים: האחד, לגילוי מסמכים ומתן חשבונות, והשנייה, תביעה כספית על הסכום המקסימאלי אשר בסמכות בית משפט זה. יחד עם זאת, ציינה התובעת כי נכון ליום הגשת התביעה, סך התביעה כולל סכום של כ- 454,440 ₪ בגין רכיבי התביעה הידועים כבר היום.

במסגרת הדיון מיום 01.04.2019 ניתנו על ידי צווים להשלמת ההליכים המקדמיים.

קדם משפט על בסיס תצהירי הצדדים קבוע ליום 20.02.2020.

ביום 06.06.2019 ניתנו החלטות בבקשות מספר 6 ו -7; בקשה מטעם הנתבעת למחיקת כתב התביעה, ולחילופין, לאכיפת צו לגילוי מסמך ספציפי ; ובקשת התובעת "למחיקת כתב הגנה באין מילוי אחר ההליכים המקדמיים", בהתאמה.

כזכור, בבקשה מספר 6 – היא בקשת הנתבעת למחיקת כתב התביעה או למתן צו אכיפת גילוי מסמך ספציפי, הנתבעת טענה כי התובעת לא ענתה לדרישה באופן עני יני וכדבעי. מנגד, התובעת טענה כי ההליכים המקדמיים הוגבלו לנושא התביעה למתן חשבונות ולראש התביעה הכספית על סך 454,440 ש"ח. לשיטתה, הנתבעת נקלעה לטעות, אשר בוארה לה בסעיף 4 ב' לתצהיר. התובעת טענה כי לא תבעה במסגרת הסך של 454,440 ₪ עבודות נוספות, ולכן העבודות הנוספות מצויות מחוץ לגדר הדיון הנוכחי.

הנתבעת טענה כי התובעת מטעה, שכן עת מדובר בתביעה למתן חשבונות, אין לבעל הדין התובע זכאות לדרוש גילוי מסמכים אותם הוא מבקש בתביעתו, שכן אם הייתה לו זכות כזו, הייתה התביעה למתן חשבונות מתייתרת. מאידך, לנתבע זכות מלאה לקבל גילוי מסמכים על התביעה כולה - הן ביחס לתביעה למתן חשבונות והן ביחס לתביעה הכספית. הדבר נכון בכל הכרוך והקשור לעבודות הנוספות. נטען כי אין פריבילגיה לתובעת לקבוע את שאלת הרלבנטיות, קל וחומר עת היא סומכת את תביעתה על המסמכים.

בהחלטתי הורתי כי מעיון בדרישה עולה שמדובר בדרישה הקשורה לתביעה הכספית שהועמדה על סך של 454,440 ₪, והן ביחס לעבודות הנוספות. נמצא שהמבוקש בכללותו רלבנטי לעניינינו. אשר על כן, הורתי על השלמת המענה, בכל הנוגע לדרישות שלא נענו כמפורט בבקשה - בסעיף 2 . הערתי כי אין נפקות לטענות לפיהן מדובר בתביעה למתן חשבונות. אין המדובר בתביעה "קלאסית" למתן חשבונות, ועסקינן בצדדים להסכם העיקרי מיום 26.01.2015 . גם אם התביעה הוגבלה לשלב הנוכחי לסכום שלעיל, עדיין קיימת לנתבעת זכות לקבל את החומרים אשר בהתבסס עליהם היא נתבעת בתביעה דנן, והן בכל הקשור לעבודות הנוספות. ציינתי שכמוגדר בכתב התביעה, המדובר בתביעה כספית על סך של 2,500,000 ש"ח, הסכום המקסימאלי אשר בסמכות בית משפט זה. כן קבעתי כי הליך גילוי המסמכים אמור להיות הדדי, על מלוא סכום התביעה.

הן בבקשה מספר 7 – היא בקשת התובעת למחיקת כתב ההגנה, הורתי על קבלת הבקשה החלופית ומתן צו לגילוי המבוקש באופן הדדי בתוך 30 ימים. קבעתי כי סעד של מחיקת כתב הגנה, הוא סעד דרסטי וקיצוני ומשמעו - מתן פסק דין. הן מניעת הצגת הראיות הוא סעד קשה.
קבעתי כי על הנתבעת לערוך תצהיר כדבעי, ערוך בהתאם לתקנות. כמו כן, ביחס לשני המסמכים שנדרשו – נקבע כי מדובר במסמכים רלבנטיים למחלוקת, ויש להורות על גילוי.

הנתבעת הגישה בקשה לעיון חוזר על החלטתי מיום 06.06.2019. בהחלטתי מיום 10.06.2019 הורתי על דחיית הבקשה ללא צורך להעבירה לתשובה; קבעתי בין היתר כי כלל נקוט הוא כי הליך גילוי המסמכים יתבצע ב"קלפים גלויים" וכל מה שרלבנטי - יש לגלות. גם אם התביעה הוגבלה לשלב הנוכחי לסכום שלעיל, עדיין קיימת הזכות לקבל את החומרים הרלבנטיים. כן קבעתי –

"כמוגדר בכתב התביעה, עסקינן בתביעה על סך של 2,500,000 ש"ח, הסכום המקסימאלי אשר בסמכות בית המשפט. יחד עם זאת, וכזכור, ציינה התובעת כי נכון ליום הגשת התביעה, סך התביעה כולל סכום של כ- 450,000 ₪, בגין רכיבי התביעה הידועים כבר היום. במסגרת הדיון שהתקיים, היה ניסיון להביא את הצדדים לידי הידברות ומכאן ה"הגבלה" המלאכותית. יש לזכור כי עסקינן בתביעה על סך של 2,500,000 ש"ח.
אשר על כן, וכפי שקבעתי הן בהחלטה בבקשה מספר 6, סבורני, כי הליך גילוי המסמכים ובייחוד במקרה זה, אמור להיות מיטבי ולענות על הנדרש".

כאמור, התובעת מבקשת להורות על מחיקת כתב ההגנה, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות ושכ"ט.

הנתבעת גורסת כי יש לדחות את הבקשה על הסף. לשיטתה, פרשנות התובעת להחלטת בית המשפט מיום 06.06.2019 היא לקויה ועומדת בניגוד להלכות בית המשפט העליון. עת נמסר תצהיר גילוי כללי בתיק, היא מילאה אחר הוראות הדין ובוודאי שלא חרגה מהצו. התובעת מוגבלת לתביעה למתן חשבונות. הדבר קיבל ביטוי בהחלטה מיום 01.04.2019 וכן גם בהתאם לרע"א 4822/16 סער בן שמחון נ' צחי יקיר; כן מפנה לרע"א 9919/16 דון גילי בע"מ נ' לייפסטייל, לפיה אין מקום לגילוי מסמכים במחלוקת בטרם הכרעה בשאלה המקדמית האם מתקיימת בין הצדדים מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות. אין לסטות מההלכות ולפרש את החלטת בית המשפט שניתנה ככזו המורה על גילוי מסמכים על מלוא סכום התביעה, אשר אינה בידיעת התובעת. פרשנות זו חורגת מכללי תום הלב בהליך השיפוטי.

לשיטת הנתבעת פרשנות ב"כ המבקשת ביחס להחלטת בית המשפט מיום 06.06.2019 וחוסר תום ליבו, קיבלו ביטוי בתשובת המבקשת בבקשה מספר 7 ובהחלטת בית המשפט מיום 10.06.2019. בסעיף 6 ב' לתשובה, מודה המבקשת כי הדרישה לגילוי מסמכים נוגעת לתביעה הכספית על סך 454,440 ₪ וביתר שאת לסעיף 22 ב' לכתב התביעה בו פורטו קיזוזים וניכויים והופחת סכום של 32,199 ₪ בגין אספלטים ביתר. בהחלטת בית המשפט מיום 10.06.2019 צוין כי "התובעת מגבילה את הנדרש לתביעה הכספית".

כלומר, בית המשפט מייחד את הליך הגילוי לתביעה הכספית הידועה. כל ניסיון לייחס להחלטות שניתנו פרשנות לפיה תובע בתביעה למתן חשבונות זכאי לגילוי מסמכים היא חסרת בסיס. שכן, עת המבקשת מודה כי אין בידה ראיה או ידיעה לתביעה על סך 2,500,000 ₪ בוודאי שהנתבע לא יסייע בידה בלשון המעטה, שכן בית המשפט אינו משמש כמקור למסע דיג אסור של בעלי דין בתביעות אשר לא ידוע האם הן קיימות. עניין הדרישה היא לתביעה למתן חשבונות ואין לה עניין לתביעה הכספית (ראו סעיף 6 לתשובה). כל עוד התובעת לא צרפה לתביעתה חשבונות חלקיים בהם בוצעו קיזוזים או ניכויים על ידי הנתבעת, אין בסיס לדרוש את "כל חישובי המצעים והאספלט שהוגשו לרשות שדות התעופה". מדובר בחריגה מהדין. למעלה מן הצורך צורף תצהיר סגור במעטפה לעיון בית המשפט, אודות חישובי המצעים והאספלט שהוגשו על ידי הנתבעת לרשות שדות התעופה. התצהיר הוגש ידנית והנתבעת מחדדת כי אין בדעתה למסרו לעיון התובעת שכן היא לא ביצעה עבודות אספלט בפרויקט, אלא ביצעה עבודות עפר וחרגה מגובה העבודות, דבר אשר גרר כמויות אספלט גדולות יותר שנדרשה הנתבעת כקבלן ראשי לסלול בפרויקט.

הנתבעת טוענת כי התובעת לא השלימה מצידה את המסמכים שהייתה אמורה למסור בהתאם לצו מיום 06.06.2019. ככל שבית המשפט לא יורה על מחיקת הבקשה, הנתבעת עומדת על חקירת המצהיר מטעם המבקשת. לשיטתה, יש להורות על דחיית הבקשה תוך חיוב התובעת בהוצאות.

התובעת מגיבה ועומדת על הבקשה; התובעת מפנה להחלטות נשוא יום 06.06.2019 וטוענת כי הנתבעת מתנערת מהחלטות בית המשפט, לרבות החלטת 10.06.2019.

עסקינן בהחלטה חלוטה. כמו כן, הבקשה, בצירוף הפסיקה, זהה לבקשה לעיון חוזר אשר נדחתה.

מי שעתר לגילוי מסמכים על כלל סכום התביעה היא הנתבעת, אשר הגישה את בקשה מספר 6, בדרישה כי הגילוי יכלול את כלל רכיבי התביעה, קרי גם על סכום התביעה הכספית שחורג מסך 454,440 ₪. בית המשפט ציווה כי גילוי מסמכים על כלל סכומי ורכיבי התביעה יבוצעו באופן הדדי. עולה כי הנתבעת סברה שגילוי המסמכים ייעשה באופן חד צדדי.

התובעת טוענת כי ביצעה בעצמה הליכי גילוי ועיון, כללי וספציפי, על כלל רכיבי התביעה. על כן, לא ברור מדוע תשרור אפליה בין הצדדים.

לשיטת התובעת, ההחלטה גם מוצדקת, שכן בכתב ההגנה הודתה בפה מלא כי השיטה הנוהגת בין הצדדים לאורך הפרויקט הייתה שהנתבעת אישרה לתובעת את חשבונותיה על סמך חשבונות המאושרים של רש"ת ביחסיה מול הנתבעת.

עוד טוענת התובעת כי הנתבעת נוקטת בדין עצמי ומגישה תצהיר לעיני בית המשפט, משל המדובר בסודות מדינה.

דיון והכרעה

תקנה 122 לתקסד"א, מורה כי בית המשפט רשאי למחוק כתבי טענות של צד המפר את צווי בית המשפט בכל הנוגע להליכי גילוי מסמכים, שאלונים, מתן פרטים נוספים ועיון.

"הפרת צו
בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו."

הפעלת הסנקציה המנויה הינה חמורה, ובית המשפט לא ימהר להפעילה. לרוב יסתפק בפסיקת הוצאות ויקצוב מועד לקיום הצווים.

מחיקת כתב הגנה משמעה מתן פסק דין כנגד הנתבע. בטרם יורה בית המשפט על מחיקה זו, על בית המשפט להשתכנע שהנתבע פועל בזדון או שיש בהתנהגותו כדי זלזול חמור וברור. (ראה לעניין זה ע"א 43/76, שדה אליעזר מושב עובדים ואח' נ' סביר, פ"ד לא(1) 653 וע"א 270/86, רגובי ואח' נ' תנובה, פ"ד מה(1) 620).

"...אין מוחקים כתב-הגנה אלא במקרים קיצוניים הראויים לכך, והוא במקום שהנתבע פועל בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט. ואילו במקום שהנתבע פועל בתום-לב אך מתוך חוסר הבנה - ולו ברשלנות - לא ילקה במחיקת כתב ההגנה. מובן ששאלת תום הלב תוכרע בנסיבותיו של כל עניין ועניין, ויש שתום-לב יהפוך עורו ויעטה גלימת חוסר תום-לב, לאחר מתן ארכה והמשך המריית פי בית המשפט. מכל מקום, הכלל הוא, שמחיקת כתב-הגנה - בשל אופייה הדראסטי - בית-משפט לא ינקוט אותה אלא אם שוכנע שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו." ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793, 800)

בפי הנתבעת פרשנות להחלטות שניתנו. כמו כן, היא תומכת את טענותיה בפסיקה.

מיותר לציין כי ההחלטות שהובאו לעיל הינן החלטות חלוטות, אשר לא הוגש עליהן ערעור.

לא נעלמה מעיניי הלכת בית המשפט, כבר אז, במועד החלטתי בבקשות;
"הלכה היא כי במסגרת שלב גילוי המסמכים בתביעה למתן חשבונות, יש להורות אך ורק על גילויים של מסמכים הנדרשים לבירור השאלה האם יש מקום להורות על מתן חשבונות, בשונה ממסמכים המתבקשים לצורך הוכחת התביעה עצמה; ובכל מקרה אין להורות על צו גילוי מסמכים שיש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית למתן החשבונות [השוו לדבריי בעניין צוקר, שם; וראו גם: רע"א 4862/11 אורט ישראל נ' Word ORT, [פורסם בנבו] פסקה 17 (21.12.2011); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 13 (15.10.2008); כן ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 254 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)] ". רע"א 4822/16 סער בן שמחון נ' צחי יקיר (נבו, (‏16.8.2016).

ראשית ייאמר, כי מצאתי כבר אז שגילויים של המסמכים המבוקשים רלוונט יים לבירור המחלוק ות שהתגלעו בין הצדדים.

בבקשת הנתבעת בבקשה מספר 6, היא זו שטענה כי יש לה זכות מלאה לקבל גילוי מסמכים על התביעה כולה - הן ביחס לתביעה למתן חשבונות והן ביחס לתביעה הכספית. נטען כי אין פריבילגיה לתובעת לקבוע את שאלת הרלבנטיות, קל וחומר עת היא סומכת את תביעתה על המסמכים.

כאמור, בהחלטתי הורתי כי מעיון בדרישה עולה כי מדובר בדרישה הקשורה לתביעה הכספית שהועמדה על סך של 454,440 ₪, והן ביחס לעבודות הנוספות. הורתי על השלמת המענה, בכל הנוגע לדרישות שלא נענו כמפורט בבקשה - בסעיף 2 , שכן מצאתי שהמבוקש רלבנטי.

עוד הערתי במסגרת החלטתי בבקשה מספר 6 כי אין נפקות לטענות לפיהן מדובר בתביעה למתן חשבונות. אין המדובר בתביעה "קלאסית" למתן חשבונות, ועסקינן בצדדים להסכם העיקרי מיום 26.01.2015 . הייתי סבורה כי גם אם התביעה הוגבלה לשלב הנוכחי לסכום שלעיל, עדיין קיימת לנתבעת זכות לקבל את החומרים אשר בהתבסס עליהם היא נתבעת בתביעה דנן, והן בכל הקשור לעבודות הנוספות. ציינתי שכמוגדר בכתב התביעה, המדובר בתביעה כספית על סך של 2,500,000 ש"ח, הסכום המקסימאלי אשר בסמכות בית משפט זה. כן קבעתי כי הליך גילוי המסמכים אמור להיות הדדי, על מלוא סכום התביעה.

בבקשה 7 קבעתי כי על הנתבעת לערוך תצהיר כדבעי, ערוך בהתאם לתקנות. כמו כן, ביחס לשני המסמכים שנדרשו – נקבע כי מדובר במסמכים רלבנטיים למחלוקת, ויש להורות על גילוי.

כזכור, ביום 02.04.2019 שיגרה התובעת לנתבעת דרישה לקבל תצהיר גילוי מסמכים כללי, והן דרישה לשלושה מסמכים ספציפיים.

המדובר בשלושה מסמכים בלבד, ובסופו של יום, גרעה מסמך אחד שמצאה באמתחתה, ועל כן המדובר בשני מסמכים, המפורטים בסעיף 5 א' - ב' לבקשה במקור ; חשבונות חלקיים שהנתבעת טענה שהתובעת הגישה לה, והשני - כל חישובי המצעים והאספלט שהוגשו על ידי הנתבעת למזמין העבודה, רשות שדות התעופה ו/או לחברת הפיקוח שלה. סברתי בבקשה מספר 7 כי שני המסמכים הספציפיים שנדרשו רלבנטיים והיקפם מצומצם.

סבורני כי תביעה זו שונה מתביעה רגילה למתן חשבונות, נוכח הטענה לפיה שיטת התשלום הינה לכאורה, בשיטת "גב אל גב", וכן העובדה כי הנתבעת עצמה דרשה גילוי כולל ומקיף ב קשר עם כלל התביעה. בהחלטתי הורתי כי גילוי המסמכים יהיה הדדי.

פרשנות המבקשת בנסיבות העניין, במסגרתה יינתנו לה כלל המסמכים, ואילו התובעת תקבל מסמכים "מוגבלים" הינה מלאכותית.

גילוי המסמכים אמור להיות יעיל. נכון הדבר כי גילוי המסמכים אינו יכול להיות כלי להכנת תביעה שטרם באה אל העולם. יחד עם זאת, אין אלה נסיבות המקרה לאשורן.

אשר על כן, הנני להורות על השלמת ההליכים המקדמיים, בתוך 30 ימים. לפיכך, תישא הנתבעת בהוצאות בקשה זו על סך של 3,000 ₪ , אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

יוזכר, מטרת ההליכים המקדמיים הינה לפשט ולייעל את ההליך, ולא לסרבלו.

מכל מקום, היות והתיק קבוע לתצהירים, וטרם הושלמו ההליכים המקדמיים, לא ניתן יהיה לקיים דיון ענייני במועד הקבוע. אשר על כן, אין מנוס מדחיית מועד הדיון. דיון על בסיס תצהירי הצדדים יתקיים ביום 25.06.2020 שעה 12:00 .

למען הסר ספק, הגשת תצהירי העדות הראשית, לרבות חוות דעת, ככל שיידרש, תיעשה אף אם לטעמם של הצדדים לא יסתיימו עד לאותה העת ההליכים המקדמיים.

הדיון הקבוע ליום 20.02.2020 בטל בזאת, ותחתיו ייקבע המועד החדש , כאמור לעיל .

ניתנה היום, ה' טבת תש"פ, 02 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.