הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 44858-06-16

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובע:
רביב [אברהם] כהן

נגד

הנתבעת:
שוהם לבניין ונכסים בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה. לבקשה העקרונית לתיקון כתב התביעה צורף תצהיר בו הצהיר התובע על הנימוקים לתיקון כתב התביעה.
הנתבעת השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, אך בקשה שיותר לה להגיש כתב הגנה מתוקן ושיפסקו הוצאות ,ככל שבית המשפט יתיר לתקן את כתב התביעה.
התובע השיב שאינו מתנגד למתן הרשות להגשת כתב הגנה מתוקן, אך מתנגד לפסיקת הוצאות ולטעמו יש לחכות לסוף ההליך בעניין זה.

הפן הנורמטיבי:
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כך:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

יפים לעניין תיקון כתב התביעה הדברים שנאמרו במסגרת רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח' (ניתן ביום 29.07.98) מפי כב' השופט ת'. אור:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב ( ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח' [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש.
....
וכידוע "...עבירת הזמן, כשהיא לעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם... (ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [6], בעמ' 353-354). "

וכן ראו במסגרת בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל (מיום 22.09.82) מפי כב' השופט מ'. אלון:

"תיקון כתבי טענות יכול שיורשה על-ידי בית המשפט "בכל שלב משלבי ההליכים", כאמור ברישא של תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 92 נכון להיום- ח.ק.) (וראה :בע"א 624/69 [1], בעמ ' 386; ע"א 15/62 [2] בעמ' 1343), והרשות יכול שתינתן, גם אם הבקשה לתיקון הוגשה בשלב מתקדם של המשפט, וייתכן, שעקב התיקון ייאלץ הצד שכנגד להוסיף על הראיות שהביא; במקרה זה ניתן לפצותו על טרחתו המיותרת בפסיקת הוצאות מתאימות (ע"א 41/59 [3], בעמ' 616). "

מן הכלל אל הפרט:
לאור השלב בו מצוי התיק מצאתי כי נכון יהיה להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה וזאת בהתאם לתקנות ולהנחיות הפסיקה.

המבקש יגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום . לנתבעת זכות להגשת כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום שלאחר מכן.

קדם משפט לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים יתקיים ביום 6.2.19 שעה 9:30.

לעניין ההוצאות , הרי שלאור פירוט הנושאים אותם ביקש המבקש להוסיף או לחדד, יש הצדקה בפסיקת הוצאות. לא מדובר בתיקון טכני, אלא תיקון מהותי המתייחס לטענות של מרמה ותרמית. בנסיבות אלו אני קבועת כי על המבקש לשלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ כהוצאות בגין הבקשה לתיקון כתב התביעה וזאת תוך 21 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ט, 26 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.