הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 33668-01-18

לפני: כבוד השופט גיא הימן

התובעת:
מ.י.ד.ר. – פסגות ייזום , בניה ופיתוח בע"מ

נגד

הנתבעים:

  1. ארבליך גרופ בע"מ
  2. יואל ערבליך
  3. אוסטרו החזקות בע"מ
  4. אלון אוסטרוביצקי
  5. אליהו סויסה
  6. פנינת החרמון בע"מ
  7. עו"ד אליוט רוזנשטיין

בשם התובעת:
עו"ד שי סיני
בשם הנתבעים 6-1:
עו"ד ערן פלס; עו"ד יהודה סגל
בשם הנתבע 7:
בעצמו

החלטה

בקשה זו שלפנַי, לחיובה של התובעת בהוצאותיהם של הנתבעים 6-3 ובשכר טרחה של עורכי דינם, מצאתי מקום לקבל, לאחר שקילה. אבאר להלן.

התובעת הגישה את תביעתה על סכום, הגבוה במעט מ-2.4 מיליון ש"ח ו מתקרב לגבול סמכותו של בית משפט זה. לאחר שנשמע דיון ראשון בקדם משפט ביקשה התובעת לתקן את כתב תביעתה, להגדיל את שיעורו של הסעד המבוקש וכפועל יוצא – להורות על העברתה ההתדיינות לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה העמיד את התובעת על זכותה למחוק את התובענה ולהגישה מחדש, בכל ערכאה אשר תחפוץ ושתהא, לדדה , בעלת הסמ כות העניינית לדון בה. התובעת מיאנה לעשות כך ועמדה על הבקשה לתיקון כתב התביעה ועל הבקשה להורות על העברתה. מחמת הוראתו הכובלת של סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לא נמצא לי מקום להורות על העברתה של התובענה לבית המשפט המחוזי. שוב הוצע לתובעת למחוק את תביעתה ולהגישה מחדש אם תרצה בזאת בערכאה המוסמכת לשיטתה . לסופו של יום נמחקה התובענה . בעקבות כך עתרו הנתבעים לפסיקתן של הוצאות משפט שהוציאו וכן ל חיוב בשכר טרחה של עורכי דינם.
התובענה נמחקה אמנם בשלב מקדמי, בטרם הוגשו עדויותיהם הראשיות של הצדדים . ברם דעת לנבון נקל כי סכומה הגבוה של התובענה, לכשעצמו , הצריך את הנתבעים להעמיד הגנה שעלות ה אינה מבוטלת. בנוסף לכך נדרשו אלה לבקשות ביניים לא מעטות, לרבות בקשות לצווים זמניים ובעניינם של הליכים מקדמיים וכן לניהול של דיון קדם משפט.

הגישה הרווחת בפסיקתנו ומקובלת עלי לחלוטין היא כי נתבע לא צריך להיקלע לחיסרון כיס בשל התנהלות, שלא נפל בה פגם (ע"א 77/85 חברת החשמל מחוז ירושלים נ' חברת החשמל לישראל, פ"ד לט(2) 592 (1985); ע"א 9466/05 שוויקי נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(3) 806, 844 (כבוד השופטת דבורה ברלינר) (2008)). בצד זה נהיר כי ח יוב בהוצאות איננו חיוב נזיקי או עונשי חלילה , אלא חיוב שבדין הנתון לשיקול הדעת של בית המשפט (ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600, 612 (2005)) . בהינתן שכך, לעניין הוצאות לשכר הטרחה נפסק כי "על דרך הכלל הן אפוא הוצאות 'ריאליות'. עם זאת הוצאות אלו צריכות להיות סבירות" ( שם, בעמ' 616) .

הוצאות הוצאו, כאמור. מאידך גיסא נהיר כי למצער חלק מן העבודה המשפטית שהושקעה בהגנה לא ירדה לטמיון, כל עיקר, ותוכל לשמש את הנתבעים בכל הליך אחר, שעילתו זהה או דומה, לפניה של ערכאה מוסמכת.

מכל האמור, מצאתי לחייב את התובעת לשלם לנתבעים, יחד ולחוד, שכר-טרחה של עורכי-דין בסך, כולל מע"מ, של 10,600 ש"ח. יש לשלם בתוך 30 יום מיום קבלתו של פסק-דין זה. איחור יוסיף הפרשי הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום-החיוב כאמור בהחלטה זו ועד למועד-התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ז באדר התש"ף, 13 במרס 2020, שלא במעמד-הצדדים.