הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 33635-06-18

לפני כבוד השופטת דלית ורד

התובעים:
מקימים. ייזום בינוי אחזקות בע"מ

נגד

הנתבעים:

  1. הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה
  2. אהרון אליאשבילי
  3. מייק צביון

החלטה

לפני בקשות למתן לגילוי מסמכים ולמענה על שאלונים, לפי תקנות 105-110 112-113, ו-117, לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
התובעת הגישה לביצוע בהוצל"פ שטר על-סך 99,333 ₪ כנגד הנתבעת 1, כאשר עסקת היסוד הינה הסכם שכירות משנה לשטח המצוי במשרדי התובעת.
הנתבעת 1 הגישה בקשת רשות להתגונן אשר התקבלה, והתיק הועבר להליך של סדר דין רגיל. בהמשך, התובעת תיקנה את כתב התביעה, העמידה את סכום התביעה על סך של 400,000 ₪, וצירפה את נתבעים 2-3. עילות התביעה הן במישור החוזי, נזקי, שטרי, וכן עשיית עושר ולא במשפט.
המסגרת העובדתית בתמצית:
התובעת הינה חברה בע"מ אשר התקשרה עם הנתבעת 1 לצורך השכרת משרדים בשכירות משנה.
בכתב התביעה נטען כי ביום 13.11.17 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות משנה, וכי בעת החתימה מסרו הנתבעים המחאות בגין דמי השכירות, בהתאם להתחייבויותיהם על פי הסכם השכירות.
התובעת טוענת כי למחרת החתימה על ההסכם, אמורה הייתה הנתבעת 1 להעביר לתובעת ערבות בנקאית, אולם דבר זה מעולם לא בוצע, אלא הנתבעים הציעו לה לקבל מזומן במקום ערבות בנקאית. הצעה לה סירבה.
טענתה העיקרית של התובעת היא כי לאחר שהתקיים משא ומתן ארוך, הנתבעים ביטלו את הסכם השכירות שלא כ דין, ללא עילה ובחוסר תום לב.
הנתבעים טוענים כי מדובר בהסכם שכירות שקיומו כפוף לתנאי מתלה, אשר לפיו היה על התובעת להמציא את הסכמת בעל ת הנכס לשכירות המשנה בתוך 7 ימים מיום חתימת ההסכם. בנוסף, טוענים הנתבעים כי לקיום חוזה השכירות היה תנאי מתלה נוסף אשר לפיו יבוצעו התאמות בנכס טרם כניסת הנתבעת 1 לנכס, אולם התאמות אלו לא בוצעו. כן הם טוענים להעדר יריבות, וזאת בהתייחס לנתבעים 2-3.
התובעת טוענת, בכתב תשובתה לכתב ההגנה, כי קיבלה את אישור בעלת הנכס להשכיר את הנכס לנתבעים .
התובעת טוענת בכתב התשובה כי ההתאמות בנכס היו מינימאליות, ולא בוצעו מאחר והערבות הבנקאית לא הופקדה על ידי הנתבעת 1 כפי שהתחייבה בהסכם.

הבקשות שלפני בתמצית:
התובעת עתרה כי יומצאו לה המסמכים הבאים: כל ההתכתבויות בין העמותה ו/או הנתבעים ו/או מי מטעמה של העמותה למר מזרחי ו/או מקימים, כל ההקלטות של השיחות בין הנתבעים למר מזרחי ו/או מקימים ו/או מי מטעמם כל ההתכתבויות בין בעלת המקרקעין במגדלי עזריאלי ו/או מי מטעמה לנציגי העמותה ו/או לנתבעים ו/או למי מטעמם, הסכמי השכירות של המשרדים בהם היו משרדי העמותה בין השנים 2016-2020, התכתבויות עם הבנק של העמותה בעניין הערבות הבנקאית שנדרשה להסכם. יוטעם כי הנתבעים נמנעו מלהשיב תשובה לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, תוך התייחסות נקודתית לסעיפים שנכללו בבקשה.
כמו כן, ביקשה התובעת כי בית המשפט ייתן צו המורה לנתבעים לתת מענה לשאלון המכיל 32 שאלות.
התובעת טוענת כי הנתבעים לא השיבו כמעט על אף אחת מהשאלות אשר הופנו אליהם בשאלון, לא גילו אף מסמך אשר נדרשו לגלותו , וטענו כי המסמכים המצויים ברשותם הם רק כתבי הטענות, ומלבדם אין להם מסמך נוסף.
הנתבעים עתרו לגילוי מסמכים בנוגע לזהות המחזיקים בנכס בשנים 2017-2018, כאשר הצו מופנה לעיריית תל אביב ומרכז עזריאלי.

המסגרת הנורמטיבית
הליכי גילוי ועיון במסמכים מוסדרים בתקנות ועל תכליתם, הן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית והן לצורך חתירה לחקר האמת, עמדו בתי המשפט בפסיקתם לאורך השנים:
"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בה כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ...ניהול שלב ההוכחות באופן שלכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת" (רע"א 4234/05, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ).
נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים הינה גילוי מרבי ורחב, אולם בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים למחלוקת.
בנוסף, לא ניתן להורות על גילוי מסמך שאינו קיים. הכלל הוא שבמסגרת גילוי מסמכים, יש חובה לגלות מסמכים קיימים אך אין חובה לייצר מסמכים שאינם קיימים.
מבקש הגילוי אינו נדרש להצביע על זיקה ממשית ודי בכך שיראה כי למסמכים עשויה להיות רלוונטיות ישירה או עקיפה למחלוקת בין הצדדים.
לעניין זה ראו, בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, שער רביעי – הליכים מקדמיים (מהד' 12, 2015), עמוד 241: "הליך גילוי מסמכים מתקיים בשלביו המוקדמים של הדיון ולכן אין מבקש הגילוי נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך".
כלומר, התנאי ההכרחי והמקדמי לגילוי הינו הרלוונטיות של אותו המסמך לשאלות במחלוקת.
לצד דרישת הרלוונטיות נדרש בית המשפט לאזן בין הערכים השונים – "מן הצד האחד - את עקרון הגילוי ועוצמת התלות של המבקש במסמכים לשם בירור המחלוקת; ומנגד – את מידת ההכבדה על הצד האחר; יעילות ההליך המשפטי; פגיעה אפשרית בזכויות מוגנות ואינטרסים לגיטימיים של הצד שכנגד וצדדים שלישיים" ( רע"א 3860/16, וויספרס לאנז'רה בע"מ אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ). ראו גם מאמר פרי עטו של כבוד השופט עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, (תשס"ח) 247.
בהתאם למפורט לעיל, עיקר המחלוקת הנטושה בין הצדדים היא מה הם הנימוקים שבגינם בוטל הסכם השכירות והאם הוא בוטל כדין נוכח היותו כפוף ל תנאים מתלים שלא התקיימו.
לאור עקרונות אלה ובהתאם למחלוקות בין הצדדים, אבחן עתה את הבקשות שלפני.

בקשה לצו גילוי כללי:
בגדר צו לגילוי מסמכים כללי נדרש בעל הדין לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה, כאמור בתקנה 112 לתקנות.
הנתבעים הגישו תצהיר גילוי מסמכים שאינו עומד בדרישות הנקובות בתקנה 112 לתקנות, והם נדרשים להגיש תצהיר ערוך לפי טופס 11 שבתוספת הראשונה לתקנות.
בקשות לצו עיון ספציפי:
הנתבעים עתרו בבקשה לגילוי מסמכים אשר הופנתה לעירית תל אביב-יפו וכן למרכז עזריאלי כדי לקבל לידיהם את פרטי המחזיקים בנכס בשנים 2017-2018 וזאת, ל טענתם, לשם הפרכה של גרסת התובעת. ואולם הבקשה לעיון מסמכים מופנית כלפי צדדי ג', שאינם בעלי דין בתובענה דנן, ולכן אינה עומדת בתקנות 112-117 לתקנות סדר הדין האזרחי. לא למותר לציין כי לכתב התשובה צורפו מסמכים רלבנטיים לענין החזקת התובעת בנכס: כגון הסכם השכירות של התובעת עם המשכירה- קנית השלום השקעות בע"מ, תוספת להסכם האמור הנושאת תאריך 7.5.2017, אישור המשכירה כי הנכס פונה על ידי התובעת ביום 1.1.2019, וכן חשבונות ארנונה על שם התובעת לשנים 2017-2018. ככל שהנתבעים יבקשו מידע נוסף בהתייחס לצדדי ג', ניתן יהיה לדון בכך במועד קדם המשפט.
התובעת עתרה בסעיף א' בבקשה לגילוי מסמכים, לקבל לידיה העתק של כל ההתכתבויות בין העמותה ו/או הנתבעים ו/או מי מטעמה של העמותה למר מזרחי ו/או מקימים .
התובעת עתרה בסעיף ב' בבקשה לגילוי מסמכים לקבל לידיה את כל הקלטות השיחות בין הנתבעים למר מזרחי ו/או מק ימים ו/או מי מטעמם – שני הסעיפים לעיל בבקשת התובעת לגילוי מסמכים רלוונטיים לזירת המחלוקת שלפני. בנוסף, לא חלה עליהם הגנת הפרטיות מאחר ומדובר בתקשורת שבין הצדדים להליך.
לכן, אני מורה על גילוי התכתובות וההקלטות כאמור, כל זאת בהקשר לחוזה השכירות דנן.
התובעת עתרה בסעיף ג' לבקשה לקבל את כ ל ההתכתבויות בין בעלת המקרקעין מרכז עזריאלי ו/או מי מטעמה לנציגי העמותה ו/או לנתבעים ו/או למי מטעמם – מאחר ואחת השאלות המרכזיות בעניינו הינה שאלת אישורה של בעלת הנכס להשכרת המשנה וקיום התנאי המתלה, אני מורה על גילוי התכתובות בין בעלת המקרקעין לבין מי מהנתבעים ו/או מי מטעמם והכול בהקשר לעניין שלפני, זאת לצורך ייעול הדיון.
התובעת עתרה בסעיף ד' בבקשה לגילוי מסמכים לקבל לידיה את הסכמי השכירות של המשרדים בהם היו משרדי העמותה בין השנים 2016-2020 – ככל שהנתבעת 1 שכרה משרדים בשנים 2018-2019, אני מורה לה לגלות את הסכמי שכירות אלה , נוכח טענת התובעת כי הנתבעת התנערה מהסכם השכירות מטעמים לא ענייניים, אלא כיון שאיתרה מושכר חלופי בדמי שכירות זולים יותר.
התובעת עתרה בסעיף ה' בבקשה לקבל לידיה צילום תעודת הזהות של מר מייק צביון , (הנתבע 3) – ענין זה יידון במועד קדם המשפט.
התובעת עתרה בסעיף ו' לבקשה לקבל לידיה פרוטוקולים של דיונים בעמותה בעניין הסכם השכירות עם מקימים ובעניין תרומות לעמותה – כפי שכותב כב' השופט עמי ת במאמרו שצוין לעיל, עמוד 251: "דיג ב"מים הטריטוריאליים" של התביעה מותר, אך לא דיג בים של התובע".
אינני מורה על גילוי דיונים בנתבעת 1 בנושא תרומות לעמותה, אשר הרלבנטיות שלהם מוטלת בספק ונוגעת לדיונים בעניינים כספיים, שהם בגדר פרטיותה של העמותה. בנוגע להחלטות העמותה באשר להסכם השכירות נשוא המחלוקת דנן, ראה החלטתי להלן.
התובעת עתרה בסעיף ז' לבקשה לקבל לידיה את החלטות העמותה מהשנים 2017-2020 - ראשית, מדובר בבקשה כללית העלולה להוות "דיג" אסור. גילוי כל הח לטות העמותה בין השנים 2017-2020, עשוי לכלול מסמכים אשר אינם רלוונטיים לשאלות הנדונות בענייננו. יחד עם זאת, יש לגלות החלטות של העמותה הנוגעות להסכם השכירות עם התובעת, ועל הנתבעים מוטל לאפשר לתובעת לעיין בהם.
התובעת עתרה בסעיף ח' לבקשה לקבל לידיה את התכתבויות עם הבנק של העמותה בעניין הערבות הבנקאית אשר נדרשה להסכם - כפי שנקבע ברע"א 1917/92 , יעקב סקולר נ' ניצה ג'רבי, מז(5) 1964, טרם מתן צו לגילוי מסמכים בנקאיים, על בית המשפט לבחון מהי מידת החיוניות והחשיבות של המידע המבוקש לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים. על בית המשפט לבחון כי לא מדובר ב"דיג ראיות" והאם יש בידי הצד המבקש את הגילוי להישען על ראיות חלופיות שאין בהן פגיעה בפרטיות.
אינני רואה כי חשיפת תכתובות הנתבעים עם הבנק (ככל שהייתה) משרתת במקרה שלפני את ייעול הדיון , ובהתחשב באינטרס המוגן של הגנת הפרטיות, אינני מורה לנתבעים לגלות תכתובות עם הבנק.

שאלון:
על פי תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט לא ייתן צו למסירת שאלון אלא אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות.
ההלכה היא, כי יש להבטיח מענה מפורט וגילוי רחב ככל הניתן, ובלבד שהוא רלוונטי למחלוקת שבין הצדדים. השאלונים נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שיוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם בנקודת זינוק פחות או יותר שווה.
מענה על השאלון כפוף לתנאי הרלוונטיות, היינו שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי השאלות אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל.
התובעת הגישה בקשה למתן צו המורה לנתבעים להשיב על השאלות 1-6 וכן שאלות 11-32.
אני מורה לנתבעים להשיב על שאלות 1-2 הרלבנטיות לנושא המחלוקת דנן.
באשר לשאלה 3, יש להשיב מי הגורם המוסמך להחליט בעמותה על פי תקנונה.
כמו כן אני מורה לנתבעים להשיב על שאלות 5 ו- 6 הנוגעות לתפקידיהם בעמותה של נתבע 2 ושל מי שנטען כי הוא מורשה חתימה נוסף בעמותה. התשובות שהתקבלו היו כלליות, ללא פירוט מעמדם ותפקידם בעמותה. ביחס לסעיף 4 יש לצרף אסמכתא בנוגע למורשי החתימה בעמותה נכון למועד חתימת הסכם השכירות נשוא המחלוקת דנן.
שאלות 11-12 אינן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים.
אני מורה לנתבעים להשיב על שאלות 13 ו- 16-18 הרלבנטיות לסכסוך דנן.
שאלות 19-25 אינן רלוונטיות לעניין שבמחלוקת ולכן אין הנתבעים צריכים להשיב לשאלות אלו.
אני מורה לנתבעים להשיב על שאלה מספר 27 , אשר הינה רלוונטית לעניין תום הלב של הנתבעים. בנסיבות אלו, אני מוצאת כי שאלה 26 אינה נדרשת.
שאלות 28-32 נוגעות לעניניים כספיים והתחייבויות של גורם שאינו צד לתביעה, ואין הנתבעים נדרשים להשיב להן.
על הנתבעים למלא אחר הצווים שלעיל שענינם צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, וצו לעיון במסמכים בהתאם לתקנות כמפורט לעיל, עד ליום 1.12.20.
התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 14.1.21.
הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 28.2.21.
אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות התובעת בסכום של 3000 ₪, נוכח אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי על פי הנדרש בתקנות, הימנעות ממתן מענה לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ומתן מענה חלקי לשאלון.
בנסיבות אלה, הדיון שנקבע ליום 16.11.20 מבוטל בזאת.
דיון קדם משפט יתקיים ביום 26.4.21 בשעה 11:30.
מזכירות תודיע ותזמן.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"א, 02 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.