הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 33874-04-12

מספר בקשה: 49
לפני כבוד הרשם דורון יעקבי

המבקשת/התובעת:
TRITON CONTAINER INTERNATIONAL

נגד

המשיבה/הנתבעת:
אמקו ים בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובעת טריטון לשומת הוצאותיה בהתאם לתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ביום 31 ליולי 2017 ניתן פסק דין מפי כבוד השופט עודד מאור ובו נפסק:
90. אמקו תשלם לטריטון את הסך של 387,246.25 דולר בנוסף לסך נוסף בגין 18% מהסכום שנפסק ובהתאם לסעיף 84 לעיל.
91. בנוסף אמקו תשלם לטריטון הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 150,000 ₪.

ביום 17 לאוקטובר 2017 ניתנה החלטה נוספת ע"י כבוד השופט עודד מאור וזו לשונה:
"למען הסדר הטוב יובהר שפסק הדין קובע על הנתבעת לשלם הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 150,000 ₪. היינו על הנתבעת לשלם הן את הוצאות המשפט והן את שכר טרחת עורכי הדין של התובעת בסכום שנפסק. מאחר ומותב זה סיים את כהונתו בבית משפט השלום, הרי את ההוצאות יישום רשם בית משפט השלום."

המסגרת הנורמטיבית
נושא שומת הוצאות המשפט מוסדר בפרק ל"ד לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד- 1984, בסעיף 512 (שהחליף את סעיף 513) וזה לשונו:
(א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין ויציאות והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.
מיום 9.6.1990
תק' תש"ן-1990
ק"ת תש"ן מס' 5266 מיום 10.5.1990 עמ' 598
החלפת תקנת משנה 512(א)
הנוסח הקודם:
(א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו בסכום כולל, הן לענין שכר טרחת עורך דין, הן לענין הוצאות המשפט והן לענין שניהם, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום ההוצאות מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 (להלן- התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, על תשלום סכום קטן יותר מהסכום האמור.

מיום 29.6.1996
תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5756 מיום 30.5.1996 עמ' 932
(א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו בסכום כולל, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.

מיום 26.10.1997
תק' (מס' 2) תשנ"ז-1997
ק"ת תשנ"ז מס' 5855 מיום 1.10.1997 עמ' 1262
(ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.
(ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
מיום 29.6.1996
תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5756 מיום 30.5.1996 עמ' 932
(ג) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנה 511 תקנת משנה (א), ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף החל ששולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה, דינו של סכום שהוּסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

מיום 11.7.1996
ת"ט תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5772 מיום 11.7.1996 עמ' 1442
(ג) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א), ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף ששולם שמשולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה, דינו של סכום שהוּסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

מיום 17.11.2010
תק' תשע"א-2010
ק"ת תשע"א מס' 6933 מיום 18.10.2010 עמ' 62
החלפת תקנת משנה 512(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א), ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה, דינו של סכום שהוּסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

מיום 13.9.2012
תק' (מס' 8) תשע"ב-2012
ק"ת תשע"ב מס' 7163 מיום 13.9.2012 עמ' 1693
החלפת תקנת משנה 512(ג)
הנוסח הקודם:
(ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה:
(1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;
(2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.

הוראות תקנה 513 לתסד"א, התשמ"ד-1984, פורשו בהלכה הפסוקה, כמפורט להלן:
ע"א 2617/00 מחצבות כינרת שותפות מוגבלת נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נצרת עילית (פורסם בנבו, 30.6.05), נפסק שזוכה בפס"ד זכאי להוצאות ריאליות: "כעניין שבעיקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. עם זאת זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטרחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן אפוא נתון רלוונטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי (השוו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" [12]). הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נדרשות וראויות בהליך (השוו Crains supra [41], at p. 488). לפיכך אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות-יתר של בעל הדין (השוו W. Rechberger “Austria” in International Encyclopedia of Laws – Civil Procedure [43], at p. 71). ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ולמהותו, שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות-יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (השוו Lownds v. Home Office [2002] [23] ( Lord Woolf)). פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא אפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו."
בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה ואח', 2005, (פורסם בנבו, 30.6.2005), נאמר כי "יש לפסוק הוצאות משפט ריאליות בכפוף להיותן סבירות, הכרחיות ומידתיות, מונחים טעמים מספר: ראשית, אליבא דידי, כלל מעין זה משקף שילוב ראוי בין שתי הגישות האמורות, ויש בו כדי לממש את היתרונות הגלומים בשתי הגישות תוך מזעור החסרונות שבהן. נקודת המוצא שלפיה ההוצאות שייפסקו יהיו הוצאות ריאליות, מקדמת את הצדק כלפי הצד שזכה בדינו, ויש בה כדי לשמור על קניינו כמו גם לקדם במידה מסוימת ניהול יעיל של הליכי אמת בבתי המשפט. עם זאת הכפפת נקודת מוצא זו לדרישות של סבירות, הכרחיות ומידתיות בהתחשב בכלל נסיבות העניין, באה למנוע מצב שבו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה, מה שירתיע הרתעת-יתר את בעלי הדין, ייצור חוסר שוויון, ייקר ייקור מיותר את ההליכים המשפטיים ויפגע בזכות הגישה לערכאות".

על הצד המבקש לקבל הוצאות מוטל הנטל להוכיח הן את ההוצאות שהוצאו בפועל על ידו והן את סבירותן בנסיבות העניין ונחיצותן להליך (ע"א 4630/06 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, (פורסם בנבו, 8.7.12).

לפיכך, בעת עריכת שומת הוצאות ישקול הרשם את הדברים הבאים לגבי כל הוצאה:
האם ההוצאה הוצאה בפועל ונתמכה באסמכתא על תשלום ?
האם ההוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך?
האם ההוצאה פרופורציונלית להליך עצמו ולמהותו?

הכרעה במחלוקות המקדמיות

1. האם יש לפסוק הוצאות שיהוו חלק מסך ה- 150,000 ₪ שנפסק או בנוסף

בטרם אדון בפרטי שומת ההוצאות, אכריע במחלוקת בין הצדדים בשאלה האם ההוצאות הינן חלק מסך 150,000 ₪ שנפסקו יחד עם שכ"ט עו"ד או שמא בנוסף לשכר הטרחה.

ביום 7.12.17 הוגשה בקשה מטעם התובעת לשומת הוצאותיה בהתאם לאמור בפסק הדין. בבקשה זו התבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת כפי שפורטו בבקשה.
ביום 11.1.18 הוגשה תגובת הנתבעת לבקשת התובעת לפסיקת הוצאות.
הנתבעת בתגובתה התנגדה לבקשת התובעת ונימקה התנגדותה הן כך שלדעתה נקבע בפסיקה שהסכום הכולל של ההוצאות ושכר הטרחה ביחד יהיו בסך 150,000 ₪ ובכך שסכום ההוצאות המבוקש הוא מופרז ואבסורדי ומתקרב לסכום התביעה שהוגש בתיק, והסכום הנדרש עובר את הסכום שנפסק בפועל לתובעת.
לטענת הנתבעת, בפסה"ד נקבע כי "אמקו תשלם הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 150,000 ₪". היינו על הנתבעת לשלם הן את הוצאות המשפט והן את שכ"ט עוה"ד בסכום שנפסק. הסכום הכולל לא יעלה במצטבר על הסך של 150,000 ₪. עוד קבע ביהמ"ש לטענת הנתבעת, כי קביעת שיעור ההוצאות מתוך סכום זה תבוצע ע"י כבוד הרשם אשר יישום לצורך זה את סכום ההוצאות. חלוקה זו נדרשת עפ"י תקנה 512 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי שכן מרכיב שכר טירחת עו"ד כולל מע"מ בגינו זכאית הנתבעת לנכות מס תשומות. לכן יתבקש כב' הרשם לקבוע כי בכל מקרה סכום ההוצאות הכולל בו תחויב הנתבעת מוגבל לסך שלא יעלה על 150,000 ₪.
תקנה 512 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין יש לקבוע כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל.

כבוד השופט עודד מאור פסק בפסה"ד ובהבהרה רק סכום אחד, את סכום שכ"ט עורכי הדין בסך 150,000 ₪ ואילו לגבי ההוצאות קבע שאלו ישומו ע"י רשם.
רשם, שלא נתן את פסה"ד/ההחלטה, רשאי לדון רק בשומת הוצאות ו לא בשכר טרחת עורכי דין. משנתן השופט הבהרה בהחלטה לפיה ההוצאות ידונו ע"י הרשם ושכ"ט עו"ד לפי הסכום שנפסק, אזי על הרשם לבחון את גובה ההוצאות ללא ההגבלה עד לסך של 150,000 ₪.
זו המסקנה היחידה מהחלטת כב' השופט מאור מיום 17.10.17, שניתנה בהבהרה לאחר פסה"ד, והיא מתיישבת עם ההיגיון הסביר והשכל הישר שכן לו ההוצאות ושכר הטרחה היו מוגבלים יחד לסך של 150,000 ₪, המשמעות הייתה שהרשם שלא נתן את פסה"ד/ההחלטה, בעצם פוסק את שכר טרחת עורכי הדין בהתאם לפסיקת ההוצאות, והדבר אינו בסמכותו. לעניין זה ראה תקנה 512(ד) לתקסד"א.

לפיכך הגעתי למסקנה, נוכח הבהרת כב' השופט עודד מאור ולפיה גובה שכר טרחת עורכי הדין יעמוד על סך 150,000 ₪ והרשם יישום את ההוצאות בנפרד ובנוסף לסכום זה.

2. Legal Cost

לטענת הנתבעת, בכתב התביעה תבעה וקיבלה התובעת 23,629.32 דולר בגין Legal Cost בהן נשאה לטענתה. (ס' 19.2 לכתב התביעה). בהמ"ש קיבל ראש תביעה זה במלואו בפסק הדין (ס' 83 לפסה"ד). דרישת התובעת לקבל החזר הוצאות בנוסף לסכום שנפסק לטובתה הוא ניסיון לקבל כפל תשלום. לפיכך ככל שימצא ביהמ"ש לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות כלשהן לטובת התובעת, הרי יש להפחית סכום זה מכל סכום שיקבע.

התובעת השיבה כי ראשית, טענה זו לא נטענה בשלב כלשהו בדיון לפני מתן פסק הדין. היא נטענה לראשונה בתגובה וכזו מהווה הרחבת חזית פסולה.
שנית, מדובר בטענה שגויה שעלולה להטעות. היא עומדת בסתירה לסעיף 83 לפסק הדין ולהחלטה מיום 17.10.17.
כמבואר בסעיפים 14 ו-19.2 לכתב התביעה, רכיב ה- Legal Cost מתייחס להוצאות שהוציאה טריטון עובר להגשת התביעה, בהתאם לסעיף 9(a) לתנאים המסחריים. הוא לא נכלל בהוצאות המשפט שפורטו בסעיף 38 להודעה.

מקובלת עלי עמדתה של התובעת בעניין זה. החשבונית הוצאה בשנת 2012 והיא עבור הוצאות לינואר 2012. בנוסף, כב' השופט קבע בפסיקתו כי אמקו תשלם לטריטון הוצאות משפט בנוסף לסכום פסה"ד הכולל בתוכו את הסעד של 23,629.32 דולר, ולא ציין שיש לקזז מתוך ההוצאות שנפסקו. לפיכך הגעתי למסקנה שאין להפחית סכום זה מסכום ההוצאות שיפסק.

מן הכלל אל הפרט

ביום 7.12.17 הוגשה מטעם התובעת רשימת ההוצאות כמפורט להלן:
(מתורגם לשקלים לפי שער יציג נכון ליום 28.2.18)
מספר סידורי
ההוצאה
סכום נדרש

במט"ח

1
אגרת ביהמ"ש

45,222
2
הקלטות ותמלול 13.4.15

1,180
3
הקלטות ותמלול 26.7.15

4,000
4
הקלטות ותמלול 8.6.16

4,572
5
תרגום סימולטני 13.4.15 יעל לוין

2,006
6
תרגום סימולטני 13.4.15 חיה שביט

2,006
7
שכירת ציוד לתרגום סימולטני 13.4.15

944
8
תרגום סימולטני 13.5.15 נרי סבניה

1,770
9
תרגום כתבי בי דין – כל תרגום 8.4.12
301 $
1,049
10
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 18.7.12

2,035
11
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 17.12.13

2,938
12
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 1.10.14

2,635.59
13
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 16.10.17

5,967
14
צילומים וכריכה 18.6.15

650

מומחה לדין הזר

15
שכ"ט מומחה עו"ד פרידלנד 4.3.14

82,298
16
שכ"ט מומחה עו"ד פרידלנד 7.7.15

49,439.64

ישיבת הכנה בלונדון

17
עו"ד אסף ביגר כרטיס טיסה לאנגליה
1,862 $
6,489
18
עו"ד אסף ביגר - מלון
500 ₤
2,420
19
גב' לין סילבר כרטיס טיסה מדרא"פ לאנגליה
12,116 ZAR
3,601
20
מר מייק סווין כרטיס טיסה מגרמניה לאנגליה
214.18 €
912
21
מר מייק סווין - מלון
238.14 ₤
1,153

הוצאות עדים בגין ישיבת הוכחות בישראל

22
גב' לין סילבר כרטיס טיסה מדרא"פ
4,600 ₤
22,265
23
גב' לין סילבר מלון

4,418.65
24
מר מייק לי כרטיס טיסה מאנגליה
2,931 ₤
14,187
25
מר מייק לי - מלון

4,826.63
26
מר מייק סווין כרטיס טיסה מגרמניה
5,131.68 ₤
24,835
27
מר מייק סווין - מלון

3,649.52
28
מר פטר פרנקל כרטיס טיסה מארה"ב
9,681.16 $
33,739
29
מר פטר פרנקל - מלון

5,438.94
30
הוצאות תחבורה

617.90
31
הוצאות תחבורה
90 $
314
32
הוצאות תחבורה
44.80 ₤
217
33
הוצאות תחבורה
157.80 €
672
34
הוצאות תחבורה
200 ZAR
59
35
הוצאות הסעדה

1,024
36
הוצאות הסעדה
109.47 ₤
530
37
הוצאות הסעדה
3.60 €
15
38
הוצאות אחרות Express Saver
47.60 $
166
39
הוצאות נוספות לגב' לין סילבר מ-5.5.15
54,000 ZAR
16,048
40
הוצאות נוספות לגב' לין סילבר מ-17.5.15
66,918.58 ZAR
19,888
סה"כ 376,198 ₪
התובעת מבקשת להוסיף על הסכומים האמורים תוספת בשיעור שנתי של 18% ממועד הוצאת כל הוצאה ועד למועד התשלום בפועל ע"י הנתבעת כפי שנקבע בסעיף 84 לפסק הדין.

להלן סעיפי ההוצאות שלגביהן יש לנתבעת השגות

1. התובעת הביאה יותר מידי עדים מחו"ל

תגובת הנתבעת
התובעת הביאה "מצעד" של עדים אשר לא היה צורך בהבאת כולם לעדות. הובאו שלשה עדים שתצהיריהם הינם חופפים ברובם. התובעת לא פרטה מה היה הצורך בהבאת שלשה עדים במקום עד אחד מטעמה. ביהמ"ש יתבקש שלא לאשר חיוב בהוצאות בגין שלשה עדים אלא להסתפק בחיוב הוצאות בגין עד אחד בלבד.

תשובת התובעת
מדובר בטענה הסותרת ממצאים מפורשים בסעיף 70 לפסק הדין:
"מאידך, טריטון העידה מטעמה שלשה עדים אשר העידו מידיעה אישית כשיש לציין שהעד מייקל סווין שעבד בעבר בטריטון... יש לתת משקל רב אודות עדותו בהיותה בלתי תלויה... מעבר לכך שעדותו מהיימנה ולא נסתרה... כך גם לשתי עדויותיהם של גב' לין סילבר ומייק לי, שגם הן נראו כמהימנות ולא ניסתרו... טריטון הביאה לעדות את העדים הרלוונטיים...".
עדי טריטון כיהנו בתפקידיהם בתקופות שונות שאינן חופפות, ומכאן עלה הצורך להעיד 3 עדים.

דיון
מקובלת עלי עמדת התובעת ולפיה מדובר בטענת הנתבעת הסותרת ממצאים מפורשים בסעיף 70 לפסק הדין. בפסק הדין נכתב במפורש על ידי כב' השופט כי "טריטון הביאה לעדות את העדים הרלוונטיים". אמירה זו לבדה מאיינת את התנגדות הנתבעת בסוגיה זו. ביהמ"ש נתן ביטוי בפסה"ד לכל עדות ועדות, משקלה מהימנותה ונחיצותה, ועל כן איני מוצא מקום שלא לאשר כל הוצאה בגין כל אחד מהעדים.

2. תשלום האגרה

תגובת הנתבעת
הסכום שנפסק הינו רק כ- 87% מהסכום שנתבע ועל כן יש לחייב את הנתבעת רק בסכום זה מתוך סכום האגרה ששולם, כלומר רק 87% מסכום האגרה ששולם עפ"י תקנה 512 ב' לתקנות סד"א.

תשובת התובעת
על הנתבעת לשאת במלוא האגרה ששולמה ע"י התובעת משום שנפסק לזכותה חלק גדול מהתביעה ומכח סעיף 9(a) להסכם שנחתם בין התובעת לנתבעת אשר קובע שהנתבעת תשפה את התובעת בגין כל ההוצאות עבור הליכים משפטיים במקרה של אי מילוי התחייבויות הנתבעת.

דיון
נושא תשלום האגרה נדון בבית המשפט העליון, רע"א 2993/04 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' יצחק לונדר ואח', פ"ד נח(5) 49. המבקש טען כי יש לפסוק במסגרת ההוצאות תשלום אגרה רק על החלק היחסי לסכום הנפסק בניגוד להחלטת הרשמת לחייב הוצאות במלוא סכום האגרה. הוגש ערעור על החלטת הרשמת. כב' השופטת פרוקצ'יה דחתה את הערעור ופסקה כי יש לשלם את הוצאות האגרה במלואן. לפיכך, נוכח פסיקה זו, למרות שנפסק כ-90% מהסכום שנתבע, הנתבעת תישא במלוא סכום האגרה.
בפסה"ד קיבל ביהמ"ש את מרבית סכום התביעה ועל כן איני מוצא מקום להפחית חלק מסכום האגרה ששולמה בפועל.
אישור תשלום זה אף מתיישב בהלימה ישירה לסעיף 9a להסכם שבין הצדדים.

3. הוצאות עבור תרגום

תגובת הנתבעת
חשבונית (מס' סידורי 9 ברשימת ההוצאות) ע"ס 301 $ היא בגין חיוב הקודם למועד הגשת התביעה.
החשבונית (מס' סידורי 10 ברשימת ההוצאות) ע"ס 2,035 ₪ ללא פרוט. לא הוכח קשר בין חשבוניות אלו למסמכים כלשהם שהוצגו במשפט ותרגומם נדרש.
חשבונית (מס' סידורי 12 ברשימת ההוצאות) ע"ס 2,635.59 ₪ ללא פרוט. לא הוכח קשר בין חשבוניות אלו למסמכים כלשהם שהוצגו במשפט ותרגומם נדרש.
החשבונית ע"ס 5,967 ₪ (מס' סידורי 13 ברשימת ההוצאות), הינה בגין תרגום נטען של פסק הדין. חיוב זה הוא ממועד מאוחר לפסק הדין ולכן אינו יכול להיכלל במסגרת ההוצאות שנפסקו במסגרת פסק הדין.

תשובת התובעת
יש לדחות את הנטען שכן מדובר בהוצאות מוצדקות ונדרשות.

דיון
טריטון (התובעת) היא חברה זרה שחלק מנציגיה ועדיה מתגוררים בחו"ל, אינם דוברים עברית והיה צורך לתרגם מסמכים שונים לאנגלית. בכל החשבוניות מצוין שהן עבור תרגום. ההוצאות סבירות ומידתיות ונדרשו לניהול המשפט, ולפיכך ההוצאות בגין התרגומים מאושרות במלואן, לרבות תצהירים, פרוטוקולים, מסמכים ופס"ד. אני אף סבור כי סכום ההוצאות בגין התרגומים פרופורציונלי בהתחשב בכמות הבקשות, הדיונים, העדים, המומחים והחומר המשפטי.

4. הוצאות המומחה לדין הזר

תגובת הנתבעת

הנתבעת מבקשת לדחות על הסף את ההוצאות בגין חו"ד לדין הזר, משום שהוצאה זו לא הייתה דרושה לניהול המשפט. בכתב התביעה אין כל טענה המבוססת על הדין הזר בכלל, ועל הדין במדינת קליפורניה בפרט. עוד מגלה עיון בחוות הדעת כי אינה מתייחסת לפלוגתות שהועלו בכתבי הצדדים ביחס לדין הזר. חלקים ב' ו-ג' בחוות הדעת הינם דיון אקדמי מיותר לחלוטין. חלק ד' של חוות הדעת הינו פרשנות של המומחה לתכתובות שבין הצדדים שאינה בגדר התמחותו ואינה רלוונטית לתחום מומחיותו.
עוד טוענת הנתבעת בעניין זה כי התובעת החליטה להגיש את התביעה בישראל עפ"י הדין הישראלי, ומשהחליטה כך אין באפשרותה לנסות ולהשית את העלויות בגין חוות דעת להוכחת הדין בקליפורניה. התובעת יכולה הייתה לבחור את מקום השיפוט בקליפורניה לפי זכותה בהסכמים.
הסכום המתבקש בגין הכנת חוות הדעת לדין הזר לטענת הנתבעת, הינו בלתי סביר בעליל. התובעת לא הציגה הסכם עם המומחה ממנו ניתן ללמוד על אופן החיוב בגין חוות הדעת. כמו כן לא הוצג האופן בו חושב הסכום. בהעדר ראיות אלו, יש לדחות את הסכום המבוקש. (ת"א 1145/97 הרצברג ויקטור והרצברג יחיאל מתתיהו נ' שיכון עובדים בע"מ, (פורסם בנבו, 20.1.10); ת"א (ת"א) 39821-08-17 Prima Lab SA נ' קומון סנס בע"מ (פורסם בנבו, 19.11.17)). כמו כן, החשבוניות שהוצגו מופנות לעו"ד הלרשטיין והתובעת לא הציגה כל אסמכתא כי שילמה הוצאות אלו למומחה. בחשבוניות אין פרוט לשירותים שניתנו בגין כל חשבונית והמועד בו ניתנו שירותים אלו. אין כל הסבר מדוע הוצאו שתי חשבוניות והחיוב בחשבונית השנייה הוא 18 חודשים לאחר מתן חוות הדעת.

תשובת התובעת
מדובר בטענה הסותרת ממצאים מפורשים בעמודים 22, 25 ו-26 לפסה"ד, הכוללים אימוץ חוות הדעת של המומחה לדין הזר. טריטון נאלצה להגיש לבקשת אמקו, אסמכתאות לדין הזר בהודעה מיום 30.6.16 הכוללת 40 אסמכתאות ומשתרעת על פני 458 עמודים.
עוד נאמר כי סעיף 11(c) להסכם שנחתם בין התובעת לנתבעת אומר כי:
"This agreement and any rights and liabilities arising out of or relating to the Agreement shall be governed by the laws in effect in California.."
כמו כן יש לדחות גם את טענת אמקו כאילו מדובר בחוות דעת אקדמית שכן היא מציגה את הדין הזר ביחס לסעיפים הרלוונטיים מתוך ההסכמים ויש התייחסות אליה בפסה"ד בסעיפים 80, 83 ו-84 ביחס לפלוגתאות באותם סעיפים.
מקום הגשת התביעה אינו ממן העניין. מקום השיפוט לחוד ושאלת הדין החל לחוד. אמקו לא טענה בשום שלב שהתביעה צריכה להתברר במדינה אחרת.
יש לדחות את הטענה לגבי דיות המסמכים שהוצגו לצורך הוכחת שכר הטרחה ששולם למומחה. טריטון הגישה שתי חשבוניות ותצהיר. זאת מעל ומעבר לנדרש לפי סעיף 13(ב)(1) להנחיות נשיאת ביהמ"ש העליון:
בקביעת שיעור שכר טרחת עורך הדין ייפסק ככלל שכר טרחה ריאלי (שהוצא בפועל) ובלבד שהמדובר בשכר טרחה הכרחי, מידתי וסביר בנסיבות העניין. בעניין זה רשאי בעל-דין להגיש במסגרת הסיכומים הסכם שכר-טרחה בכתב שנערך בינו לבין עורך-דינו וכן תיעוד בדבר תשלום בפועל.
אין בהודעת נוהל זו כדי להטיל חובה על עורך הדין להגיש הסכם שכר טרחה כאמור, או לצרפו לסיכומיו, ואין בה כדי לקבוע מה, אם בכלל, המשקל שיש לייחס להסכם בקביעת שיעור שכר הטרחה.
לעניין האסמכתאות בנושא סבירות גובה שכר הטרחה:
ת"א 1145/97 הרצברג ויקטור נ' שיכון עובדים (פורסם בנבו 28.1.2010) תומך בעמדת טריטון. באותה פרשה נפסק שכ"ט מומחים בסך 280,000 ₪ שהוא גבוה משכ"ט המומחה כאן.
בת"א 39821-08-17 Prima Lab SA נ' קומון סנס בע"מ (פורסם בנבו, 19.11.17), לא מדובר בעתירה להוצאות שכ"ט מומחה.
בת"א 345/69 עזבון המנוח ד"ר ש. מרגלית נ' מ. לינדר (פורסם בנבו 16.9.1969) דובר על בעל דין ששכר את שרותיהם של שני מומחים וזה אינו המקרה שלפנינו.
ההוצאה שולמה באמצעות עו"ד הלרשטיין שנשא בתשלום וגבה אותו מטריטון. התשלומים פוצלו לשני חלקים כשהתשלום הראשון בעבור הכנת חוות הדעת, והתשלום השני לצורך הכנה והופעה בחקירה הנגדית.

דיון
הנתבעת מבקשת לדחות על הסף את ההוצאות בגין חו"ד לדין הזר, משום שהוצאה זו לא הייתה דרושה לניהול המשפט. כמו כן טוענת שהסכום המתבקש בגין הכנת חוות הדעת הינו בלתי סביר. אין בידי לקבל טענות הנתבעת. בפסק הדין נעשה שימוש נרחב בחוות הדעת של המומחה שאומצה ע"י בית המשפט. בסעיף 71 לפסק הדין נכתב: ""טריטון הגישה חוות דעת מומחה לדין הזר... עו"ד פרידלנד נחקר על חוות דעתו, עדותו הייתה מהימנה..". בסעיף 83 מקבל ביהמ"ש את חוות דעתו של המומחה בניגוד לעמדתה של אמקו וכך גם בסעיף 84 לפסק הדין בו נאמר: "..ומאחר וחוות דעתו של המומחה לא נסתרה, הרי שיש לקבלה...".
טריטון נאלצה להגיש לבקשת אמקו, אסמכתאות לדין הזר בהודעה מיום 30.6.16 הכוללת 40 אסמכתאות ומשתרעת על פני 458 עמודים.
המומחה היה דרוש לבאור סוגיות שונות ונעשה שימוש בפסק הדין בחוות דעתו. בסעיפים 83 ו-84 לפסק הדין, קיבל בית המשפט את ראשי הנזק של Legal Cost ו- Service Charge שנתבעו בכתב התביעה, בהתבסס על חוות הדעת של המומחה לדין הזר. נוכח היקף עבודתו, הן בעריכת חוות הדעת והן לצורך הכנה והופעה בחקירה נגדית, הסכום ששולם לו הינו סכום סביר ומידתי. ההוצאות שולמו בפועל, ונוכח עמדת בית המשפט בפסה"ד לפיה עדות המומחה הייתה נחוצה ורלוונטית להוכחת התביעה, אני מאשר את הוצאות המומחה במלואן.

5. ישיבת הכנה בלונדון

תגובת הנתבעת
התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בהוצאות הכנת עדיה לישיבת הוכחות שהתקיימה בלונדון. לצורך כך טסו עדיה של התובעת ועורך דינה ללונדון. אף אחד מהם אינו מתגורר בבריטניה. כל העדים הללו הגיעו לישראל לשם הופעה בדיון הוכחות, ולא הייתה שום מניעה להכין עדים אלו בישראל. הם היו יכולים להגיע יום יומיים קודם לישראל ובכך היו נחסכות העלויות של הטסת העדים ועוה"ד ממקומות שונים ללונדון. לכן כל ההוצאות הקשורות לנסיעה ללונדון לא נדרשו לניהול המשפט.

תשובת התובעת
הטענה שאף אחד מהעדים אינו מתגורר בבריטניה אינה נכונה שכן מר מייק לי הוא תושב אנגליה ומעבר לכך משרדי טריטון באירופה מצויים בלונדון. ישיבת ההכנה התקיימה במשרדי החברה בלונדון. לגבי הטענה שישיבת ההכנה הייתה צריכה להתקיים בישראל, טענה זו מתעלמת מהעובדה שהעדים הם תושבי חו"ל וטריטון אינה יכולה לכפות עליהם לשהות בישראל מעבר למה שהסכימו לצורך התייצבות לחקירתם הנגדית בבית המשפט.

דיון
הבחירה לקיים את ישיבת ההכנה בבריטניה הינה סבירה, משרדי טריטון באירופה מצויים בלונדון, ישיבת ההכנה התקיימה במשרדי החברה בלונדון ואחד העדים מר מייק לי מתגורר באנגליה, כך שנחסכו הוצאותי ו בקיום הישיבה בלונדון. העדים תושבי חו"ל וטריטון אינה יכולה לכפות עליהם לשהות בישראל מעבר למה שהסכימו לצורך התייצבות לחקירתם הנגדית בבית המשפט. אני פוסק שההחלטה לקיים את הכנת העדים בלונדון אינה חורגת ממתחם הסבירות, הוצאותיהם של שלשה עדים לישיבת הכנה להוכחות בסך כולל של כ 15 אלף ₪ הינן מידתיות, ולכן הנתבעת תישא בהוצאות בגין סעיף זה.

6. הוצאות טיסה ומלון למר פטר פרנקל

תגובת הנתבעת
הנתבעת מבקשת לדחות על הסף את ההוצאות הנדרשות בגין מר פטר פרנקל (מס' סידורי 28-29 ברשימת ההוצאות). הוא לא העיד במשפט כלל. בהמ"ש דחה את הבקשה להעיד את מר פרנקל ותצהירו הוצא מתיק ביהמ"ש (ראה עמ' 175, 178, 179 לפרוטוקול הדיון), לכן התובעת אינה זכאית להחזר הוצאות בגינו. עוד מציינת הנתבעת בעניינו של מר פרנקל שההוצאות בגינו כוללות טיסה במחלקת עסקים כניתן לרכוש כרטיסי טיסה בעלות של שליש המחיר.

תשובת התובעת
ביום 10.5.15 עתרה טריטון בבקשה להתיר הגשת ראיה נוספת בתיק היא תצהיר עדות ראשית של מר פטר פרנקל. ביום 11.5.15 הורה בית המשפט למר פרנקל להתייצב לדיון בבית המשפט באלו המילים: "הבקשה תועבר לאלתר לנתבעת אשר תשיב לבקשה במועד הדיון הקרוב, והמצהיר הנוסף מטעם התובעת יתייצב לישיבה זו כך שככל שיהיה צורך, ניתן לחקור אותו על תצהירו.".
טריטון זכאית להחזר הוצאות משפט בגין התייצבותו לפי הצו האמור.

דיון
התובעת הגישה ביום 10.5.15 מספר ימים לפני קיום דיון ההוכחות, בקשה להוספת ראייה, עדותו של מר פטר פרנקל וטענה בדבר נחיצותה וחיוניותה כמו גם הסיבות בגינן הוגשה הבקשה במועד כפי שהוגשה ולא לפני כן. ביהמ"ש הורה במפורש לעד להתייצב לדיון ההוכחות ולא דחה את הבקשה על הסף.
לפיכך אני סבור כי אין להותיר בעניין זה התובעת בחסר ואני מאשר הוצאות הבאת העד לדיון.

7. הוצאות נוספות לגב' לין סילבר

תגובת הנתבעת
אין מדובר בהוצאות נסיעה ואו שהייה ואו הסעדה שכן אלו התבקשו בסעיפים ספציפיים שפורטו בבקשה. לצורך כך הוצגו שני מסמכים עיקריים:
נספח 61- אין מדובר בחשבונית אלא בדף מודפס אשר לא ברור מי ערך אותו. המסמך מציין סכום של 54,000 רנד דרא"פ. לא הוצגה שום אסמכתא לתשלום בפועל של סכום זה, לא ברור מה מהותו של הסכום ולא הוצג הסכם המסדיר את התשלום הזה.
נספח 62- נחזה להיות חשבונית של חברת Quest. לא מצוין על גבי המסמך בגין מה הוא הופק, ואין כל קשר בין חברה זו להליכים בתיק. אין במסמך כל התייחסות לגב' לין סילבר.
נראה כי הסכום הוא תשלום בגין מתן עדות לגב' סילבר. ביהמ"ש רשאי לפסוק שכר בטלה לעדים בהתאם לאמור בסעיף 187 לתסד"א ובכפוף למגבלות השכר הקבועות בסעיף זה.

תשובת התובעת
יש לדחות את הנטען כאילו מדובר בתשלום בגין קניית עדותה של גב' לין סילבר. אין פסול בתשלום שכר בטלה לעד עבור הזמן שהוא משקיע לצורך מתן עדות, בדיוק כשם שנעשה לגבי עדים מומחים.

דיון
יש לדחות את טענת הנתבעת כאילו מדובר בתשלום לקניית עדותה של גב' לין סילבר. אין פסול בתשלום שכר בטלה לעד. יחד עם זאת אין מדובר בהוצאות נסיעה ואו שהייה ואו הסעדה שכן אלו התבקשו בסעיפים ספציפיים שפורטו בבקשה, בדומה לעדים נוספים.
מאידך, לא נתבקש תשלום עבור ביטול זמן לעדים אחרים והסכום המבוקש חורג מהסביר ואינו מידתי. בנוסף, המסמכים שהוגשו אינם חשבוניות המעידות על תשלום לגב' לין סילבר אלא דף מודפס אשר לא ברור מי ערך אותו, אף לא נוכחתי כי חשבונית של חברת Quest ללא ציון פרוט קשורה בקשר ישיר לשכר הבטלה של העדה גב' לין סילבר.
לפיכך, לאחר עיון במסמכים אני מאשר בגין ביטול זמן 6 ימים עבור עדותה בישראל ו-7 ימים עבור ישיבת ההכנה בלונדון, סך של 1,000 ₪ ליום בגין שכר בטלה, ובסה"כ מאושר סך של 13,000 ₪.

8. סבירות ומידתיות ההוצאות

תגובת הנתבעת
הנתבעת טוענת שהתובעת מנסה לקבל באמצעות ההוצאות תשלומים בלתי סבירים בסך העולה על 370,000 ₪. היא טוענת כי יש לפסוק לה סך זה בנוסף לסך 150,000 ₪ שכבר נפסק לה, ולסך 23,629.32$ אשר נפסק לה כראש נזק נפרד במסגרת פסק הדין בגין הוצאות משפטיות. דהיינו התובעת מבקשת לקבל סך של למעלה מ- 600,000 ₪ כהוצאות בגין תביעה בה נפסק לה סכום של כ 1.6 מיליון ₪. סך זה מהווה כמעט 38% מהסכום שנפסק והוא מראה את חוסר הסבירות של דרישת התובעת.

תשובת התובעת
הסבירות צריכה להבחן ביחס לצורך בהוצאות שנדרשו לניהול התביעה ולא ביחס לסכום התביעה. המסגרת הנורמטיבית לקביעת שיעור הוצאות קבוע בתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. בהתאם לסעיף ב' לתקנה, יתחשב הרשם בעת קביעת ההוצאות בשווי הסעד השנוי במחלוקת ושווי הסעד שנפסק וגם בדרך בה ניהלו בעלי הדין את הדיון. בהתאם לסעיף ד(2), הוצאות שאינן נכללות ברשימת ההוצאות הקבועה בסעיף ד(1), יפסקו רק אם היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
מאידך טוענת התובעת, שהמסגרת הנורמטיבית לדיון בהודעה איננה ההוראה הפרוצדורלית הקבועה בסעיף 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והפסיקה הנוגעת לתקנה זו, אלא המסגרת קבועה בחיוב המהותי מכח סעיף 9(a) לתנאים המסחריים בהסכם כפי שנקבע גם בסעיף 83 לפסק הדין על סמך סעיף 59 לחוות דעתו של המומחה לדין הזר. לפיכך טענת "סבירות" אינה רלוונטית.

דיון
בבואי לשום את ההוצאות, יש לקחת בחשבון בנוסף לאמור בתקנות, את קיום סעיף 9(a) לעיל ולבחון את שאלת ה"סבירות" בהלימה לסעיף זה בהסכם שנחתם בין הצדדים.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, גם לגבי דיון לפי תקנה 512 לתקנות, נקודת המוצא היא חיוב בהוצאות ריאליות. בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה ואח', 2005, (פורסם בנבו, 30.6.2005), "יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא...".
ההוצאות שאושרו נבחנו ע"י בית המשפט לרבות בחינת הוצאתן בפועל בצירוף אסמכתא מתאימה המעידה על תשלום.
אני סבור כי שיעור ההוצאות המאושרות ע"י בית המשפט הינו מידתי וסביר בהתייחס לכל הוצאה והוצאה בנפרד כפי העולה בהחלטה דנן על נימוקיה , וכן נבדק כי ההוצאות היו דרושות ונחוצות לניהול והוכחת התביעה.
עוד אני סבור, כי שיעור ההוצאות הינו פרופורציונלי בהתייחס לסכום התביעה, סכום פסק הדין, ריבוי העדים ומקום מוצאם, מורכבות ההליך, ניהול ההליך וכן כמות הבקשות, הדיונים והחומר המשפטי הרב.

9. service charge בשיעור 18%
התובעת מבקשת תוספת בשיעור שנתי של 18% ממועד הוצאת כל הוצאה ועד למועד התשלום בפועל ע"י הנתבעת כפי שנקבע בסעיף 84 לפסק הדין ובהתאם לסעיף 2(b) להסכם.
סכום ההוצאות עדין לא אושר ולא הוצאה דרישת תשלום לנתבעת. ההוצאות מוצאות לצורך ניהול ההליך, נבחנות ונפסקות כחלק מפסק הדין במסגרת שומת ההוצאות, ורק בסיום ההליכים מתגבש המועד לתשלומן. כעת משפסק בית המשפט את גובה ההוצאות שעל הנתבעת לשלם לתובעת עפ"י החלטה זו, במידה ולא ישולמו במועד, יתווסף עליהן Service Charge בשעור 18%.

לסיכום
התובעת מבקשת החזר הוצאות עבור תשלומים ששולמו על ידה בפועל. הנתבעת הגישה התנגדות כללית והתנגדות מפורטת למספר סעיפי הוצאות ספציפיים, ולפיכך יתר ההוצאות שהנתבעת לא העלתה השגות לגביהם, יאושרו כפי שנתבקשו ע"י התובעת.

אני מוצא לנכון לקבל את בקשת תובעת לשומת הוצאות על פי הסכומים בטבלה להלן, כאשר הסכומים במט"ח מתורגמים ל-₪ עפ"י השער היציג של כל מטבע נכון ליום 28.2.18.
מתוך רשימת ההוצאות שהוגשה ע"י התובעת, הוגשה התנגדות ספציפית לגבי מספר הוצאות.
יתר ההוצאות שלגביהן לא הוגשה התנגדות מטעם הנתבעת, מאושרות כפי שהוגשו.

(מתורגם לשקלים לפי שער יציג נכון ליום 28.2.18)
מספר סידורי
ההוצאה
סכום מאושר

במט"ח

1
אגרת ביהמ"ש

45,222
2
הקלטות ותמלול 13.4.15

1,180
3
הקלטות ותמלול 26.7.15

4,000
4
הקלטות ותמלול 8.6.16

4,572
5
תרגום סימולטני 13.4.15 יעל לוין

2,006
6
תרגום סימולטני 13.4.15 חיה שביט

2,006
7
שכירת ציוד לתרגום סימולטני 13.4.15

944
8
תרגום סימולטני 13.5.15 נרי סבניה

1,770
9
תרגום כתבי בי דין – כל תרגום 8.4.12
301 $
1,049
10
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 18.7.12

2,035
11
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 17.12.13

2,938
12
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 1.10.14

2,635.59
13
תרגום כתבי בי דין – אלי פישר 16.10.17

5,967
14
צילומים וכריכה 18.6.15

650

מומחה לדין הזר

15
שכ"ט מומחה עו"ד פרידלנד 4.3.14

82,298
16
שכ"ט מומחה עו"ד פרידלנד 7.7.15

49,439.64

ישיבת הכנה בלונדון

17
עו"ד אסף ביגר כרטיס טיסה לאנגליה
1,862 $
6,489
18
עו"ד אסף ביגר - מלון
500 ₤
2,420
19
גב' לין סילבר כרטיס טיסה מדרא"פ לאנגליה
12,116 ZAR
3,601
20
מר מייק סווין כרטיס טיסה מגרמניה לאנגליה
214.18 €
912
21
מר מייק סווין - מלון
238.14 ₤
1,153

הוצאות עדים בגין ישיבת הוכחות בישראל

22
גב' לין סילבר כרטיס טיסה מדרא"פ
4,600 ₤
22,265
23
גב' לין סילבר מלון

4,418.65
24
מר מייק לי כרטיס טיסה מאנגליה
2,931 ₤
14,187
25
מר מייק לי - מלון

4,826.63
26
מר מייק סווין כרטיס טיסה מגרמניה
5,131.68 ₤
24,835
27
מר מייק סווין - מלון

3,649.52
28
מר פטר פרנקל כרטיס טיסה מארה"ב
9681.16 $
33,739
29
מר פטר פרנקל - מלון

5,438.94
30
הוצאות תחבורה

617.90
31
הוצאות תחבורה
90 $
314
32
הוצאות תחבורה
44.80 ₤
217
33
הוצאות תחבורה
157.80 €
672
34
הוצאות תחבורה
200 ZAR
59
35
הוצאות הסעדה

1,024
36
הוצאות הסעדה
109.47 ₤
530
37
הוצאות הסעדה
3.60 €
15
38
הוצאות אחרות Express Saver
47.60 $
166
39
הוצאות ביטול זמן לגב' לין סילבר - לונדון

7,000
40
הוצאות ביטול זמן לגב' לין סילבר - ישראל

6,000
סה"כ,353,261 ₪

הנתבעת תשלם לתובעת את ההוצאות על סך 353,261 ₪, תוך 30 יום מהיום, כאשר אם לא יבוצע התשלום במועד הנ"ל, יתווספו להוצאות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל ובתוספת Service Charge בשעור 18%.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ח, 01 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.