הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 40840-03-18

מספר בקשה: 26
לפני כבוד השופטת בכירה רונית פינצ'וק אלט

המבקשת:
חאן השיירות בע"מ

נגד

המשיב:
שחר בוכריס

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת 3 למתן צו לגילוי מסמך פלוני כלפי התובע בהתאם לתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
ברקע הבקשה החלטה קודמת מתאריך 21.1.2020 אשר ניתנה בנושא ההליכים המקדמיים, במסגרתה נקבע, בין היתר, בהתייחס לבקשת הנתבע 1 שהופנתה כלפי התובע כי "התובע, כאמור נתן תצהיר גילוי מסמכים כנדרש, ויתר הדרישות שהופנו אליו על ידי הנתבע 1, הן דרישות נרחבות, מכבידות שכל כולן חריגה מהפלוגתאות נשוא התובענה. לפיכך, יתר הדרישות שהופנו לתובע, נדחות". עוד נקבע כי "התובע יגלה ויאפשר עיון בדוחות החקירה, צילומים, הקלטות, סרטונים וכל יתר המסמכים הקשורים בכך שביקש לדחות את הגילוי שלהם והעיון בהם, וזאת תוך 30 יום". בנוסף, נקצבו מועדים להגשת ראיות הצדדים.
כעת, מבקשת הנתבעת 3, להורות לתובע לגלות מסמכים ספציפיים אשר לא גולו על ידו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, וטוענת כי מדובר במסמכים רלוונטיים להליך החיוניים להגנתה, וכי קיומם עולה מכתב התביעה.
בהתאם להלכה הפסוקה, ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפיים בנוגע לסוגי מסמכים, ובמקרה כזה, נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויים מבוקש ( רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193 (2002). די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 2534/02 הנ"ל, עמ' 196).
לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו מקרה בו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין (ע"א 40/49 הנ"ל, עמ' 162; רע"א 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (26.1.1998) פיסקה 6). על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין.
ככל שגילויו של מסמך מהווה נטל מכביד יותר, יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו (רע"א 9322/07 Gerber Products Company ואח' נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.2008).
כאשר מדובר בתביעה למתן חשבונות, הכלל הוא כי יש להורות על גילוי מסמכים רק ככל שצעד זה נדרש לליבון השאלה האם יש מקום ליתן סעד של מתן חשבונות. אין ליתן צו גילוי מסמכים, אשר יש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 430; רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום, פ"ד מח(4) 388, 395 (1994)).
במקרה הנוכחי, כפי שצוין בהחלטה הקודמת מתאריך 21.1.2020, המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם הנתבעים פגעו בזכויות קניין רוחני שיש לתובע במופעים שהוא יצר. לכאורה, אין הנתבעת 3 חולקת, מן הבחינה העובדתית, על כך שהועלו אצלה מופעים שלא באמצעות התובע.
לצורך הכרעה בשאלה זו, אין חשיבות ל חלק מהמסמכים המבוקשים על ידי הנתבעת 3. ככל שייקבע כי הנתבעים פגעו בזכויות קניין רוחני שיש לתובע במופעים, ייתכן שיהיה בסיס לדרישה לגילוי המסמכים, על מנת שניתן יהיה ללמוד על היקף הנזקים הנתבעים בתביעה העיקרית . מכל מקום, אין מקום להקדים ולגלות את המסמכים בטרם התבררה התביעה למתן חשבונות.
נוכח כל האמור לעיל – נעבור עתה מן הכלל אל הפרט.
תדפיס מפנקס סימני המסחר לעניין רישום סימני המסחר של התובע לגביהם נטענה הפרה, לרבות מסמכי בקשת הרישום של אותם הסימנים- התובע טוען כי מדובר במסמכים רשמיים ציבוריים שניתן להשיגם ברשת. אין בידי לקבל טענת התובע, אשר לא הכחיש את רלוונטיות המסמכים להליך. לפיכך, התובע יגלה מסמכים אלה בתצהיר ויאפשר בהם עיון.
הסכמים לעניין ההתקשרות העסקית בין התובע לבין הנתבע 1- התובע טוען כי אין בידו מסמכים אלה, ודי בכך.
מלוא התכתובות מכל סוג שהוחלפו בין התובע לבין האדם המבצע את המופע "הילולילה" כמאוזכר בסעיף 24 לתביעה החל מחודש 1/2017- התובע טוען כי מדובר במסמכים שהיקפם גדול ומכביד וקיימת מחלוקת לגבי הרלוונטיות שלהם. אני סבורה כי המסמכים אינם רלוונטיים. לפיכך, אין מקום לגלותם.
מלוא התכתובות מכל סוג שהוחלפו בין התובע לבין מר אולי לוי ו/או מי מטעמו החל מחודש 1/2017- גם מסמכים אלה אינם רלוונטיים ואין מקום לגלותם.
מלוא התכתובות מכל סוג שהוחלפו בין התובע לבין הנתבע 1 ו/או מי מטעמו החל מחודש 1/2017- דרישה זו הופיעה בסעיף 2.4 למכתב הדרישה שנשלח לתובע ע"י הנתבע 1 וצורף לבקשה מושא ההחלטה הקודמת מתאריך 21.2.2020 ונדחתה. מדובר בדרישה נרחבת ומכבידה, ואין מקום לגלות מסמכים אלו.
יומן ההזמנות של התובע לשנים 2018-2016- כאמור, אין מקום להקדים ולגלות את המסמכים הנוגעים להיקף הנזקים הנטענים בטרם התבררה התביעה למתן חשבונות.
הסכם שנערך בין התובע לבין צלמים שנשכרו לבצע את מופעי "מוזיקמי" המבוצעים על ידי התובע- אין מדובר במסמכים רלוונטיים ואין מקום לגלותם.
המסמך המלא שצורף באופן חתוך כנספח ד' לתביעה- התובע נדרש לאפשר עיון במסמך המלא.
מלוא התכתובות מכל סוג שהוחלפו עם המפיקה המאוזכרת בסעיף 17 לתביעה- דרישה זו הופיעה בסעיף 2.8 למכתב הדרישה שנשלח לתובע ע"י הנתבע 1 וצורף לבקשה מושא ההחלטה הקודמת מתאריך 21.2.2020 ונדחתה.
מלוא התכתובות מכל סוג שהוחלפו עם הלקוחה המאוזכרת בסעיף 18 לתביעה- דרישה זו הופיעה בסעיף 2.8 למכתב הדרישה שנשלח לתובע ע"י הנתבע 1 וצורף לבקשה מושא ההחלטה הקודמת מתאריך 21.2.2020 ונדחתה. ההקלטה עם הלקוחה מאוזכרת בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע.
כל תיעוד שנערך בקשר עם המופע המוזכר בסעיף 19 לתביעה- הנתבעת 3 אישרה כי דרישה זו התייתרה לאחר שהתובע גילה את דו"חות החקירה.
אישורי אקו"ם על רישומו של הקטע "ילל" כיצירה מוגנת של התובע, לרבות הבקשה לרישום היצירה- הנתבעת 3 אישרה כי התובע טוען שאין בידו מסמכים אלה, ודי בכך.
דוא"ל התשובה מאת התובע לדוא"ל של הנתבע 1 מיום 5.2.2013- התובע נדרש לגלות מסמך זה ולאפשר בו עיון.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה ואולם, לנוכח האיחור בהגשתה לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות. התובע ישלים את הדרוש עד לתאריך 16.11.2020.
הצדדים יגישו ראיות בהתאם להחלטה מתאריך 21.1.2020. התובע עד לתאריך 7.12.2020. הנתבעים עד לתאריך 21.1.2020.
נקבע לקדם משפט מסכם על יסוד הראיות ליום 8.2.2021 בשעה 11:30 .
מספר ימים לפני הישיבה הבאה, יגישו הצדדים ישירות ללשכתי עותק נייר כרוך ומדוגל של הראיות מטעמם.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"א, 26 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.