הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 38342-12-17

לפני כבוד השופט משה תדמור-ברנשטיין

התובע:
פלוני
ע"י ב"כ עו"ד ליאור לויט ואח'

נגד

הנתבעות:
.1 פדלון לבניה והשקעות בע"מ
.2 הראל חברה לביטוח בע"מ
שניהם – ע"י ב"כ עו"ד נשיץ, ברנדס אמיר ושות'

נגד

הצדדים השלישיים:
1. אילן כרמון בטיחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילן ירון ואח'

2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

התובע, יליד 1972 , הגיש את התביעה הנדונה בבית משפט זה. מדובר בתביעה נזיקית נגד הנתבעות בגין נזקי גוף שנגרם לו בנפילה נטענת באתר בניה - דרך לוח קשיח שקרס תחתיו בעת שדרך עליו - לתוך פיר פתוח , עד שהוטח אל רצפת שיש קשיחה - שתי קומות מתחתיו (נפילה של כ-10 מ') (להלן: "התאונה"). התאונה ארעה ביום 12.4.16, במהלך עבודתו באתר הבניה המדובר כקבלן משנה, שסיפק שירותי מסגרות לנתבעת 1 .
התובע פונה לבית חולים עם פגיעה רב מערכתית, ובמהלך אשפוז ארוך (כחודש בבית חולים וכ-73 יום בבית חולים שיקומי) – עבר שלושה ניתוחים אורתופדיים בשלושה איברים ואזורים שונים בגופו.
לאחר הגשת התביעה, נקבעה לתובע על ידי המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה נכות רפואית בשיעור של 73% משוקלל; כמו כן, לצרכי תחשיב נזק, הוסכמו הנכויות הרפואיות הבאות: בתחום הפסיכיאטריה – 10%, בתחום הנוירולוגיה – 15% . התובע הגיש חוות דעת רפאית מטעמו גם בתחום כלי הדם, שמייחסת לו נכות של 10% לכל אחת מהרגליים - בגין פגיעה וסקולית מוכחת, כשהמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה אף ציין כי יש מקום למנות בנדון מומחה בתחום כלי הדם.
אם כן, נכותו הרפואית המשוקללת של התובע מגעת, ככל הנראה, לקרוב ל-80%. לפי טענתו, התובע, שהיה עצמאי טרם התאונה, התקשה לחזור לעבודתו, והכנסותיו ירדו (הוצגו מסמכים) , עד שבתחילת שנת 2019 הפסיק לעבוד וביקש לסגור את תיקו במס הכנסה.
התובע הגיש בנדון תחשיב נזק שבו טען לזכאות לפיצוי בסך של 8,868,214 ₪, לפני - ניכויי מל"ל. התחשיב מבוסס על שכר בסיס של למעלה מ-30,000 ₪ לחודש ( על בסיס רווחיו כעצמאי בארבעת החודשים שקדמו לתאונה).
לתובע 12 שנות לימוד - ללא תעודת בגרות. יש לו תעודה מקצועית ברתכות, וניסיון עבודה - בתחום זה בלבד. בעבר היה משך מספר שנים - מתאגרף.
מבקשת התובע עולה טיעון, לפיו - שמיעת תביעתו בבית משפט השלום עלולה לקפח אותו, בשל כך שתקרת הסמכות רחוקה מאוד מסכום התחשיב, ש כאמור, ערך; גם אם ינוכה מל"ל מלא . התובע מפנה לכך שהמל"ל הגביל את תשלום התמלוגים בגין התאונה לנגזרת של הגמלאות על פי הכנסה שדווחה לו "בזמן אמת"; ומשום שרואת החשבון דיווחה "בזמן אמת" על שכר לא נכון (לא עדכנה שומות ב"זמן אמת") השכר ה"רבע שנתי ", שייחס המל"ל לצורך התגמולים - נמוך (7,098 ₪ בלבד; שהם 2,336 ₪ לחודש) ; ובנסיבות, הוא מהווה "גמלה חוסמת", ואיננו משקף נכונה את שכרו האמתי טרם התאונה ואת הפסד שכרו לעבר ולעתיד .
הנתבעות טוענות כי, מן הסתם, התובע תבע מהמל"ל ואף קיבל גם גמלת ניידות וקצבה מיוחדת; וכי עד שלא יוברר כי חוות דעת המומחה בתחום האורתופדיה הועמדה גם היא לפני ועדת המל"ל או תועמד בפני ועדת העררים, לא ניתן יהיה להעריך נכונה את גובה הניכוי.
בתשובה לטענת הנתבעות, מפנה התובע לכך שהמל"ל קבע לו נכות בשיעור של 92% (כולל הפעלת תקנה 15 – כי סגר את עסקו בתחילת שנת 2019 , כאמור). על כן, לעמדתו, לא היה משנה דבר , מהותית , אילו הוצגה ל ועדת המל"ל (טרם קביעת נכותו על ידי הועדה) חוות הדעת הרפואית שנתן המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה; זאת - באשר מימלא הוא מתוגמל על ידי המל"ל – קרוב לתגמול מלא (75% מ"הרבע שנתי") לפי שיעור שמוגבל ונמוך - בגין גובה המקדמות הנמוכות שהפריש בזמנו, כאמור.
התובע טוען כי לאור הנסיבות שהתבררו מחוות דעת המומחים, שחלקן ניתן לאחר הגשת התביעה, הוא סבור ש בנסיבות החמורות של התאונה כפי שמתוארות בכתב התביעה (ולאחר שבגין התאונה - ניתן פס"ד פלילי נגד מנהל העבודה, בהסכמה) שיעור הפיצוי שימצא שהוא זכאי לו בגין תביעה זו - עשוי לעלות על סכום של 2.5 מליון ₪ , גם לאחר ניכויי המל"ל.
ובכן, לנוכח המספרים והנתונים, בזהירות הראויה – לשלב זה, אני מקבל את עמדת התובע, שלנוכח הפערים העצומים (פי יותר מ-10) בין שיעור השכר הרבע שנתי שנקבע לתובע במל"ל לבין שיעור השכר (הרווח) שלכאורה (לפי המס מכים מפנה התובע בתחשיב הנזק) יוכל להוכיח, אין חשש ריאלי , שלאחר ניכוי המל"ל ימצא התובע בסך כולל של פיצוי ש הוא זכאי לקבלו בסופו של יום, שנמוך מתקרת סמכות בית משפט השלום.
אני מוצא כי בהתחשב במכלול הנתונים, ובהתחשב בהלכה שנקבעה בענין רע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ (3) 673 (1998) (להלן: "הלכת ספקטור") יש להיענות לבקשה הנדונה בענייננו, בהעברת הדיון – מה שיא פשר קיצור ההליכים, מניעת אובדן זמן שיפוטי וחסכון בהוצאו ת; וכן יאפשר - קיצור ההליכים, בהתחשב באפשרות החילופית - של מחיקת התביעה והגשתה מחדש על כל הכרוך בכך. שלילת האפשרות של התובע להוכיח תביעתו (ברצף עם מה שהתנהל בבית משפט השלום) - בבית משפט המחוזי בענייננו, עלולה לגרום לעיוות דין.
שיקול נוסף עליו מצביע בית המשפט בהלכת ספקטור לאפשר העברת התביעה למחוזי בתיקים נזיקיים, שכללית רלוונטי גם לענייננו, הוא שיקול של עידוד פרקטיקה של פנייה בתביעה נזיקית לבית המשפט השלום – תחילה. וכך נכתב:
"יכול, על כן, לקרות, כפי שקרה בענייננו, שתביעה הוגשה לבית משפט השלום מתוך הנחה שסכום הפיצויים לא יעלה על מיליון ש"ח. רק לאחר שמתבררים הנכות, המגבלות והצרכים של התובע מתוך חוות דעת המומחים הרפואיים, מתברר שגובה הפיצוי עלול לעלות על מיליון ש"ח. אם לא תוקנה לבית משפט השלום סמכות לתקן את התביעה במקרה כזה ולהעבירה לבית המשפט המחוזי, יהיה בכך תמריץ שלילי להגשת תביעות לבית משפט השלום. תובעים יחששו כי בעתיד יתברר שהתביעה היא לסכום העולה על מיליון ש"ח, אף כי הסיכוי לכך קלוש. ואם כך יתברר, כדי לתבוע סכום העולה על מיליון ש"ח יידרש מהם למחוק את תביעתו בבית משפט השלום ולהגיש תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי. בשל חשש זה תונהג פרקטיקה, אשר אין לעודדה, שתביעות אשר מקומן בבית משפט השלום תוגשנה לבית המשפט המחוזי" (ההדגשה – הוספה).
וכן ראה - בר"ע (המחוזי בב"ש) 626/05 כוכבי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם; 16.10.2005); בש"א (השלום בחי') 11006/07 שקלייר שרון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ( פורסם; 5.9.2007) ].
במקרה שדומה מהותית לענייננו, בו קיבל בית משפט המחוזי את עמדתו של תובע שביקש להעביר את התביעה שהגיש בבית משפט השלום להמשך דיון בבית משפט המחוזי - לאחר שמומחה מטעם בית המשפט קבע שיעור נכות, שלכאורה יכול להעמיד תביעה שגבוהה מתקרת סמכות השלום, קבעה כב' השופטת שלומית יעקובוביץ, כדלקמן [ רע"א (ת"א) 34768-01-19 מ. א. ח נ' יונייטד שיא בע"מ (פורסם; 27.2.19] :
"בענייננו סבורתני כי יהא נכון לראות בהגשת הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי משום מימוש הזכות הקנויה למבקש - התובע לתקן תביעתו לאחר קבלת חוות דעת המומחה הרפואי על דרך העלאת/הגדלת הסכום הנתבע, וללא נטילת רשות מבית המשפט".
לאורם של השיקולים שנימנו לעיל, בהתחשב בשלב בו מצויה התביעה ובטענות התובע, אני מוצא כי אין לחסום דרכו של התובע - להעביר את תביעתו לבית משפט המחוזי. למען הסר ספק, אין בהחלטה זו כדי לחוות דעה כלשהי באשר לסכומים שייפסקו לזכות המבקש .
אשר על כן, מכוח סמכותי לפי הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 - אני מקבל את הבקשה, ומורה על העברת התביעה הנדונה לגורם המוסמך בבית משפט המחוזי בתל אביב.

המזכירות תפעל להעברת התיק הנדון אל מזכירות בית משפט המחוזי בתל אביב.

ניתנה היום, י"ב אדר תש"פ, 08 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.