הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36673-10-18

לפני כבוד השופט ישי קורן, סגן נשיא

התובע:
פלוני
ע"י עו"ד שי נתן

נגד

הנתבעות:

צד ג':
1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד יעקב לביא

2. ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
ע"י עו"ד שיר אלון

הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אירית מושיוב

פסק דין

פתח דבר
1. לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – חוק פלת"ד). ביסוד התביעה תאונת דרכים שארעה בתוך שטח מוסך בכפר ברא, ובה נפגע התובע ברגלו.

2. ביום 13/6/21 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה ישולמו לתובע פיצויים בסכום כולל של 133,900 ₪, לאחר שבית המשפט יכריע במחלוקת שבין שתי הנתבעות, ובין הנתבעות לצד ג', ויקבע מי מהם חייב על פי הדין לשלם פיצויים לתובע. אגב כך, ויתרו הצדדים על שמיעת העדויות בתיק זה. הוסכם כי פסק הדין יינתן לאחר שמיעת טיעוני הנתבעות וצד ג', אשר נשמעו ביום 14/6/21 (בקשה להגשת סיכומים בכתב – נדחתה). מאוחר יותר ביקשתי השלמת טיעונים בכתב מאת צד ג' והנתבעת 2, ואלה התקבלו ביום 30/6/21 וביום 18/7/21 – בהתאמה.

3. שתי שאלות עומדות להכרעה בתיק זה:
א. האם יש תחולה לסע' 3(ב) לחוק פלת"ד, ואזי יש לחלק את נטל החיוב בין שתי הנתבעות?
ב. האם מכוסה התאונה בכפל ביטוח, אצל הנתבעות ואצל צד ג'?

העובדות הצריכות לעניין
4. העובדות בתיק זה אינן שנויות במחלוקת, והן עולות מתצהירי העדים ומן המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים. כזכור, הצדדים ויתרו על חקירת העדים.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

התובע – בעל מוסך בכפר ברא (להלן – המוסך) – עמד מחוץ למכונית "סוזוקי" שהגיעה למוסך לצורך טיפול ובדק את המכונית. ה"סוזוקי" הייתה מבוטחת בביטוח חובה אצל חברת "מגדל". באותה שעה הגיע למוסך ג'יפ "טויוטה" שהיה מבוטח בביטוח חובה אצל חברת "ביטוח חקלאי" (ר' תעודת ביטוח חובה - עמ' 2 למוצגי התובע). הג'יפ שהיה מונע ונהוג בידי בעליו התדרדר מסיבה שאינה ברורה ופגע ב"סוזוקי". ה"סוזוקי" הוטחה קדימה ופגעה ברגלו של התובע. (תצהיר התובע סע' 6; תצהיר מוחמד ריאן סע' 3 – 4; תצהיר ראובן בוחניק סע' 4 – 5; ט ופס תביעה לקביעת דרגת נכות – עמ' 42 למוצגי נתבעת 2).

המוסך שבבעלות התובע היה מבוטח בפוליסת ביטוח סחר מכוניות אצל "הכשרה". (נספח 1 לתיק המוצגים של הנתבעת 2).

טענות הצדדים:
טענות "מגדל"
5. הרכב הנבדק – הסוזוקי – היה זירה בלבד, ואין לראותו כרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים לעניין סע' 3(ב) לחוק פלת"ד. במועד התאונה לא נעשה שימוש ברכב והוא לא היווה סיכון תעבורתי. הרכב הפוגע – הטויוטה – היה נהוג על ידי נהג ולא ה תדרדר. יש להטיל את מלוא נטל החיוב בפיצויים על הרכב הפוגע ועל מבטחתו "ביט וח חקלאי". לחלופין מבוקש לקבוע כי קיים כפל ביטוח מכוח פוליסת ביטוח סחר מכוניות של המוסך, שהוצאה על ידי "הכשרה", שמכסה אף היא את התאונה.

טענות "ביטוח חקלאי"
6. "ביטוח חקלאי" ביטחה את הג'יפ הפוגע. הרכב הנבדק – הסוזוקי – התדרדר, לאחר שנפגע מהג'יפ, ופגע בתובע. הואיל והיה מגע בין הסוזוקי לבין התובע, מדובר בתאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב, ועל כן יש לחלק את נטל החיוב בין "מגדל" לבין "ביטוח חקלאי". בנוסף, פוליסת ביטוח סחר של "הכשרה" היא פוליסה לפי פקודת ביטוח רכב מנועי, והיא מכסה את התאונה מושא התביעה. לפיכך, מבוקש לקבוע שהתקיים כפל ביטוח ביחס לתאונה, ולחלק את נטל החיוב בהתאם. "ביטוח חקלאי" מפנה לפסקי דין שבהם נקבע קיומו של כפל ביטוח.

טענות הנתבעת 3
7. פוליסת הסחר של "הכשרה" נועדה לכסות תאונה שאירעה במהלך נהיגה של רכב שהובא למוסך במסגרת הטיפול ברכב. הפוליסה אינה מכסה כל נזק שאירע במוסך. כל פסקי הדין שעליהם מסתמכת הנתבעת 2 עוסקים בתאונה בזמן נהיגה ברכב שטופל במוסך. בנוסף, הפוליסה של הכשרה היא פוליסה לנהג נקוב בשם, על שם התובע. בזמן התאונה היה הרכב הפוגע – הטויוטה – נהוג בידי בעליו, והוא אינו חוסה תחת הפוליסה של "הכשרה". ה"סוזוקי" כלל לא היה במצב נהיגה.

דיון והכרעה
8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי להשית את נטל החיוב כולו על הנתבעת 2, "ביטוח חקלאי". לשתי השאלות שבפתח פסק הדין אני רואה להשיב בשלילה. לשון אחר, אין מדובר בתאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב כמשמעו של מונח זה בסע' 3 לחוק פלת"ד, ואין מדובר בתאונה שחוסה תחת כפל ביטוח.

אפרט דבריי.

התאונה במוסך אינה "תאונה מעורבת"
9. סע' 3(ב) לחוק פלת"ד קובע:
"נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע."

לכאורה, לפי הסיפא של סע' 3(ב) מרגע שהיה מגע בין הרכב הנבדק במוסך לבין התובע, רואים את הרכב הנבדק כרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים. ולא היא. קיומו של מגע בין כלי רכב שהיה בזירת התאונה לבין כלי רכב אחר או לבין הנפגע, אינו חזות הכול והוא ייבדק רק בשלב השני. תחילה יש לבדוק לגבי כל אחד מכלי הרכב אם היה מעורב בתאונת דרכים על פי הגדרתה בסעיף 1 לחוק פלת"ד. וכך נפסק בעניין זה בפסק דין אשר בחן את התנאים לקיומה של "תאונה מעורבת" לפי סע' 3(ב):
המבחן לקביעת מעורבותו של רכב בתאונה שהסבה לתובע נזק גוף זהה הן בעניין אדרי הן בעניין אררט, ומורכב משני שלבים עיקריים (במקרים שבהם שאלת קיומה של חזקה ממעטת אינה עומדת על הפרק). ראשית, יש לבחון אם נעשה ברכב "שימוש" כהגדרתו בחוק או לחילופין אם האירוע נכנס לגדר אחת החזקות המרבות שבחוק. שנית, יש לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין ה"שימוש" או התקיימות החזקה, לבין הנזק שאירע...
...כפי שנקבע בעניין אררט, מטרתה של הוראת סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים היא ליצור "הסדר פנימי לחלוקת החבות" בין חברות הביטוח במקרה שהנפגע אינו נוסע הנכנס לגדר סעיף 3(א) לחוק, אך הוראה זו "בשום פנים אינה באה להוסיף חבות או להטיל אחריות על מי שאינו מעורב בתאונה" (פס' 5 לפסק הדין). לאמור, בחינת חלוקת האחריות בין כלי הרכב המעורבים לפי סעיף 3(ב) באה כשלב שני, לאחר קביעת מעורבותם בהתאם להגדרת "תאונת דרכים" בסעיף 1 לחוק. אין בכוחה של חלוקת אחריות זו לשנות את קיומה או היעדרה של מעורבות בתאונה לפי סעיף 1, למעט הקביעה המפורשת בסעיף לגבי הצורך במגע פיסי בין כלי הרכב או בינם לבין הנפגע.
(רע"א 3436/09 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (2009))

10. בענייננו, הרכב הנבדק – הסוזוקי – לא היה מעורב ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הואיל ובזמן התאונה לא נעשה בו שימוש למטרות תחבורה, והוא אף אינו נכנס לגדר אחת החזקות המרבות שבחוק. "שימוש ברכב מנועי" מוגדר בחוק פלת"ד כך: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד ". דבר מכל אלה לא התקיים ב"סוזוקי". ה"סוזוקי" עמדה במהלך בדיקה במוסך, והוטחה לעבר רגלו של התובע על ידי הג'יפ שפגע בה. ה"סוזוקי" לא התדרדרה על רגלו של התובע (כבמקרה שנדון ברע"א 9332/99 קנאפו נ' מגדל (2002) , להלן – עניין קנאפו), ובוודאי לא עמדה במקום אסור ולא היוותה סיכון תעבורתי. ודוק, גם אם עברה הסוזוקי מרחק מועט בטרם פגעה ברגלו של התובע – ואין כל ראייה לכך - הרי שתנועה זו אינה נובעת מטבעה של הסוזוקי ככלי תחבורתי, אלא מחמת הפגיעה שפגע בה הג'יפ. תוצאה דומה הייתה מתרחשת לו פגע הג'יפ בכל חפץ אחר שהיה נהדף לעבר התובע. עוד זאת, בהעדר "שימוש ברכב" או חזקה מרבה, לא ניתן ממילא לדבר על קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין אלה לבין הנזק שאירע. לאמתו של דבר, הסוזוקי הייתה זירה בלבד להתרחשות התאונה, ועל כן אין לראותה כרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים לעניין סע' 3(ב) לחוק פלת"ד חרף קיומו של מגע בינה לבין הנפגע.

11. לעומת זאת, מעורבותו של הג'יפ בתאונה אינה מוטלת בספק. הג'יפ הגיע למוסך בנסיעה, ומיד לאחר מכן גלש לעבר הסוזוקי ופגע בה. וכך מעיד בעניין זה העד מוחמד ריאן: "לפתע, ראיתי שהגיעה למוסך רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר אשר עמדה ומיד לאחר מכן גלשה על הסוזוקי בעוצמה". (תצהיר מוחמד ריאן, סע' 3. הטעויות במקור, י"ק). עינינו הרואות, כי הג'יפ שהיה בנסיעה המשיך בנסיעה מסיבה שאינה ברורה, בין אם היה הדבר מחמת חוסר תשומת לב של הנהג, ובין אם מחמת שהתדרדר, ופגע בסוזוקי שפגעה בתובע. בכל הנוגע לג'יפ מדובר ודאי בתאונת דרכים אגב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, כמשמעו של מונח זה בחוק פלת"ד. זאת, בין אם מדובר בנסיעה שמקורה בחוסר תשומת לב, ובין אם מדובר בהתדרדרות שהוגדרה בחוק במפורש כשימוש ברכב מנועי. "כאשר שב הרכב ומשמש לנסיעה, מידרדר או מתהפך, חוזר וקם הסיכון התחבורתי אשר על נזקי הגוף בעקבותיו בא חוק הפיצויים לענות". (עניין קנאפו, סע' 12).

12. הנה כי כן, לפנינו תאונת דרכים שבה היה מעורב ג'יפ הטויוטה. אין מדובר ב"תאונה מעורבת" לעניין סע' 3(ב) לחוק פלת"ד ועל כן על הנתבעת 2 – "ביטוח חקלאי" – לשלם לתובע פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

כל שנותר לבחון, אפוא, הוא שאלת כפל הביטוח.

בהעדר כיסוי ביטוחי לתאונה מושא התביעה בפוליסת ביטוח סחר – אין כפל ביטוח
13. אין חולק כי עשויים להתקיים מקרים שבהם מכוסה תאונת דרכים בכפל ביטוח, דהיינו הן בפוליסת ביטוח חובה של בעל הרכב והן בפוליסת ביטוח סחר של המוסך. (ר' ת"א (רמלה) 3579-06 יניב ארביב נ' הראל בע"מ (2011); ת"א 1778/09 (ראשל"צ) 1778-09‏ ליאור קפלן נ' ארטיום דדשב (2014) ; תא (י-ם) 11268/06 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (2011) ). בהסתמך על מקרים אלה, מבקשת "ביטוח חקלאי" לקבוע קיומו של כפל ביטוח, תוך חיובה של "הכשרה" – אשר ביטחה את המוסך בביטוח סחר – במחצית מנטל החיוב. לעומתה, טוענת "הכשרה" שבכל המקרים שבהם נקבע כפל ביטוח הופעלה הפוליסה לביטוח סחר כשהמבוטח בפוליסה נהג ברכב. פוליסה לביטוח סחר אינה מכסה את נהיגתו של בעל הרכב. על בעל הרכב לבטח את נהיגתו ברכב בביטוח חובה. עוד טוענת "הכשרה", שבפוליסה שלפנינו הוגבל הכיסוי באופן מפורש כך שיכסה רק את נהיגתו של התובע מחמוד ריאן. כמו כן, הכיסוי ניתן בכפוף לשימושים המותרים בסע' 5 של הפוליסה.

14. אני רואה להעדיף את עמדת "הכשרה" על פני עמדת "ביטוח חקלאי", הגם שאני מקבל רק חלק מנימוקיה. "המאפיין של פוליסת סחר היא היותה "צמודת נהג" ואינה מוגבלת לשימוש בכלי רכב מסוים. הפוליסה מאפשרת לבעלי עסק או עובדיו לנהוג ברכב בלי שיהיו תלויים בקיומו של ביטוח חובה תקף המכסה את השימוש ברכב שנמסר להם. ע"א 4688/02 חזי כהן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נ"ט (5) 26, 29. " ( ת"א (רמלה) 3579-06 יניב ארביב נ' הראל בע"מ (2011)). אין ספק שהדגש בפוליסת סחר הוא על מתן אפשרות לנהג נקוב בשם לנהוג ברכב שנמסר לטיפולו ולמטרת הטיפול ברכב. כשמתרחשת תאונת דרכים אגב נהיגת העובד המורשה ברכב על פי הפוליסה, יהא האירוע מכוסה על ידי הפוליסה. במקרה כזה, ככל שהתאונה מכוסה גם בביטוח חובה של בעל הרכב, יהא זה מקרה של כפל ביטוח. יתר על כן, על פי התנאים הכלליים של פוליסת ביטוח סחר, אשר צורפו לראיות הנתבעת 2 ועליהם מסתמכת גם "הכשרה", מקום בו ארעה התאונה בשטח המוסך אגב תיקון הרכב או בדיקתו, כשבעל הרכב נוהג ברכב, ולא העובד ששמו נקוב בשם, גם אז תחול הפוליסה לביטוח סחר. זאת, נוכח הגדרת "המבוטח" בסע' 1 לפוליסת ביטוח סחר, אשר כוללת מלבד הנהג הנקוב בשם גם את בעל הרכב, ובהתאם לסע' 6(א) לתנאי הפוליסה אשר כולל את בעל הרכב בין הרשאים לנהוג ברכב.

15. אינני מקבל את טענת "הכשרה" בדבר הגבלת הכיסוי כך שיכסה את נהיגתו של התובע בלבד. אמנם ב"רשימה" לפוליסת ביטוח סחר (נספח 1 לתיק המוצגים של הנתבעת 2) נרשם שהרשאי לנהוג הוא מחמוד ריאן "בלבד ולא כל נהג אחר", אך לצד רישום זה נרשם גם כי "הרשאים לנהוג עפ"י האמור בפרק 6 בתנאי הפוליסה סעיפים 2". בהקשר זה אני רואה לציין שמסמך התנאים הכלליים שצורף לראיות הצדדים, אינו מחולק לפרקים אלא לסעיפים ולכאורה מסמך זה אינו מסמך התנאים הכלליים שמוזכר ברשימת הפוליסה ומפנה לפרק 6 של התנאים הכלליים. לעניין זה לא מצאתי מענה בטיעוני הצדדים ועל כן לא נותר לי אלא לנהוג כמנהג הצדדים ולהסתמך על מסמך זה כאל מסמך התנאים הכלליים של הפוליסה הרלוונטית לענייננו. לפיכך, בבואי לצקת תוכן לאמור ברשימת הפוליסה בדבר "הרשאים לנהוג עפ"י האמור בפרק 6 בתנאי הפוליסה סעיפים 2", אין לי אלא הוראות סע' 6 לתנאים הכלליים אשר כולל את בעל הרכב כאחד מהרשאים לנהוג ברכב על פי הפוליסה לביטוח סחר. משמע, העובדה שבעת התאונה היה ג'יפ הטויוטה נהוג על ידי בעליו ולא על ידי התובע, אינה מאיינת את הכיסוי הביטוחי של הפוליסה לביטוח סחר .

לחיזוק טענתה בדבר הגבלת הכיסוי הביטוחי לנהיגתו של התובע בלבד, מפנה "הכשרה" לציטוט מתוך הרשימה (בתחתית העמוד הראשון), לאמור: "... בניגוד לרשום בתנאי הכיסוי המופיעים ברשימה זו, הפוליסה מכסה נזק תאונתי בלבד שייגרם לכלי רכב בעת נהיגתו של המבוטח עד לסך הנקוב ברשימה...". חוששני שציטוט זה אינו יכול להועיל ל"הכשרה", ממספר טעמים: ראשית, כבר ראינו ש"המבוטח" אשר מוזכר בציטוט, מוגדר בתנאים הכלליים של הפוליסה כך שהוא כולל את: "בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין, והנהג הנקוב". שנית, הציטוט לקוח מתוך החלק ברשימה שמתייחס במובהק לנזקי רכוש ולא לנזקי גוף ועל כן הוא כולל את המימרה "עד לסך הנקוב ברשימה". שלישית, ההחרגה בעיקרה, נועדה להבחין בין נזק תאונתי לנזקי גניבה, כפי שניתן להבין מהמשך הציטוט.

סיכום ביניים: לו ההגנה היחידה של "הכשרה" הייתה שאין כיסוי לתאונה מחמת שבעת התאונה היה הרכב נהוג על ידי בעליו ולא על ידי התובע, הייתי מקבל את ההודעה לצד שלישי ואת הטענה בדבר ביטוח כפל.

16. טענת "הכשרה" שבגינה אני רואה לקבל את עמדתה ולדחות את ההודעה לצד שלישי, היא טענה בדבר העדר תחולה לפוליסה מחמת שהתאונה אירעה שלא אגב שימוש ברכב לאחת מהמטרות המותרות שעבורן ניתן הכיסוי הביטוחי. סע' 5 לתנאים הכלליים של הפוליסה קובע את מטרות השימוש המותרות על פי הפוליסה, לאמור: "חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לשם סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו, לרבות לשם העברתו לצורך אחד מהשימושים האמורים". תנאי סף לתחולתה של פוליסת ביטוח סחר הוא שהרכב שימש את המבוטח לאחת התכליות שלשמן נעשתה הפוליסה לביטוח סחר . כך, לדוגמה, אם אגב הטיפול ברכב היה מבקש התובע את בעל הרכב לנהוג ברכב על מנת להעבירו ממקום למקום או לצורך בדיקתו, הייתה נהיגת בעל הרכב חוסה תחת הכיסוי הביטוחי של פוליסת ביטוח סחר. דא עקא, במקרה דנן, העיד העד מוחמד ריאן: "לפתע, ראיתי שהגיעה למוסך רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר אשר עמדה ומיד לאחר מכן גלשה על הסוזוקי בעוצמה". (תצהיר מוחמד ריאן, סע' 3. הטעויות במקור, י"ק). הרכב הפוגע רק הגיע למוסך. הטיפול ברכב עדיין לא החל, וממילא נהיגתו של בעל הרכב לא נעשתה אגב הטיפול ברכב , או לצורך הטיפול בו, או לשם העברתו לצורך הטיפול בו. אפילו זאת איננו יודעים, אם הרכב הפוגע הגיע למוסך לצורך תיקון או לתכלית אחרת כלשהי. בנסיבות אלה, אין תחולה לפוליסת ביטוח סחר על התאונה מושא התביעה, ועל כן החלטתי לדחות את ההודעה לצד שלישי. בשולי הדברים אציין, שגם התובע סבור שאין תחולה לפוליסה לביטוח סחר ועל כן לא הגיש את תביעתו נגד "הכשרה".

סוף דבר
17. התובע – עובד במוסך – נפגע ברגלו מרכב ש היה מטופל על ידו ונהדף לעברו על ידי רכב אחר שנכנס למוסך ופגע ברכב המטופל. הצדדים הסכימו שהתובע זכאי לפיצוי בסכום כולל של 133,900 ₪.

הרכב המטופל – שהיה מבוטח על ידי "מגדל" – לא היה מעורב "בתאונת דרכים" כמשמעה בחוק פלת"ד, כי אם זירה בלבד. הואיל ומבחינת הרכב המטופל לא הייתה "תאונת דרכים", הרי שסעיף 3(ב) לחוק פלת"ד – תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב - אינו חל על רכב זה.

הרכב הפוגע – שהיה מבוט ח על ידי "ביטוח חקלאי" – גרם לתאונה ולנזקי התובע, כשהוא נהוג בידי בעליו אשר עשה ברכב שימוש למטרות תחבורה. חבותה של "ביטוח חקלאי" כלפי התובע אינה מוטלת בספק.

פוליסת ביטוח סחר של "הכשרה" אינה מכסה את התאונה מושא התביעה, הואיל ובעת התאונה לא שימש הרכב הפוגע את המבוטח לצורך אחת ממטרות השימוש המותרות על פי הפוליסה, היינו – התאונה לא אירעה אגב בדיקת הרכב, תיקונו או בחינתו.
לפיכך, האחריות לפיצוי התובע מוטלת במלואה על הנתבעת 2 – "ביטוח חקלאי".

18. התוצאה –
התביעה נגד הנתבעת 1 ("מגדל") נדחית, ללא צו להוצאות.
הנתבעת 2 ("ביטוח חקלאי") תשלם לתובע סך של 133,900 ₪.
הנתבעת 2 ("ביטוח חקלאי") תשלם לצד ג' ("הכשרה") שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪.
התשלומים ישולמו עד 30/9/2021.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

ישי קורן, שופט
סגן נשיא