הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36583-09-16

לפני כבוד השופטת הדס פלד

התובעת:
פרופיליין תעשיות (1995) בע"מ

נגד

הנתבעים:

  1. קלוזאר בע"מ
  2. קלוד זרקה

החלטה

זוהי בקשת הנתבעים לצירוף ראיה אשר הוגשה לאחר שהושלם שלב ההוכחות. מדובר בהודעת דוא"ל מיום 23.6.20, של המכון הלאומי לחקר הבניה.

לטענת הנתבעים, במהלך דיון ההוכחות מיום 3.6.2020 טענה התובעת לראשונה, כי הנתבעים זייפו את תוצאות הבדיקה של המכון הלאומי לחקר הבניה מיום 18.5.16, מאחר ולכתב ההגנה צורף נוסח אחד של הבדיקה ואילו לתצהירי עדות ראשית, ובפרט חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים, צורף נוסח אחר.

לטענת הנתבעים הטעתה התובעת את בית המשפט. הנתבעים טוענים, כי בניגוד לרושם המוטעה אותו ניסתה התובעת להותיר, השגגה בגינה צורפו שני נוסחים שונים של דוח הבדיקה, נעשתה כבר בכתב ההגנה עת לחוות דעת המומחה מטעמם, אשר צורפה אף היא לכתב ההגנה, צורף הנוסח המעודכן של הבדיקה.

הנתבעים טוענים כי מיד לאחר הדיון מיום 3.6.20, פנו למכון הלאומי לחקר הבניה וביקשו להבין כיצד ייתכן כי בידיהם שני נוסחים של דוח הבדיקה. ביום 23.6.2020 התקבלה התייחסות המכון המבהירה , לאחר שהתברר כי נפלה בדו"ח שהועבר לנתבעים שגגה – הופק דוח בדיקה מעודכן, הוא דוח הבדיקה אשר צורף לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי הודעת המכון הלאומי לחקר הבניה , מבהירה, כי המומחה מטעם הנתבעים הסתמך על המסמך הנכון והרלוונטי ובהתאם , כי מסקנותיו של המומחה לא הופרכו. העובדה כי המומחה הבהיר במהלך עדותו כי אם תוצאות דוח הבדיקה היו שונות היה בכך כדי להביא לשינוי בחוות דעתו, מחדדת את חשיבותו של המסמך החדש נשוא הבקשה לצורך חקר האמת החשוב מכל.

הנתבעים טוענים, כי הגם שהתובעת הבחינה בקיומם של שני נוסחים שונים של הבדיקה כבר בעת שקיבלה לידיה את כתב ההגנה, לא טרחה לעדכן בכך את הנתבעים והעדיפה להמתין עם הגילוי לחקירת המומחה.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר בניסיון לעשות מקצה שיפורים. הבקשה הוגשה באופן שאינו מקובל, תוך שהמבקשים מצרפים את הראיה לגוף הבקשה, אף שלא ניתנה לכך רשות על ידי בית המשפט.

התובעת דוחה מכל וכל את הטענה לפיה ניסתה להטעות את בית המשפט וטוענת כי כל שנעשה על ידה הינו מה שמצופה בליטיגציה בסיסית, לסייע לבית המשפט לעשות משפט אמת. התובעת טוענת, כי הבקשה מעידה על חולשת הנתבעים, אשר לא שמו לב לטעות שיצאה תחת ידם וכפועל יוצא תחת המומחה מטעמם.

התובעת מוסיפה וטוענת, כי ב"כ הנתבעים אשר תצהירו צורף לבקשה, קיבל את הייצוג לאחר שהוגשה אותה ראיה (הנוסח המקורי של העתק הבדיקה), אינו יכול להעיד על אירועים שקרו שלא בתקופה בה ייצג את הנתבעים וממילא, עורך דין אינו יכול לתת עדות בתיק בו הוא מייצג, מבלי שניתנה לו הרשות לכך.

התובעת טוענת, כי יש לדחות את הבקשה מאחר ומדובר בראיה שממילא לא ניתן להגישה באופן בו הוגשה וכי היה על הנתבעים לפעול בדרך המלך, כבר בשלב הבאת העדים ולהביא לעדות את מר יעקב ויטמן והוא אשר יכול היה להסביר, אם בכלל, את ההבדל בין הנוסחים. התובעת מוסיפה, כי עצם העובדה שגם בשלב זה לא נעשתה פניה יזומה ליעקב ויטמן מעלה את החשד כי מישהו ניסה לעשות שינוי במסמך אשר יצא תחת ידו.

התובעת מדגישה, כי בשלב בו הסתיים שלב הראיות ובסמוך להגשת הסיכומים , לא תותר הגשת ראיה חדשה שמהותה , הסבר עגום למציאות משפטית .

הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת" ולא בתפזורת ורק מקום בו מצביע בעל הדין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ר' דברי הש' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט (פורסם בנבו, 30.7.02)). אמנם, בית המשפט רשאי לקבל ראיות נוספות בשלבים מאוחרים של הדיון גם לאחר הגשת סיכומי הצדדים ואף בשלב הערעור ( ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 95 (1991)). אולם, על בית המשפט לעשות שימוש זהיר ומדוד בסמכות זו "וככלל יש להקפיד על סדרי דין תקינים, לרבות המצאת ראיות בשלב הנועד לכך" (עניין שנצר, בעמ' 95). הטעם לכך נובע, בין היתר, גם משיקולים של מדיניות הקשורים הן ביעילות ניהולו של ההליך הספציפי, והן ביעילות מערכת המשפט בכלל (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי 509-510 (מהדורה שביעית, 1995) .

המבחנים להגשת ראיות נוספות תוך חריגה מסדרי הדין הינם:
הראשון (אף במעלה)- טיבה של הראיה הנוספת ותרומתה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בתובענה;

השני- מהו השלב אליו הגיע המשפט ועוצמת הפגיעה בצד שכנגד.
ברע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו),28.11.13 )
נקבע : "הכלל האוסר קבלת ראיות לאחר שלב ההוכחות אינו כלל דיוני גרידא, אלא הוא נועד גם להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ושלא יפגע ניהולו התקין של המשפט. יש לשמור על האיזון העדין שבין הצדדים אשר עליו מושתתת השיטה האדברסרית המכתיבה את סדר ניהול ההליך, על עקרון סופיות הדיון ועל השאיפה לנהל משפט בצורה יעילה."

השלישי- הנסיבות בגינן לא הוגשו הראיות במועד. האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.

יישומם של המבחנים דלעיל על נסיבות הבקשה שבפני, הביאני לכלל החלטה, כי בשלב זה של ההליך לאחר סיום שלב ההוכחות, אין להתיר לנתבעים לצרף את הר איה המבוקש ת.

השוני בנוסח דו"ח הבדיקה של המכון הלאומי לחקר הבנייה מיום 18.5.2016 עניינו, בתוצאות הבדיקה בעומס של 2000 ק"ג ו-2880 ק"ג. בנוסח אחד רשום בעומס 2000 ק"ג "התחלת כפף הפין" ובעומס 2880 ק"ג "כשל (כפף הפין, החלקה בהברגה). ובנוסח השני בעומס 2000 ק"ג "החלקת האום בהברגה" ובעומס 2880 ק"ג (כשל, החלקה בהברגה, כפף הפין). בהודעת הדוא"ל נטען כי דו"ח הבדיקה המעודכן הוא זה שצורף (הנוסח השני).
הנוסחים השונים של דו"ח הבדיקה של המכון הלאומי לחקר הבנייה, צורפו לכתב ההגנה ומכאן שהנתבעים יכלו לדעת על הצורך בהבהרה בשלב מוקדם של ההליך ואף בטרם החל שלב ההוכחות. אין בידי לקבל טענת הנתבעים, כי היה על הנתבעת להעמידם על קיומה של אי הלימה במסמכים המוגשים על ידם.

זאת עוד והעיקר- אין בהודעת הדוא"ל של הגב' ענת אביטל מהמכון הלאומי לחקר הבנייה, כדי לספק מענה או הבהרה, לסיבות לקיומו של שוני בין הנוסחים השונים של דו"ח הבדיקה. ממילא, הבהרה לענין השוני בנוסחים של דו"ח הבדיקה , יכולה להינתן, רק ע"י מי שניהל את הבדיקה וחתום על הדו"ח, אינג' יעקוב ויטמן.

לכן לטעמי, אין בהודעת הדוא"ל כשלעצמה, כדי לסייע לחקר האמת ולהכרעה צודקת ואיני סבורה כי אי צירופה יפגע בזכויותיהם של הנתבעים .

הבקשה נדחית. הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת בסך 1500 ₪ בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תש"פ, 10 יולי 2020, בהעדר הצדדים.