הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 44357-06-19

מספר בקשה: 18
לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

המבקשת (הנתבעת):
ונונו דני בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פז רימר ועוה"ד צוק רימר

נגד

המשיבה (התובעת):
מנוליד -חירות מערכות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אסף שטרן ועוה"ד ערן אגם

החלטה

מהות הבקשה

עסקינן בבקשת הנתבעת להפקדת ערובה בהתאם לסעיף 353 א ל חוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן: "המבקשת" ו "חוק החברות" בהתאמה), ולהורות על חיוב התובעת (להלן: "התובעת" ו/או "המשיבה"), בהפקדת ערובה שלא תפחת מ-90,000 שקלים ולחילופין, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט .

הרקע ועיקרי טענות הצדדים

עסקינן בתביעה כספית, על סך של 772,612.88 ₪, שיסודה בשני חוזים שנחתמו בין הצדדים ביום 16.8.17.

התובעת מפנה ל"חוזה האוניברסיטה" ול "חוזה רשפון", אשר בהתאם לחוזים אלה התובעת היתה אמורה לבצע, כקבלן משנה של הנתבעת , עבודות חשמל ותקשורת.

לשיטת התובעת, הנתבעת הפרה את החוזים ומפנה ל סעיף 1 לחוזים המקשר לנספח ב' וכן לסע יף 5 באשר לתשלום ביצוע העבודות. התובעת מפרטת את הסכומים שלשיטתה היא זכאית עבור העבודות שביצעה במסגרת ההתקשרות עם הנתבעת.

מעבר לאמור, מגוללת התובעת בכתב התביעה כי הנתבעת הפסיקה את העבודות עמה הואיל והתקשרה עם חברה אחרת. על כן ביום 5.6.2018 עת הבינה התובעת כי לנתבעת אין כוונה לקיים את החוזים, הודיעה על ביטול החוזה לנתבעת.

מנגד, בתמצית, הנתבעת מבקשת להדוף את כל טענות התובעת כפי שגוללות במסגרת כתב התביעה.

הנתבעת טוענת כי פעלה בהתאם להוראות ההסכם ותנאי ההסכם. לשיטתה, בהתאם להוראות ההסכם, זכאית הנתבעת לשנות את אופן ביצוע העבודות, את היקף העבודות, את לוח הזמנים. לשיטת הנתבעת קצב ההתקדמות לביצוע לא היה מספק, ולכן היתה זכאית להפסיק את העבודות מול התובעת.

לטענת הנתבעת יש להדוף את טענות התובעת בנוגע לאי התשלומים מאחר ולשיטתה אין סכום שאושר ולא שולם.

בבקשה, טוענת המבקשת כי בכתב הגנה, פירטה טענות סף בלתי מבוטלות ואף טענות המתייחסות לגופו של עניין ואשר יש בהן לשלול את הטענות נשוא התביעה.

המבקשת פנתה למשיבה בדרישה לגילוי ועיון במסמכים, אשר לא נענתה על-ידי המשיבה, דבר אשר גרר הגשת בקשה וקבלת החלטה המחייבת את המשיבה במתן גילוי ועיון אולם , עד עצם היום הזה המשיבה לא קיימה את ההחלטה ותלויה בקשה למחיקת התביעה.

מצבה הפיננסי של המשיבה מצדיק חיובה בערובה ובד בבד, שגם סיכויי תביעתה נמוכים עד כדי קלושים, טעם אשר מחזק את הצורך בחיוב התובעת בהפקדת ערובה. המבקשת נסמכת על דו"ח BDI ועל דו"ח "מדרוג".

עולה כי מצבה הכלכלי של המשיבה אינו יציב, בלשון המעטה וחזקה על המשיבה, להניח עובדות סותרות לקיים ובייחוד בקשר לדו"ח BDI ובדו"ח "מדרוג", וישכנעו בדבר יכולתה הכלכלית של המשיבה (ראו בהרחבה סעיפים 3 ו- 4 לבקשה והנספחים) ; הדו"ח מפרט, בין היתר, כי המשיבה חוותה וחווה כיום הפסדים כספיים ניכרים; המשיבה הפסיקה לקבל תמיכה של חברת "אורתם סהר"; נזקקה להלוואת בעלים בכדי לעמוד בהתחייבויות שוטפות; הוגשו בשנים 2019-2021 תביעות רבות המסתכמות במיליוני שקלים, לרבות תביעה ייצוגית נגד חברת האם;

מנגד, בתשובתה, המשיבה סבורה כי מדובר בקשת סרק, המהווה דוגמה נוספת לדרך הילוכה של המבקשת , ה מנסה למנוע את בירור ההליך לגופו, תוך ניסיון להתיש את המשיבה, על מנת שתיסוג מתביעתה הצודקת. כעת, שנתיים לתוך ההליך "נזכרה" המבקשת לטעון כי מצבה הפיננסי של המשיבה מעורר חשש, שהמשיבה - חלק מקבוצה בורסאית חזקה - לא תעמוד בתשלום הוצאות של כמה עשרות אלפי שקלים לכיסוי הוצאותיה, ככל שהתביעה תידחה (סעיפים 7-17 לתשובה ונספחים 1 ו- 2 לתשובה) .כן מתייחסת לריבוי ההליכים נגדה (סעיפים 18-25).

לנספח התשובה צורפו: העתק דו"ח כספי רבעוני מיום 30.05.21, נספח 3; העתק דו"ח דירקטוריון מיום 31.03.21, נספח 4; העתק גרף ביצוע המניה נכון ליום 04.07.21, נספח 5; העתק אישור רואי החשבון של המשיבה מיום 30.06.21, נספח 6; העתק הסכמי התקשרות מיום 17.06.21, נספח 7; העתק דיווח מיידי לבורסה מחודש יוני 2021, נספח 8.

המשיבה טוענת כי מצבה הכלכלי יציב וסיכויי תביעתה בלתי מבוטלים. בנסיבות, דומה שאין בידי בית המשפט אלא לדחות את הבקשה, תוך חיוב התובעת בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורכי דינה , בתוספת מע "מ כדין.

יש לדחות את הבקשה משום ממצא עובדתי שנקבע בערכאה שיפוטית (תא"ק 60068-01-20) לפיו מצב המשיבה איתן. בנוסף, סיכויי התביעה גבוהים ולבטח אין מדובר ב"תביעת סרק".

לחילופין, שיעור הערובה צריך להיות מינימלי ושלא יעלה על 5% משיעור התביעה. על כן, שיעור הערובה המקסימלי הוא 38,630 ₪.

התשובה נתמכת בתצהיר של מר איציק אשר, סמנכ"ל כספים ב"קבוצת י.ש אחים יקבי בע"מ", בעלי המשיבה.

בתגובה, טוענת המבקשת כי המשיבה לא הרימה את נטל הראיה הדרוש לפתור אותה מהפקדת ערובה; נטל ההוכחה להוכיח התקיימות של נסיבות המצדיקות שלא לחייב תובע/ת בהפקדת ערובה, מוטל על התובעת !

המשיבה לא צירפה דוחות בנקאיים, דפי חשבון בנקאיים, להוכיח איתנות כלכלית ודי בכך כדי להתרשם כי תשובת המשיבה, לוקה בחוסר תום לב ומניפולציה משפטית העולה כדי ניסיון להטעות. הניסיון להסתמך על ההחלטות אשר צורפו על-ידי המשיבה, יש בהן חוסר תום לב בלשון המעטה ויש לדחותן ככאלה . כמו כן, התשובה מתייחסת לתאגיד אחר – "קבוצת י.ש אחים יעקבי בע"מ", ומדובר על אישיות משפטית נפרדת ואין זהות תאגידית. כל המיוחס לחברה זו, אינו רלבנטי למשיבה. המשיבה יכולה היתה בקלות להניח את דוחותיה הכספיים, צו זה לא קוים עד היום ובעטיו עומדת בקשה למחיקת התביעה.

פרק ד' לתשובה – יש למחקו, בהיותו מנוגד להלכה הפסוקה.

המצהיר מטעם המשיבה הוא סמנכ"ל הכספים של תאגיד אחר לחלוטין והוא מצהיר מטעם הבעלים באמצעות תאגיד אחר.

כן מתייחסת לשיעור הערובה החלופי וטוענת כי במקרה דנן, היות והמשיבה נמנעה לקיים את הצווים ומשכך, מצבה הכלכלי אינו ברור, יש לחייבה בשיעור הערובה המבוקש.

דיון והכרעה

לאחר שטענות הצדדים והאסמכתאות נבחנו, הבקשה מתקבלת בחלקה, ולהן יבוארו הנימוקים;

סעיף 353 א' ל חוק החברות קובע חזקה לפיה כאשר מדובר בחברה יש להפקיד ערובה להבטחת ההוצאות ומגדיר את התנאים, אשר בהתקיימם בית המשפט רשאי להורות על הפקדת ערובה –

הוגשה תביעה על ידי חברה או חברת חוץ שאחריות בעלי המניות בה היא מוגבלת.
רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע להורות שהחברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה.

אלא אם כן –

בית המשפט סבור שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה.
אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

ברעא 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו) (להלן: "עניין ל.נ הנדסה") העיר בית המשפט כי לכאורה חוק החברות אינו מתייחס לסיכויי ההליך, סוגיה שנבחנה במסגרת תקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 ; בהקשר זה, ראו תקנה 157 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018 .

עם זאת, נקבע כי השיקולים הכלליים המסדירים את חיובו של התובע בהפקדת ערובה חלים גם כאן. נאמר שם כי אחת מהמטרות העיקריות של הכוח לחייב תובע, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא תובע בשר ודם בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, היא מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאות הנתבע ומכאן שסיכויי ההליך אכן רלבנטיים והקריטריון מנוי במערך השיקולים של בית המשפט.

על בית המשפט לשקול את מצבה הכלכלי של החברה; במידה והחברה לא הראתה כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע במידה ויזכה בדין, יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה.

במידה בו החברה לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את ההוצאות מדובר, אם כן, בהנחה ומחייבים בערובה במקרים מסוג זה, כאשר הפטור – הוא החריג (ר' עניין ל.נ הנדסה בעמ' 10 פסקה 13).

בשלב זה, הנטל מוטל לפתחה של התובעת, ועליה להראות מהן הנסיבות בגינן לא מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה.

בשלב האחרון – יש לבחון את גובה הערובה, כאשר עליה להיות מידתית ולאזן את השיקולים שהובאו לעיל.

בעניינינו, צור פו: תצהיר איציק אשר, סמנכ"ל "קבוצת י.ש אחים יקבי בע"מ" (להלן: "הקבוצה"); החלטת בית המשפט בהליך 60068-01-20, שם נקבע כי המשיבה אינה נתונה בקושי כלכלי המגיע לחדלות פירעון או קרוב לכך; העתק דו"ח כספי רבעוני מיום 30.05.21, נספח 3; העתק דו"ח דירקטוריון מיום 31.03.21, נספח 4; העתק גרף ביצוע המניה נכון ליום 04.07.21, נספח 5; העתק אישור רואי החשבון של המשיבה מיום 30.06.21, נספח 6; העתק הסכמי התקשרות מיום 17.06.21, נספח 7; העתק דיווח מיידי לבורסה מחודש יוני 2021, נספח 8.

בית המשפט עיין במצורפות.

יחד עם זאת, הדוחות ויתר הנספחים במצורפות לתשובה, מתייחסים לתאגיד הקבוצה , אשר בהתאם לתצהיר שצורף מטעם איציק אשר, סמנכ"ל הכספים בקבוצה, עולה כי היא הבעלים של המשיבה וזו חלק מקבוצה בורסאית.

יש לקחת בחשבון כי המשיבה לא צירפה תדפיסי בנק מטעמה, או מסמכים שקשורים אליה במישרין, מעבר למסמכים שהוצגו, שעניינים בקבוצה. המשיבה יכולה הייתה למצער, לעשות כן ובכך להניח תשתית איתנה לטענותיה. כמו כן, סביר להניח שמדובר במסמכים שאמורים להיות בחזקתה ויכולה הייתה לצרפם בקלות יחסית.

ככלל, איתנות פיננסית, יש לבסס על נתונים מפורטים ואסמכתאות בדבר נכסים, זכויות, חובות והתחייבויות. ראו בת.א. (ת"א) 40653-12-09 יובלים - נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ (31.1.11):

"על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'".
בנסיבות אלה, אין מנוס מקבלת הבקשה להשית ערובה, אולם בחלקה.

באשר לסכום ההפקדה, יש לעשות כן, תוך כדי איזון וריסון. בנסיבות העניין, נכון יהיה להסתפק בערובה בסך של 40,000 ₪ , וזאת בשים לב לשיעור התביעה והיקפה.

בית המשפט אינו קובע מסמרות, בשלב זה, ביחס לסיכויי התביעה. בחינה מדוקדקת של סיכויי ההצלחה בהליך תיעשה רק כשהסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד. בהקשר זה, סיכויי התביעה הינם שיקול חשוב בבוא בית המשפט לבחון בקשה להפקדת ערובה, אלא שהדבר מחייב לנקוט בזהירות מרבית, לבל יהא בהחלטה משום חריצת דין בטרם עת (ראה רע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ [פורסם בנבו]). טענות המבקשת נשמרות לה ומקומן להתברר באופן מסודר.

סוף דבר

לאור המקובץ לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה. המשיבה תפקיד ערובה, במזומן או בערבות בנקאית, בסך של 40,000 ₪ . הסכום יופקד בתוך 30 ימים בקופת בית המשפט. ככל והמשיבה לא תפקיד סכום הערובה כאמור עד לאותו המועד, התביעה תמחק בהתאם לתקנות החדשות.

5129371
בשים לב לכך שהבקשה התקבלה בחלקה ולהיקף התשובה, בשלב זה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ל' אב תשפ"א, 08 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.