הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 32695-05-16

לפני כבוד השופטת הדס פלד

התובע:

עובדיה עוזירי
ע"י ב"כ עו"ד חיים בושרי

נגד

הנתבעת:

מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז ת"א

פסק דין

זוהי תביעה ע"ס 100,000 ₪ בעילות של לשון הרע, רשלנות והפר חובה חקוקה.

רקע וטענות הצדדים

1. תיק הוצל"פ 01-XX386-87-4 נפתח ע"י נציגות הבית ברח' זלוציסטי 6 בתל-אביב כנגד מרקר יצחק ומרקר משה (להלן: "תיק ההוצל"פ כנגד מרקר"). מספר תעודת הזהות של מרקר יצחק הינו 004158176.

2. התובע נושא תעודת זהות XXXXXX760.

3. לאור הדמיון במספרי תעודת הזהות הגיש התובע בקשות בתיק ההוצל"פ כנגד מרקר כדלקמן:

ביום 18.9.08 הגיש התובע כצד ג', בקשה למחיקת תעודת הזהות שלו מפרטי תעודת הזהות של החייב. ביום 29.9.08 קבע כב' הרשם יגאל נמרודי:
"ברשימת התיקים המתנהלים כנגד המבקש, מר עובדיה עוזירי, מצוין גם התיק נשוא החלטתי, אשר מתנהל כנגד מר יצחק מרקר, וזאת לנוכח דמיון בין מספרי תעודות הזהות של צד ג' ושל החייב בתיק. אני מבהיר בזאת, כי התיק נשוא החלטתי – תיק 0164386874 – אינו שייך למבקש, מר עוזירי, ואינו מתנהל כנגדו."

4. ביום 22.11.11 הגיש התובע בקשה לביטול הליכים וכן בקשה נוספת למחיקת תעודת הזהות שלו מתיק ההוצל"פ כנגד מרקר. ביום 31.12.11 קבעה כב' הרשמת נעמה פרס:
"צד ג' אינו מופיע כחייב בתיק זה. מספר תעודת הזהות של החייב 1 דומה למספר תעודת הזהות של צד ג', אך אינו זהה."

5. ביום 13.5.14 הגיש התובע בקשה לשינוי מספר תעודת הזהות שלו בטענה כי אינו חייב בתיק. ביום 25.5.14 קבע כב' הרשם אשר אוהד:
"מספר תעודת הזהות המצוין בתיק הוא של החייב ואין מקום לשנותו עקב דמיון למספר תעודת הזהות של צד ג'. רשמי הוצאה לפועל בעבר התייחסו כבר לבקשותיו של צד ג' והחלטות שניתנו אמורות לסייע לו בהתנהלות מול בנקים ככל שמתעורר קושי...".

6. לטענת התובע, עקב רישומו כחייב בתיק ההוצל"פ כנגד מרקר, נגרמו לו נזקים רבים ; נמנע ממנו לפתוח חשבון בנק ובקשתו למימון עבור רכישת מונית מחברת מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ (להלן: "מאיר"), סורבה בגין קיומו של תיק ההוצל"פ כנגד מרקר.

7. עפ"י הנטען, רישומו כחייב בתיק ההוצל"פ כנגד מרקר, בוצע בר שלנות מבלי שנערך כל בירור או בדיקה. דבר היותו חייב בתיק ההוצל"פ כנגד מרקר פורסם ברבים, עובדה אשר גרמה להפצת דברי כזב המהווים לשון הרע כמשמעות מונח בחוק איסור לשון הרע. עפ"י הנטען, במסגרת תיק ההוצל"פ בוצע עיקול כנגד התובע חלף החייב העיקרי והנתבעת לא פעלה לתיקון העוולה והמשיכה את פעולות הגבייה.

8. התובע עותר לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪ ולפיצוי נוסף בסך 50,000 ₪ בגין סבל ועוגמת נפש.

9. הנתבעת מצדה טוענת כי התובע מעולם לא היה רשום כחייב בתיק ההוצל"פ כנגד מרקר ולא ננקטו כנגדו כל פעולות הוצאה לפועל בתיק זה.

10. לטענת הנתבעת, המגבלות והקשיים המתוארים בכתב התביעה נבעו מתיקי הוצל"פ אחרים, אשר התנהלו כנגד התובע ובע טיים של הליכי הביצוע שהופעלו כנגדו. כנגד התובע נפתחו עשרה תיקי הוצאה לפועל והופעלו כנגדו 201 הליכי ביצוע ע"י מוסדות בנקאיים, מוסדות רפואיים וגופים ממשלתיים.

תיאור ההליך

11. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע. התובע צרף לתצהירו מסמכים המעידים על סגירת תיקי הוצל"פ שונים שהתנהלו כנגדו. במסגרת המסמכים שצרף התובע ניתן לראות תיקים שהתנהלו כנגדו כחייב יחיד ותיקים שהתנהלו כנגדו וכנגד עוזירי רונן או עוזירי אלון או עוזירי אביגייל (נספחים 6-8). מטעם הנתבעת הוגשה תעודת עובד ציבור חתומה ע"י מר אלכסנדר ביאלסקי, מנהל מדור ברשות האכיפה והגביה. התובע נחקר על תצהירו. ב"כ התובע לא עמד על חקירתו של עובד הציבור מטעם הנתבעת.

12. לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים, הגיש התובע בקשה לצירוף מסמך - טופס הזמנת רכב מחברת מאיר מיום 11.5.14 , וכן תצהיר עדות ראשית של סוכן המכירות בחברת מאיר, מר אביב לוזון.
הנתבעת התנגדה לצירוף הראיות הנוספות וטענה כי הבקשה הוגשה לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם שני הצדדים ויש בכך משום היפוך סדר הבאת הראיות. הנתבעת הדגישה כי אין המדובר בראיה אשר התובע לא ידע על קיומה עובר להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו.

13. בהחלטה מיום 28.6.17 הותרה הגשת התצהיר הנוסף של אביב לוזון מטעם התובע, זאת לאור תרומתה לחקר האמת וחרף מחדלי התובע אשר יכול היה להגיש את הראיות ב"חבילה אחת".

14. אולם בכך לא תמו מחדלי התובע. התובע לא עתר לזימונו של אביב לוזון באמצעות בית המשפט, אף שמפרוטוקול הדיון ניתן היה להסיק, כי לא יכול היה לסמוך על התייצבותו למועד הקבוע (ע' 28 ש' 13-19).

15. בסיום ההוכחות ומשלא התייצב אביב לוזון למועד הקבוע להוכחות, עתרה הנתבעת למחיקת תצהירו ואילו התובע עתר מנגד לדחיית הדיון, על מנת לאפשר התייצבותו של העד.

16. בהחלטה מיום 8.1.18 נקבע כי לאחר שהותר לתובע להגיש את תצהירו של העד באיחור ותוך חריגה מסדרי הדין, היה על התובע לוודא את התייצבותו. לרשות התובע עמד פרק זמן ממושך של למעלה מחצי שנה לפעול לזימונו. אין לאפשר התמשכות ההליך בגין מחדל נוסף של התובע ולפיכך נקבע, כי תצהירו של העד אביב לוזון יימחק , נקבעו מועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים , אשר הגישו סיכומיהם בכתב.

דיון והכרעה

17. מתעודת עובד הציבור עולה כי כנגד התובע נפתחו בין השנים 2005-2012 עשרה תיקי הוצאה לפועל באשר לחובות שונים במסגרתם הופעלו כנגדו הליכי ביצוע שונים. תיקים אלו נסגרו בין השנים 2009-2016.

18. מנספח א' לתעודת עובד הציבור עולה כי תיק 01-XX369-12-5 נסגר ביום 17.5.16 ותיק
26-024770-08-6 נסגר ביום 17.5.16.

19. התובע לא נרשם כחייב בתיק ההוצאה לפועל כנגד מרקר ולא התנהלו כנגדו כל הליכי הוצל"פ בגין תיק זה. כך עולה אף מפורשות מהחלטות רשמי ההוצל"פ השונים. בהחלטות רשמי ההוצאה לפועל נקבע במפורש כי תיק ההוצל"פ כנגד מרקר אינו שייך לתובע ואינו מתנהל כנגדו וכי התובע אינו מופיע כחייב בתיק.

20. בתעודת עובד הציבור צוין כי ככל שתיק ההוצל"פ כנגד מרקר הופיע ברשימת התיקים על שמו של התובע, הרי שהדבר קרה בשל כך שעד לשנת 2009 לא היתה חובת אימות נתונים מול מרשם האוכלוסין ולעיתים הוזנו מספרים חלקיים של תעודת הזהות ולא כל תשע הספרות כפי שמצוין במרשם. אולם, בכל מקרה לא ננקט כנגד התובע בגין תיק ההוצל"פ כנגד מרקר כל הליך שהוא והיו בידי התובע מספר החלטות שיפוטיות המעידות על כך.

21. התובע אישר בחקירתו הנגדית כי נפתחו כנגדו כעשרה תיקי הוצל"פ. התובע אישר בחקירתו הנגדית כי בחלק מהתיקים היה החייב העיקרי (עמ' 10 ש' 22-26).
לטענתו, חלק מהתיקים נפתחו כנגדו בגין ערבויות לבנו אשר נקלע להליכי פש"ר: "ת. אמרתי פעמיים, הלכתי להוצל"פ להביא כל התיקים מה אני חייב, היו לי הרבה תיקים כערב והיה מדובר בעשרה תיקים. הוצאתי והיה רשום עוזירי עובדיה." (פ' ע' 11 ש' 17-18).
התובע אף ציין כי מכר את ביתו הפרטי לצורך תשלום הסדרי פשרה אליהם הגיע בתיקים אלה (עמ' 10 שורות 14-26; עמ' 11 שורות 1-5; 9-10; 17-18). התובע אף אישר בחקירתו הנגדית, כי בניגוד לנטען בכתב התביעה, הרי שלא הוטלו עליו עיקולים בתיק ההוצל"פ כנגד מרקר (עמ' 24 שורות 10-13).

22. בכתב התביעה טען התובע כי בגין "רישום השווא" בתיק ההוצל"פ נגד מרקר, נמנע ממנו לפתוח חשבון בנק (סעיף11 לכתב התביעה). התובע לא הוכיח טענה זו אשר נטענה בעלמא. כך, התובע לא ידע להשיב בחקירתו הנגדית לשאלות ב"כ הנתבעת בעניין זה;

"ת. מה הקשר לחשבון הבנק למונית שאנו מבקשים עכשיו על המונית? היו לי הרבה צרות עם הבנקים ופתרתי...".
(פ' ע' 19 ש' 18-19).

"ת. כתבתי שהיו לי נזקים נוספים אבל אין שום קשר בין המ שאני אומר בקשר למונית לבין חשבונות הבנק. טוב שאתה לא שואל אותי מה היה. היו לי עם הבן שלי שבעה תקיים וגם שם לא נתנו לי שבעה תיקים לבנק. אין לי בבנק שום בעיה כרגע.".
(פ' ע' 19 ש' 23-25).

"ש. יש לך אסמכתא כלשהי שניגשת לבנק והם סירבו?
ת. אין לי שום אסמכתא. בעל פה."
(פ' ע' 20 ש' 12-13).

"ש. אני אשאל אותך עוד שאלה על הבנק.
ת. למה את ה שוב שואל על הבנק. זה לא קשור."
(פ' ע' 20 ש' 19-20).

23. אם לא די בכך, הופרכה קליל הטענה לפיה נמנע מהתובע לפתוח חשבון בנק, עת נשאל התובע בחקירתו הנגדית, למהות הנזקים שנגרמו לו ותשובתו התמצתה בדחיית בקשתו למימון המונית וזה בלבד (עמ' 24 שורות 3-4).

24. התובע אף לא הציג כל ראיה לתמיכה בטענתו לפיה סורבה בקשתו למימון רכישת המונית, בגין תיק ההוצל"פ כנגד מרקר. התובע אישר כי עת סורבה בקשתו למימון בחב' מאיר, סוכן המכירות לא ידע לציין מהו תיק ההוצל"פ בגינו מסורבת הבקשה:

"ש. כשאמר לך שאתה לא יכול לקבל מימון בגלל תיק הוצל"פ אמר לך איזה תיק או בכללי?
ת. הוא לא יודע. הוא אמר לי יש לך תיק בהוצל"פ, הוא לא פירט, לא מוכנים לממן לך והלכתי להוצל"פ."
(פ' ע' 14 ש' 20-22).

"ש. הוא לא אמר לך את מספר התיק שבגללו לא קיבלת מימון?
ת. נכון..." (פ' ע' 14 ש' 29-30).

25. טענת הנתבעת לפיה עולה מנספח א' לתע"צ, כי שני התיקים האחרונים על שם התובע נסגרו בשנת 2016, מקבלת תימוכין אף מתשובות התובע בחקירתו הנגדית: "ת. ... היה של הבן שני תיקים שהייתי סגור בהם ב-11 וב-13. הוא רק קיבל את הפש"ר ב-2016 ואז התיקים שלי נגררו אתו. לא היו תיקים. רק תיק אחד של מרקר" (פ' עמ' 18 ש' 20-21);
"ש. איך ידעת שנמחקת מהתיקים של הבן שלך? ת. בשנת 2016 הוא קיבל פש"ר ושם מופיע עוזירי עובדיה"(פ' ע' 22 ש' 26-27); "ש. יש גם את השם של הבן שלך ח2, אני מניח שזה חייב 2. ת. כתוב כאן ביום 17.5.16 נסגר. ש. זה אומר שהתיק נסגר בשנת 2016? ת. כן" (פ' ע' 23 ש' 14-17).

26. ודוק', התובע הטוען כי פרנסתו קופחה, לא עשה כל ניסיון להציג את החלטות רשמי ההוצל"פ, לרבות החלטת כב' הרשם אוהד שניתנה מספר ימים לאחר בקשתו למימון רכישת המונית (ר' תשובתו לשאלת ביהמ"ש עמ' 27 ש' 9).

27. לאור התוצאה אליה הגעתי איני צריכה להכריע בטענת הנתבעת להתיישנות. אציין למעלה מהצורך, כי מירוץ ההתיישנות בעוולת לשון הרע מתחיל ביום בו נעשה הפרסום (אורי שנהר , דיני לשון הרע (1977) עמ' 432). עולה אם כן, אפילו היו טענות התובע לפרסום לשון הרע מת קבלות, הרי שממועד הפרסום ועד להגשת התביעה חלפו למעלה מ-7 שנים עת החלטת הרשם ניתנה כבר ביום 21.9.08 (הפרסום הנטען קודם להחלטת הרשם), ואילו התביעה הוגשה ביום 16.5.16.

28. לשאלה האם הפרסום מהווה עוולה מתחדשת, אין תשובה חד משמעית וכך נקבע : "בהקשר זה אציין, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי ניתן להרהר אחר קביעותיהן של הערכאות הקודמות לפיהן הפרסום המעוול הוא בגדר " עוולה מתחדשת", באופן שמועד תחילתו של מירוץ ההתיישנות נפתח מדי יום מחדש, אם כי אפשרות זו אינה בלתי סבירה. כנגד קביעה זו ניתן לסבור, כי ביצוע העוולה הושלם במועד שבו לשון הרע פורסמה לראשונה במנוע החיפוש, וכי העובדה שהפרסום נצפה מאז בכל פעם שמבצעים חיפוש בגוגל, אינו בגדר פרסום חדש, אלא עיון נוסף בפרסום קיים ( כשם שעוולת לשון הרע בגין פרסום בספר מתגבשת במועד פרסום הספר ואינה מתחדשת כל אימת שמעיינים בו). מאידך גיסא, ניתן לטעון כי, בענייננו, כל חיפוש בגוגל " יוצר" מחדש את הפרסום..." (רעא 4673/15 ‏ שאול בר נוי נ' עמי סביר, פסקה 8) .

כאמור, לאור התוצאה אליה הגעתי ממילא טענת ההתיישנות אינה טעונה הכרעה.

29. מהמקובץ עולה:
התובע לא נרשם כחייב בתיק ההוצל"פ נגד מרקר ולא ננקטו כנגדו כל הליכי ביצוע בתיק זה;
כנגד התובע היו תיק הוצל"פ נוספים;
בידי התובע אף היו החלטות רשמי ההוצל"פ הקובעות חד משמעית, כי אינו מוגדר כחייב בתיק ההוצל"פ כנגד מרקר;
התובע לא הניח כל תשתית לטענתו לפיה הסירוב להעמיד לו מימון לרכישת מונית נובע או קשור לתיק ההוצל"פ כנגד מרקר עת כאמור היו כנגדו תיקים נוספים;

30. אשר על כן התביעה נדחית.
התובע ישא בשכ"ט הנתבעת בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים. איחור בתשלום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"ח, 19 ביוני 2018 , בהעדר הצדדים.