הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 39492-03-20

פרת סימני מסחרי

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

המבקשים:

  1. מישל פאילייב ת.ז. XXXXXX382
  2. פאקו מישל בע"מ ח.פ.515763019

נגד

המשיבים:

  1. לטס גו הנעלה בע"מ ח.פ. 515771228
  2. הומן כהן ת.ז. XXXXXX516

ב"כ המבקשים: עו"ד צביקה שטוירמן
ב"כ המשיבים: עו"ד גבריאל קרמר

החלטה

בקשה לסעד זמני שימנע מן המשיבים להפר את סימניהם המסחריים של המבקשים.

רקע

1. הרקע, בתמצית: המבקש 1 מתאר כי הוא פועל יחד עם אביו מזה כחצי יובל בתחום ייצור ושווק ומכירת נעליים ומוצרים נלווים. קהל היעד שלהם הוא במגזר הדתי-החרדי. משנת 2017 פועל המבקש באמצעות החברה המבקשת, שהוא בעליה . למבקש זכויות הקניין הרוחני בסימן המסחר הבלתי מעוצב הרשום "Paco Mishel", סימן שבו עשו המבקש ואביו שימוש נטען משנת 2006, ואשר נרשם בשנת 2013 (להלן: סימן מב/1). החל משנת 2013, החלו המבקש ואביו לעשות שימוש בסימן מעוצב, אשר בשלהי שנת 2017 הם פעלו בהצלחה לרישומו במאגר סימני המסחר בסוג 25, שעניינו הלבשה, הנעלה ולבוש ראש (להלן: סימן מב/2); ויוער כי כדרכם של בעלי הדין, לא נערוך ככלל הבחנה כאן בין המבקשים לבין עצמם בכל הנוגע לזכויות בסימנים; כך ייעשה גם ביחס למשיבים בינם לבין עצמם). סימן המבקשים כולל בחלקו העליון את האות P, ותחתי ו בא הכיתוב המעוצב "Paco Mishel". שאלת הפרתו של הסימן הרשום מב/2 בידי המשיבים היא בלב הבקשה.

[הסימן המעוצב הרשום מב/2]

2. החברה המשיבה ובעליה, הוא המשיב, אף עיסוקם בתחום ההנעלה. להם חנות בבני ברק , והם משווקים את תוצרתם בעצמם, ודרך חנויות אחרות, לקהל יעד דומה לזה של המבקשים, כך נטען. ה משיבים רכשו בעבר מוצרים מן המבקש ואביו ; טוענים המשיב ים ואין חולק לעת הזו: עד שנת 2013. באותו מועד, אישרו המשיבים, כבר נחשפו לסימן המעוצב של המבקשים (נספח 2 לבקשה) . בחודש מרץ 2017 רכש המשיב מאחר, מר רוברט כהן טוב, סימן מעוצב שרשם כהן טוב בשנת 2009. כהן טוב לא עשה בסימן שימוש , בפרט בתחום ההנעלה. וזה הסימן המעוצב הרשום : המילה Paco, בעיצוב שונה בעליל מן המילה Paco בסימן המעוצב של המבקשים מב/2. מעליה: האות P, אף זאת בעיצוב שונה (להלן: סימן מש/1).

[הסימן המעוצב הרשום מש/1]

3. לאחרונה ממש, נטען, והמשיבים אישרו אף שלא הבהירו מתי בדייקנות, החליטו המשיבים להתחיל בייבוא מסין ומכר נעליים שלא רק דומות להפליא בעיצובן לאלו של המבקשים, אלא נושאות עליהן ועל גבי קופסאות הנעליים שבהן נמכרות את הכיתובים: Paco Men's, Paco Kids, ו- Paco Children. כל אלה תוך שעיצוב המילים האמור ות זהה בגופן ואף בעיצוב האות P (כמו גם האות M במילה Men's) לאלו שבסימן המעוצב הרשום של המבקשים, סימן מב/2. עוד למדו המבקשים לאחרונה לטענתם כי בסוף שנת 2019 פעל המשיב בבהילות – וללא הצלחה – לרישום סימן מסחר מעוצב השונה מזה שבבעלותו ודומה להפליא (נטען) לזה של המבקשים, בנימוק שבדעתו להתחיל "בקרוב" במכר נעליים הנושאות את הכיתוב Paco Men's (נספח 9 לבקשה). הסימן שרישומו התבקש כולל בחלקו העליון את האות P הדומה לזה שבסימן הרשום של המשיבים, אך בחלקו התחתון המילים Paco Men's הן זו הפעם בגופן ועיצוב זהה ממש לזה שמשמש את המבקשים, ולא זה שבסימן הרשום מש/1 (להלן: סימן מש/2 – סימן מעוצב, שלא אושר רישומו ).

[הסימן המעוצב שלא נרשם, מש/2]

4. אי-הצלחת הרישום, כך המבקשים, היא תולדה של זיהוי הבוחנת ב מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים כי המדובר בסימן הדומה עד להטעות לסימן אחר – הוא סימנם של המבקשים, מב/2, ולפיכך בהתאם להוראת סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 אין לרושמה. בפרט, קבעה הבוחנת ביחס לסימן המשיבים בתגובה לניסיונות חוזרים וכושלים שלהם עד הנה לשנות את רוע הגזירה, כי במבחן הפסיקתי הנוהג של המראה והצליל, "קיימת זהות מוחלטת באופן כתיבת המילה Paco, באה לידי ביטוי בפונט הייחודי של המילה ובמראה הכללי", וכי "הפונט של האות M במילה Men's זהה לאות במילה Mishel" (נספחים 10 ו-11 לבקשה). ואולם, כך המבקשים, חרף החלטה זו של מחלקת סימני המסחר המשיבים בחרו למכור את הנעליים, הנושאות עליהן ועל הקופסאות שבהן הן נמכרות את המילים (ללא האות P ממעל) : Paco Men's, Paco Kids, ו- Paco Children בעצמם ובאמצעות מפיצים אחרים, תוך הפרת סימן המסחר הרשום של המבקשים. עיצוב הנעל והקופסה דומים אף הם עד כדי הטעיה לנעלי המבקשים, טענתם.

5. מכאן תביעת המבקשים, לפיצוי כספי בסך כולל של כ-330,000 ₪, ולצו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לעשות שימוש בסימן המפר ובנעליים המפרות. תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, אשר נוכח היקף הסעד הכספי העבירה לבית משפט זה. בגדרה של התביעה – בקשה לצו מניעה זמני, שיאסור על המשיבים לבצע כל פעולה המפרה את סימניהם המסחריים הרשומים של המבקשים, עד להכרעה בהליך העיקרי. בראש הבקשה נמנו "מחזיקות", כאילו הייתה זו בקשה לצווי עיקול, אף שמוסכם והובהר בדיון שאינן בעלות דין, הן לא קיבלו ואינן צד לבקשה לסעד זמני, ומכאן שכל צו (אף שהתבקש כזה בסעיף 70 לבקשה) אינו יכול להיות מכוון אלא כלפי המשיבים.

6. השיבו המשיבים, בין יתר טענותיהם: אכן, הפרה ברורה של סימן מסחר מעוצב רשום, והטעיית הציבור; אף שהמדובר בהיפוך היוצרות : המבקשים הם המפרים. הסימן הרשום שעליו יש להגן: סימנם של המשיבים, מש/1, שנרשם בשנת 2009 ושאותו רכשו במרץ 2017 ממר כהן טוב. סימנם של המבקשים, מב/2, הוא כזה ש לא בא לעולם אלא בשנת 2013, שאז נרשם, זאת ארבע שנים לאחר רישום הסימן שרכשו המשיבים, והוא המפר את סימנם של המשיבים . לעת רישום סימן המבקשים בסוף שנת 2017 , הם היו ערים לקיומו של סימן המשיבים שנרכש חודשים קודם לכן, שהרי הדבר צוין במפורש בתצהירו של המבקש שתמך בבקשת הרישום, אף זאת בניסוח בלתי מדויק (נספח 11 לתשובה ). ואשר לסימן שהמשיבים ביקשו לרושמו עתה (מש/2), וחפצים לעשות בנגזרותו שימוש על גבי הנעליים שהם משווקים ועל גבי הקופסאות, הוא אך "המשך ישיר" של סימנם הקיים של המשיבים, מש/1 . המשיבים גורסים כי שגתה הבוחנת במחלקת סימני המסחר שדחתה את בקשתם החוזרת, והם שוקלים עדיין לעמוד על הרישום שכן סימנם מש/1 הוא הראשון, ולפעול גם למחיקתו של סימן המבקשים, מב/2, שבחטא ו בחיקוי יסודו. על מנת להמחיש עד כמה בחטא, הוסיפו המשיבים כתב תביעה שכנגד, הקורא למתן צו מניעה שיאסור על המבקשים לעשות שימוש בסימנם מב/2, שהרי הוא מפר לסברתם את סימן המשיבים מש/1. בכל מקרה, מטעימים המשיבים, בין טענותיהם, בשימוש בכיתובים השונים, Paco Men's, Paco Kids, ו- Paco Children אין כל פסול, שהרי יסוד ם בסימנם הרשום שלהם. ממילא אין המבקשים יכולים לטעון לכל ייחודיות, לא בסימן P שבו הם עושים שימוש, אף לא בעיצוב הנעליים, שהרי אלו כבר מצויים בשימוש אחרים, ובפרט חברה אחרת, קבקב יבוא והנעלה בע"מ (להלן: הקבקב), שבבעלותה סימן מסחר מעוצב לשם Paco Martin והמייבאת נעליים ממותג זה.

7. המשיבים מוסיפים כי המבקש הסתיר כי אביו, שהקנה לו את זכויותיו, נתבע בשנת 2012 בידי הקבקב, שטענה כי הכיתוב הנוכחי Paco Mishel דומה עד להטעות לסימן Paco Martin והשימוש בו מהווה הפרה של סימן מסחר ואף גניבת עניין. חרף טענותיו של אבי-המבקש כנגד תביעת הקבקב, דוגמת היעדר הפרה והיעדר קניין אפשרי בשם "Paco", נתן בית המשפט המחוזי מרכז צו מניעה זמני האוסר על אבי-המבקש להוסיף ולהפר את סימנה הרשום של הקבקב (ת"א 8607-11-12) , החלטה שאישר בית המשפט העליון (רע"א 1642/13) , וסופה בהסכם פשרה כלשהו בין אבי-המבקש לחברת הקבקב (נספח 6 לתשובה) .

8. הגיבו המבקשים, אם נתמצת: ככל שהדברים נוגעים לתביעת הקבקב, לדבר אין נפקות שכן הסכם הפשרה (נספח 1 לתגובה לתשובה) כולל הסכמה מפורשת של הקבקב לכך שהמבקשים יעשו שימוש בסימן המעוצב. ואכן המבקשים עושים בסימן זה שימוש משנת 2013, הם רשמו אותו בשנת 2017 (הוא הסימן מב/2), והוא ביסוד התביעה. הסימן הרשום שבבעלות המשיבים כיום, מש/1, אינו דומה ל סימנם של המבקשים, ואף לא שימש איש כלל, ודאי בתחום ההנעלה , עד שהמשיבים רכשו את הסימן בשנת 2017. המשיבים, נטען, ידעו היטב מהו סימנם של המבקשים, ביקשו להתקין עצמם לתחרות במבקשים בדרך של רכישת הסימן ממר כהן טוב , ועתה החליטו – חרף חוסר הצלחתם לרשום סימן מסחר מעוצב הדומה להפליא לזה של המשיבים – להפר את סימן המבקשים , בתואנה שהסימן שבו המשיבים עושים שימוש נסמך דווקא על הסימן הקודם שרכשו המשיבים .

9. הבקשה לסעד זמני, התשובה, והתגובה הועברו לטיפולי ביום 10.5.2020. ביום 11.5.2020 קיימנו דיון, בגדרו לובנו הטענות באריכות רבה, וב"כ הצדדים אף הציגו זוגות נעליים וקופסאות לרוב, זה על מנת להראות עד כמה נדמו סימני המשיבים, נעליהם ואריזותיהם לאלו של המבקשים, זה על מנת להראות כי הבדלים קיימים וכי נעלי המבקשים אינן אלא חיקוי לנעלי הקבקב דווקא . לאחר הדיון, ובהמלצת בית המשפט, פנו הצדדים למגעים על מנת לבחון האם ניתן להגיע להבנות שתייתרנה את ההתדיינות ואת העלויות ואי-הוודאות הכרוכה בה. הודיעו: לא עלה בידם, ומכאן שנדרשת הכרעה.

דיון

10. עוד טרם ליבון הבקשה במישור היחסים שבין הצדדים: צד שלישי, חברת הקבקב, שמא דלת פעילות (שיטת המבקשים) או פעלתנית (שיטת המשיבים), שלה סימן מסחר רשום מוקדם בהרבה לאלו של הנצים כאן, ולה נעליים שעיצובן קודם לאלו של הנצים כאן, ונעלי המבקשים והמשיבים גם יחד דומות להן. איני נדרש לעניינה של הקבקב ; זכויותיה שמורות. אני ער כמובן לטענת המבקשים שלפיה בכל הנוגע לסימן המסחר המעוצב הרשום שלהם, התיר להם הסכם הפשרה עם הקבקב לעשות בו שימוש. נתמקד, כשיטת המבקשים עצמם בבקשתם לצו זמני , בשאלת ההגנה על סימן המסחר המעוצב שלהם, לא בשאלות אחרות.

11. ולמחלוקת בין הצדדים כאן, לצורך ההכרעה בבקשה לסעד הזמני , שהרי עניינם של צדדים שלישיים אינו מונע מניה וביה את ההידרשות לעתירתו של בעל סימן מסחר רשום לסעד זמני (השוו: רע"א 1598/16 בריל אאוטלט אילת בע"מ נ' ביג מרכזים מסחריים (11.4.2016): נפתח בסוגיית סיכויי התביעה לכאורה. יוזכר כי אנו בשלב מקדמי של בחינת ראיות ראשוניות לצורך ביסוס מסקנות לכאורה לצורך ההחלטה על מתן סעד זמני, מבלי לקבוע מסמרות ביחס לטענות הצדדים.

12. בתובענות מסוג זה להגנה על סימני מסחר רשומים , תדיר בעל הסימן הרשום טוען להפרה בידי האחר ולדמיון עד כדי הטעיה בין סימנו שלו לבין סימנו של האחר; בעוד שהאחר, כל כמה שיעשה מאמץ, יתקשה (למצער בעמדתו בבית המשפט) לזהות כל דמיון בין שני הסימנים וודאי הטעיה-בכוח . כאן ענייננו חריג. שני הצדדים מסכימים למעשה כי סימניהם דומים עד כדי זהות, כי ציבור הלקוחות אחד, כי במבחן המראה והצליל עלולים הלקוחות שלא להבדיל בין הסימנים המשמשים את הצדדים בשיווק מרכולתם. מובן רק שכל צד טוען שסימנו שלו הוא ה"מקורי" ושל האחר – "חיקוי" ו"הפרה". נבחן, ברמה הנדרשת לצורך הליך הביניים, ונשים אפוא לנגד עינינו את סימנם של המבקשים (המופר, טענתם, המפר, טענת המשיבים), ולמולו את סימנם החדש של המשיבים שרישומו כשל (המפר, טענת המבקשים, ה"המשך הישיר" לסימן המקורי של המשיבים, טענת המשיבים), ואת הסימן הוותיק יותר של המשיבים.

13. טענת המבקשים היא הפשוטה יותר: המשיבים עושים שימוש בסימן "Paco Men's", שהוא חלק מסימן המסחר המעוצב מש/2, שאותו ביקשו לרשום בשלהי שנת 2019 ונדחו בהיותו בעל דמיון מטעה לסימנם של המבקשים, סימן מב/2, שבו הם משתמשים משנת 2013 ונרשם בשנת 2017. סימנם של המבקשים הוא המקור, סימנם של המשיבים – המפר. הסימנים הנוספים של המשיבים, בעיצוב המילה Paco באופן זהה לזה לשל סימן המבקשים, מפרים כמותם.

14. טענת המבקשים להתקבל סיכוייה נחזים טובים כל צורכם. לגבי הזהות שבין הסימן המעוצב של המבקשים לבין אלו שבהם עושים המשיבים שימוש, לכאורה יהיה קשה להחמיץ את ההבדל. כך לדעת המבקשים . כך גם לדעת המשיבים (על יסוד היחס הטרנזיטיבי המתחייב מכך שלעמדתם סימן המבקשים מב/2 הוא חיקורי לסימן המשיבים מש/1 וסימן המשיבים החדש מש/2 אף הוא כמוהו כסימן הוותיק יותר מש/1). כך גם לדעת הבוחנת במחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים. ובזהירות הנדרשת, כך גם לשיטתי. האות P, השונה עד מאד בין סימני המבקשים והמשיבים, אינה משמשת את המשיבים בנעליהם. רק המילים המעוצבות "Paco Men's". בינן לבין הסימן המעוצב "Paco Mishel" זהות מלאה ממש בגופן, וכך גם האות P במילה Paco והאות M בראשית המילה השניה. וסיכמה זאת ה בוחנת, ששבה וסירבה לבקשות המשיבים לרשום את סימנם המעוצב החדש, כאמור: "במבחן המראה והצליל קיימת זהות מוחלטת באופן כתיבת המילה Paco, הזה ות באה לידי ביטוי בפונט הייחודי של המילה ובמראה הכללי, ההבדל היחיד בין הסימנים מסתכם ברקע השחור לעומת הרקע הלבן. כמו כן הפונט של האות M במילה Men's זהה לאות במילה Mishel" (נספחים 10 ו-11 לבקשה). לכאורה, יהיה קשה לחלוק. עיצוב הסמלים הנוספים, של Paco Kids, ו- Paco Children, לכאורה דומה באותה מידה, זולת בהיעדר האות M בראשית המילה השניה כמובן.

15. בהתאם לאמות המידה הפסיקתיות הנוהגות, לכאורה הפרה של סימן המסחר הרשום של המבקשים . אם ניטול למען שלמות התמונה את "המבחן המשולש" הנוהג לענייני זיהוי סימנים מפרים תוך השוואתם לסימנים המוגנים בדין (עיינו: רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 450 (2003); רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ (12 .1.2010): בראש אלה מבחן המראה והצליל, בו דובר לעיל; אך גם סוג הסחורות (הנעלה ומוצרים נלווים) וחוג הלקוחות (שהוא כנראה דומה ביותר), ואף מבחן יתר נסיבות העניין, כל אלה, לכאורה בלבד, מובילים למסקנה של הפרה.

16. פתרונם המרכזי של המשיבים, שאת תוקפו יהיה צורך לבחון בהליך העיקרי: לא הם שהפרו בסימנם החדש (מש/2) ובעיצוביהם את נעליהם עתה את סימנם של המבקשים (מב/2), כי אם המבקשים היו אלה שהפרו בסימנם המעוצב את סימנם של המשיבים, זה שרכשו בשנת 2017 מאחר. את תוקפו יבקשו לקעקע בכל דרך: בעמידה על רישום סימנם החדש; בהגשת בקשה למחיקת סימנם של המבקשים; בתביעה שכנגד הקוראת לצו מניעה שיאסור על המבקשים להשתמש בסימנם; בהתנגדותם לבקשה לצו מניעה. טענה הרחוקה מלהיות פשוטה.

17. נפתח בקושי העקרוני הגלום ב גישת המשיבים. למבקשים סימן מסחר רשום. רישום זה מעניק כמובן לבעלי הסימן הגנה קניינית על הסימן והשימוש בו, זכות בלעדית לעשות שימוש בסימן לצרכיו המסחריים, ולמנוע מאחרים שאינם זכאים לכך לעשות שימוש באותו סימן. אין ספק: המבקש פעל בשנת 2017 לרישום הסימן, לאחר כארבע שנים לפחות של שימוש בו, נוכח חששו (בין היתר) מכוונותיהם של המשיבים ברוכשם את סימן המסחר המעוצב שלהם בסמוך קודם לכן (נספח 11 לתשובה). אולם חשש לחוד ורישום סימן מסחר בהצלחה לחוד. בעליו של סימן המסחר הרשום ז כאי להגנת הדין (וראו: הוראת סעיף 46א לפקודת סימני המסחר). הגנה זו מוכרת היטב למשיבים (סעיף 20 לתשובתם), אף שהם מקפידים להתייחס רק להגנה הקשורה בסימנם שלהם, לא זה של המבקשים. שעה שהסימן נרשם, וככל שהמשיבים עושים עתה או חפצים לעשות שימוש בסימן מפר – ולכאורה, זהו מצב הדברים, כאמור לעיל – זכאים המבקשים לצו מניעה זמני שיאסור זאת. בנסיבות העניין אין נפקות רבה לעובדה שהמשיבים הכריזו כי הם מתכוונים להיאבק בתוקפו של הרישום, בין אם בהגשת בקשה לפי סעיף 39א לפקודת סימני המסחר למחיקת סימנם של המבקשים מב/2, בין אם בדרך של הגשת תביעה שכנגד שלפיה בית המשפט הוא שיכריז על אפסותו של סימנם של המבקשים (כפילות הנחזית מיותרת, יש לציין, שהרי דרך המלך היא העתירה למחיקת הסימן). ככל שיעלה בידם להביא למחיקת הסימן, יהיה בכך אולי משום נסיבות חדשות שיצדיקו עיון מחדש בצו הזמני. אולם כאשר הסימן בעינו, והמשיבים החליטו רק לרגל הגשת ההליך נגדם לעשות מעשה ולנסות להיאבק במבקשים בשדה הרגיל של מחלקת סימני המסחר שברשות הפטנטים, אין בבחירתם זו כדי למנוע או לעכב את מתן הצו הזמני.

18. ראוי להדגיש: הפסיקה הכירה בקיומה של זכות עיונית של משיב בבקשה לצו זמני הנסמך על רישום בתחום הקניין הרוחני, לנסות ולשכנע בראיות משכנעות כל צורכן גם בהליך הביניים כי המדובר ברישום שבטעות יסודו, ואינו יכול לזכות את בעליו בהגנת הדין (ת"א 1524/93 גולן מלאכת מחשבת (1977) בע"מ נ' ברכו גולד ג'ולרי בע"מ, פ''ד תשנ"ד(3) 397 (1994)). למותר לציין כי חרך זה צר במיוחד, שאחרת נאיין את משמעותו הראייתית והקניינית של רישום סימן המסחר. לא בכדי התקשו המשיבים להציג מקרים שיתמכו בגישתם שלפיה סימן מסחר רשום אינו מקנה הגנה רק נוכח טענה של המשיב כי הסימן נרשם בחטא. ואכן, המקרה שלפנינו ודאי אינו נחזה ככזה המצדיק את מניעת ההגנה למבקשים כבעלי הסימן הרשום, רק כיוון שהמשיבים – באיחור ניכר – החליטו כי הגיעה העת לנסות לפעול למחיקתו. מבלי לחרוץ דעה יוער עוד כי טענת המשיבים שלפיה סימנם המעוצב שלא עלה בידם לרושמו (מש/2, שהסימן שעל נעלי המשיבים הוא נגזרת שלו) הוא "המשך ישיר" של סימנם המקורי (מש/1) אינה נחזית משכנעת במיוחד; כך גם טענתם כי סימנם המעוצב של המבקשים מב/2 הוא אך חיקוי והפרה של סימנם המוקדם בזמן רישומו שרכשו המשיבים. המילה Paco, מוסכם, אין מניעה לעשות בה שימוש, עיצוב וגופן המילה האמורה בסימנם של המבקשים אינו דומה כלל ועיקר לזה שבסימן המשיבים, והאות P ממעל אף היא אינה דומה, כך לכאורה. ועוד, עיצוב וגופן המילה Paco (ובפרט באות P בראשיתה) , בסימן המסחר המעוצב החדש, שהמשיבים כשלו ברישומו עד הנה, כך גם בסימן שעל נעליהם, לכאורה דומה כאמור להפליא לזה של המבקשים (כך גם עמדת הבוחנת ברשות הפטנטים) , וממילא הם נחזים שונים עד מאד מן העיצוב בסימן המסחר המעוצב שרכשו המשיבים, מש/1. המסקנה: לעת הזו קשה לזהות סיכויים גבוהים בצורה יוצאת דופן של המשיבים להביא לקעקוע סימנם של המבקשים, בטענה כי לא היה מקום לרושמו. איני מחווה כמובן כל דעה בשאלה אם יעלה הדבר בידם, לאחר שיסיימו לבחור אילו מבין שלל נתיבי התקיפה ברצונם לבחור. אולם טענתם כי סימנם של המבקשים הוא המפר אינה בעלת כוח מספק להתמודד עם עתירת המבקשים לצו זמני.

19. ולמאזן הנוחות: נפתח בכך שחשש ההטעיה, שוודאי קיים כאן כאמור, מקרין מאליו על מאזן הנוחות (השוו: עניין בריל, בפסקה 18 לפסק הדין ). פרנסתם של המבקשים על נעליהם, נעליהם נסמכות על סימן המסחר המעוצב, עסקיהם נסמכים על כך שאיש ובפרט לקוחותיהם לשעבר לא יחמדו את המוניטין שיצא למבקשים ויבקשו לנגוס לעצמם נתח ממכירות המבקשים (של מיליוני ש"ח, מטעים המבקש) בדרך של חיקוי מוצריהם. המבקשים, חברת פאקו מישל ובעליה המבקש, הדגימו בבקשתם את התבססותם על נעליהם ועל סימנם המעוצב Paco Mishel, ואת השקעותיהם הניכרות בפיתוח המוניטין ובשיווק וקידום מכר נעליהם. המשיבים, לעומת זאת, התקשו לעשות כן. כרונולוגית, ידוע כי המשיבים – שאין להם, למרכולתם עד הנה או לשמם כל קשר ידוע לענייני Paco מסוג כלשהו – נחשפו לסימן המעוצב (הבלתי רשום) של המבקשים בשנת 2013 לאחר רכישת נעליים מן המבקשים , רכשו בעצמם סימן מסחר בשנת 2017 הנחזה כהכשרת שטח למכר נעליים שיישאו סימן בעל דמיון לסימן המבקשים, ולפני חודשים אחדים החלו לפעול לרישום הסימן החדש והדומה להפליא לכאורה לזה של המבקשים. במקביל, תוך שעמדתה הברורה הנוגדת של רשות הפטנטים אינה מרפה את ידיהם, החלו בייבוא ושיווק הנעליים הנושאות את הסימן האמור, בעצמם ובאמצעות אחרים. מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המבקשים.

20. שילוב סיכויי התביעה לכאורה ומאזן הנוחות תוצאתו ברורה. נתון עזר יחיד יכול להקשות על המבקשים: המנעותם מהצגת מלוא המסמכים הנדרשים לעת הגשת הבקשה לסעד זמני, נתון אשר בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט יכול להוביל לעתים לבדו לדחיית הבקשה לסעד זמני. ליבנתי עם הצדדים ובחנתי, את הנתונים שחסרו: המאבק של המבקשים בחברת הקבקב (המלמד גם על הרקע לשימוש המבקשים בסימן המסחר שלהם), והעובדה שלעת רישום סימנם היו כבר ערים לסימנם של המשיבים. אכן, נתונים שהיה ראוי לציינם, ולא למבקשים להחליט אילו נתונים רלבנטיים כל צורכם. ועם זאת, לאחר הבחינה מצאתי כי התקלה האמורה עוצמתה מעטה מכדי לסכל את מתן הצו, באופן שהיה מאפשר למשיבים – שקשה להתרשם גם מדרך הילוכם במכלול – להוסיף ולהפר לכאורה את סימנם הרשום של המבקשים. הדבר יקרין אפוא על סוגיית ההוצאות, לא על עצם מתן הצו.

התוצאה

21. דין הבקשה להתקבל. ניתן צו זמני, עד החלטה אחרת בהליך העיקרי, האוסר על המשיבים להפר את סימן המסחר המעוצב הרשום של המבקשים, 297953 (הוא הסימן מב/2 כהגדרתו בהחלטתי זו) . למען הסר ספק, ייצור, ייבוא, מכר ושיווק נעלי המשיבים, כאשר הם נושאים (עליהם, ולרבות על קופסאות הנעליים או כל אביזר נלווה אחר) את הסימן Paco בעיצובו הנוכחי (הזהה בכל לחלק זה בסימן המבקשים), אסורים מכוחו של הצו. ועוד, למען הסר ספק, מובן שאין מניעה על המשיבים לעשות שימוש בסימנם המעוצב והרשום, מש/1, שלא הוא שעמד ביסוד הבקשה.

22. אשר לערובות: מובן כי יש להתנות את הצו בהפקדת ערובות הולמות להבטחת נזקי המשיבים כתוצאה ממתן הצו. המבקשים יפקידו אפוא בגזברות בית המשפט לא יאוחר מיום 20.5.2020 שעה 13:30 פקדון כספי או ערבות בנקאית שתשמש כערבון בסכום של 100,000 ₪, וערבות צד ג' שאינו תאגיד (ולחלופין – ערבון נוסף בסכום האמור) של 50,000 ₪. כל זאת לצד ההתחייבות העצמית, והכל להבטחת המשיבים בגין כל נזק שייגרם למי מהם כתוצאה ממתן הצו אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מכל סיבה אחרת. משבוצעה ההפקדה ייכנס הצו לתוקפו, ומובן שאין שבהתניית כניסת הצו לתוקפו בהפקדת הערובות כמקובל, כדי לאיין טענות של המבקשים ביחס לפעולות המשיבים הקודמות לכניסת הצו לתוקף. אגב ההפקדה יודיעו המבקשים למשיבים.

23. בנסיבות העניין, נוכח חוסר סדר בנוגע לבעלי הדין הנכונים בהליך, ובעיקר ההימנעות מהכללת מלוא הנתונים הרלבנטיים הדרושים בבקשה, אין צו להוצאות, חרף קבלת הבקשה.

ניתנה היום, כ"א אייר תש"פ, 15 מאי 2020, בהעדר הצדדים.