בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 41810-02-18

לפני כבוד השופטת הדס פלד

המבקשות:
1.רויטל ברנס
2.שבח קארד- המרכז הארצי להחזרי מס בע"מ
3.טקס פייבק המרכז הארצי להחזרי מס

ע"י ב"כ עוה"ד יניב דקל ויעקב וילנסקי

נגד

המשיבים:
1.בנימין רובין
2. בינימין רובין השקעות ואחזקות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ויקי צ'ריצין

החלטה

לפני בקשת הנתבעות/התובעות שכנגד (להלן: "המבקשות"), לדחיית עיון במסמכים, עד לשלב ההוכחות בתיק.

1. התובעים והנתבעים שכנגד (להלן : "המשיבים"), הגישו כנגד המבקשות, תביעה למתן חשבונות בטענה לכספים המגיעים להם, מכוח הסכם שיתוף פעולה בין הצדדים, לייצוג נישומים מול רשויות המס. המבקשות הגישו כנגד ה משיבים תביעה שכנגד, בטענה כי המשיב 1 פעל כסוכן של המבקשות ו עשה שימוש בשמן הטוב ובמשאביהן, עת הפנה לקוחות לצדדים שלישיים , בחוסר תום לב ותוך הפרה של ההסכמים בין הצדדים.
2. במסגרת תצהיר גילוי מסמכים משלים של המבקשות, נכללו תמלילי שיחות וקבצי ההקלטות בין המבקשת 1 למשיב 1 מיום 25.5.2014 ומיום 18.5.2014 וכן תמלילי שיחות וקבצי ההקלטות, בין לקוח בשם גיל חנקס, לחוקר פרטי ( להלן: ""המסמכים נשוא הבקשה").
3. המבקשות טוענות, כי יש לדחות את העיון במסמכים נשוא הבקשה, עד לשלב העדויות, מהטעם שהמשיב עשוי ""להנדס" את גרסתו העובדתית (הכוזבת) כפי שניתנה עד כה בכתבי טענותיו ותצהירי גילוי המסמכים מטעמו". וכי "המסמכים החסויים ילמדו את ביהמ"ש כי גרסתו העובדתית של רובין כפי שניתנה עד כה אינה אמת".
4. המבקשות טוענות כי דחיית העיון במסמכים נשוא הבקשה, עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב- חברה לביטוח בע"מ (19.12.1999 ), (להלן: "הלכת סויסה"). המבקשות טוענות, כי יש לדחות את מועד העיון מאחר והמסמכים נשוא הבקשה נוגעים למחלוקת המרכזית בין הצדדים בקשר ללקוחות שונים ויש בהם בכדי לכרסם בלשון המעטה בגרסאות עובדתיות כוזבות של המשיב. לטענתן, משהוגשו תביעות הדדיות כבענייננו, אין חשיבות לשאלה, אם מגיש הבקשה הוא התובע או הנתבע.
5. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, דרך המלך וברירת המחדל בכל הנוגע לגילוי ועיון במסמכים הינה גילוי מרבי. האפשרות לדחיית מועד העיון תותר רק במקרים חריגים בהם קיימת הצדקה מיוחדת לסטות מסדר הבאת הראיות. אין די בחשש בעלמא מ"שיפוץ" או "שכלול" גרסה של מי מהצדדים, כדי להוות חריג המצדיק סטייה מהכלל של גילוי מרבי. הבקשה אינה עומדת בנטל הכבד הנדרש להצדיק את דחיית העיון. המבקשות אינן מסבירות כיצד עלול המשיב לשנות את גרסתו וכיצד העיון במסמכים עלול לפגוע בחקר האמת. טענות המבקשות ל"אסופת כזבים" הינן לכל היותר נקודות השנויות במחלוקת, והבקשה אינה אלא ניסיון נוסף מצד המבקשות להכביד ולסרבל את ההליך.
6. בהחלטה מיום 17.6.2020 נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית. ההליכים המקדמיים התמשכו והצדדים הגישו בקשה לאישור הסדר דיוני תצהירי המשיבים יוגשו עד ליום 15.3.2021, תצהירי המבקשות עד ליום 15.5.2021 ו תצהירי המשיבים (כנתבעים שכנגד) עד ליום 15.6.2021.

דיון והכרעה
7. הליך גילוי המסמכים מבוסס על העיקרון של 'משחק בקלפים גלויים', כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר. "הרעיון העומד מאחוריו הוא כי לצורך חשיפת האמת, יש לאפשר דיון הוגן שבו תהיה מלוא התשתית הראייתית גלויה לשני הצדדים, וכך לכל צד תהיה אפשרות ראויה להתמודד עם תשתית ראייתית זו"(רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין נ' נכסים ח.ו .מ.ג בע"מ (24.7.2016); להלן: "עניין ברנשטיין"). וכן, "ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת" ( רע"א 4234/05  בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית פלץ (14.8.2005)).
8. בהלכת סויסה נקבע, כי ביהמ"ש רשאי לסטות מהכלל של גילוי ועיון במסמכים בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים", אם הינו סבור, כי עיון במסמכים בשלב מוקדם, עשוי להביא את התובע לשיבו ש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. נקבע מבלי לקבוע מסמרות, כי ביהמ"ש ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה "כאשר המחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד " (הלכת סויסה, פסקה 15(ג)).
9. במקרים חריגים חלה הלכת סויסה חלה גם מקום שהתובע הוא שמבקש לדחות את העיון בראיותיו (ראו ענין ברנשטיין בפסקאות 21- 23 והאסמכתאות שם).
ברע"א 6155/14 רשות שדות התעופה בישראל נ' דק איירפורט יזמות בע"מ (22.10.2014), בפסקה 9, נקבע לעניין זה:
"החלטת בית המשפט המחוזי מביאה בפועל לכך שיהא על המבקשת, הנתבעת בהליך העיקרי, להגיש את תצהיריה בטרם תעיין בראיות המשיבה במלואן. בכך יש סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל, לפי הקבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שהנתבע מגיש את ראיותיו רק לאחר שהתובע הגיש את ראיותיו-שלו. בהתאם, הכלל הוא כי על המשיבה-התובעת להגיש את תמלילי השיחות ביחד עם  ראיותיה, אף אם אין הדבר נוח לה מבחינה טקטית (עניין פלוני, בפסקה 5; רע"א 5524/09 הרשות הפלסטינית נ' גאון, [פורסם בנבו] פסקה 3 (5.11.2009) (להלן: עניין הרשות הפלסטינית)). יושם לב לכך שהמצב בענייננו, הנוגע הלכה למעשה לדחיית העיון בתמלילי השיחות שבידי התובעת עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת, שונה מזה שנדון בעניין סויסה, שנגע לדחיית העיון המוקדם במסמכי הנתבע עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, מצב בו נשמר סדר הבאת הראיות הרגיל (על הבחנה זו והשלכותיה לעניין שיקול הדעת שבית המשפט יפעיל בבחינת בקשה לדחיית מועד העיון בראיות, ראו למשל עניין פלוני, בפסקאות 5- 6; רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 6-8 (12.8.2012)). ".

כאמור, מדובר במקרים חריגים בהם קיימת הצדקה מיוחדת לכך, בשל הפוטנציאל לפגיעה מהותית, ולעיתים בלתי הפיכה, בזכויות הדיוניות של נתבעים ולא די בסיכון הכללי ליצירת גרסת בדים, כדי לשמש נימוק להפעלת החריג: "אין די בסיכון הכללי שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים כדי לשמש לבדו הצדקה להפעלת החריג" (שם, בפסקה 9).
10. מנימוקי הבקשה עולה, כי השיחות בין המבקשת למשיב, הינן שיחות הרלוונטיות לתשתית הראייתית בתביעה העיקרית. משכך, דחיית העיון בראיות אינה משנה מהותית את סדר הצגת הראיות. אלא שאין בנימוקי כדי להצדיק דחיית העיון אף מקום בו אין סטייה מסדר הבאת הראיות.
11. לא שוכנעתי כי למבקשות יגרם נזק אם לא ידחה העיון המצדיק את חוסר הסימטריה והיתרון הדיוני המבוקש על ידן ואיני סבורה שיהא בדחיית העיון כדי לתרום לבירור האמת. המבקשות לא הצביעו על טעם מיוחד לדחיית העיון , מלבד החשש האינהרנטי הקיים בכל הליך, לפיו בעל דין יוכל להתאים גרסתו. מדובר בטענות כלליות לפיהן תהא למשיב האפשרות ל'התיישר' עם ראיות אלו ואף הדוגמאות עליהן מצביעות המבקשות , אינן יכולות לבסס בשלב זה הצדקה לחריגה מהכלל .
יפים לענייננו דברי ביהמ"ש בתא (מרכז) 2191-10-17‏ ‏ בניאהו סכאי נ' שחר ש. יזום והשקעות בע"מ (1.5.2018):
"איני רואה מה נזק ייגרם למבקש אם ההקלטות והתמלילים יימסרו למשיבים לפני הכנת תצהיריהם, ומנגד, נזק כזה עלול להיגרם למשיבים שבעת הכנת תצהיריהם לא יעמדו בפניהם ראיות התובע, שעליו להגישן למצער בתצהיריו, ואילו בפני התובע, עמדו הן גם עמדו עת הכין את תצהיריו. ר' לעניין זה ת"א (מחוזי י-ם)  8386/96  כהן פור נ' דריינוף (11.3.08) שם נקבע כי "הגינותו של ההליך תפגע, אם צד אחד הכין את תצהיריו כשלפניו תעתיק אותה שיחה אשר אותה יזם ולה היה שותף, ואילו הצד האחר יהיה מנוע מכך".

כך נקבע באופן דומה בתא (ת"א) 55183-05-17‏ ‏ רמי קוגן נ' אורי אלטרץ (12.4.2018) , בפסקה 9:
"זאת ועוד, הדברים יפים ביתר תוקף, בשים לב לכך שמדובר בהקלטות  שיחות בין היתר בין בעלי הדין (מבלי לטעת מסמרות בשאלת קבילותן בשלב זה), אשר מהוות תיעוד של דברים אשר נאמרו על ידם ואשר – לא זו בלבד שספק באם ניתן ל"התיישר" כלפיהן, הרי שהימצאותן בידי צד אחד, יש בה בכדי להקנות לו יתרון ב"מבחן זיכרון" של הדברים כהווייתם, אשר ספק באם ניתן להגדירו כיתרון הוגן."
12. יתירה מכך, אין לקבל מצב בו בעל דין מקליט את בעל הדין השני ויוצר לעצמו יתרון דיוני עת ידחה מועד העיון בתמלילי השיחות. ראה למשל בר"ע (מח' ת"א) בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד (13.12.2004):
"בת"א (שלום - ת"א) 30154/94 עזבון המנוחה מרים חורשידי ז"ל ואח' נ' בית אבות גאולה בע"מ ואח' (לא פורסם) התייחס כב' השופט ב' אוקון לנסיבות שבהן הוקלט צד אחד על ידי הצד האחר, ביחס לבקשה שהוגשה לדחות את העיון בתמלילי שיחות שקיימו הצדדים. כב' השופט אוקון קבע, כי בכל הנוגע לחילופי דברים שבין בעלי הדין, יש לקבוע הנחת עבודה, שלפיה הקלטה ו/או תמלול שיחה שנעשים בין הצדדים לא ניתנים לכמיסה מן הצד השני. הרציונל לקביעה זו מושתת על זכרונם המוגבל של הצדדים, ועל העובדה שרק אחד מהם טרח לתעד את השיחה שהתקיימה. תכליתו של הגילוי בנסיבות אלו, היא למנוע מצב שבו תהפוך החקירה הנגדית למבחן של זכרון הדדי, בו צד אחד מצוייד בתמלילים, והצד האחר נאלץ להשען על זכרונו, תחת החרב המאיימת של חשיפת התמלילים. השופט אוקון הוסיף, שלנוכח העובדה שהצד שכנגד היה שותף לשיחה שהתנהלה בין הצדדים, הרי ששלילת העיון תהווה ניסיון לרדד את ההליך למבחן הזיכרון. ......
דברים אלה מקובלים עלי.
עסקינן בתביעה כספית, שבה שני הצדדים אוחזים בראיות פחות או יותר במידה שווה, וכל צד סיפק גירסה עובדתית משלו. איני רואה סיבה לכך שיהא זה יעיל או צודק להעתר לבקשת המשיב לדחות את העיון בתמלילים עד לאחר הגשת תצהירי הצדדים. איני סבורה גם שיהא בדחיית העיון כדי לתרום לבירור האמת, כיוון שאם יידחה העיון – הרי שהבנק לא יתייחס בתצהיריו לאמור בתמלילים, וגרסתו העובדתית תמצא חסרה, ותהא טעונה השלמה. מדובר בניסיון מצד המשיב לזכות ביתרון דיוני על פני הבנק, שאיני רואה הצדקה להעתר לו ".
13. הדברים נכונים במשנה תוקף לעניין הבקשה לדחות את העיון בתמלילי השיחות בין גיל חנקס לחוקר. כאמור, דחיית עיון במקרה של היפוך סדר הראיות תותר במקרים חריגים ביותר שבהם קיימת הצדקה מיוחדת לכך ולעניין זה לא די בטענת המבקשות כי חשיפת ה משיב ל תמלילים בשלב מוקדם תביא אותו ליצור גרסה כוזבת, אלא שיש להראות כי מתקיים חשש ממשי לשיבוש ראיות מצד ו (ראו תא (מח' ת"א) 55183-05-17‏ ‏ הנ"ל).
אין ממש בטענת המבקשות לפיה משהוגשו תביעות הדדיות, אין משמעות לסדר הבאת הראיות. למשיבים נקבע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית בתביעה שכנגד, לאחר הגשת תצהירי המבקשות.
14. העולה מהמקובץ, מדובר בניסיון מצד המבקשות לזכות ביתרון דיוני על פני המשיבים. אין כל הצדקה לפגיעה בהגינותו של ההליך, עת המבקשות יכינו תצהיריהן כאשר בפניהן תמלילי השיחות והמשיבים יהיו מנועים מכך.
15. אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך 3500 ₪ בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"ז אדר תשפ"א, 01 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.