הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 43703-05-13

לפני: כבוד השופט גיא הימן

מבקש העיון: עו"ד עופר לוי

התובעים:

  1. דניאל ישראל אמרל
  2. דניאלה מרי ישראל אמרל

נגד

הנתבעת:
משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ
בשם המבקש:
המבקש בעצמו
בשם התובעים:
אין התייצבות
בשם הנתבעת:
עו"ד אלינור איסמעילזדה עמוס

החלטה

1. את הבקשה שלפניי, לעיון במסמכי התובענה, מכוח הוראותיה של תקנה 4 לתקנות לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 מצאתי לקבל. אבאר להלן.

2. תקנה 4 האמורה הינה נגזרת מ עיקרון פומביות הדיון החולש על שיטת המשפט הישראלית . מכוחו של העיקרון האמור, המתרחש באולם בית המשפט גלוי בפני הציבור ופתוח לביקורת ציבורית. מדובר בעיקרון יסוד של משטר דמוקרטי, אשר קיבל מעמד של עקרון משפטי, על חוקי, המעוגן בחוק יסוד: השפיטה. מכאן שככלל, העיון מותר לכל אדם החפץ בכך, ואילו ההגבלות על העיון, הן החריג לכלל האמור . ברי כי, כמו כבכל עקרון משפטי הוא לא ניצב לבדו ומנגד ישנם אינטרסים שנבחנים גם הם בהידרשות לבקשה, למשל הסזכות לפרטיות, הגנה על שמו הטוב של אדם, הגנה על ההליך השיפוטי, סודות מסחר וכיוב' ( בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, בפסקאות 17, 21 ו-22 לפסק דינה של כבוד הנשיאה דורית ביניש (פורסם באתר הרשות השופטת, 8.10.200 9)).

3. כאשר מבקש צד שלא להתיר עיון, בית המשפט בוחן את הבקשה במבחן תלת שלבי. תחילה נבחן האם קיים איסור שבדין להתיר את העיון המבוקש; בשלב השני נבחנת השאלה האם העיון מוצדק; בשלב השלישי, ככל שבית המשפט מצא כי יש יש הצדק להתיר את העיון ייעשה האיזון המתאים בין העיון לבין פגיעה מידתית באינטרסים של הצדדים שהתנגדו לבקשת העיון (בג"ץ 10003/08 עו'ד לוי נ' מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר , בפסקה 6 להחלטתו של כבוד הרשם גיא שני (פורסם באתר הרשות השופטת, 5.4.2012 )).

4. מן הכלל לעניננו, עסקינן בתובענה בה עתרו התובעים לפיצוי בגין ליקויים בדירה אותה רכשו מאת הנתבעים. לבחינת טענות הצדדים , בעניינים שבמומחיות, מונה מומ חה מטעמו של בית המשפט. חוות דעתו של המומחה הוגשה לתיק. בתום דיון קדם משפט שני שהתקיים, התובענה הסתיימה בפסק דין מיום 10.3.2014, שניתן בהתאם להוראותיה של תקנה 79א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המבקש לעיין בתיק בית המשפט הסביר בבקשתו שהוא שוקל הגשתה של תובענה ייצוגית נגד הנתבעת דכאן, ב עילה של איחור במסירתה של דירה. הוא סבור שבעיון בתיק הוא יוכל לאסוף מידע שיסייע בידו לעשות כן. הנתבעת התנגדה לעיון. היא נימקה את התנגדותה בכך ש בתובענה, שהסתיימה לפני זמן רב, לא הועלו כלל טענות שעניינן איחור במסירה ורק בשל יש לדחות את הבקשה. עוד הוסיפה, כי המבקש הגיש בקשה כללית, לא מפורטת, מתוך מניעים זרים של הפעלת לחץ על הנתבעת ונדמה לה כי הוא מבקש לפגוע בתדמיתה בעיניהם של לקוחותיה. הנתבעת טוענת כי בענייננו אין הצדקה לפגוע בפרטיות הצדדים ולהתיר את העיון. התובעים לא הגישו כל תשובה מטעמם.

5. לאחר שבחנתי את הבקשה, התשובה והתגובה לה, הריני נעתר ומתיר את העיון המבוקש. אמנם, צודקת הנתבעת כי הבקשה הינה כללית, אלא שזה כשלעצמו איננו נימוק לחרוג מעקרון הפומביות ולא להתיר את העיון. המסמכים המהותיים בתיק בית המשפט אינם רבים – כתבי הטענות, חוות דעתו של מומחה בית המשפט, פרוטוקולים של שני דיוני קדם משפט אשר ממילא פומביים ופסק הדין שניתן. איני סבור כי במסמכים אלה מצוי דבר שעשוי לפגוע בפרטיות של מי מהצדדים או לחשוף סודות מסחר כלשהן של הנתבעת. לפיכך, הבקשה מתקבלת.

ככל שהנתבעת סבורה שבין כלל המסמכים שבתיק יש כאלה שיש להותירם חסויים, תגיש על כך הודעה מתאימה. בהודעתה זו, תנמק הנתבעת, באשר לכל מסמך, את הסיבה בעטייה מבוקש להותירו חסוי. כך, מכוח הוראותיה של תקנה 4(ו) לתקנות העיון, סבורני שמתקיים האיזון שבין העקרון המדובר לבין המידתיות בפגיעה באינטרסים מתנגשים, המאפשר לקבוע את היקף העיון המותר. הודעה כאמור, מאת הנתבעת, תוגש לא יאוחר מיום 20. 6.2019. ככל ולא תוגש הודעה במועד, יותר העיון בכלל המסמכים נשוא התובענה, המצויים בית המשפט.

המזכירות תקבע תזכורת פנימית ליום 21.6.2019.

ניתנה היום, י"ד באייר התשע"ט, 19 במאי 2019, שלא במעמד-הצדדים.