הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 34552-02-18

לפני כב' השופט אילן דפדי, סגן נשיא

התובע/הנתבע שכנגד

אסף אביזוהר
ע"י עו"ד רונן טיב

נגד

הנתבעים/התובעים שכנגד

  1. אמיר מונפרד
  2. שושנה מונפרד

ע"י עו"ד חיים מן

החלטה

התובע, אשר טוען כי הנו המטפח של זן מיוחד של עצי פפאיה המכונה "פפאיה אורורה", נקשר עם הנתבעים בהסכם . על פי כתב התביעה, התובע העניק לנתבעים את הזכות לגדל במשקם שבערבה את הזן האמור בתמורה לתשלום תגמולים מהפ דיון. לאחר שלטענתו הנתבעים הפרו את ההסכם, הגיש נגדם תביעה כספית לתשלום פיצוי מוסכם בסך של 500,000 ₪ ומתן חשבונות. בנוסף, עתר למתן צו האוסר על הנתבעים לבצע כל שימוש בזן המצוי בידיהם וליתן צו עשה לפיו כל היבול המצוי בשטחם יושמד.

הנתבעים דחו את הטענות שהועלו נגדם וטענו כי התובע הוא שהפר את ההסכם. לפיכך, הגישו יחד עם כתב ההגנה, כתב תביעה שכנגד בגין נזקים והפסדים נטענים בסך של 5,582,582 ₪. סכום התביעה שכנגד הועמד לצרכי אגרה על סך של 1,500,000 ₪.

בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים נוספים. לענייננו, רלוונטי ים שני הליכים:

האחד, תביעה שהגיש התובע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 58522-08-19) ב מסגרתה תבע סעדים כספיים, מתן חשבונות ומתן צו עשה בשל הפרת זכות המטפחים המהווה לטענתו קניין רוחני שלו.

השני, ערעור שהגישו הנתבעים בבית המשפט המחוזי בירושלים על זכות המטפחים שרשם משרד החקלאות לטובת התובע. במסגרת הערעור טענו הנתבעים כי אין המדובר בזן על פי הגדרתו בחוק וכי בהליך הרישום נפלו פגמים ( עש"א 66103-09-19) .

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 17.12.2020 הגיעו הצדדים להסכמות בקשר עם התיק דנן כדלקמן: "התובע יתקן את כתב התביעה בת"א (שלום ת"א) 34552-02-18 כך שהעילה היחידה שתישאר היא העילה החוזית והסעדים שיתבעו יהיו הסעדים הנובעים מהעילה החוזית.
הדבר ייעשה על ידי מחיקת סעיפים או חלקי סעיפים מכתב התביעה, וכן מחיקה של החלקים בתצהירים שאינם קשורים לטענות הנובעות מהזכויות ההסכמיות.
מוסכם בנינו שאם התובע לא יימחק סעדים הנובעים מזכויות הקניין הרוחני, יהווה הדבר הרחבת חזית". להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

עוד הוסכם כי התובענה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע תופסק והתובע יהיה רשאי לחדש את התביעה לאחר שיסתיים הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין זכות המטפחים של התובע.

התובע לא עתר מיוזמתו במסגרת התיק כאן בבקשה לתקן את כתב התביעה כמוסכם. זאת, חרף העובדה שהתיק היה קבוע לשמיעת הוכחות ביום 11.2.2021.

ביום 26.1.2021 עתרו הנתבעים בבקשה להורות לתובע לפעול בהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ( מאחר שעל פי ההחלטה הסתיימו המחלוקות בתיק דנן בכל הקשור לעילות שאינן חוזיות, יש לראות את ההחלטה כפ סק דין).

בתגובה שהגיש התובע ביום 8.2.2021, טען כי מעולם לא נתן את הסכמתו להסדר כזה או אחר בו הסכים למחוק סעיפים מכתב תביעתו או מתצהירו ולכן אין בכוונתו לפעול למחיקת סעיפים כאמור. לדבריו, בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע אין כדי לחייב את בית המשפט דנן. בנוסף, טען כי בינו לבין עורך דינו שייצגו בהליך בבית המשפט המחוזי, נתגלעו חילוקי דעות עזים ולכן ייצוג זה הופסק.

בהחלטתי שניתנה עוד באותו יום קבעתי כי מדובר בהחלטה המחייבת את הצדדים וכי יש לפעול על פיה. לגבי הסעיפים שיש למחוק מכתב התביעה והתצהירים, המלצתי לצדדים להגיע להסכמה בעניין זה שאחרת הנושא יידון בתחילת דיון ההוכחות.

בשל קרבת מועד דיון ההוכחות, עתרו הנתבעים לדחיית מועד הה וכחות עד לתיקון התביעה והתצהירים כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי. לדחייה זו התנגד התובע. בתגובתו, טען כי התביעה כולה ללא יוצא מהכלל על עילותיה, טיעוניה וסעדיה היא על הפרה של הסכם הזכיינות על סעי פיו השונים והנה תביעה חוזית מסחרית. לדבריו, התביעה כולה אינה חוסה תחת ההסכמה הדי ונית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לגבי התצהירים, הוא צירף רשימה של סעיפים שלדבריו ניתן למחוק מהם את המילים קניין רוחני והטיותיהם השונות לפי הקשרן.

בהחלטתי מיום 10.2.2021 קבעתי כי ככל שיהיה צורך ייערך בתחילת הדיון בירור לגבי עילת התביעה והיקפה וכי בכל מקרה על הצדדים להיערך לקיום ישיבת ההוכחות.

בדיון שהתקיים ביום 11.2.2021 טענו הנתבעים למחיקת חלקי סעיפים מסוימים להם הסכים התובע. המדובר בסעיף 11 (ב) מהמילה "והשניה" ועד סוף הסעיף, בסעיף 23 –שורה שלישית מהמילה "וממשיכים " ועד סוף הסעיף, בסעיף 25 – פיסקה שניה מהמילים "כמו כן" עד לסוף הסעיף ובסעיף 27 את ה פסקה השנייה. לאור ההסכמה, אני מורה על מחיקתם.

אשר לסעיפים האחרים, התובע נעתר לבקשת הנתבעים באופן חלקי כדלקמן :

הנתבעים מבקשים למחוק מסעיף 11 א' החל מהמילה "ובכך הפרו" עד לסוף הסעיף, ואילו התובע מסכים למחוק רק חלק מכך – עד המילה "בזן" .

הנתבעים מבקשים למחוק את סעיף 12 כולו ואילו התובע מסכים למחוק רק חלק ממנו כך שמסעיף 12 יימחקו המילים – מהמילה " את" בשורה הראשונה עד המילה "המגדל".

הנתבעים מבקשים למחוק את הפיסקה הראשונה של סעיף 15 (עד סעיף קטן א) ואילו התובע מסכים למחוק מהפיסקה רק החל מהמילים "ובמטרה אחת" ועד המילים "מן התובע" בפיסקה הראשונה.

הנתבעים מבקשים כי מסעיף 19 בשורה הרביעית יימחק החלק מהמילה "ובשל" עד לסוף השורה ואילו התובע מסכים למחיקת המילים "של זכויות המטפח של הזן".

הנתבעים מבקשים למחוק את סעיף 20 – מהשורה הרביעית, מהמילה "והוא הדין" עד "בסעיף 8". התובע מסכים למחיקת המילים " לגבי הפרת הזכויות הרשומות בזן" .

הנתבעים מבקשים למחוק את סעיף 21 כולו. התובע מסכים למחוק מסעיף קטן א', את המילים – בשורה הראשונה "והן בתקופה שלאחריו" ובאותו סעיף קטן א', מסכים למחוק את המילים בעמוד 6 – "הפרו בצורה גסה ויסודית את זכויות המטפחים של התובע בזן". הוא התנגד למחיקת סעיף קטן ב'.

לאור טיעוני הצדדים ולאחר עיון בכתב התביעה ובסעיפים שפורטו לעיל, עולה כי מהות המחלוקת בין הצדדים היא בדבר זכותו של התובע לתבוע תשלומים או מתן חשבונות מכוח ההסכם ( בין היתר סעיף 8) . בעוד שלטענת התובע, זכותו לתבוע את האמור מכוח ההסכם ללא קשר להיותו בעל זכות הקניין הרוחני, טוענים הנתבעים כי התובע יוכל לתבוע זאת רק אם יוכרז כבעל זכות הקניין הרוחני בזן. לפיכך, כל עוד לא נקבע בבית המשפט המחוזי בירושלים כי התובע ה וא בעל הקניין הרוחני , הוא אינו זכאי על פי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע להגיש תביעה בגין כך . לטענתם, ככל שבעתיד יתברר כי הוא בעל זכות הקניין הרוחני, יוכל להגיש תביעתו בגין רכיבים אלה .

עיון בסעיף 8 להסכם עליו נס ובה המחלוקת, מלמד כי הוא כולל בתוכו הבהרות והסכמות להיותו של התובע בעל זכות קניין רוחני בזן. עם זאת, באותו סעיף לא נשללה בעלותו של התובע בשתילים אותם סיפק לנתבעים אף אם יתברר כי הוא לא בעל זכות הקניין הרוחני. כך נכתב בסעיף 8 (ח): "מוסכם בזאת במפורש כי פקיעה או נטישה של זכויות המטפחים והקניין הרוחני מכל סיבה שהיא לא יישנו, באופן כלשהו, את בעלותו של המטפח (התובע) על כל אחד ואחד מן הצמחים הבודדים של פפאיה אורורה והם יוסיפו להיות בבעלותו הבלעדית". בסעיף 11 א לכתב התביעה טען התובע כי הנתבעים "הפרו הפרה יסודית את ההסכם ובמיוחד את סעיף 8 שבו, שהוא לב ליבו של הסכ ם ההתקשרות ובמיוחד את סעיף 8 ח'". זה החלק אותו ביקשו הנתבעים למחוק והתובע התנגד לכך. מאחר שלכאורה על פי ההסכם בעלותו בשתילים לא נשללת, נר אה שיש מקום להתנגדותו.

זאת ועוד, הנתבעים ביקשו למחוק את כל סעיף 12 לכתב התביעה. מעיון בסעיף עולה כי ב קשתם כללה מחיקה של תביעת התובע למתן חשבונות אשר הוגשה, לאחר שלטענתו הנתבעים שווקו חלק מהפרי לסוחרים מבלי שדיווחו לו כנדרש בהסכם על הכמויות והמחירים שמכרו. עיון בהסכם מלמד כי הוסכם בין הצדדים כי התובע יהיה זכאי לקבלת תמלוגים בשיעור של 10% מהפדיון של פפאיה שתשווק על ידי הנתבעים. מדובר בזכות חוזית שיכולה לכאורה לנבוע גם מעצם היותו של התובע מי שסיפק לנתבעים את השתילים שהניבו את הפרי שנמכר. זאת, ללא קשר להיותו בעל זכות קניין רוחני. לפיכ ך, התנגדותו של התובע למחיקת חלק זה של הסעיף נראית לכאורה במקומה.

הדברים נכונים בשינויים המחויבים גם בהמשך, בסעיפים הנוספים שפורטו לעיל. חשוב לציין כי הצדדים הסכימו במפורש להותיר בכתב התביעה כאן את העילה החוזית ואת הסעדים הנובעים ממנה. בנוסף, הסכימו כי אם התובע לא ימחק סעדים הנובעים מזכויות הקניין הרוחני, יהווה הדבר הרחבת חזית. מכאן, שלקחו בחשבון שכתב התביעה יכלול עדיין סעיפים לגביהם יוכלו הנתבעים לטעון להרחבת חזית. לפיכך , אין מקום בשלב זה להורות על המחיקה הנרחבת כבקשת הנתבעים ויש להסתפק בשלב זה במחי קת אותם חלקים להם התובע הסכים. ככל שיתברר בהמשך כי עדיין נדרשים סעדים הנשענים על זכויות נטענות ל קניין רוחני , יידחו אלה בהיותם כאמור הרחבת חזית.

סוף דבר, אני קובע שמכתב התביעה יימחקו אותם סעיפים וחלקי סעיפים שלמחיקתם הסכים התובע .

אשר להוצאות- לאור החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע , היה נכון ש התובע יפנה בבקשה מיוזמתו לתקן את כתב התביעה. לא זו בלבד שהתובע לא עשה כן, אלא שבתגובה לבקשת הנתבעים לעשות כן, התכחש להסכמות הצדדים והחלטת בית המשפט המחוזי. סופו של דבר, לא ניתן היה לקיים את דיון ההוכחות והדיון הוקדש לצורך בירור מחלוקת זו. בנסיבות אלה, ראוי לחייב את התובע בהוצאות בגין התנהלותו. אשר על כן , התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך של 3,000 ₪ ללא קשר לתוצאות. הסכום ישולם בתוך 30 יום.

אשר להמשך ההליכים בתיק, לאור מחיקת חלקים מכתב התביעה ולאור צמצום הדיון אך ורק בעילות מכוח החוזה, על הצדדים לבחון את הצורך בחקירת העדים השונים שהגישו תצהירים וכן לצמצם את משך זמן החקירה שהוקצב לכל עד. בתיק אמור להתקיים דיון הוכחות ביום 24.2.2021 שנקבע זה מכבר ובכוונת בית המשפט לקיימו במועד. לפיכך, יוד יעו הצדדים מי המצהירים שחקירתם נדרשת ואת הערכת הזמן הדרוש לחקירתם. האמור ייעשה עד ליום 21.2.2021 שעה 13:00.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותקבע את התיק לתזכורת פנימית ביום 21.2.2021.

ניתנה היום, ג' אדר תשפ"א, 15 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.