הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 41419-05-17

לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ

התובעים:

  1. שמעון אברמנט
  2. סילביה אברמנט

ע"י ב"כ עו"ד דן גור

נגד

הנתבעות:

  1. חברת נוה שוסטר בע"מ
  2. א. דורי בניה בע"מ – עיכוב הליכים

ע"י ב"כ עו"ד שמעון קוזוקין

נגד

צד ג':

  1. ע. ל הנדסת חשמל לעד בע"מ – ניתן פס"ד
  2. שלמה כהנא ובניו בע"מ – ניתן פס"ד

פסק דין

כללי וטענות הצדדים
זו תביעה כספית ע"ס 129,520 ₪ ובגין טענות לליקויי בניה , עגמת נפש ועלות דיור חלופי.

לטענת התובעים, הינם בעלי הזכויות בדירה מס ' 1102 ברחוב סוטין 29 תל אביב (להלן: "הדירה"), במבנה מגורים שנבנה ע"י הנתבעות.

הנתבעות הינן חברות בע"מ, אשר התאגדו ונרשמו כדין בישראל כקבלן בניה.

בין התובעים לבין חברת שוסטר, נתבעת 1, נחתם חוזה מכר (להלן: "ההסכם") ביחס לדירה הנ"ל, כשנתבעת 2 שימשה כקבלן המבצע של הפרויקט, לרבות הזמנת שינויים ותוספות לדירה.

עוד בטרם מסירת הדירה ולאחר מועד המסירה, הבחינו התובעים בליקויי בנייה חמורים, עליהם הלינו בפני הנתבעות. לאחר עבודות ביצוע חלקיות מטעם הנתבעות, אשר בפועל לא הביאו לפתרון מלא של הליקויים, פנו התובעים לחברת "הדס ביקורת מבנים" המתמחה בביקורת מבנים.
סה"כ עלות תיקון הליקויים ההנדסיים, עפ"י חו"ד מומחה התובעים, נכון ליוני 2015, עומד על 46,870 ₪ (כולל מע"מ). ככל שהתיקונים יבוצעו ע"י התובעים, יש לצפות לעלויות גבוהות יותר בשיעור של 30%, כך לפי חווה"ד. בהתאם להמלצת המומחה, פנו התובעים אל מומחה בתחום החשמל, וזה העריך את עלות ליקויי החשמל בדירה בסך 52,650 ₪ (כולל מע"מ).
התובעים טוענים להפרת חוזה, בין היתר, בכך שהנתבעות בנו את הדירה הנ"ל בניגוד להתחייבויותיהן ובכך גרמו לתובעים נזקים רבים.
התובעים טוענים כי הנתבעות בנ ו בניגוד לדרישות התקנים הרלוונטיים ו/או בניגוד למפרט הטכני המצורף לחוזה המכר, ועל כן הליקויים המפורטים לעיל מהווים אי התאמה כמשמעות המונח בחוק המכר (דירות) ועל כן, על הנתבעות לפצות את התובעים בגין מלוא נזקם.
התובעים טוענים כי הנתבעות בנו את הדירה באופן רשלני ו/או בלתי מיומן ו/או לקוי ו/או העסיקו עובדים ו/או קבלני משנה ו/או שליחים ברמה מקצועית ירודה. משכך הנתבעות לא נקטו בכל האמצעים הדרושים לביצוע נאות ותקין של בניית הדירה הנ"ל , ועל כן עליהן לפצות בגין הנזקים כאמור לעיל.

התובעים טוענים לעוגמת נפש עקב התנהלות הנתבעות בכל הקשור בבניית הדירה, לרבות, מניעת הנאה מהדירה אותה רכשו, אי היכולת לניצול מרבי של הנכס והצורך בפניה לסיוע משפטי ומקצועי בשל מחדלי הנתבעות. על כן, מעריכים התובעים את הנזק שנגרם להם, בנוסף למפורט לעיל , בסך 25,000 ₪.

לטענתם, לצורך ביצוע התיקונים הדרושים בדירה, יאלצו לפנות את דירתם ולעבור למגורים זמניים לפחות למשך 3 חודשים, עלות המוערכת על ידם בסך 10,000 ₪.
התובעים טוענים כי הנתבעות לא מסוגלות ולא זכאיות לבצע כיום את התיקונים הנדרשים, על כן חייבות בפיצוי כספי עבור כל הנזקים שנגרמו באשמתן כמפורט לעיל.

הנתבעות מכחישות את הטענות שהועלו בכתב התביעה. הנתבעות טוענות לתביעה נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי , וכי טענות התובעים נטענות בחוסר תום לב, ואף תוך סתירה מפורשת של תנאי והוראות הסכם המכר בין הצדדים.

לטענתן, התובעים קיבלו את החזקה בדירה בתאריך 18.6.2015, כאשר במועד זה נערך פרוטוקול מסירה במסגרתו התובעים אישרו כי קיבלו את הדירה במצב טוב ותקין, ובהתאם לפרטי החוזה (פרט לליקויים שנטענו על ידם במעמד המסירה). כמו כן, אישרו כי השינויים שהוזמנו על ידם בוצעו לשביעות רצונם וכי אין להם כל טענות בעניין. התובעים הצהירו כי בכוונתם לבצע שינויים נרחבים בדירה על ידי קבלן מטעמם ואישרו כי כל שינוי כזה יהיה באחריותם. [מסמכי המסירה מצורפים כנספח ב' לכתב התביעה].
התובעים התבקשו לאפשר לנציגי נתבעת 2 לבחון את הליקויים הנטענים, באם אלו עודם תחת אחריות ובהתאם לתנאי הסכם המכר, וכן האם אותם ליקויים מצויים במקומות שבהם בוצעו עבודות בניה ושינויים נרחבים על ידי התובעים עצמם, ועל ידי הקבלן מטעמם.
הנתבעות טוענות כי לא התאפשרה כניסה של נציגי נתבעת 2 כאמור לעיל, בטענה כי עדיין מבוצעים שינויים בדירה על ידי הקבלן מטעם התובעים. על כן, בנסיבות אלו הנתבעות אינן נושאות בכל אחריות לליקויים הנטענים על ידי התובעים.

הנתבעת 2 טוענת, כי כל אותן הגנות חוזיות, הקיימות לנתבעת 1 על פי תנאי הסכם המכר שבינה לבין התובעים, קיימות אף לנתבעת 2 כלפי התובעים.

הנתבעות טוענות ביחס להערכת שווי הנזקים וחוות הדעת הנלוות לכתב התביעה, כי מדובר בסכומים מופרזים ביותר. כן טוענות כי הליקויים הנטענים על ידי התובעים כלל לא צוינו בפרוטוקול המסירה, ולכן מטעם זה ועל פי הוראות הסכם המכר, התובעים מנועים מלטעון כל טענה בעניין אותם ליקויים. הנתבעות טוענות כי אותם "ליקויים" מינוריים נטענים, סביר כי נגרמו בשל העדר תחזוקה הולמת על ידי התובעים עצמם, לרבות אי עמידה בהוראות התחזוקה שנמסרו לתובעים, ועל כן האחריות ל"ליקויים" הנטענים כאמור מוטלת כולה לפתחם של התובעים לבדם.
הנתבעות טוענות כי הליקויים הנטענים במסגרת נספח ג' לכתב התביעה, סביר כי מקורם בעבודות בניה ו/או שינויים שבוצעו על ידי התובעים בעצמם ו/או מי מטעמם, ועל כן אינן תחת אחריות הנתבעות.

הנתבעות טוענות כי על פי הוראות הסכם המכר, אין התובעים זכאים לכל סעד כספי בגין הליקויים ו/או "עוגמת הנפש" הנטענת על ידם, וכי באם יחליט בית המשפט כי עדיין קיימים ליקויים בדירה, ושהינם עודם באחריות הנתבעות, כל שזכאים התובעים הוא כי ליקויים אלה יתוקנו על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה בהתאם לתנאי הסכם המכר.

כן טוענות כי חלקים מן המידע העובדתי, בכל הקשור להתנהלות מול התובעים בעניינים הקשורים לתובענה זו מצויים בידיעת צדדי ג', וכי במקביל להגשת כתב ה הגנה, מוגשת הודעת צד ג' , כנגד קבלן החשמל וקבלן הבית החכם (להלן: "צדדי ג'). וכי הנתבעות שומרות על זכותן לתקן את כתב הגנתן לאחר קבלת התייחסות בנושא.

צדדי ג' בהגנתם, כפרו בחבות כלפי התובעים, ו/או הנתבעות /שולחות ההודעה.

דיון
במסגרת ההתדיינות בתיק, מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס יקי נחמן (להלן: "המומחה"). המומחה חילק את חוות דעתו לשניים: ליקויים הנדסיים, אשר את עלות תיקונם העריך ע"ס 3,803 ₪, וכן ליקויים במערכת החשמל בכלל, ובמערכת "החשמל החכם" בפרט, אשר את עלות תיקונם העריך בסך 33,404 ₪.
ביום 21.4.2020 נמסרה לתיק הודעה, על הסדר בין הנתבעת לצדדים השלישיים , שבו הגיעו לפשרה לפיה סולקו כל טענות הנתבעת כלפי צד די ג', ביהמ"ש נתן תוקף של פסק דין למוסכם .

ביום 13.7.20 התקבלה הודעת עדכון, לעניין מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ביחס לנתבעת 2. במסגרת ההחלטה הורה בית המשפט של חדלות פירעון על הקפאת הליכים, המתנהלים כנגדה, בהתאם לכך הורה בית המשפט לעכב את הדיון בתובענה בכל הנוגע לנתבעת 2.
בהמשך הוגשו תצהירי עדות ומוצגים, והתקיים דיון הוכחות, במסגרתו העידו התובע 1 ה"ה אברמנט שמעון, ומטעם הנתבעות ה"ה רמי גזית, שבתקופה הרלוונטית היה מנהל מחלקת תיקוני אחריות אצל הנתבעת 2.
בהמשך לדיון הוגשו סיכומי הצדדים.

ב"כ התובעים מציין בסיכומיו כי מומחה ביהמ"ש המהנדס יקי נחמן, חילק את חוות דעתו לשניים , ליקויים הנדסיים אשר את עלות תיקונם העריך ע"ס 3,803 ₪ ,וכן ליקויים במערכת החשמל בכלל ובמערכת "החשמל החכם" בפרט, אשר את עלות תיקונם העריך בסך 33,404 ₪.
הקביעה הנמוכה של הליקויים ההנדסיים נובעת מכך, שהתובעים פעלו להקטנת נזקיהם וביצעו את התיקונים הנדרשים בדירה. אילו התובעים לא היו פועלים לתיקון הנזקים כאמור, הנתבעת הייתה פונה וטוענת כנגדם שלא דאגו להקטין את הנזק.

לעניין מערכת החשמל של הדירה, נטען כי לפי טענת הנתבעת בחקירתה הנגדית, התובע לא הזמין חיבור של החימום התת רצפתי למערכת ה"בית חכם", ולצורך ביסוס טענה זו מפנה הנתבעת למפרט הטכני של הדירה. לטענת התובעים, סעיף 9.1 להסכם המכר, מאפשר לרוכש (התובעים) להזמין שינויים ותוספות גם מקבלני המשנה , ובלבד שקיבלו את אישור הקבלן (הנתבעת). בענייננו, בס' 13 לכתב ההגנה מטעמו , מאשר הצד השלישי מס 2 (קבלן ה"חשמל החכם") של הנתבעת, הזמנת שדרוגים למערכת הבית החכם ע"י התובעים, שדרוגים אשר אושרו ע"י הנתבעת.
לא זו אף זו, בנספחי כתב התביעה ישנה תכתובת בנוגע לחשמל החכם, הכוללת אישור היזם על תוכנית השינויים , כולל חיבור החימום התת רצפתי למערכת הבית החכם. יש לציין שמערכת החימום התת רצפתי לא חוברה כלל לחשמל, לא למערכת בית חכם ולא למערכת חשמל רגילה.
לצורך ביסוס טענת אחריות הנתבעת/היזם, גם במקרה שבו ההזמנה למערכת משודרגת , נעשתה מול צד ג' (ספק פרויקט) , מביא ב"כ התובעים את הפסיקה בת.א (ת"א) 22924-09-09 יניב שאשא ואח' נ' ג'י.אל.איי גינדי החזקות בע"מ.

לשיטתו, לאחר שפנו התובעים אל הנתבעות יחד עם חוות הדעת ההנדסית ולא נענו, לא נותרה בידיהם הברירה אלא לפעול לתיקון הליקויים בעצמם. הנתבעות לא הוכיחו כי נמנעה מהן הכניסה לדירה לצורך תיקון הליקויים, כנטען על ידן בכתב ההגנה.
ב"כ הנתבעות טוען בסיכומיו ולעניין הליקויים ההנדסיים הנטענים ע"י התובעים, כי לפי הערכת מומחה ביהמ"ש, עלות תיקוני הליקויים ההנדסיים נאמדת בכ-3,803 ₪ (כולל מע"מ) לעומת 48,392 ₪ העלות הנטענת ע"י התובעים. מדובר בפער של פחות מ-8% מהסכומים הנטענים ע"י התובעים.
התובעים לא העידו ולא פירטו אילו עבודות בוצעו על ידם ומהם הסכומים המדויקים אותם שילמו בגין אותן עבודות. יתרה מכך, התובעים לא הביאו עדות מטעם אותו "קבלן" מטעמם, שביצע את עבודות התיקון הנרחבות לטענתם, מה שעשוי היה לשפוך אור על פירוט העבודות כאמור , וכן על העלות בגינן.

אוסף הקבלות שהתובע צירף לתצהירו (נספח ה' לכתב התביעה), מעיד על מקבץ מסמכים שאין בהם הוכחה ישירה ורלוונטיות לתיקונים שבוצעו מטעם התובעים – הוצאות המסתכמות בסך 135,738 ₪. הנתבעות מביאות מספר דוגמאות לביסוס טענה זו – ראה ס' 5-9 לסיכומי הנתבעת.

לעניין ליקויי החשמל טוען בסיכומיו, כי מתוך הסכום של 33,304 ₪ (כולל מע"מ), שאישר מומחה ביהמ"ש בגין עבודות החשמל בדירה, הרי שברובו המוחלט של סכום זה – 26,442 ₪ (כולל מע"מ) מורכב מ"חוסרים" הקשורים לחשמל החכם, ובאופן ספציפי לחימום התת רצפתי.
הנתבעות מפנות למפרט המצורף להסכם המכר (נספח א' לתצהיר התובע) בסעיף 3.7.17, לפיו התובעים אינם זכאים לאלמנטים של חשמל חכם בקשר עם החימום התת רצפתי וממילא אין לפסוק להם כל סכום בגין רכיבים אלו , והגם שמצוינים בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש.

נטען שהתובע העיד , כי קיים הסכם ביחס לכל השינויים, שמעבר למפרט בינו לבין הקבלן המבצע, ואולם הסכם שכזה לא צורף על ידי התובעים. להדגיש כי על פי הוראות סעיף 9 להסכם המכר, חיוביה של הנתבעת בקשר עם תוספות ושינויים למפרט מותנים בחתימת הסכם שינויים בין התובעים לקבלן המבצע ובהתאם לתנאיו, הסכם שכאמור לטענת התובעים קיים, אך הם נמנעו מהצגתו.

לעניין עגמת הנפש הנטענת על ידי התובעים, הנתבעת מפנה להוראות ס' 10.3. להסכם המכר הקובע כי פרט לחבותה של הנתבעת לביצוע תיקונים שבאחריותה, אין החברה אחראית לכל "חבות נוספת בקשר לליקויים האמורים לעיל, ו/או בגין נזק ישיר ו/או עקיף .. לרבות עגמת נפש.. אי נוחות.. וכיוב', בקשר לליקויים אלה".

בהקשר דרישת לפיצוי בגין עוגמת נפש, מציין כי מומחה ביהמ"ש העמיד את טענות התובעים לליקויים רלוונטיים על כ-8% בלבד מסכומי התביעה , עניין שיש בו לאיין הדרישה , כמו כן, הסכום הנדרש ע"י התובעים בגין "עגמת נפש" בשיעור של 10,000 ₪, גבוה משמעותית מסכומי עגמת הנפש הנהוגים בפסיקה.
לסיכום, נטען כי התובעים לא הוכיחו כל הפרה של הנתבעת את חיוביה על פי הסכם המכר שבין הצדדים, וכי לכל היותר יש לפסוק לטובת התובעים רק את סכומי חו ו"ד מומחה ביהמ"ש הבאים: 3,803 ₪ (כולל מע"מ) בגין ליקויים כלליים, ו-6,962 ₪ (כולל מע"מ) בגין ליקויי החשמל הרלוונטיים למפרט.

הכרעה

לאחר עיון בחומר שבתיק , אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה , כמפורט להלן, ואלו נימוקי:

הליקויים ההנדסיים

התובעים טוענים שהקביעה הנמוכה של הליקויים ההנדסיים בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נובעת מכך שהם פעלו בעצמם להקטנת הנזק, בכך שהם תיקנו את הליקויים. ברם, לא ראיתי אסמכתא משכנעת וקונקרטית , די הצורך, לתיקון הליקויים האמורים ועלותו לתובעים.
בהקשר לכך, התובעים טוענים שרוב הליקויים לא תומחרו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הואיל והם ביצעו את התיקונים בעצמם לפני כן. אולם מעדות התובע וכלל החומר בתיק, לא ניתן להצביע ברמת מסוימות מספקת, אילו תיקונים בוצעו, מתי ומה היה מחירם. יתרה מכך, בעדותו, טען התובע שתיק ון הליקויים היה מינורי בלבד ולא בסכומי כסף גדולים, כן לדברי התובע אינו זוכר מי בעל המקצוע שהגיע לטפל בליקויים, וטוען כי אותו קבלן נעלם לפתע ביום בהיר אחד, כך שלטענתו לא ניתן לאתרו, הדבר פועל לחובתו, ובקשר לעדות נחוצה ומסמכים מספקים בעניין, וכאשר הנטל עליו.
התובעים טוענים שנאלצו לבצע את התיקונים בעצמם, משום שהליקויים הקיימים היו עשויים לגרור נזקים עקיפים גבוהים במידה ניכרת, והחרפת הנזקים הקיימים. אולם בעדות נטען כי בוצעה עבודה בקנה מידה זעום, שאינו עולה לנזק חמור מאוד.

ברגיל, ובהיעדר נימוקים משמעותיים לסתירתה , ביהמ"ש נוהג לאמץ חוות דעת המומחה מטעמו, מצאתי לנכון להסתמך על חוות דעתו של המומחה בתור אמת המידה להערכת הליקויים ואי ההתאמות הנטענות. נמצא כי התובע התקין וביצע שינויים בעצמו: כך למשל התקין פרקט בשטח כל הדירה, המומחה מציין כי עקב התקנת שכבת פרקט על גבי הריצוף המקורי ע"י הדייר, נגרמו ליקויים שאינם באחריות הנתבעת. כמו כן, גם בתחום החיפוי, נמצא כי הדייר ביצע שינויים ותיקונים בעצמו, והדבר אינו באחריות הנתבעת. כמו כן, נמצא כי הדייר החליף את התקרה שנבנתה ע"י הקבלן בתקרת גבס שנבנתה על ידו, ומשכך אין להטיל אחריות בגין ליקוי זה. בדומה לנאמר לעיל, גם בנושא הנגרות התובעים החליפו את הדלתות באופן עצמאי ומשכך אין הנתבעת אחראית לכך. התובעים ביצעו עבודות טיח וצבע באופן עצמי כך שאין באפשרות המומחה להתייחס לליקויים אלו.
בהקשר זה יצוין, סעיף 10.5 להסכם המכר שלשונו: "החברה לא תהא חייבת בתיקוני תקופת הבדק או בשיפוי בגין כל פגם... אשר נגרמו באשמת הקונה... או עקב עבודות שינויים שבוצעו שלא באמצעות הקבלן ו'או בחומרים או מוצרים שנרכשו ישירות על ידי הקונה...". בנוסף סעיף 10.8 קובע כי: "ביצע הקונה במהלך תקופת הבדק שינויים ו/או תוספות מכל מין וסוג בדירה, תהא החברה פטורה מביצוע התיקונים בחלקי הדירה בהם בוצעו השינויים ו/או התוספות...".
בנוסף , לא ראיתי , ולא הוכח באופן מספק , כי ניתנה לנתבעות , הזדמנות מספקת לביצוע תיקון הליקויים , ככל שהיו , ונמצאו ע"י המומחה מטעם התובעים.

לא זו אף זו, מר אברמנט העיד כי:נציגי הנתבעת 2 הגיעו לדירה לבצע תיקונים, ו:"הם (התובעים) לא נתנו להם (לנציגי א. דורי בע"מ) להיכנס".

נוכח האמור, אני סבור שבגין הליקויים ההנדסיים, יש לדחות עיקר התביעה, ולאשר רק הסכום שקבע מומחה ביהמ"ש, בגין ליקויים שמצא במקום ובסך 3,803 ₪ , נכון למועד חווה"ד.

הליקויים במערכת החשמל

מהמסמכים שצורפו לחוזה ניתן לקבוע ברף הסתברותי מספק שהנתבעת 2- א. דורי, התחייבה לקחת על עצמה את האחריות בכל הקשור למערכת החשמל, שתחת מערכת זו נכללת מערכת ה"בית החכם" כפי שמצוין במפרט שצורף להסכם המכר. לטעמי, בכל הנוגע למערכת החימום התת רצפתי, ושאינה מוזכרת במפרט , לא יתכן שהגיעה “משום מקום” לדירה, ומצאה את דרכה מתחת לרצפה, זאת מבלי שהצדדים הגיעו להסכמה בנוגע להתקנתה. מסקנה זו מתחזקת לאור התכתובת שצורפה, בה נציג א. דורי, מר פלג (מהנדס הביצוע) , מציין את מערכת החימום התת רצפתי, ומאשר לכאורה את תכנית השינויים, כולל חיבור למערכת החימום התת רצפתי.

הנתבעת טוענת כי מערכת ה"בית החכם" מתקשרת עם התריסים, התאורה, המזגנים, והדוד- וללא הזכרת החימום התת רצפתי. הנתבעת תולה את טענותיה בלשון ההסכם שבו נקבע כי שינויים פנימיים ותוספות השונות מזה הקבוע במפרט, יבוצעו רק באמצעות הקבלן (סעיף9.1) וכי כל התנאים הקשורים לכך יסוכמו בכתב ויחתמו ע"י הצדדים אצל הקבלן (סעיף 9.3). בהמשך הוסכם כי על השינויים והתוספות לא יחולו חובת אחריות לפגמים לפי חוק המכר, אלא אחריות הקבלן כלפי הקונה תיקבע בהתאם למוסכם בכתב ולמפורט בהסכם בין השניים (סעיף 9.6), הסכם שכזה לא צורף ע"י הצדדים, הגם שישנה התייחסות אגבית לעניין בכתב ההגנה להודעת צד ג', ומטעם צד ג' 2.

התובעים טוענים שהנתבעות הן אלו אשר הציעו את מפרט הבית החכם ואף אפשרו בחוזה לשדרג את מערכות הבית, לרבות הוספת חימום תת רצפתי, והתובעים ניצלו אפשרות זו. התובעים טוענים שהנתבעת (או מי מטעמה) אישרה את התוספת, כפי שנראה מהתכתובות ומכתב ההגנה של צד ג (קבלן החשמל), ועל כן מתבקש לראות את הנתבע ות, כמי שאחראי ות לכל ליקויי מערכת החשמל- לרבות מערכת החימום התת רצפתי, וכפי שגם נקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט.

בעניין שאשא, שהוזכר לעיל , נדונה שאלה, הדומה למקרה כאן. האם החברה הקבלנית אחראית לליקויים שנגרמו למטבח משודרג, אשר נרכש ע"י התובעים שם, ישירות מספק המטבחים ולא מן ההחברה הקבלנית. ביהמ"ש באותו עניין, קבע כי הקבלן אחראי על הדירה ועל כל המותקן בה, עד רגע מסירתה. משכך, הקבלן אחראי כלפי הקונה , גם אם מדובר בתוספת או שדרוג שתמורתה שולמה ישירות לספק. ניתן להקיש מהקביעה בעניין שאשא למקרה כאן, שבו מדובר בהוספה של מערכת חימום תת רצפתית, שהותקנה בדירה , עליה ככלל אחראית הנתבעת. עצם העובדה שקבלן מאפשר התקנת שדרוג מערכת הבית החכם, לפני המסירה, מייחסת לו אחריות כלפי הרוכש, למסירת הדירה כשהיא תקינה, גם לגבי התוספת, וכפי שנקבע שם:
"הוא גם הדין לגבי כל שינוי אחר ותוספת שעושה הדייר באמצעות הקבלן או ספקי הפרויקט". כלומר, ההתקשרות הישירה של הדייר עם הספק עבור תוספות ושינויים , אינה גורעת מהאחריות שיש ליזם בגין תוספות אלה. יצוין שאין מדובר במקרה זהה לכאן, ושם היזם הסכים לפנים משורת הדין , לשלם סכום חלקי מן הנזק הנטען, וכן לא נשלחה על ידו הודעת צד ג' בענין.

הנתבעת מבססת את טענתה להחרגת האחריות בנוגע לרכיב , החימום התת רצפתי, על כך, שאינ ו חלק ממפרט ה מכר, וגם על הוראות ההסכם סעיפים 9 ו-10 .

פרופסור זמיר בספרו "חוק המכר, דירות " בעמ' 404 מציין בקשר להחרגת אחריות : "כלל זה חל כאשר אי ההתאמה הנטענת נעוצה בעצם השינוי שביקש הקונה, ואין הוא חל כאשר מדובר בביצוע פגום או לקוי של השינוי המוסכם, בידי המוכר או מי מטעמו" . לפיכך, אין בדברים כדי לפטור את המוכר מאחריות לאי התאמות, שקיימות בשינויים או בתוספות, שנעשו בדירה לעומת הקבוע במפרט.

כמו כן, לגישתו בספרו , "חוק המכר, תשכ"ח-1968- פירוש לחוקי חוזים: הספקת נכס" בעמ' 106 בבחינת הטלת אחריות על צדדים המצויים במערכת יחסים ספק-קבלן בביצוע מלאכה מסוימת, מרכז הכובד בבחינה, נמצא בדגש על עניין חיבור הרכיב שאותו סיפק הספק, למקרקעין שעליו אחראי הקבלן. במקרה דנן, מדובר בהתקנת חימום תת רצפתי בפרויקט של הקבלן. בהיקש מסעיף 12 לחוק המקרקעין, ניתן לקבוע שהאחריות של הקבלן משתרעת על כל פרט המחובר אל המקרקעין בדרך קבע. לפיכך, יש להטיל את האחריות על הנתבעת , שכן מדובר בחיבור של מערכת חימום, המחוברת בדרך קבע מתחת לרצפת הדירה.

כמו כן, בעניין ח"א (י-ם) 702/06 היועץ המשפטי לממשלה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ בדומה לעניינינו, נדרש ביהמ"ש לשאלת תקפותו של סעיף להסכם הגורע מאחריות היזם לתיקון פגמים שנגרמו יש ירות או באופן עקיף, עקב שינויים ותוספות בפרויקט. בית המשפט קבע כי מדובר בתניה מקפחת, המתיימרת להקנות לחברה היזמית פטור גורף מאחריות וכך נקבע:
"התקשרותו של הקונה היא עם המשיבה. היא האחראית כלפיו לפרויקט ולדירה. ביצוע של שינויים ותוספות איננו עניין המנותק מהפרויקט ומהדירה. לכל שינוי או תוספת עשויות אף להיות השפעות על חלקים אחרים של הדירה, ולעיתים של הבניין. לפיכך לא ניתן להתייחס לשינויים הללו בנפרד מהדירה כולה כמכלול. הסרת אחריות מעל המשיבה עלולה אף לגרום בהמשך למחלוקות קשות לגבי מידת אחריותה לחלקים אחרים בדירה, שייתכן שיושפעו- ולו בדרך עקיפה- מביצוע השינויים".

מאחר והנתבעת היא בגדר "מוכר" כמשמעותו של מונח זה בחוק המכר (דירות), אזי הסרת אחריותה לגבי חלקים כלשהם מהדירה , שבוצעו ונבנו עוד קודם למסירתה לידי הקונה, יש בה משום התניה אסורה על הוראות החוק הקובע בסעיף 7א(א) כי "אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה או קונה המשנה".

במקרה דנן, אין חולק כי ספק חשמל "הבית החכם", ולרבות בהקשר החימום התת רצפתי, נשוא המחלוקת כאן, נבחר ע"י הנתבעת, ולמעשה לתובע לא הייתה אפשרות לבחור את הספק כרצונו. לפיכך ניתן לקבוע, כי התקשרות התובע הינה עם הנתבעת, והנתבעת היא האחראית כלפיו לפרויקט ולדירה. משכך, ביצוע השינויים והתוספת האמורה , אינם עניין המנותק מהדירה, ש כן כל שינוי או תוספת עלולים להשפיע על הדירה כמכלול. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחימום תת רצפתי, המתפר ס בדירה,. לטעמי, ובעניננו,לא ניתן להתייחס לשידרוג שכזה, בנפרד מהדירה כולה כמכלול, ואין ל סייג האחריות משכמה של הנתבעת.

הסרת האחריות מן הנתבעת , עלולה לגרום בהמשך למחלוקות לגבי היקף האחריות , של כל אחד מהגורמים המעורבים בחלקים השונים בדירה, שייתכן שיושפעו, באופן ישיר או עקיף, מביצוע השינויים, והדבר אינו רצוי . והמחלוקת כאן דוג' לכך.

לטעמי , ככלל לא רצוי לבודד מרכיב מסוים בדירה מהדירה כולה, שכן לכל מרכיב השלכה על המכלול כולו. האחריות למכלול היא האחריות הנדרשת לפי חוק המכר (דירות), על המוכר- בעניינינו הנתבעת. צמצום האחריות בנוגע לרכיב החימום התת רצפתי, גם אם שונה ממפרט המכר , וכאשר בפועל הוסף, ובידיעת הנתבעת, ע"י ספק הפרויקט, שנבחר על ידי הנתבעת, ותוך כדי הליך הבניה, ובטרם מסירת הדירה לתובע ים, פוגע באחריות הנתבעת לפי חוק המכר (דירות), שעליה לא ניתן להתנות אלא לטובת הקונה, ומשכך אין לקבלה וחלה אחריות הנתבעת בעניין כאן.

מבלי לפגוע באמור, ברי שזכותה של הנתבעת, לדרוש שיפוי מן הספק האחראי בעניין כלפיה, עניין שנעשה בראשית הדיון , והוסדר בין אותם צדדים בהמשך, וכפי שהודע לתיק.

מכל האמור , וכאשר מומחה ביהמ"ש , אף הוא, סבור לאורך חוות דעתו בהקשר זה , כי מדובר באחריות היזם היא הנתבעת, עולה כי יש לקבל את התביעה בכל הנוגע לליקויים במערכת החשמל בסכום המלא של 33,404 ש"ח, ולא לצמצמו רק לסכום הליקויים שנמצאו, ואינם קשורים למערכת החימום התת רצפתי.

פיצוי בגין עגמת נפש ודיור חלופי

בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ אבנר ואח' , פסקה 18 [פורסם בנבו ] נקבע:
"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)."

בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, נקבע כי תתאפשר המשך שהייה של התובעים בדירה בזמן ביצוע התיקונים, וכי לא מדובר בעבודות הדורשות את פינוי הדירה.

בהתחשב בפרמטרים שצוינו לעיל, בהקשר עגמת נפש, ושאין בהם למצות, ובנסיבות העניין כאן, וכאשר בעיקרו, עקר הליקויים שאותרו מקורם במערכת החשמל, והחימום התת רצפתי, אני סבור שנגרמה עגמת נפש מסוימת לתובעים, וזכאים לפיצוי בענין, ובסך של 4,000 ₪.

לעניין הדיור החלוף, התביעה נדחית, אכן כפי שמציין ב"כ התובעים, הקביעה בעניין הינה של ביהמ"ש ולא של מומחה בית משפט, ואולם לא ראיתי מכלל החומר, שבנסיבות כאן, התובעים זכאים לפיצוי הנדרש של דיור חלוף, לא נסתרה עמדת מומחה בית המשפט, כי לא נדרש פינוי הדירה, ובשל אי הנוחות ונזק לא ממוני, נפסק כבר הפיצוי לעיל .

סוף דבר

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 3,803 ₪ בגין ליקויים הנדסיים, וכן סך של 33,404 ₪ בגין ליקויים במערכת החשמל , סה"כ 37,207 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 10.3.19 , מועד חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש.

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך 4,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש , צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים בגין שכ"ט עו"ד סך 5,000 ₪ ,ובגין הוצאות דיון סכום נוסף וכולל של 5,000 ₪ , סה"כ 10,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים

ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ב, 17 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.