הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 34205-03-13

בפני
כבוד ה שופטת הדס פלד

תובעים

נאמן, צפורי, קינן ושות' - משרד עורכי-דין

נגד

נתבעים

  1. ליאור פריבאי
  2. טיפ טיפה - ישראל בע"מ

החלטה

זוהי בקשת הנתבע 1 (להלן-"המבקש"),להוספת ראיות בתום שלב ההוכחות ולאחר נשמעו סיכומים בעל-פה. עפ"י הנטען, העילה לבקשה הינה, הרחבת חזית אסורה ע"י התובעת במסגרת הסיכומים .

המבקש עותר להגשת העתק י המחאות , אשר עפ"י הנטען , ניתנה בגינם הוראת ביטול.

לא הוגש תצהיר בתמיכה לבקשה. אולם הראיות נשוא הבקשה עצמן, צורפו לבקשה.

לא מצאתי בסיס לבקשה. סוגיית הסבת ההמחאות לצדדים שלישיים, כמו גם הימצאותן של ההמחאות המקוריות, עלתה במסגרת ההליך, ואף עמדה כמכשול להשגת הסדר הפשרה אשר גובש בשלבים מוקדמים של תיק זה (פרוטוקול מיום 16.10.16) .

יתירה מכך ב"כ הנתבע היא אשר טענה עוד בקדם המשפט כי "ההמחאות התקבלו אך בוטלו, זה נטען" (פרוטוקול מיום 29.3.15 עמ' 5 שורה 29). ואכן, המבקש אף התייחס לטענה זו כבר במסגרת הבר"ל מטעמו (ר' סעיפים 71 ו- 72 לבר"ל), הטענה עלתה גם במסגרת הליכי בינים לביטול עיקולים בפני כב' הרשמת ורדה שוורץ ואף ע"י ב"כ התובעת (ר' פרוטוקול 29.3.16 עמ' 9 שורה 11). מכאן שטענות המשיבה אינן בגדר הרחבת חזית.

הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת" ורק מקום בו מצביע בעל הדין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ר' דברי הש' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט (פורסם בנבו, 30.7.02)).

המבחנים להגשת ראיות נוספות תוך חריגה מסדרי הדין הינם:
הראשון (אף במעלה)- אופי הראיה הנוספת ותרומתה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בתובענה;

השני- מהו השלב אליו הגיע המשפט ועוצמת הפגיעה בצד שכנגד.
ברע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל ( פורסם בנבו),28.11.13
נקבע כי :
"הכלל האוסר קבלת ראיות לאחר שלב ההוכחות אינו כלל דיוני גרידא, אלא הוא נועד גם להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ושלא יפגע ניהולו התקין של המשפט. יש לשמור על האיזון העדין שבין הצדדים אשר עליו מושתתת השיטה האדברסרית המכתיבה את סדר ניהול ההליך, על עקרון סופיות הדיון ועל השאיפה לנהל משפט בצורה יעילה."

השלישי- הנסיבות בגינן לא הוגשו הראיות במועד. האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.

יישומם של המבחנים דלעיל על נסיבות הבקשה שבפני, הביאוני לכלל החלטה כי אין להתיר למבקש לצרף את הראיות המבוקשות.

הבקשה הוגשה לאחר שהסתיים שלב הבאת הראיות מטעם שני הצדדים ולאחר שנשמעו סיכומי הצדדים בעל-פה.

אין המדובר ב"ראיה מפריכה", ומבחינה מהותית הנתבע מבקש להגיש ראיות נוספות תוך חריגה מסדרי הדין המקובלים (ראו לענין זה רע"א 1811/15 גביראל מיראלי (מירלשווילי) נגד מיכאל מירלשווילי פורסם בנבו 5.5.15, אשר דחה בר"ע על החלטה הדוחה בקשה להגשת ראיות נוספות מאחר והמבקש ידע או יכול היה לדעת על קיומן בשלב מוקדם יותר.

כאמור, לא מדובר בראיות אשר הנתבע למד על קיומן בשלב זה של ההליך - הדברים מקבלים משנה תוקף עת ציינה ב"כ המבקש בטרם החלו שלב ההוכחות כי ההמחאות התקבלו אך בוטלו. ויודגש, הנטל מוטל על המבקש בטענה זו.

יש לדחות את הבקשה גם מהטעם שלא צורף תצהיר תומך; כמו כן, הבקשה לאקונית ואיננה מפרטת (למעט הטענה לפיה קיימת הרחבת חזית) מדוע צורפו ה מחאות כעת, ב תום שלב הסיכומים ועת התיק בשל לפסק-דין .

יתירה מכך, איני סבורה כי אופי הראיות הנוספות מצדיק הגשתן בשלב זה של ההליך. לא שוכנעתי כי צירופן של הראיות, יתרום לחקר האמת ולבירור המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים ולהן אבאר;

מדובר בצילומי ההמחאות, ולא בהמחאות המקורי ות. גב ה המחאות לא הוצג לעניין הסבות אם וככל שבוצעו. נטען כי מדובר בהעתקי ההמחאות בלבד וכי – "מסמכים אלו המצורפים בשנית לבקשה זו, מעידים לבדם כי ההמחאות בוטלו ואינן" (שורה שלישית מלמעלה, עמ' 2 לבקשה ). אין בהעתקי ההמחאות כשלעצמן, סתירה לטענה לפיה ההמחאות הוסבו לצד שלישי ואו נוכו כנגד תמורה, קודם שניתנה הוראת ביטול.

אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, , בהעדר הצדדים.