הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36307-09-17

לפני כבוד השופטת עידית קצבוי

התובע:
המוסד לביטוח לאומי

נגד

הנתבעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. ענייננו בתביעת שיבוב שהגיש המל"ל בגין תגמולים ששילם לנפגע תאונת דרכים שאירעה ביום 30.11.10. לנפגע נקבעו במל"ל 10% נכות צמיתה בגין תאונת הדרכים.

2. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לשאלה אם על המל"ל היה לתמוך את תביעתו בחוות דעת רפואית או שמא קביעת המל"ל בעניינו מחייבת גם בהליך דנן.

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את עמדת התובע ולקבוע כי קביעת המל"ל בעניינו של הנפגע מחייבת את הצדדים גם בהליך דנן.

4. סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפלת"ד) קובע כדלקמן:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

5. לכאורה אכן פרשנות מילולית דווקנית של לשון הסעיף מובילה למסקנה כי אין הוא חל במקרה דנן, שכן עילת התביעה דנן אינה מבוססת על חוק הפלת"ד, אלא על חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)- תשנ"ה- 1995(להלן: חוק הביטוח הלאומי), אלא שסבורני כי קבלת פרשנות דווקנית זו תחטא לרציונלים שבבסיס חוק הפלת"ד ולעקרונות מערכת היחסים המשולשת שבין המל"ל לבין הניזוק והמזיק (ראו לעניין זה את האמור ברע"א 4008/17 המוסד לביטוח לאומי נ' קרנית (19.9.2017).

6. תביעת המוסד לביטוח לאומי על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי הינה הלכה למעשה תביעת סוברוגציה במסגרתה נכנס המוסד לנעליו של הנפגע. זכויותיו של המל"ל כמו גם הגנות הצד שכנגד נגזרות מזכויותיו של הנפגע. כך למשל וככל שתביעת הנפגע נגד המזיק התיישנה במועד הגשת תביעת המל"ל, הרי שיש לראות גם בתביעת המל"ל כתביעה שהתיישנה (ראו למשל ע"א 1577/97 מל"ל נ' עמית, 18.12.2001).
7. מעמד מיוחד זה של המל"ל במסגרת תביעות ההשבה משליך לדידי גם באשר לפרשנות סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. התביעה המוגשת על ידי המל"ל אמנם מוגשת מכוח סעיף 328 לחוק המל"ל אולם היא מבוססת על עילת התביעה של הנפגע עצמו - המבוססת על חוק הפלת"ד.

8. בנסיבות אלו אני סבורה כי ניתן לראות בתביעת המל"ל על פי חוק המל"ל כתביעה המבוססת על חוק הפלת"ד, ומשכך יש לפרש את התיבה "לפי חוק זה" בסעיף 6ב' לחוק הפלת"ד כחלה גם על תביעות המל"ל.

9. בית המשפט העליון נדרש למחלוקת דומה במסגרת רע"א 1193/90 מ"י נ' הפול (18.7.91) . באותו מקרה נסובה המחלוקת סביב תחולת סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד על תביעות השבה של מדינת ישראל נגד מזיק על פי סעיף 36(א)(2) לחוק הנכים. בית המשפט העליון דחה את עמדת הנתבעת שם, לפיה אין להחיל את הוראת סעיף 6ב' על תביעות השבה לפי חוק הנכים מאחר שאין מדובר בתביעה המוגשת על פי חוק הפלת"ד. במילותיו של כב' הנשיא שמגר :

"דעתי היא, כי במלים "על פי חוק זה" (ההדגשה שלי - מ' ש') אין כדי להוציא את ההסדר הקבוע בסעיף 6ב מן הישימות בתביעות ההשבה של המדינה לפי חוק הנכים. איננו עוסקים בהקשר זה באיתור המקור החקוק לכל סוג תביעה, שהרי אין חולק כי תביעת השיפוי המוסדרת הסעיף 36(א)( 2לחוק הנכים היא עצמאית, אך אין בכך כדי לשלול את העובדה כי היא גם "על פי" חוק הפיצויים. מטרת המלים הנ"ל שבסעיף 6ב היא ליישם את המנגנון לקביעת דרגת הנכות, הראוי בנסיבות, גם לתביעות שמקורן בחוק שאינו חוק הפיצויים, כאשר אותן תביעות יונקות מחוק הפיצויים (ראה ד"נ 30/83 [6], בעמ' 547מול אות השוליים ג), או כאשר אותו חוק מפנה לחוק הפיצויים".
סבורני כי דברים אלו יפים גם לענייננו חרף, ההבדלים בין חוק הביטוח הלאומי לחוק הנכים.

10. לעניין זה לא יהא זה מיותר להביא מדברי הנשיא שמגר באותו פסק דין גם באשר ליעילות האותה נתכוון להשיג חוק הפלת"ד בקביעת סעיף 6ב' - יעילות אשר תסוכל אם הוראת סעיף 6ב' תוחרג מתביעות השבה של המל"ל:

"סיכומם של דברים, מטרת התיקון שהוסיף את סעיף 6ב הנ"ל הייתה לייעל את דרכי עבודתו של בית המשפט בתביעות הנוגעות לתאונות דרכים והנובעות מהן, ובמסגרת המלים "לצורך התביעה על פי חוק זה" יש לפרש את הצירוף "על פי" בתור "בהתאם", קרי, בהתאם למאטריה בה אנו דנים וזיקתה לחוק הפיצויים, וזאת, בין היתר, לשם איתור זהות החייב על פיו וקביעת גובה אחריותו כתיקרת השיפוי. אין כל הצדקה לסרבל את הדיון בעת שאנו דנים במערכת היחסים בין המבטח (או הנוהג) לבין המדינה (המיטיב) ולפתוח את שאלת קביעתה של דרגת הנכות, כאשר אינן קיימות הנסיבות שבסיפא לסעיף 6ב.".

11. הנה כי כן- אני מקבלת את עמדת התובע וקובעת כי קביעת המל"ל בענייננו של הנפגע עליה מבוססת התביעה דנן תחייב גם לצורך התביעה דנן.
לא מצאתי לנכון להידרש לטענות הנתבעת לעניין דרכי ההתנהלות של המל"ל ואופן בדיקתו של התובע- טענות אלו, ככל שהנתבעת עומדת עליהן, יכולות היו להיות מועלות במסגרת בקשה להבאת ראיות לסתור, ואין בהן לבדן כדי להביא להחרגת תחולת סעיף 6ב'.

12. אשר לבקשת הנתבעת להשלמת הליכים מקדמיים - על התובע לעשות ככל שביכולתו כדי להשיב לשאלון ולהעביר וס"ר לנתבעת. יש להניח כי ברשות ה תובע תיעוד רפואי עליו התבסס לצורך מתן קביעותיו. על התובע לעשות שימוש בכלים הנתונים לו בחוק לצורך חיוב הנפגע להעביר את הוס"ר הנדרש. ככל שיש צורך בכך, ניתן יהיה לזמן את הנפגע לדיון.

13. הצדדים יגישו הודעת עדכון באשר להשלמת ההליכים המקדמיים ואפשרותם להגיש תחשיבי נזק תוך 45 ימים.
עיון בהתאם.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ט, 10 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.