הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36453-07-16

לפני כב' השופט אילן דפדי, סגן נשיא

תובע

אורי סבר
ע"י עו"ד רונן בן צבי

נגד

נתבע

בועז ארז
ע"י עו"ד יעקב אבירם

פסק דין

לפניי תביעה כספית לתשלום חוב.

בהסכם העברת מניות מיום 11.11.2013 התחייבה חברה בשם טפירו ניהול השקעות בע"מ (להלן "טפירו") לשלם לאדם בשם אורי זהבי ולנתבע מר בועז ארז סך כולל של 400,000 ₪ תמורת מניותיהם בחברת סטואי אינבסט בע"מ. בהתאם להסכם, על טפירו הי ה לשלם סך של 70,000 ₪ לסילוק חובותיהם של מר זהבי והנתבע בחשבון הבנק של החברה ואת היתרה בסך של 330,000 ₪ הייתה אמורה לשלם לשניהם, כך שכל אחד יקבל סך של 165,000 ₪.

מר זהבי, אשר היה חייב כספים לתובע מר אורי סבר , המחה לו ביום 9.1.2014 בהמחאה בלתי חוזרת את זכותו לקבל מאת חברת טפירו את הסך של 165,000 ₪.

הנתבע לבדו חתם עם טפירו על הסכם מיום 8.5.2014 שביטל את הסכם העברת המניות. במסגרת ההסכם, הנתבע נטל על עצמו את התחייבות טפירו לשלם למר זהבי את התמורה בגין המניות (165,000 ₪). מאחר שמר זהבי המחה כאמור את זכותו לקבלת הסכום מטפירו לתובע, הרי שלכאורה הנתבע חייב בתשלום הסכום לתובע.

התובע טען כי פנה מספר פעמים אל הנתבע בבקשה לשלם לו את הסכום האמור . מאחר שהבטחותיו של הנתבע לביצוע התשלום לא נענו, פנה בתביעה בסדר דין מקוצר לבית המשפט.

במסגרת תצהיר הרשות להגן טען הנתבע כי בעקבות ההסכם מיום 8.5.2014 אליו הגיע עם טפירו, בו בוטל הסכם העברת המניות, בוטלה התחייבותה של טפירו לשלם את תמורת המניות של חברת סט ואי. לדבריו, הוא עצמו לא היה שותף למסמך לפיו המחה מר אורי זהבי לתובע את זכותו לקבלת כספים המגיעים לו מטפירו . לאור כל זאת, טען הנתבע כי בוטלה גם זכותו של זהבי לקבל כספים מטפירו. בנוסף, טען כי אף שנרשם במסגרת הסכם הביטול כי הוא מתחייב לשלם את התמורה בגין מניותיו של מר זהבי, הרי שלא נרשם למי התחייב. לפיכך, טען הנתבע כי הוא מכחיש כל התחייבות מצדו לשלם למאן דהו ובכלל זה לתובע סך של 165,000 ₪ ול כן דין התביעה נגדו להידחות.

בדיון הראשון שהתקיים בתיק, הוריתי בהסכמת התובע על מחיקת כותרת התביעה ואפשרתי לנתבע להגיש כתב הגנה. בהחלטתי ציינתי כי בהעדר כתב הגנה י יחשב תצהיר הרשות להגן ככתב הגנה מטעמו. כתב הגנה נוסף לא הוגש. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובע הוגש גם תצהירו של מר זהבי.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות וע יינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

במסמך המחאת הזכות עליו חתם מר זהבי ו הופנה לטפירו נכתב כדלקמן: "הנני ממחה את זכותי לקבלת כל הכספים המגיעים לי מכם ממכירת סטואי אינווסט בע"מ ח.פ. 514280635 בהמחאת זכות בלתי חוזרת, לטובת למר' אורי סבר ת.ז. XXXXXX529, והנני מורה לכם להעביר את סך הכספים ולא פחות מ 165000 ₪ למר אורי סבר לחשבון הבנק שלו, בבנק פועלים סניף 228 מספר חשבון 61075 עו"ש אורי סבר . כל סכום שיועבר לפי המחאת זכות זו למר אורי סבר ייחשב מבחינתכם כאילו הועבר אלי ולא תהיה לי כ ל טענה כלפיכם".

בהסכם לביטול ההסכם להעברת מניות עליו חתם הנתבע לבדו עם טפירו , התחייב הנתבע כדלקמן: "הצדדים מסכימים בזאת, כי הסכם העברת המניות מיום 11.11.13 יבוטל, ובכלל זה תבוטל התחייבותה של טפירו ניהול השקעות לתשלום התמורה בגין המניות, ובועז (הנתבע) מתחייב בזאת לשלם את התמורה בגין מניותיו של מר אורי זהבי בחברה (75 מניות רגילות) בסך של 165,000 ₪, באופן בו התחייבות זו תוסר מטפירו ניהול השקעות". יש לציי ן שהנתבע הודה שההסכם נחתם על ידו (ראו עדותו בעמוד 24 שורה 11).

מר זהבי אישר בעדותו כי המחה את זכותו לקבלת הכספים מטפירו אל התובע. לדבריו, ביום 9.1.2004 הגיע יחד עם התובע אל עו"ד בן צבי וביקש ממנו להכין המחאת זכות לטובת התובע לפיה הוא ממחה את זכותו לקבלת הכספים מטפירו (סעיף 3 לתצהירו). בחקירתו הנגדית העיד כי הנתבע פעל מאחורי גבו כשהגיע להסכם עם טפירו ובמסגרתו נטל על עצמו את ההתחייבו יות של טפירו כלפיו (עמוד 10 שורה 24 – עמוד 11 שורה 3). הוא שב ואישר כי העביר את כל הזכויות המגיעות לו מטפירו אל התובע (עמוד 11 שורות 5-11).

מר זהבי דחה בעדותו מכל וכל את הטענה כי הנתבע היה מוסמך לחתום בשמו על ההסכם עם טפירו. מקובלים עליי לחלוטין דבריו בחקירתו הנגדית כי ההסכם של הנתבע עם טפירו הוא הסכם שמחייב אך ורק את הנתבע שהיה לבדו צד להסכם עם טפירו. כן מקובלת עלי טענתו כי המחאת זכותו לקבלת כספים מטפירו אל ה תובע לא הצריכה כל הסכמה מצד הנתבע , שכן מדובר בכספים המגיעים לו באופן אישי (עמוד 11 שורה 27 – עמוד 12 שורה 9).

הנתבע הוסיף בתצהיר עדותו הראשית טענות עובדתיות שלא הוזכרו כלל בכתב הגנתו. כך למשל, תיאר בהרחבה את מסכת הקשרים שניהל עם בעליה ומנהלה של חברת טפירו. הוא טען לראשונה לקיומה של שיחת טלפון עם התובע בה נתן התובע הסכמתו לחתימת ההסכם בין הנתבע לטפירו. הוא הוסיף כי נאלץ לשלם כספים לאנשים שונים שנפגעו מפעולותיה של חברת טפירו וכי התובע הבטיח לו כי אם בסופו של דבר לא יקבל את כספו מטפירו , יפנה בתביעה למר זהבי . מדובר בטענות המהוות הרחבת חזית שאין להתירה.

גם לגופו של עניין, מדובר בטענות אשר אין להן תימוכין בראיות נוספות מעבר לעדותו של הנתבע. אני מאמין לתובע שהעיד בחקירתו הנגדית כי ההסכם בין הנתבע לבין טפירו נחתם מאחורי גבו וללא ידיעתו (עמוד 8 שורות 9-11). ה תובע דחה בתוקף את הטענה כי הסכים למהלך של ביטול הסכם העברת המניות עליו חתם הנתבע מול טפירו. לדבריו, אם היה יודע על ביטול ההסכם, לא היה פונה מלכתחי לה לטפירו בבקשה לשלם לו את החוב הכספי. שוכנעתי מעדותו כי רק לאחר שפנה אל טפירו בבקשה לשלם לו את החוב, נודע לו על ההסכם עליו חתם הנתבע לפיו הנתבע נטל על עצמו את ההתחייבויות של טפירו (עמוד 8 שורות 18-29). לא מצאתי גם כי הטענות בדבר תשלומים שביצע לאנשים שונים, המהוות הרחבת חזית כאמור , הוכחו על ידו, שכן עדים רלוונטיים להוכחתן לא זומנו. מכל מקום, לא מצאתי כי יש בטענות אלה כדי לגרוע מההתחייבות אותה נטל על עצמו הנתבע.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה. הנתבע ישלם לתובע את הסך של 165,000 ₪. מאחר שסכום האגרה שולם בהתאם לסכום הנומינלי ביום הגשת התביעה , יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הו צאות משפט: אגרת בית משפט כפי ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומה, שכר העד הפסוק בסך של 250 ₪, הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ושכר טרחת עורכי דין בסך 30,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, בהעדר הצדדים.