הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 32076-05

לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

המבקש:
ערביד וידיע

נגד

המשיבה:
רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח

החלטה

פתח דבר
לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בקשה לעיכוב ביצועו ובקשת ארכה להגשת כתב הגנה מטעם הנתבע ערביד וידיע (להלן: "המבקש").

עובדות והליכים רלוונטיים
ביום 07.06.05 הוגשה תביעה לפינוי מנכס ברחוב התות 4 חלקות משנה 2 ו-3 בחלקה 12 בגוש 7030 (הלן: "הנכס") שבו המבקש בעל זכויות בדיירות מוגנת. ותביעה כספית על סך 13,918 ₪ כנגד המבקש בגין אי תשלום דמי השכירות. ביום 05.12.05 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש. בעקבות פסק הדין נפתח נגד המבקש ביום 06.02.06 תיק בלשכת ההוצאה לפועל שמספרו 01-XX056-06-5 לגביית סכום הפסק ולפינוי מהנכס. ביום 20.11.18 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.

להלן עיקרי טענות המבקש
המבקש מציין כי נכנס להליך פש"ר 33667-05-12 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וביום 22.04.13 ניתן נגדו צו כינוס נכסים ועיכוב הליכים. ביום 14.05.18 קיבל המבקש הפטר מכלל חובותיו בני תביעה שעילתם לפני מועד צו הכינוס.
לטענת המבקש, לא ידע בדבר התביעה ופסק הדין אשר ניתן כנגדו, ולמעשה הבין כי קיים חוב בגין תיק זה רק ביום 28.05.18 בעקבות פניה יזומה מצד המבקש לסגירת תיק הוצאה לפועל וביטול צווי עיכוב יציאה מהארץ עם סיום הליך הפש"ר וקבלת הפטר חלוט.
לחילופין, אם וכאשר לאחר בחינת אישור המסירה בתיק ימצא כי כתב התביעה נמסר למבקש יאמר כי המבקש מעולם לא חתם על אישור מסירה על קבלת כתב התביעה בתיק זה. כמו כן, המבקש טוען לזיוף חתימה ומבקש לחקור את המוסר על תצהירו.
זאת ועוד, ואם וכאשר יתברר כי כתב התביעה נמסר לאשתו של המבקש יאמר כי היא סובלת ממצב רפואי נפשי דכאוני, משכחה ומחוסר ריכוז קשים.
המבקש טוען כי סיכויי הגנתו טובים כי כאמור המבקש דייר מוגן בנכס ומוקנית לו זכות קניינית בנכס משנת 1981.
המבקש טוען כי אי הגשת בקשת ביטול פסק דין במועד נבעה מאחר ובאותה העת כלל לא ידע כי המשיבה הגישה כנגדו תביעה.
בשל חובותיו הרבים של המבקש הוגשה בקשה לפשיטת רגל וניתן צו כינוס נכסים ועיכוב הליכים ביום 22.04.13 כנגד המבקש.
ביום 14.05.18 קיבל המבקש הפטר מכלל חובתיו בני תביעה שעילתם לפני מועד צו הכינוס. מכאן שבעצם המבקש הופטר מחוב נשוא כתב תביעה זה.

להלן עיקרי טענות המשיבה
לטענת המשיבה, פסק הדין הומצא למבקש ביום 20.07.05 בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המבקש קיבל לידיו את תיק ההוצאה לפועל מספר 01-XX056-06-5 אשר נפתח כדין על מסמכי פתיחת התיק ופסק הדין לידיו במסירה מלאה ביום 13.06.06 כדין.
עוד מוסיפה המשיבה כי המבקש היה פעיל במיוחד בהליכי ההוצאה לפועל שהתנהלו נגדו ואף תיק ההוצאה לפועל 01-XX056-06-5 אוחד לתיק האיחוד ע"ש מס' 01-XXX290-15 ואין ספק כי המבקש ידע על פסק הדין לפינוי ועל תיק ההוצאה לפועל לפינוי מהנכס וההליכים שננקטו בו שעה שאף היה מיוצג בהגשת בקשות שונות בתיק ההוצאה לפועל האיחוד.
ביום 12.12.07 לאחר מתן צו הפינוי המבקש פנה למשרדי המשיבה ושילם "דמי רצינות" על חשבון חובו בסך כ-3,000 ₪ תוך הבטחות שיסדיר את חובותיו.
מצבו הכלכלי והבריאותי של המבקש הובא לידיעת המשיבה על ידי המבקש עוד בצו הפינוי בשנת 2007 ולכן אף הלכה לקראת המבקש והורתה על ביטול הפינוי מבאת הבטחות המבקש כי יסדיר את חובו.
יודגש כי, המבקש לא עמד בשום הסדר עם המשיבה ולא שילם את דמי השכירות בגין הנכס, למרות כל הבטחותיו. לפיכך גם כאן, אין ולא יכול להיות ספק כי המבקש ידע על תיק ההוצאה לפועל והליכי הפינוי ולא הגיש כל בקשה לביטול פסק הדין גם לא משנת 2007.
המשיבה תדגיש כי ביום 15.09.11 המבקש הגיש בקשה לביצוע חקירת יכולת וצירף אליה רשימת תיקים ארצית הנושאת את מס' התיק של המשיבה כנגד המבקש. כך שדבר התביעה היה ידוע לו.
המשיבה טוענת כי אין כל מקום להאריך למבקש את המועד להגשת כתב הגנה 13 שנים לאחר שנמסר לידו כתב התביעה, הוא ידע על ההליכים כנגדו והוא זה שהחליט שלא להתגונן במועד. כמו כן, המבקש גרם למשיבה אף נזק ראייתי עצום.
עוד יצוין, כי בשנת 2013 נודע למשיבה כי המבקש מכר את הנכס לצד ג' ללא הסכמת הזוכה, דבר המהווה הפרה בוטה של ההסכם והשכרת משנה אסורה והפקת רווחי הון על חשבון מקרקעי הציבור. שעה שהמבקש עצמו מתגורר בכנס אחר ברחוב התות 10, תל אביב, וכלל לא נמצא בנכס.

דיון והכרעה
הגנה מחובת הצדק:
מקום בו הגיש המבקש בקשה להארכת מועד, אין לקבל את טענת הביטול מחובת הצדק וזאת, משום שבמצב דברים זה נתפס המבקש, מכוח בקשתו זו, כמודה בהיותה של ההמצאה כדין.

וראה לעניין זה:
"אם ליישם את כל האמור לעיל למקרה שבפנינו הרי המבקש עתר להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסה"ד שניתן כנגדו בהעדרו בלי שהגיש כתב הגנה. עצם הגשת הבקשה להארכת המועד, יש בה כדי ללמד על כך שהמבקש וויתר על כל טענה כנגד תקפות המצאת כתב התביעה ולפיכך הוא מנוע מלהעלות טענה כנגד המצאת כתב התביעה. לפיכך יש לראות את התביעה כמסמך שהומצא כדין למבקש, ואין לקבל את טענת המבקש בדבר חובת ביטול פסק-הדין מטעמי צדק".
(בר"ע (חי') 3054/96 קפלוטו נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ).
וכן:
"ביחס לשאלה זו (ביטול פסק-דין מחמת הצדק – י.ג), הנני בדעה שבעל-דין המאחר את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק-דין, ולא הביא טעמים מיוחדים להארכת המועד, למעשה "איבד" את הזכות לעתור בבקשה לביטול פסק-דין, מתוך חובת הצדק.
( בש"א (שלום-ב"ש) 4549/02 בוזגלו נ' עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ סב (3) 473).
לאור דברים אלו, וכיוון שבענייננו אכן עותר המבקש, להארכת המועד להגשת כתב הגנה מצדו, אני מוצא כי יש בכך את הטעם כדי לדחות את הטענה באשר לפגם אשר נפל, לכאורה, בהמצאת כתב התביעה לידי המבקש ומשכך, הנני דוחה את בקשתו לביטול פסק-הדין מחובת הצדק.

ביטול פסק-הדין מתוקף שיקול דעתו של בית-המשפט:
משמצאתי, כי לא נפל כל פגם בפסק הדין, נתונה כעת ההחלטה בדבר ביטול פסק-הדין, לשיקול דעתו של בית המשפט.
אמנם, בית המשפט מוסמך לבטל פסק דין אשר ניתן בהעדר כתב הגנה, וזאת בהתאם להוראת תקנה 201 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
כפי שפורט לעיל, המבקש עותר לביטול פסק דין שניתן נגדו בדצמבר 2005. בבקשה טוען המבקש כי נודע לו על פסק הדין לראשונה רק ביום 28.05.18 בעקבות פניה יזומה מצדו לסגירת תיק הוצאה לפועל וביטול צווי עיכוב יציאה מהארץ עם סיום הליך הפש"ר וקבלת הפטר חלוט.
המשיבה הביאה בפני בית המשפט אסמכתאות ולפיהן המבקש ער היטב להליך המשפטי ולתיק ההוצל"פ עוד מעת נתינתו.
מכאן כי בעוד שהוכח כי פסק הדין ידוע למבקש עוד מעת נתינתו, וכי המבקש לא הציג כל טיעון שיש בצדו ממש נימוק מיוחד להארכת מועד בטרם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, אלא שאף לא הציג כל טיעון שיש בצדו ממש ושבעטיו הוגשה הבקשה באיחור כה רב של 13 שנים, ולאחר משא ומתן ארוך עם המשיבה אשר כלל בין היתר דיונים בוועדות חריגים כאשר המשיבה הולכת לקראת המבקש עד אין סוף בהקלות.
משלא עשה כן המבקש לאורך כל השנים, אין אלא להסיק כי התנהלותו זו מהווה זלזול בבית המשפט.
זאת ועוד, המבקש לא הביא בפני בית המשפט הסבר, מדוע המתין 13 שנים בטרם עתר לביטול פסק הדין. ולכן נראה כי לא עלה בידי המבקש לשכנע כי סיכויי הצלחתו טובים דיים, כדי להצדיק את ביטול פסק הדין שניתן.
לאור מכלול האמור אני קובע כי סיכויי הגנתו של המבקש קלושים, כי הטענות הועלו בשיהוי ניכר, ואין בהם כדי להצדיק ביטול פסק הדין, בהעדר הסבר ראוי לעיכוב הארוך בהגשת הבקשה.
אשר על כן הבקשה לביטול פסק דין נדחית.
לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ט, 31 מאי 2019, בהעדר הצדדים.