הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 42756-02-12

מספר בקשה: 63
לפני
כבוד ה שופטת מי-טל אל-עד קרביס

התובע

צחי נחום כהן – ניתן פס"ד 6.6.17
ע"י ב"כ עו"ד כדורי

נגד

הנתבעים

הצד השלישי

הצד הרביעי

1. גיטר איציק חיים – ניתן פס"ד 6.6.17
2.אמ.טי.אי.ג'יי (ישראל) חברה לשיווק בע"מ – ניתן פס"ד 6.6.17
3.קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
ע"י ב"כ עו"ד ליאור

  1. גיטר איציק חיים
  2. אמ.טי.אי.ג'יי (ישראל) חברה לשיווק בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גרון

  1. הראל חברה לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין 6.6.17
  2. ג'ט אייר ניהול ואחזקות בע"מ – נמחקה 4.4.16

פסק דין משלים
(בין נתבעת 3 לבין הצדדים השלישיים)

1. עניינו של תיק זה נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מפגיעתו בתאריך 8.3.11 ממלגזה בשטחה של נתבעת 2. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה לפיו נתבעת 2, שהמלגזה היתה בשימושה ושעליה נהג עובד שלה [נתבע 1], תשלם לתובע פיצויים בסכום של 300,000 ₪. בד בבד, נדחתה תביעת התובע נגד נתבעת 3 (להלן: "קרנית") ובהתאמה, ההודעה לצד שלישי ששלחה קרנית לנתבעים 1-2 ׁ(הלא הם גם הצדדים השלישיים 1-2), נדחתה בהסכמה (ראו הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין בתאריך 6.6.17).

2. עם זאת, נותרת מחלוקת בין קרנית לבין נתבעת 2 (צד שלישי 2) [להלן: "החברה"] בשאלת ההוצאות. בעוד קרנית עומדת על פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובתה ובסכום כולל של 86,664 ₪, החברה דוחה את דרישתה. לשם כך הוסכם ביניהם כי יוגשו טיעונים קצרים בכתב, ובית המשפט יכריע על יסוד כתבי הטענות בלבד. מכאן פסק דין משלים זה.

3. קרנית טוענת כי החברה התנערה מחבותה כלפי התובע, כאשר טענה שהמלגזה לא היתה בבעלותה וכי לא מדובר בתאונת דרכים. זאת, כאשר מדובר במלגזה שהחברה שכרה לצורך עבודה במחסניה, עשתה בה שימוש במשך שנים לפני התאונה ונתנה לעובדי ה לנהוג בה כשאין לה ביטוח חובה כחוק. ועוד; החברה הכחישה חבותה למרות שהתרחשות הארוע, שהיא בגדר תאונת דרכים, היתה ברורה לה, שהרי התאונה נקלטה במצלמה שהיתה מוצבת בשטח המחסן שלה. בנסיבות הכחשתה של ה חברה את החבות, נאלץ התובע להגיש את תביעתו גם נגד קרנית, וזו נאלצה לטעון את אותן הטענות שטענה החברה כשהיא נסמכת עליה. רק בשלב מאוחר יותר, במסגרת בירור התביעה בבית המשפט, הוצג הסרטון מהמצלמה שהוצבה בשטח נתבעת 2 ולא ניתן עוד היה לטעון כי אין מדובר בתאונת דרכים. וכך, התיק הסתיים בפשרה לפיה החברה תשלם ישירות לתובע את נזקיו, לרבות סכום נוסף של 50,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דינו והוצאות משפט.

כאמור, גם קרנית עומדת על הוצאותיה; היא שכרה את שירותיו של עורך דין חיצוני (ששכרו 69,819 ₪ כולל מע"מ), והוציאה הוצאות בגין אגרת בית משפט, חקירות, איסוף מסמכים רפואיים, איסוף תיק משטרה, תשלום עבור שכר טרחה מומחה בתחום רפואת הכאב ותשלום שכר טרחת אקטואר לצורך מתן חוות דעת בשאלת ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי (16,845 ₪). סך ההוצאות האמורות עומד על 86,664 ₪ אותן היא דורשת מהחברה.

4. החברה טוענת שהסכום הנדרש על ידי קרנית הוא מופרז ואינו עולה בקנה אחד עם העבודה שנעשתה בתיק, שאפילו קדם משפט אחד לא התקיים בו. פסיקת סכום מעין זה תהווה מכשול להשגת הסדרי פשרה בעוד מקובל שבמקום של פשרה, כל צד נושא בהוצאותיו למרות שברור כי לבעל הדין נגרמו הוצאות. עוד טוענת החברה כי "קרנית מעלה טענות לגבי כפירתה של המעבידה בחבות בכתב ההגנה שלה, כאילו שאין היא יודעת שמדובר בפרקטיקה מקובלת וכאילו שהיא עצמה לא עשתה את אותו הדבר בכתב ההגנה שלה" (סעיף 6 לטיעוניה).

5. עיינתי בתיק בית המשפט ובטיעוני קרנית והחברה. בכתב הגנתה, החברה לא הודתה באחריותה ל אירוע שארע בשטחה מחמת מלגזה שהיתה בשימושה, וכשאין מחלוקת כי לא היתה מבוטחת בביטוח חובה (לפחות במועד האירוע).

בידי החברה היה סרטון המתעד בדיוק את אירוע התרחשות התאונה, כאשר היא יודעת בדיוק איך וכיצד נפגע התובע. טענות החברה לכל אורך כתב ההגנה כי האירוע "מוכחש כשלעצמו" (סעיפים 4-13 לכתב ההגנה), כאשר כל אותה העת הסרטון בידיה, אינה ראויה בלשון המעטה . החברה טוענת כי קרנית טענה גם היא את אותן הטענות, ומה לה כי תלין עליה? אולם אין כלל להשוות. לחברה יש ידיעה אישית על אודות התרחשות התאונה, ואילו קרנית אינה יכולה אלא להסתמך על עדויות שהיא גובה או מלקטת מאחרים, ועל טענותיהם. העובדות אינן ידועות לה מידיעה אישית, והיא נסמכת על האחר.

החברה טוענת כי לו היתה נתבעת לבד ה, ללא קרנית, היה התובע מגיע לאותה התוצאה ולפיכך אין לחייבה בהוצאה כלשהיא. דא עקא כי במועד הגשת התביעה, התובע לא יכול היה לצפות מראש את תוצאותיה, ועל כן בהגישו את התביעה הוא צירף את כל בעלי הדין הרלוונטיים, ובכלל זה את קרנית, לאחר שלגרסתו ארעה "תאונת דרכים" עם מלגזה שפרטיה ופרטי המבטח את השימוש בה לא היו ידועים לו. בדיעבד התברר כי למלגזה כלל אין ביטוח, שאז על אחת כמה-וכמה דרושה קרנית כבעל דין. יודגש כי התביעה הוגשה בשנת 2012, ולו החברה סברה כי אין כל מקום להיותה של קר נית בעל-דין, שומה היה עליה לבוא עמה בדברים כדי להקטין את היקף הוצאותיה, אך מטעמים ה שמורים לה, לחברה, חלפו 5 שנים עד שהתבררה התמונה במלואה.

6. ועוד; לו החברה לא היתה מפצה את התובע במסגרת הסכם הפשרה, ככל הנראה היתה קרנית צריכה לפצותו על נזקי הגוף שסבל , ולעמוד על שיפויה מהחברה, לרבות שכר טרחה והוצאות. העובדה כי החברה שילמה ישירות לתובע, והתביעה נגד קרנית נדחתה (ובהתאמה ההודעה לצד שלישי ל חברה), אין בה כדי לפטור את החברה מנשיאה בהוצאות שנגרמו לקרנית .

7. וכך, כדי שתהיה לה הגנה מפני התביעה, קרנית שכרה את שירותיו של עורך דין והוציאה הוצאות.

אשר לייצוג המשפטי; מייצגה הגיש כתב הגנה, הודעה לצד שלישי, התקיימו הליכים מקדמיים והוגש תחשיב נזק. לאחר הצעת בית המשפט, הצדדים הגיעו לפשרה מבלי שהתקיימה ישיבת קדם משפט ולו אחת. אמנם, לטענת קרנית חשבון שכר הטרחה של מייצג עומד על 69,819 ₪ (לפי תעריף שאושר על ידי מנהלת קרנית, המבוסס על גילו של התובע ושיעור נכותו) . אלא, שלא הוצג לי תעריף זה ולא הוכח כי חשבון שכר הטרחה שנשלח על ידי המייצג לקרנית נפרע. יצוין כי הסכום שנדרש בגין שכר טרחה הוא אף גבוה מהסכום ששולם לתובע על הוצאותיו שלו (שכר טרחה והוצאות יחדיו). בנסיבות אלו , ייפסק שכר הטרחה על דרך האומדן, כאשר 20,000 ₪ ישקפו את הפעולות שנעשו בתיק עד לסיומו בפשרה.

בנוסף, בשל הוצאותיה בפועל של קרנית, שאינן הוצאות מופרזות אלא הוצאות שהיו דרושות לשם ניהול ההליך, יש לשפותה בסכום נוסף של 16,845 ₪.

8. אשר על כן, החברה (נתבעת 2 וצד שלישי 2) תשא בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות קרנית בסכום כולל של 36,845₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום , שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, ז' אב תשע"ז, 30 יולי 2017, בהעדר הצדדים.