בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 46668-08-15

בפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן

התובעות

1. פולימוד (1994) בע"מ
2. DIESEL S.P.A

ע"י ב"כ עוה"ד אלון איזנברג

נגד

הנתבע

אושר סיגבקר
לא מיוצג ע"י עו"ד

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבע לביטול פס"ד שניתן נגדו בהעדר הגנה במועד.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה:
ביום 25.8.16 התובעות הגישו כתב תביעה נגד הנתבע. מדובר בתביעת "קניין רוחני-פיצויים, עשיית עושר שלא במשפט" ע"ס 80,000₪ בסדר דין רגיל. מכתב התביעה עולה כי התובעת 1 היא אחת מיצרניות האופנה המובילות בעולם ומפורסמת בזכות מוצרי הלבשה איכותיים וה תובעת 2 היא חברה המשמשת כנציגתה הבלעדית. לטענת התובעות הנתבע הוא אדם שעסק במסחר של מוצרים מזויפים מפרי סימניה של התובעת 1. כפי שעולה מכתב התביעה, ביום 3.10.10 ערכה משטרת ישראל פשיטה על רכב בבעלות הנתבע בראשל"צ ובמסגרת הפשיטה נתפסו מוצרים מזויפים עם סימני המסחר של התובעת 1, ומכאן התביעה. התובעות טוענות כי בהתאם לחוק עוולות מסחריות הן זכאיות לפיצוי סטטוטורי בסכום של 100,000 ₪, אך לצורכי אגרה הועמדה התביעה ע"ס של 80,000 בלבד.
ביום 10.1.16 התובעות הגישו בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה נגד הנתבע. במסגרת הבקשה צורף אישור מסירה של מסמכי כתב התביעה מיום 7.9.15 באמצעות דואר ישראל בכתובת עוזיהו 11 אשדוד, כאשר שמו של מקבל הדואר (הרשום באישור המסירה) הוא "אושר".
ביום 11.1.16 ניתן פסה"ד כמבוקש (להלן: "פסה"ד"), והתיק נסגר.

ביום 24.5.16 הנתבע הגיש בקשה לביטול פסה"ד (להלן: "בקשת הביטול"). הבקשה נתמכה בתצהיר של הנתבע.
בבקשה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:
הנתבע מ בקש לבטל את פסה"ד כיוון שלא ידע שיש זימון למשפט, רק כשהגיע להוצל"פ, גיליה את התביעה דנן וקיבל את כתב התביעה לידי ו.
הנתבע לא קשור לנושא התביעה . הי יתה לו פעם תביעה בנושא ו הוא יצא בה זכאי. הנתבע יצר קשר עם ב"כ התובעות וביקש שיבדוק במשטרה שהנתבע אכן לא קשור לנושא אך מאז נותק הקשר ביני הם.
הנתבע גר בשכירות ברחוב הדקל 13/15 אשדוד ואינו יודע לאן נשלחו מסמכי כתב התביעה והורי הנתבע גם לא מודעים לכתב התביעה (צורף לבקשת הביטול העתק הסכם שכירות).
ביום 30.6.16 התובעות הגישו תגובתן המתנגדת לבקשת הביטול. התגובה לא נתמכה בתצהיר.
בתגובה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:
הנתבע קיבל את כתב התביעה ביום 7.9.15 וחתם על גבי אישור המסירה של רשות הדואר שנשלחה לכתובת עוזיהו 1 אשדוד (הערת ביהמ"ש: בפועל נשלחה לבית מס' 11). כמו כן, ניתן לראות כי החתימה על אישור המסירה והחתימה על התצהיר לבקשת הביטול הן של אותו אדם.
הנתבע אינו מכחיש שקיבל את כתב התביעה וטענתו כי "לא ידעתי שיש זימון" לא ברורה.
ביום קבלת התביעה 7.9.15 בשעה 14:26 (שיחה מתועדת ברישום מחשב) פנה הנתבע לב"כ התובעות וטען כי אינו קשור לאירוע. סוכם בין הצדדים כי הנתבע ימציא הוכחות ביחס לטענתו לרבות תיק המשטרה שנפתח בעניין. מאז אותה שיחה ניתק הנתבע קשר ולא היה ניתן להשיגו. נטען כי, מצילום תיק המשטרה עולה כי הנתבע היה מעורב במכירת ג'ינסים מזויפים ובעדות שמסר במשטרה ביום 3.10.10 הוא קשר עצמו למוצרים שנתפסו, כך שלגופם של הדברים אין לנתבע טענת הגנה ראויה.
הנתבע לא נתן כל טעם למחדלו בכך שלא הוגש כתב הגנה במועד.
ביום 14.7.16 הנתבע הגיש את תשובתו לתגובת התובעות. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

בתשובה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:
הנתבע שוחח עם ב"כ התובעות והם לא הג יעו לפשרה.
הנתבעות טוענות כי כתב התביעה נשלח לבית הורי הנתבע בשד' עוזיהו 1 אשדוד כאשר הם גרים בפועל בשד' עוזיהו 11 אשדוד.
מבוקש לקיים דיון נוסף שהנתבע יהיה נוכח בו , כיוון שאין לנתבע קשר לנושא התביעה. כמו כן, אין לנתבע כסף לשכור עו"ד ו הוא בחובות של מעל 100,000 ₪.
לא ייתכן שהאדם שהסחורה שנתפסה הייתה שייכת לו, לא נתבע בגלל שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הנתבע לביטול פסה"ד שניתן נגדו ולהאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעמו, זאת בכפוף לתשלום הוצאות לתובעות + הפקדת פיקדון בתיק, כמפורט מטה .

תחילה, יש לומר כי לא מצאתי לנכון לקיים דיון פרונטאלי. בחנתי את הדברים עניינית ולא מצאתי שיש נחיצות במקרה הנדון לקיים דיון פרונטאלי דווקא, זאת מסיבות ענייניות של יעילות וחיסכון במשאבים והוצאות.

עוד יצוין, כי לא ראיתי שהצדדים (למצער לא התובעות) התייחסו לשאלה האם בקשת הביטול הוגשה במועד החוקי הנקוב שבתקנה 201 לתקסד"א, ובנסיבות לא מצאתי שראוי שאבחן הדברים ביוזמתי.

ביטול מחובת הצדק

עולה מאישור המסירה כי היא בוצעה ע"י דואר ישראל לכתובת עוזיהו 11 אשדוד ביום 7.9.15, כאשר שם המקבל החתום עונה לשם הנתבע. הנתבע טוען, כי לא קיבל את כתב התביעה ורק שהגיע ללשכת ההוצל"פ ביום 24.5.16 נודע לו על כך. טענה זו של הנתבע לא מתקבלת, כיוון שהמסירה בוצעה כדין, כאשר ניתן להבחין בנקל כי חתימת הנתבע על גבי אישור המסירה מדואר ישראל דומה מאוד לחתימת הנתבע על הסכם השכירות שצירף לבקשת הביטול ולחתימתו על תצהיר בקשת הביטול , מה גם שמדובר במסירה שבוצעה ע"י דואר ישראל, שמוחזקת עפ"י דין כמסירה רצינית ואובייקטיבית, ואין כל סיבה להניח שאיש דואר ישראל זייף את חתימת הנמען וידע לזייפה (לפי דימיון למקור).
על כן, לעניין חוקיות המסירה אני סבור שהמסירה בוצעה כדין.
משהגעתי למסקנה שאין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, יש לברר אם יש לבטל את פסה"ד על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

ביטול עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש

במקרה שפסה"ד לא פגום בהליך נתינתו ההלכה היא שביהמ"ש לא חייב לבטל את פסה"ד, אלא נתון בידיו שיקול דעת רחב אם לבטלו, כאשר שיקול הדעת צריך להתחשב בשתי השאלות הבאות: השאלה מהי סיבת מחדלו של בעל הדין להגיש את כתב הטענות במועד או להתייצב במועד והשאלה מהו הסיכוי שטענות בעל הדין שחדל לגופו של עניין יתקבלו, אם יבוטל פסה"ד.

שאלת סיבת המחדל

אני מתרשם שהנתבע התרשל, בכך שלא הגיש כתב הגנה במועד, ואינו מספק למעשה כל הסבר של ממש לכך. ראשית, קבעתי כאמור מעלה שהמסירה בוצעה כדין, כך שמצופה היה שהנתבע יסביר מה עשה עם מסמכי התביעה עד מועד מתן פסה"ד, והנתבע לא מסביר זאת. מעבר לכך, מדברי שני הצדדים עולה שהנתבע פנה למשרד ב"כ התובעות בעניין התביעה, ולכן אפשר בהחלט שהנתבע בחר, במקום להגיש כתב הגנה כדין, לנסות לברר לגבי ההליך או לבטלו מול ב"כ התובעות, דבר שמהווה גם הוא מחדל מטעם הנתבע.

עם זאת, בנסיבות ולאור סכום התביעה הנכבד, אהיה מוכן להניח לטובת הנתבע שאין מדובר בזלזול כה מופגן שדי בו כדי לדחות הבקשה. למחדלי הנתבע יינתן ביטוי בתנאים שייקבעו לביטול פסה"ד.

שאלת סיכויי ההצלחה של טענות ההגנה

לגבי טענות הגנה אפשריות, התרשמתי ושוכנעתי כי יש לכאורה בפי הנתבע טענות הגנה.
בהתאם לפסיקת בית המשפט, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי קיימת הגנה אפשרית ברמה לכאורית. על הנתבע להראות כי, לגופו של עניין, שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שניתנה (בהעדר הגנה).

על קצה המזלג אתייחס לטענות ההגנה במקרה שלפניי. לאחר עיון במסמכים שהוצגו בתיק נראה כי לטענת הנתבע, הוא לא קשור לנושא התביעה וכבר הייתה תביעה בנושא והוא יצא בה זכאי. כמו כן, נראה כי נעשו שיחות בין הצדדים לבירור מעורבותו של הנתבע בנושא התביעה. נתונים אלו כשלעצמם מצריכים בירור עובדתי וראייתי, ויש לאפשר לנתבע להשמיע עמדתו ולנסות לשכנע בצדקת עמדתו בדבר מעורבותו לנושא התביעה.

כמו כן, התובעות לא גיבו תגובתן בתצהיר התומך בעובדות הנטענות על-ידיהן.

לפיכך, עולה כי לנתבע הגנה אפשרית לכאורה וסיכויי הגנה אפשריים לכאורה.

כידוע ועל פי דין, די להראות הגנה אפשרית ברמה לכאורית. ברף נמוך יחסית זה, סבור אני שהנתבע עומד.

לסיכום

פסה"ד מיום 11.1.16 יבוטל, בכפוף לכך שהנתבע יבצע עד יום 30.9.16 כל אלה: ישלם בפועל לתובעות הוצאות בסך של 2,000 ₪ + יפקיד סך של 5,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית.

היה ויקוימו התנאים הנ"ל, יבוטל פסק הדין והנתבע יהיה זכאי להגשת כתב הגנה כדין. היה ולא י קוימו התנאים נ"ל, תידחה בקשת הנתבע לביטול פסק הדין, תוך חיובו בהוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

ב"כ התובעות ימסור הודעת עדכון לתיק עד יום 5.10.16.

תז"פ ביום 10.10.16 .

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, בהעדר הצדדים.